אדישות

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

31/10/2015 | 09:56 | מאת: א

המשך לאדישוןת וכמה שאני אדבר איתו על הנושא זה לא עוזר כלום רוב הזמן מעניין אותו רק הילדים והכי הבן הקטן בן 9 האמת שזה מה שהוא ראה בבית שלו הזוגיות של ההורים שלו לו היתה משהוא בכלל אבל למה אני צריכה לסבול כול דבר אני צריכה ליזום הן בבילויים אין במילה טובה פשוט נימאס לייייי

לקריאה נוספת והעמקה

בד"כ התנהגות הינה תגובתית: קורה משהו בסביבה, החברתית או האנושית, ואנחנו מתנהגים בהתאם. הנה דוגמאות: אנחנו עייפים או מצויים באווירה משפחתית, ומקבלים הצעה לעבוד הערב בשכר כפול או משולש - ומגיבים ב 'כן'. מה שקרה זה 'ארוע' שלא יכולנו להתעלם ממנו. הנה עוד דוגמה: מישהו בסביבתנו איכזב אותנו בשבוע שעבר, והנה אותו מישהו נראה אובד עצות וזקוק לעזרה - ואנחנו מתעלמים ממנו. מה שקרה, זה 'ארוע' (בשבוע שעבר) שגורם לנו (כעת) להגיב בהתעלמות. וכעת חזרה לענינינו: גברים מצפים להרבה, ומתאכזבים מהר. אין הרבה גברים שמוותרים על הציפיות, וממתנים אותן לאור המציאות. בנות הזוג מגיעות לאחר יום מתיש - עם ילדים או עבודה, נכנסות ל'משמרת שניה' עם ענייני ילדים ומשק הבית והכנת ארוחת ערב, והגבר מצפה לסקס אחרי הארוחה, וקימה בבוקר למטבח מצוחצח. נסי להבין את הציפיות, והאכזבות של בעלך; שוחחי איתן. זה המפתח להבנת ההתעלמות שלו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה