מלחמה או וויתור
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
ד"ר יוסי אברהם אספר לך סיפור קצר מחיי אשמח לשמוע דעתך. הסיפור הוא על בחורה מיוחדת באופייה ויופייה שפגשתי עוד כשהייתי חייל בצבא. הייתי מבקר מדי פעם במרפאת חיילים והיא שירתה שם בתור חובשת. קשה לי להסביר במילים את הפעם הראשונה שראיתי אותה פשוט חיי השתנו והפכו למשהו אחר. השגתי עד היום כל בחורה שרציתי יש לי כריזמה מראה חיצוני וביטחון עצמי. חשבתי שכך המצב יהיה גם איתה אך מהר מאוד גיליתי שמדובר בבחורה מיוחדת עם מחסומים רבים לא פתוחה אל כולם, אין לה פייסבוק או וואטספ היא די מנותקת וממש נגד הזרם. ניסיתי לחזר בכמה דרכים אפילו דרך חברים טובים אך ללא הצלחה . אני פשוט לא מסוגל לוותר כי אני יודע שנלחמים על דברים שבאמת חשובים ככה לימדו אותי. אין לי מנוח פשוט כי באמת עובר לי במחשבה שאולי דבר כזה קורה פעם בחיים ולא יחזור יותר. אני כרגע משוחרר מהצבא וגם היא הספיקה כבר להשתחרר. אני מרגיש שעכשיו זה הרבה יותר קשה מבעבר כי אין בכלל אמצעי מקשר. אני יודע איפה היא גרה אבל אני ממש לא בעד הטרדות יותר מדי. יש לי דילמה האם לוותר כי אחרי הכל זה לוקח לי המון המון מחשבה וגורם למצב רוח ירוד במהלך היום. אני חושב עליה הרבה ומצד שני יכול ליהיות שזה בכלל לא בר שליטתי.. מה ניתן לעשות
אינני גשש - בלש. טוב אם תגיע למסקנה כי האתגר להוסיף אותה לרשימה של: 'השגתי עד היום כל בחורה שרציתי' אינו אלא ילדותי, וכדאי שתאמץ אתגרים ענייניים יותר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
לא אוותר לעולם
מלחמה או וויתור / אולי נחליף בחיזור וסבלנות. אם אתה יודע היכן היא גרה . והיא כל כך חשובה לך. כדי בעדינות להיות עקבי וחביב. לתת הזדמנות למפגש יזום או ארעי. אין ספק שלעתים הסבלנות וההתמדה עוזרת.. בבקשה לא מלחמה...
תודה על התגובה והתמיכה מעודד לשמוע וכמובן שמלחמה היא רק דימוי חיובי..
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
