מצב תשובה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
ראשית תודה דוקטור אברהם על תשובתך. הדילמה הרבה יותר פשוטה. כיוון שיש בידי מספר לא קטן של תפקידים בכמה כיוונים. הקושי הוא שאני בכלל שוקל אם לעבוד בהם כי מנגנון העבודה שמורגלים בו הינו עמוס ומאוד גדוש ברעש מסביב לפעולות פשוטות. זאת עשיתי בעבר ובהצלחה. כלומר אופן הבצוע של הדברים כבר לא מדבר אלי. לכן הדברים שאני בוחן גם אם מעניניים מאוד אינם נתפסים בעיניי כיום כשווים להכנס אליהם. משהו עמוק השתנה בי. במידה מסוימת העדר מחויבות לעבודה אפילו מהנה אותי יותר בגלל שאני מעניין את עצמי בהמון דברים קריאה למידה ואופקים נוספים שהזמן מאפשר. אלא שבכל זאת מנקר הרעיון של מציאת דברים שיש בהם מינימום "רעש" בשפה דימויית. והחלון שיש לי הוא לדעתי די נדיר בחיים. שלהסתכל ממרחק בפרספקטיבה של חופש בחירה מנוקה מאילוצים עד כמה שניתן. דבר אחד אני לא רוצה וזה כניסה למעגל של עוד 10 שנים של אותו סגנון עבודה שתארתי. אסתכן ואומר שאני קרוב יותר לויתור על עבודה במובן הרגיל. ונוטה להעדיף דבר קצרים וחדפעמיים. יש לי תחושה שהמוחיבות היא הנושא. מותר לרצות להתיר התחיבויות בשלב זה בחיים לא?
גיל 40-50 היא תקופת חיים בה עורכים 'חשבון נפש' בנוסח: ...אז מה היה לנו... התבוננות אחורה מייצרת תחושות ומסקנות לגבי מה שכדאי לנו לעשות בזמן הפורה שנותר, ובשנות הזיקנה שתבוא. ולכן התשובה לשאלתך הוא: לא רק מותר, אלא גם רצוי - לשנות כיוון. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
