משבר עקב מעבר לעבודה חדשה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, בזמן הקרוב אתחיל לעבוד בעבודה חדשה, לאחר שעזבתי עבודה קודמת. העבודה החדשה היא במשרה מלאה (ימי א'-ה', מהבוקר עד הערב), וקשורה לתחום שאותו למדתי בתואר המוסמך. העבודה הקודמת הייתה במשרה חלקית (3-4 ימים בשבוע, 2-3 שעות בכל פעם), ובה עבדתי במשך יותר משנתיים, ובה התחלתי לעבוד במקביל ללימודי המוסמך. המשכתי לעבוד באותה עבודה גם לאחר שסגרתי את התואר, כי חשתי שאני חייב מעט להירגע. הבעיה היא, שלאחר שעזבתי את העבודה הקודמת, אני מרגיש מאוד רע ומדוכדכך מכך שמעתה עליי לעבוד במשרה מלאה, כפי שתיארתי לעיל, ולמעשה חלפו יותר מ-8 שנים שבהן עבדתי במסגרת משרה מלאה (עקב לימודים לתואר בוגר ומוסמך ועבודות זמניות וחלקיות). כיצד אוכל להתגבר על משבר זה כדי שלא תהיה פגיעה ביכולותיי בעבודה החדשה?
כדרכו של 'גשש-בלש'- עליך לרדת לשורש העניין: מה גורם לך להיות 'חנוק' בעבודה, או לחוץ, או חסר יכולת להמשיך, לאחר פרקי זמן יחסית קצרים. קח את תחושת המועקה כתסמין, כנורת אזהרה מהבהבת - שתייצר את המוטיבציה לטפל בעניין. החיים הבוגרים לא יתנהלו בקלות אם תעסוקותיך בעתיד יהיו בהקף חלקי, כמו שהיה במהלך לימודיך. אם כל מליוני האנשים שסביבך עובדים במשרה מלאה, לא כדאי להתחמק מהברור ולחפש עבודה חלקית, אלא לחפש (בעצמך או עם איש/ת מקצוע) את הסיבה לתחושת הקושי. כתבת שהמשכת בעבודה בהקף חלק גם לאחר סיום לימודיך, כי חשת שאתה 'חייב מעט להרגע'. תתחיל להתמקד בזה: כמו מצלמה שמאפשרת מיקוד על נקודה מסויימת. לאחר מכן תברר את החששות שלך כעת, לקראת הכניסה לעולם התעסוקתי הבוגר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום, תודה על תשובתך. אני מסכים, שעבודה במשרה חלקית לאורך זמן רב יותר לא תאפשר לי לחיות ולשרוד, ואולי עדיף שכרגע מצאתי משרה מלאה, ולא מאוחר יותר. המחקר שאותו ביצעתי במוסמך דרש ממני חשיבה רבה (כמו בכל תואר מחקרי), ואני חייב לציין שהעבודה במשרה החלקית (העבודה הקודמת) במקביל לביצוע המחקר במוסמך די הפריעה מבחינה ההתרכזות במחקר (לא קיבלתי מילגת מחייה כלשהי תוך כדי המוסמך). לכן, כאשר סיימתי את התואר הרגשתי שאני "צריך להירגע" מעומס המחשבה שהשקעתי, ולכן נשארתי באותה משרה חלקית, שלמעשה החזיקה אותי בעיקר מבחינת ביטוח לאומי וכיו"ב. בנוסף, התחושות הרעות החלו לאחר שהודעתי על עזיבתי את מקום העבודה הקודמת, וזה כנראה נובע מכך שהתרגלתי לעבוד באותה משרה חלקית, ואף נקשרתי לאותו מקום (סביבה, אנשים) (אין תקן למשרה מלאה בתפקיד שהייתי בו). סיבות אפשריות נוספות לתחושות: 1. הידיעה למעבר לעבודה בכל יום במשרה מלאה, גם הוסיף לתחושת הקושי, מכיוון שלא הייתי רגיל לכך די הרבה שנים, בגלל הסיבות שפירטתי בהודעה הראשונה, ומכיוון שנוצרה אצלי המודעות לכך שיש צורך במשרה מלאה כדי להתקיים כפי שצריך. 2. הידיעה שיהיה עליי לנסוע בכל יום מחוץ ליישוב בו אני גר אל מקום העבודה (שעתיים הלוך ושעתיים חזור). כרגע ביישוב שלי אין משרות בתחום שאותו למדתי במוסמך.