בוסית קשה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
יש לי בוסית שבתחילת עבודתי בחברה (לפני כשנה) היתה נחמדה וכיום מתנהגת בצורה מחפירה היא משקרת לגבי מטלות שנתנה לי או למזכירתה ומאשימה אותנו בטעויות שלה ומציגה אותנו בפני שאר החברה כבלתי אחראיות ומנסה למנוע מאיתנו גישה למשאבים. היא לוקחת לעצמה את כל הקרדיטים על הצלחות ומאשימה אותנו בכשלונות או בטעויות. המצב במשרד כה מתוח שאפילו כשאני מנסה להגיד בוקר טוב, היא עושה פרצוף ובקושי עונה הבעיה היא שאני מאוד מושפעת ממצבי רוח, ובכל פעם שהיא קמה "על צד שמאל" ומביאה איתה את העצבנות לעבודה, אני מתחילה להלחץ גם כן. גם מזכירתה מרגישה כמוני, ושתינו חושבות על עזיבה ניהלנו איתה שיחה לפני שהמצב התדרדר, וגם אז זה לא עזר. מתחיל להיות לנו ממש בלתי נסבל להגיע לעבודה מה עוד אפשר לעשות?
שלום רב, הארועים שאת מספרת עליהם נשמעים לא טוב. אם אכן היחס אליך הנו כזה, ראוי לשם שלוות רוחך להעדיף את הצרות של אבטלה וחיפוש עבודה חדש, על פני חיים מתמשכים במשטר ביזוי. אבל - והאבל גדול ורחב, כי מה שעולה מדברייך זו תקשורת שאינה נעזרת בשיחות תדרוך, או משוב. רצוי לפתוח ב"פרק חדש" ביום שאינו רווי במתח, ואז לבקש להכניס נהלי עבודה, של תדרוך לפני משימות או בתחילת קטע עבודה (כל יומיים שלושה) ולסיים כל קטע כזה במשוב. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מצבי היה כמצבך. נקלעתי למתח ולמצוקה בגינו אושפזתי, והתחלתי לסבול מלחץ דם גבוה. החלטתי להחזיר מלחמה (אבח חכמה) בדקתי מה הכוח שלי בארגון ומהו עקרב האכילס שלו. והתחלתי לשגע אותו (את הבוס המציק) באופן עקבי אך לא ישיר.. כדי לא לחטוף ריקושטים. היות ויש לי ילדים לפרנס ואיני יכול להרשות לעצמי להיות מובטל השארתי את כל עקרונותי היפים בצד ונכנסתי בו בכל דרך אפשרית ( אבל עקיפה).כמובן במסגרת החוק ומבלי לעבור על עקרונות מוסריים. יש לי קווים אדומים. פעלתי בשטח האפור. במקום להשתגע התחלתי לשגע אותו. זה עבד... זה עבד יפה מאוד. אני נגעל מהתנהגותי אבל שולט במצב ואין לי כיום כוונה להתפטר.