שלום ותודה לרופאה...
דיון מתוך פורום נוירולוגיית ילדים
שלום לרופאה אני לא יודע אם את זוכרת אותי אני ירין שאלתי פה פעם הרבה פעמים כי פחדתי לעשות בדיקות ששלחו אותי כי פחדתי מדקירות בסוף עשיתי את כל הבדיקות כי כל מי ששאלתי אמר לי שאין ברירה גם את ובאמת יש לי בעיה קטנה שיטפלו לי בה עכשיו.. שלחו אותי למלא בדיקות בגלל שיש לי רפלקסים ברגליים שלא צריכים להיות... בסוף אמרו לי שכל שנה אני צריך לעשות mri וכל כמה חודשים בדיקת דם וכל פעם לחזור לרופא נוירולוג עם אמא שלי.. לא כל כך הבנתי מה יש לי האמת אז רק רציתי לומר תודה על כל ההסברים שלך פה זה ממש עוזר! ממני ירין
ירין היקר, תודה על דבריך. אני שמחה שעשית את הבדיקות, ושקבלתם המלצות לאיזה מעקב אתה זקוק בהמשך. בוודאי נוכחת שהבדיקות לא מפחידות כמו שהיה נדמה לך. בהצלחה, ורק בריאות!
אני מצטער שאני כותב עוד הפעם... יש לי שאלה שלא קשורה למחלות אם תוכלי לענות לי אני ישמח.. בזמן כל הבדיקות שעשיתי החלטתי תוך כדי שאני רוצה להיות רופא כשאגדל.. זה ממש עניין אותי וקראתי הרבה על בדיקות שעשיתי ועוד כל מיני... הבעיה שלי זה שאני לא מבין איך נעשים קשוחים עם הילדים.. לא יודע איך להסביר את השאלה.. אני נגיד כל בדיקה שעשיתי כמעט אז בכיתי והתנגדתי ובכל זאת הרופא שלח אותי לעוד דברים ולא ריחם עליי (אני מבין שזה לטובתי ואני אמרתי לו תודה על זה אחר כך שבזכותו יפתרו לי את הבעיה) והיתה אחות שכל פעם עשתה לי בדיקת דם למרות שממש פחדתי. השאלה שלי איך נעשים כאלה אנשים ומה אם אני לא יהיה מסוגל לעשות בדיקות דם נגיד או דברים אחרים לאנשים וילדים.. נולדים עם הקשיחות הזאתי? אולי כשאני יהיה יותר גדול אז אני יהיה יותר קשוח? אל תצחקי על השאלה שלי אני שואל ברצינות אני עכשיו בן 14