טיקים שנמשכים כבר שנה וחצי
דיון מתוך פורום נוירולוגיית ילדים
דר אילת הלוי שלום יש לי ילדה בת שמונה הסובלת כבר שנה וחצי מטיקים די חמורים בפנים, מעוותת את הפה והעיניים עשרות פעמים ביום. לפני שנה וחצי עברנו מקום מגורים ובתי חוותה תהליך הסתגלות קשה למקום החדש. עד עכשו לא עשינו עם זה כלום, כולל לא לדבר איתה על זה, כמובן שמעולם לא שמעה מאיתנו הערות בנושא. אני פסיכולוגית ומתוך מחשבה שטיקים הם תוצאה של מתח ושיעברו לבד הייתי בטוחה שאין צורך לטפל בזה. נראה כעת כי תקופת ההסתגלות הקשה עברה אבל הטיקים נשארו ואולי אף החמירו. האם נראה לך שיש צורך לטפל בזה? ברור לי כי היום מצבה הנפשי של בתי טוב בהרבה ממה שהיה לאחר המעבר. נראה כי השאלה שלי מתעוררת היום כיוון שהתחלנו לשמוע פידבקים מהסביבה לגבי הטיקים. אחיה התחיל להעיר לה, כך גם מורתה התקשרה מודאגת מהטיקים. האם יש צורך לטפל בדרך כלשהיא בטיקים או להניח לכך? האם יש טעם להביא זאת למודעות של בתי או שזה מיותר? מה נכון?
עפרה שלום, אני מאמינה שבתך מודעת לטיקים, כך שאין צורך לחשוש לדבר על זה. אם הטיקים חמורים ומרובים, ונמשכים זמן רב, ובמיוחד אם הסביבה מודעת ומעירה על כך- אני בהחלט מציעה שתפנו להערכה (ואולי טיפול) אצל נוירולוג ילדים ו/או מרפאת טיקים ו/או מרפאת הפרעות תנועה לילדים. בברכה
מנהל פורום נוירולוגיית ילדים
