אמא מודאגת מאודדדדד ....
דיון מתוך פורום נוירולוגיית ילדים
היי דר מה שלומך?! יש לי תינוק בן שנה וחודש אספר את הרקע מגיל חודש הבחנתי כי ממעט בקשר עין וקשר העין קצר הפנתי את תשומת ליבם של האחיות בטיפת חלב ורופאי התפתחות ומבחינתם אני סתם היסטרית והכל תקין.בגיל תשעה חודשים לקחתי אותו להתפחות הילד והנירולוגית ילדים אמרה שיש לו קשר עין והוא חייכן וזה בסדר.אך אני לא רגועה עד היום .אני רואה זאת בבירור שהוא כל הזמן מסתכל סביב סקרן מאוד והוא מאוד פעיל עובר ממשחק למשחק אוהב להיות על הריצפה ולחקור אבל כשאני מדברת אליו הוא לא מסתכל ככ לרוב וגם אם כן זה לכמה שניות. הקשר העין היחידי הארוך שלו איתי זה שהוא נינוח ממש ובעגלה. נראה כאילו הוא לא מרוכז,קשה ללמד אותו לשבת איתו יותר מדקה ישר הולך מחפש במה לגעת. מה הוא כן עושה: כפיים שאומרים לו כל הכבוד,גם שמבקשים וגם שיש שירים עושה ביי ביי ושלום,גם שמבקשים וגם שאני אומרת לו שאני הולכת מבין ועושה לבד. עושה ידיים למעלה על הראש.שאני אומרת לו איפה בלון מסתכל למעלה ומרים את היד כשמראה לו ספר עם התמונה יודע להגיד פרפר שאני אומרת לו תגיד בננה או תגיד פרפר אז אומר.אומר בוא ובמבה.הוא מצביע כשרוצה משהו נגיד יש מים בשולחן אש מצביע ואומר מה.אבל כשאני אומרת לו איפה משהו לא מצביע במכוון על האובייקט.מבין תן וקח אבל שאני אומרת לו תן לי את הכדור או איפה הספר לא עושה זאת. תינוק שמחייך המון.שאני אוספת אותו מהגן מאוד שמח לקראתי. לא אוהב נשיקות,שמתקרבים אליו לתת נשיקה מרחיק עם היידים,אוהב רק חיבוקים.יודע להכניס כדור לעיגול,יודע להשחיל טבעות.משחק עם מכוניות לפעמיים מסובב ממש לכמה שניות את הגלגלים,גם של העגלה אבל ממש להיות בודדות וחוזר גם לשחק רגיל . מצד אחד הוא עושה הרבה דברים יפים ואני מתנחמת בהם אבל עדיין הקשר עיין מאוד דל. אני מאוד מוטרדת וזה משפיע עליי מאוד אני בלחץ היסטרי וכל הזמן רק בוחנת אותו איך זה נשמע לך? האם יכול להיות שזה ככה כייון שפעיל ומאוד תזוזתי ומוסך בקלות מכל דבר? איזה עוד סיבות יכולות להיות ? תודה מראש על תשובתך דר
חן שלום, אם יש לך ילדים נוספים, ואת רואה הבדל ברור בקשר העין וההתפתחות שלהם לעומת בנך בן השנה וחודש, אז יתכן שאת מבחינה בבעיה אמיתית. אם זה ילדך הראשון, ואנשי מקצוע רבים שללו בעיה, אז יתכן שאת מודאגת לחינם. מאחר ואחיות ורופאי טיפת חלב וכן נוירולוגית במכון להתפתחות הילד שללו בעיה, ולמרות זאת את עדיין "מאוד מוטרדת וזה משפיע עלייך מאוד ואת בלחץ היסטרי וכל הזמן רק בוחנת אותו" - אני מציעה שתפני לפסיכולוגית או עובדת סוציאלית התפתחותית באופן פרטי כדי להבין מה מקור הדאגה/חרדה שלך (את לא זכאית להדרכה שלהן במסגרת המכון להתפתחות הילד, מאחר ובנך לא אובחן עם עיכוב התפתחותי). בברכה