קשיי למידה ותסכול

בני בן 7 עלה לכיתה ב'. נולד כפג במשקל 1450 ק"ג, אך לא הונשם והתפתחותו היתה תקינה. ילד חכם (למשל כבר בגן עשה בראש פעולות חשבון), אבל בגן חובה התגלו קשיים במוטוריקה עדינה (אחיזה של עיפרון) ונמנע מציור. (גם הציור לא תואם לגיל). למרות שנה בריפוי בעיסוק לא חל שיפור בנושא. בכיתה א' החלו לצוץ קשיים המתבטאים בהתפרצות זעם בכל פעם שטועה בשיעורים (כולל בכיתה וכולל בצהרון ובבית ניתן היה לראות זאת). כמו כן התקשה לשבת על הכיסא בשיעור וכל הזמן זז וקם. המורה טענה שלעיתים התחיל להפריע אך כשעשתה לו תוכנית התנהגותית (טבלה) הצליח לעמוד בה ולהשתפר. כל הזמן חשבנו שמדובר בבעיות רגשיות שכן מדובר בילד עם רמת חרדה מסויימת והמעבר לכיתה א' היה לו מאוד קשה בעיקר כיוון שילדתי חודש אחרי תחילת הלימודים. עם זאת, בחופש הגדול קניתי חוברות לו ולאחותו התאומה וראיתי לראשונה שהוא נכנס ללחץ גדול (מעבר לחוסר החשק של כולם לעשות חוברות בחופש). מתעצבן כאשר צריך לכתוב ומתרגז כאשר טועה ואין לו כוח לתקן. כאשר הכנו השבוע מחברות לשנה הבאה והיה צריך רק לכתוב על המדבקה שם וכיתה,התחיל לכעוס ולבכות שזה משעמם אותו ולא מוכן לכתוב שם משפחה ורק שם. התחלתי לחשוד שאולי יש בעיה מעבר לחלק הרגשי ושאכן מתקשה מאוד. יש לציין שהוא אינו פראי בהתנהגות ושמשחקי דמיון יכול לשבת יום שלם עם עצמו (למשל פיילמוביל). מה עליי לעשות? האם לחכות לתחילת שנה ולראות הלאה, האם מתאור הדברים ניכר שיש קושי למידה או הפרעת קשב וריכוז? האם במידה וכן הטיפול הוא בהכרח תרופתי או שהוראה מתקנת יכולה לעזור? אני מאוד בלחץ מהעיניין. תודה