שלום, לבני בן ה3.5 יש טקסים אובססיבים

והתנהגות קשה סביבם. לדוגמא: הוא רצה לשים את הסנדוויץ בתיק. מאחר ועשיתי אני את זה כבר, הוא נכנס לדקות ארוכות של התקף זעם, עומד, צורח ומשפשף את איבר המין, לפעמים מפספס תוך כדי(מעצים את חווית הכעס שלו) כשמרגיעים אותו הוא מתחיל את כל הטקס מחדש: מוציא את הסנדוויץ, לוקח את התיק, מחזיר למקום בו היה כל הלילה, מביא אותו שוב למטבח, פותח, שם את הסנדוויץ, סוגר ולובש ורק אז הכל בסדר. זה נמשך כל יום, אם לא עם הסנדוויץ אז בסגירת הדלת בבית...אנחנו יוצאים החוצה, אם הוא לא זה שסגר את הדלת, הוא יאלץ בצווחות (וכמובן שפשוף אותו איבר ולפעמים פספוס קל) את כולם לחזור בחזרה הביתה, לפתוח את הדלת, כולם צריכים להכנס הביתה, ורק אז כשהוא והוא בלבד מחזיק את הדלת, יצאו אחד אחד והוא יסגור וינעל, ואותו דבר בהמשך אותו עיניין ביציאה מהשער, כניסה לאוטו וכו. העיניין הוא שאם מישהו פישל ועקף באיזה שהוא שלב-צריך להתחיל הכל מההתחלה. זה נראה לנו כבר מוגזם וההתנהגות הזו מקשה על ההתנהלות בבית. האם זה מאפיין של הגיל או מעבר?