היאוש לא נעשה יותר נוח, ההיפך
דיון מתוך פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי
לאחרונה גילו לי מחלה כרונית שגורמת לכאבים חזקים ותשישות. אשתי לקחה את הילדים, עזבה אותי ומתנהלת מולי דרך בית משפט בדרך לפירוד. הגעגועים, הכאבים החזקים והמשבר הנפשי הביאו אותי פעמים רבות למחשבות אובדניות וחיפוש דרכים לשים קץ לחיי באופן שיפגע הכי פחות במשפחתי. כיום אני די מסודר ומתוכנן לגבי המקום והדרך לעשות זאת. מאידך, אני מוכר מאוד, הסביבה שלי, חברי ומשפחתי אוהבים אותי מאוד ואיני יכול לשתף אותם במחשבותי האמיתיות ולכן החלטתי לעשות זאת במקום מרוחק מאוד. ולשאלתי - האם יש דרך לקבל עזרה במקום מרוחק? מקום שלא יהיה סיכוי שיראו אותי ו\או ידעו על מצבי זה וכד'?
שלום למיואש לא לגמרי הבנתי את שאלתך. מחשבות אובדניות הן הרבה פעמים תוצר של משבר נפשי ופירוד (וגם מחלה) יכולים להביא לכך. המחשבות הללו יכולות לפקוד אנשים רבים המתמודדים עם קשיים כגון אלו שציינת אך למעשה הן סוג של "קריאה" של הנפש המבקשת עזרה. לרוב המשאלה האמיתית היא שהכאב הנפשי אותו אתה בודאי חש- יחלוף. כאב זה יחלוף לחלוף- דרך טיפול ועזרה פסיכולוגית. ציינת שיש לך משפחה, חברים, ילדים, אנשים שאוהבים אותך. גם אם ילדיך רחוקים ממך כעת הם יכאבו מאד אם אכן תזיק לעצמך וכאב זה ישאר עימם לכל החיים. חשוב שתפנה לבקש עזרה דווקא מאלו האוהבים אותך. אין במה להתבייש, לא במה שאתה עובר ולא במחשבות. המצב שאתה נמצא בו יכול להיות זמני בלבד, זכור זאת! למרות שכרגע נדמה לך שאין אפשרות שזה ישתנה. פנה לעזרה בהקדם. בודאי שאתה יכול לפנות לעזרה שאינה קרובה למקום מגוריך בין אם לתחנה לבריאות נפש של משרד הבריאות בין אם לבריאות נפש דרך קופ"ח או כל טיפול אחר. ושוב- פנה מיידית לקבל עזרה נפשית. ליאת.