יאוש
דיון מתוך פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי
התאלמנתי לפני כ-4 חודשים באופן פתאומי לחלוטין. איני מצליחה להתמודד עם האובדן, החסר הגדול והחור השחור הענק שנפער בי. רגשות האשמה שאיני יודעת אם יש להם בסיס, מכלים אותי, הכעסים על בן זוגי ועל כל העולם "משגעים" אותי, אני לא ישנה טוב. הייתי במספר פגישות עם פסיכולוגית קלינית ולא הרגשתי שזה תורם לי. איך יוצאים מהדכאון?
שלום לך, מה שאת מתארת - החור השחור, החסר הגדול, רגשות האשמה, הכעסים-הן תחושות מאד נורמטיביות שנפוצות בקרב כמעט כל מי שחווה אובדן של אדם קרוב ובודאי של בן זוג. את למעשה כרגע מעבדת בתוכך את האבל וטיבו של האבל שהוא כולל את כל התחושות הללו ועוד רבות אחרות. כתבת שהפסיכולוגית לא עזרה לך ומיד גם שאת רוצה "לצאת" מהדכאון. נשאלת השאלה האם באת לטיפול עם ציפיה שתוכלי "לצאת" מהמצב. אם כן- זוהי ציפיה לא נכונה. לא ניתן להתמודד עם אובדן כזה בלי להרגיש את הדכאון ואת כל התחושות שתיארת- כי זו ההתמודדות, בודאי בשלב כה ראשוני של האבל. ליווי פסיכולוגי יכול לעזור לך לא "לצאת מהמצב" אלא להתמודד איתו. התמודדות עם אלמנות היא תהליך שיש בו גלים עולים ויורדים והוא נמשך לאורך תקופה ארוכה. חווית אובדן לפני פרק זמן מאד מאד קצר...תני לעצמך להרגיש הכל בלי לפחד מהתחושות וכן ממליצה לפנות בכל זאת לקבל עזרה- אך אולי חשוב לפני כן לדבר עם המטפל/ת על הציפיות מהטיפול. ליאת.
תודה על ההתייחסות וההכוונה. האם טיפול תרופתי כמו ציפרלקס עשוי להועיל? להקל?