תינוק בן שנה בתהליך הגרושין
דיון מתוך פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי
אני אם חד הורית למלאך מקסים בן שנה נפרדתי מבעלי סופית לפני כחודשיים ומאז הילד צמוד אלי, לא רגוע ובוכה המון. רציתי לשאול האם הוא מרגיש בחסר? איך מתמודדים עם זה כשאת עצמך מבולבלת ופגועה? מה עלי לעשות בכדי לגדל ילד שמח ומאושר עם כמה שפחות משקעים? יש לציין שהילד בקושי מקבל יחס מאביו...
שלום יעל, שאלת בעצם כמה שאלות במה שכתבת. גם לגבי המלאך הקטן :) גם לגבי עצמך ואולי גם- לגבי הקשר עם אביו. מאמינה שתינוק בגיל הזה לא יודע כמובן שאת ואביו כבר לא ביחד אבל מרגיש שדמות מסויימת פחות נוכחת בחייו ואולי ובעיקר- מרגיש אותך. מה שהוא מרגיש ממך קשור כבר לגבי מה שאמרת על עצמך. את מבולבלת ופגועה ובוודאי זה רק על קצה המזלג כי פרידה זה לא דבר קל באשר היא. התחושות שלך מאד מובנות ומותאמות לסיטואציה שבה את נמצאת מה גם שנפרדתם לפני זמן קצר. תינוקות צריכים לקבל אהבה וגם אם היא מגיעה בעיקר מדמות אחת נכון לעכשיו- זה בסדר גמור. לטווח הרחוק יותר- אני מאמינה שככל שאת תרגישי טוב יותר, שלמה, ו..ללא רגשי אשמה שנגרם לתינוק נזק רגשי- דווקא ממקום כזה תיווצר השמחה באופן טבעי והילד ירגיש זאת. נכון שאולי זה לא מצב אידאלי אבל גם במצב הזה ניתן בהחלט לגדל ילדים שמחים. אם תאמיני בזה- זה יעבור לילד. אולי כדאי לגשת לקבל סיוע מקצועי או תמיכה רגשית לגבי מה שאת מרגישה כעת. הטיפול בעצמך בשלב זה הוא טיפול גם בילד. זה תמיד נפגש. בעזרת סיוע תוכלי גם לחשוב ביתר בהירות על הנושא של הקשר עם אבי התינוק ואיך אתם מגיעים למצב שבו למרות שאינכם ביחד כזוג עדיין אתם יכולים לתפקד ביחד כהורים. ליאת.
הילד יכיר רק בך. ככול שתיהי חזקה יותר הרבה התנהגויות של הילד ישתנו לטובה.
את צודקת, הילד באמת קשור אלי מאוד-אני מרגישה את זה... וזה הדבר שמחייב אותי להשאר שפויה על הקרקע, לחיות בשבילו... תודה!