בני בן 13 רוצה לעבור לגור עם אביו

שלום גלית, אני לא מוסמכת לענות כאן על שאלות חוקיות. אני כן יודעת בגדול שאכן מגיל 13 נוטים להתחשב בדעת הילד אך לשאלות כגון אלו ממליצה לך לקבל יעוץ משפטי. יכולה להתייחס לצד הרגשי של העניין. אין לי ספק שאת מרגישה במצוקה ואולי גם איזו תחושת נטישה מהילדים. אני לא מכירה מספיק את סיפור הגירושין שלך אבל ילדים יכולים להרגיש האם מדובר בגירושין קונפליקטואליים או לא וככל שהגירושין יותר קונפליקטואליים הם גם קשים יותר לילד וגם, במקרים כאלו, ילדים נוטים לתפוס צד. זה יכול לקרות מכל מיני סיבות, או כדרך להביע כעס, או כי הם למדו שזו צורת התקשורת כעת- שבה חייבים לתפוס צד כלשהו. הם יכולים לבחור לגור אצל הורה מסויים או כי הוא הורה "רך" יותר אבל גם אם ירגישו שדווקא את ההורה הזה הם עלולים לאבד. אני מנסה לתת לך נקודות למחשבה. רק ממה שכתבת והשימוש במילים "נקמה" ו "הסתה" אפשר להבין שיש מסר כזה בבית מה שיוצר גירושין קשים יותר שבהם כפי שכתבתי- ילדים נוטים לתפוס צד ולא לומדים דרך ההורים כיצד לתקשר באופן יותר מכבד, הרמוני, וכזה שנותן מקום לצרכים של שני ההורים תוך ראיית המסגרת המשפחתית והילדים- כמשימה משותפת ולא כזו שהיא "מלחמה", מה שמעט משתמע ממה שכתבת. גם הרצון שלך כרגע להכריח את הילד הוא מהלקסיקון של חווית מלחמה. אני חושבת שתפיסה זו בעייתית ולא תקח אותך למקום טוב, גם לא את הילדים. כדי להבין באמת מה עובר עליכם לא חושבת שמספיק יעוץ אינטרנטי אלא יעוץ או טיפול מסודר. אם אפשרי- עם הגרוש - סביב הילדים, אם לא- מאד ממליצה לך ללכת בעצמך. הגירושין היו לפני שש שנים, זה לא מעט זמן וככל שהזמן עובר קשה יותר לטפל בבעיות, הן רק גדלות. חשוב גם לזכור שגם הבן וגם הבת נמצאים כרגע בגיל ההתבגרות מה שמוסיף על הקושי וההתמודדות. לא נראה לי שיהיה נכון מבחינתך להתמודד עם כל זה לבד ללא עזרה מקצועית. ליאת.