"שאלות אמוניות"
דיון מתוך פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי
אני נשוי בשנית . 3 ילדים (2 בנים ובת) בוגרים מנישואין קודמים בהן אחד נכה. ועוד 2 בנים מנישואיי האחרונים. ניתן להגדיר אותנו כמשפחה דתית לאומית המקפידה על אורח חיין דתי בבית, הילדים לומדים בחטיבה ישיבה/מדרשה. הבן הגדול מבין השניים מגלה סימנים ברורים לרצונו שלא להיות דתי. הדבר יוצר מחלוקות בבית הן בשל העדר הזהות בבית כיחידה. ביננו ההורים קיימת הבנה לעקרון של עמידה על המבנה הדתי ביחידה המשפחתית, ברם ישנן מחלוקות באשר לדרך כיצד ניתן להגיע ליעד. רעייתי אמו של הבן נוטה לדרכי נועם עד כדי רפיסות, ואני מאידך נוטה לדרך המחמירה יותר ללא מתן הקלות תוך שימוש בסנקציות של מניעת הטבות. מצב זה של העדר דרך משותפת גורם לשבר ומתח בבית המעיב גם על חיי הזוגיות ומשפיע גם על האח הצעיר. ראוי לציין כי כי תהליך זה של תשובה החל כבר במהל נשואיי הראשונים בעיקר במהלך השבר מהלך בו התחיל בני הגדול. לימים עזב הבן את הדרך ולאחר שנים בחו"ל חזר לישראל סיים את לימודיו האקדמים והינו בעל תשובה אף מחמירה יותר משאנו נוהגים בבית. אח זה משתתף באופן חם ותומך בתהליך לסייע ולתמוך הן באחיו ולמצוא דרכים לאפשר קיום משותף של כולם ותודה לא-ל הוא ממזער את המתחים. אולם כפי שכבר צויין ברישא ניכר מתח בשל הדרכים השונות בהן אנו כהורים רואים כדרך הנכונה. אין לי כל ספק שעל אף המחלקות, טובת הילד והאמונה בצדקת הדרך חלה גם על רעייתו אימו של בנינו. הייתי מבקש לשמוע איזו דרך עלינו לברור. אודה לכל מי שהינו יהודי/ת יראי שמים ויש בידם לסייע לעזור. בברכת שלום על ישראל.
שלום אליהו, נקודה למחשבה היא מדוע בחרת להעלות שאלה זו בפורום משפחות חד הוריות ואיך אתה רואה את הקשר לנושא? אולי גם בזה טמונה התשובה לשאלתך, המשפחה שאתה חי בה כעת היא מה שנהוג לכנות "משפחה מורכבת", הווה אומר כזו המורכבת מילדים מנשואים קודמים, ילדים מנישואין נוכחיים ושברקע- גירושין מפרק א'. משפחה שכזו לא פשוט לנהל במובן של המורכבות הריגשיות והמעשיות שהיא מעלה בחיי היום יום ובכלל. אכן, כדי "להרכיב" אותה נכון דרושה גמישות רבה, מודעות ועוד ובעיקר- אני מאמינה שקיים רצון לשמר את התא המשפחתי ביחד, כיחידה אחת, למרות שחלקו שייך גם ליחידה המשפחתית הקודמת. נשמע מדבריך שאכן חשובה לה התחושה שהמשפחה פועלת כ"יחידה" אחת והאמונה/הדת מבטאת רצון שכזה- שכולם יהיו תחת אותה אמונה. אבל...כפי שהמשפחה מורכבת מאנשים שונים והסטוריה שונה שיש להתחשב בה כל הזמן כך אמונתי היא שגם בנושא אמונה דתית רצוי להתחשב ביחידים בתוך המשפחה. מה שאני כותבת לך זו דעתי בלבד כמובן, ובסופו של דבר אתה זה שתבחר אם לקבלה או לא, אבל אני מאמינה שזה בסדר להעביר מסרים של אמונה, ערכים משותפים ועוד אבל לא ניתן לכפות אמונה. הנסיון לכפות אותה הוא גם זה שיוצר את המצב שאתה נוטה להחמיר יותר ואשתך - נוטה לצד השני. ככה זה בדר"כ. אני מאמינה שאם יעבור מסר של אמונה אבל מסר שנותן כבוד גם לזכות הבחירה של כל אחד מחברי המשפחה- לבחור בדרכו הוא, יש דווקא סיכוי גדול יותר שהיחידה המשפחתית תשאר מאוחדת. אז יפחת הלחץ על הנושא, הריבים והמחלוקות וגם יווצר מרחב רגשי גמיש יותר לכל אחד מבני המשפחה לבחור בדרכו הוא. ככה זה למעשה בכל נושא שבו אתה רוצה להעביר מסרים, חינוך, ערכים לאחד מבני המשפחה- אתה יכול לעשות את המקסימום בכל מה שקשור אליך אך לא ניתן לעצב אחרים ובודאי לא ילדים- בדמות הוריהם. אולי אסיים במשפט שאני אוהבת ואתה בטח מכיר שמשקף קצת את מה שאני אומרת: "הכל צפוי והרשות נתונה"... שבוע טוב, ליאת.