מה אפשר לעשות?

דיון מתוך פורום  משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי

05/02/2011 | 23:20 | מאת: בת מתוסכלת לגרושים

שבוע טוב.אני בת 18,דתיה בת לגרושים,גרה עם אימי,בעלה(נשואה שנה) ואחיי. הורי גרושים שנה וחצי.קשה לי בבית, אני מרגישה שני חיה בתוך זוגיות של זוג צעיר ושאני מפריעה להם.מאז שאימי התחתנה היא די שכחה ממני ומאחיי,הם מתנהגים זוועה(בני-13,9,4)ואני רואה אתזה בתור זעקה לעזרה.אני מנסה לעזור להם אבל אחרי שנה של ניסיונות אני מבינה שקצרה ידי מלהושיע והם צריכים עזרה מקצועית הבעיה שאינ לי אפשרות כספית לזה וגם לא לאימי. אשמח אם תייעצי לי מה ניתן לעשות במצב כזה.תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לבת המתוסכלת שומעת בדברייך את הדאגה לאחים לעצמך ולאמא...אולי כי את גדולה מיתר אחייך ומרגישה יותר אחראית. זה מצב לא פשוט. אין ספק ששינויים כאלו משמעותיים של גירושין, נישואין, בן זוג חדש, תוך פרק זמן לא ארוך יוצרים מצבים רבים של בלבול, אי ודאות, הגדרת תפקידים חדשים במשפחה ועוד. טוב שהגעתן למסקנה שצריך עזרה מקצועית. ניתן לפנות לקבל עזרה נפשית דרך תחנה לבריאות נפש באיזור מגוריכם השייכת למשרד הבריאות - ללא תשלום או גם לטיפול דרך קופת חולים.יתכן שגם לשירותי הרווחה באיזורככם יש אפשרות לסייע. פנו לעזרה שכזו. ליאת.

08/02/2011 | 10:55 | מאת: בת מתוסכלת

תודה רבה על התשובה. רציתי לשאול משהו נוסף ששכחתי לשאול.אימי לא כ"כ הגיעה להבנה שהילדים צריכים טיפול,היא כרגע נמצאת עם בעלה נטו!וברגע שהיא לא איתו במציאות אז היא במחשבה איתו.היא כל הזמן מלחיצה את הילדים- לא לריב,לא לצעוק,לא לבלגן,לא להשתולל,בקיצור להיות מלאכים כדי לרצות אותו . זה יוצר המון כעסים ביני לבינה(אני מנסה כל הזמן להגן על הילדים)ואווירה מכבידה,בבית אין כ"כ הרגשה של בית אלא של מקום שלא בדיוק שייך לנו וצריך להתנהג בו לא כמו בבית.אני מבינה את אימי אבל זה קשה לי!האחריות על עתיד הילדים כרגע מוטלת עלי וזה מלחיץ אותי כי לטיפול הם לא רוצים ללכת בשום אופן,בעיקר הבן בן 14.אני לא יודעת מה לעשות..אשמח אם תעזרי לי.תודה ויומקסים!

מנהל פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי