אבא לא אחראי???

שלום מרינה נשמע שאת נסערת מהמצב כי את דואגת לטובת הילדה. המצב הזה בודאי קשה לך אבל יחד עם זאת זה מצביע על כך שלמרות הקשיים למול אבי הילדה את "נלחמת" על טובתה ועל קשר עם האב- שזה מצויין. יש הורים שבמצב כזה הכעס גורם להם להתנהג הפוך, כלומר במודע או שלא הם מרחיקים את הילד/ה מהאב וגורמים בכך נזק לילד/ה. אני לא מכירה את מערכת היחסים בינך לבין אבי הילדה וכן לא את אישיותו. לכן אני שואלת שאלה שרק את יכולה לענות עליה והיא: האם אפשרי לנהל איזו שיחה איתו סביב הנושא שאינה כוללת הערות ריבים או צעקות. שיחה שנערכת במצב רגוע ובה תוכלי אולי לברר איתו מה הקושי שלו להתחייב למפגשים קבועים וכן תמקדי את השיחה בטובת הילדה. יתכן שקשייו נובעים מאישיותו ללא קשר לילדה ויתכן שזו דרך בלתי ישירה מבחינתו להביע כעס כלפייך, אולי על כך שאת במערכת יחסים חדשה ועם ילד נוסף? אולי קושי גדול מבחינתו לקבל את זה שאת לא איתו.חשוב לנסות ללבן את השאלות הללו על מנת שיבין שכרגע אתם אמנם לא ביחד אבל יש ילדה משותפת וסביבה בלבד-קשר ביניכם שימשך כל החיים. במידה וניסית כבר לשוחח איתו באופן כזה או שאת יודעת שזה פשוט לא יעזור חשוב שתאמרי לעצמך שאותו לא תשני אבל לעצמך ולילדה את אחראית ויכולה לכן להציב גבולות למולו. כוונתי היא שתנסי ליצור מצב שבו את עומדת על זמני הביקורים כפי שנקבעו מראש ואם אינו עומד בכך- מציעה לא לאפשר לו פגישה עם הילדה במועד אחר. מסר כזה יעביר לו את ההרגשה שהוא צריך להיות אחראי יותר לביקוריו, יגרום ליציבות רבה יותר בלוח הזמנים שלך והכי חשוב- של הילדה שתדע מתי אביה אמור להגיע. אם אינו בא, אפשר לתת הסבר לילדה שמתאים לגילה. חשוב שלא תרגישי אשמה על נסיונותייך. גם אם אינו מגיע תקופה וגם אם את מונעת ביקורים בזמנים לא צפויים או בביתך. אין דרך ללמד אנשים לקחת אחריות אלא רק דרך זה שנותנים אותה...וזו הדרך לנסות לתת לו את האחריות. את מוזמנת לשאול עוד או לשתף, ליאת.