חוסר רגשוות טוטאלי או מה?!
דיון מתוך פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי
שלום, אני אם חד הורית לנסיך בן 4.7 ניפרדתי מאביו מאז שהוא בן שנה ועזבתי את האזור-אילת לצפון מה שהכעיס מאוד את האבא אבל הוא לא עשה כלום בכדי למנוע את העזיבה.זו נעשתה לאחר שראיתי שהוא ביכלל לא מתקשר עם הילד ברמה הרגשית.הוא מגיע צפונהולוקח אותו ליומיים כל חודשיים בערך אבל לא טורח לדבר איתו ביכלל בטלפון לדוגמא עכשיו כבר עבר חודש מאז שוחח עימו.בעבר הייתי מתקשרת בעצמי ונותנת לילד את הטלפון ולפרקים הייתי מנהלת עם האבא שיחות על כך שזה הבן שלו ושידאג להתנהג בהתאם אך זה מועיל בדיוק ליומיים ונעלם.אני חייבת לציין שהאבא הוא אדם ברמה לא חסר אמצעים וכו..אך משום מה הוא מוגבל רגשית בכל הנוגע לילד שלי/שלו וזה מעציב אותי מאוד.האם יכול להיות מצב בו אבא לא יאהב את הילד שלו סתם ככה?
שלום מירב, לפעמים כשמתגרשים ומתפרקת המערכת המשפחתית במובן של אבא אמא וילד יש צורך ללמוד תפקידים חדשים. כעין למידה של הורות חדשה. כמו שאת בודאי למדת איך להיות אמא חד הורית אבי הילד לומד גם הוא איך להיות אבא לילד שאינו גר בביתו וזה לא תמיד קל. יש אנשים שאכן קשה להן יותר להביע רגשות או ליצור קשר בסיטואציות מסויימות. לא חושבת שמדובר בחוסר אהבה ובודאי לא "טוטאלי" כמו שכתבת אני מאמינה שמדובר בקושי שלו להיות אבא בתוך המסגרת החדשה. נשמע שגם בודאי לא פשוט להיות אבא לילד ממרחק כה רבה ולא לכולם קל ליצור קשר דרך טלפון. שומעת שחשוב לך הקשר איתו וזה מצויין זה אומר שאת מרגישה את נקודת המבט של הילד. כדאי לערוך שיחה עם האב, שיחה רגועה, פנים אל פנים שבה תחשבו איך להתנהל במסגרת החדשה ושבה תוכלו לראות כל אחד את נקודת המבט של השני-למרות שזה קשה. כדאי גם לשקול פניה ליעוץ סביב הנושא, משהו נקודתי שיעזור לכם לגשר על הפערים הללו. ליאת.