prostatectomy

ד"ר ליבוביץ' שלום, אשמח אם תוכל להשיב על שאלות לגבי ניתוח כריתת ערמונית רדיקלית: 1. תוכל בבקשה להסביר מה זה PLND? אני מבין שזה קשור לדגימה של בלוטות לימפה. האם זה משהו שמתבצע בזמן הניתוח או לאחר הניתוח? מה משמעות הבדיקה, והאם היא נותנת מידע מספק לגבי פריצה של הגידול? כלומר עד כמה תוצאת הבדיקה משקפת את המציאות..? 2. האם בכל ניתוח כזה יש איבוד דם? האם כל איבוד דם מחייב מתן דם דרך הווריד? כלומר - מה הקריטריונים בזמן ניתוח שלפיהם מחליטים האם וכמה דם לתת? 3. כמה רופאים מנתחים יש בניתוח כזה? כלומר - האם רק רופא מנתח אחד, או שיש לו עוזרים נוספים? אם יש, כמה? הבהרה: אני לא מתכוון למרדים וכו', אלא האם הניתוח עצמו מבוצע ע"י מנתח יחיד או מספר מנתחים? 4. מהו בד"כ זמן ההחלמה מהניתוח שמאפשר לחזור להליכה ברגל ללא כאבים? 5. מהי מידת ההתאמה בין תוצאה פתולוגית לאחר ניתוח לבין חזרת המחלה? כלומר כאשר תשובה פתולוגית אומרת שהגידול מוגבל לערמונית - מה הסיכוי שהוא אכן מוגבל לערמונית? (האם ידוע מספר כזה ממחקרים..) תודה רבה רבה !!!

לשאלותיך: 1. PLND הוא קיצור המבטא כריתת בלוטות ליפמה (יש לומר קשרי לימפה בעברית תקנית) מם האגן במטרה לברר האם המחלה התפזרה לאתר זה שהוא לרוב האתור הראשון לפיזור מחוץ לבלוטת הערמונית. ה PLND מבוצע כחלק מן הניתוח והבדיקות בחומר המוצא נערכות לאחר הניתוח. 2. בכל ניתוח כזה קיים איבוד דם כלשהו אך הוא יכול לנוע בין מספר עשרות סמ"ק שזה דימום ללא כל משמעות לכמה מאות שזה כבר כן משמעותי. כיום הסבירות לצורך בהחזר דם הוא כ 10%. מי שמחליט על מתן דם הוא המנתח בהתאם לשיקול דעת קליני ולבדיקות מעבדה. הנטיה כיום היא לנסות לא לתת מנות דם עד כמה שניתן כדי לצמצם תופעות לוואי של טיפול כזה. 3. יש רופט מנתח אחד המבצע את הניתוח, מנהל את מהלכיו ומקבל החלטות. בנוסף קיים עוזר מנתח הפועל יחד עם המנתח וכשמו כן הוא - מסייע לו טכנית לבצע את הפעולה אך אין הוא מוביל אותה או מבצעה אותה. 4. כמובן שיש שונות רבה. אני משתדל להוציא את כל המנותחים מהמטיה כבר למחרת הניתוח מסיבות רבות אך בעיקרון כמה שיותר מהר חוזרים להתהלך על הרגליים - כך ההחלמה טובה ומהירה יותר. על-פי רוב, ניתוח זה לא מאוד כואב ועם מעט מאמץ ומשכחי כאב ניתן להסתובב במחלקה כבר למחרת הניתוח, ומכאן ואילך כל יום זה נעשה מעט קל יותר. 5. תוצאת הניתוח ההיסטולוגית מנאת בדרך כלל היטב את הפרוגנוזה. בניגוד לביופסיות הערמונית המוציאות פחות מפרומיל אחד של חומר מן הערמונית, כאן כל הבלוטה על המבנה הפנימי שלה וגבולותיה החיצוניים (וכמובן קשרי הלימפה אם נעשה PLND)נתונים לביקורת פתולוגית. כך שהמידע המושג אמין ומהימן יותר מזה של הביופסיה. עם זאת, שאלתך מוצדקת והיא נוגעת לחוסר יכולת לנבא באופן מלא את היות המחלה אכן מוגבלת לערמונית וזאת בשני מתארים: ראשית אם מאה תאים חרגו מן הערמונית והלכו להתייש במקום אחר מרוחק כמו עצם למשל - אין אף בדיקה פתולוגית או אחרת שתוכל לאתר זאת. בחלק ממקרים אלה עתיד ה PSA להתחיל לעלות כעבור זמן והחולה למעשה עובר לשלב גרורתי למרות שנותח ולמרות שההיסטולוגיה מן הניתוח קבעה שהוא עם מחלה "מוגבלת". שנית, אין לערמונית קופסית אמיתית. כלומר אין קו גבול אנטומי היסטולוגי מוגדר לבלוטת הערמונית (זאת בניגוד לכבד, טחול כליה ואחרים) ולכן הפתולוג בוחן האם הגידול הגיע עד לגבולות הערמונית המצויים בידו וכך הוא קובע הן את מצב השוליים הכירורגיים והן את היות המחלה "מוגבלת" או לא. אפשרי מצב בו נותרה כמות זעירה של רקמת ערמונית שנכתחה או התקלפה לא טוב בזמן הניתוח (וזה יכול לקרות גם אצל מנתחים טובים ומנוסים), ופתולוג לא יוכל לעלות על זה. גם מצב כזה עלול להביא לעליית PSA לאחר הניתוח. לגבי המספר אליו אתה חותר - אין מספר אחד כזה כי הדברים נתונים ומושפעים במידה רבה ע"י רוגמים נוספים כגון דרגת הגליסון וה PSA