מחלת ה PSA

PSA היא בדיקת דם זמינה בכל קופות החולים המשמשת ברפואה לאיתור סרטן הערמונית. ה PSA נתגלה לראשונה באמצע שנות ה 70 בנוזל הזרע, והפך במהרה לאמצעי נפוץ בתחום הרפואה המשפטית לצורך הוכחה של אונס. (כלומר נוכחות PSA בגוף הקורבן היתה הוכחה לכך). בסוף שנות ה 80 התברר שניתן למדוד את החומר בדם ושיש זיקה בין רמתו לנוכחות סרטן הערמונית. תגלית זו שינתה לחלוטין את עולם סרטן הערמונית במובנים רבים. ראשית, היא הביאה גברים רבים מאוד להיבדק. שנית, היא איפשרה לאתר את סרטן הערמונית בשלב הרבה יותר מוקדם מכפי שהיה טרם גילוי הבדיקה (כלומר עד אז הסתמכו על מציאת גוש בבדיקת הערמונית באצבע וכאשר יש גוש מדובר על מחלה מתקדמת יותר) כיום כ 3/4 ממקרי סרטן הערמונית מאותרים ללא גוש בערמונית. בהמשך התברר ערכו של ה PSA בהגדרת מידת התפשטות המחלה והתגובה לטיפול. PSA הוא אנזים בעל תפקיד משמעותי בפוריות הגבר. בתור שכזה הוא קיים בגופו של כל גבר בכל גיל (בוגר) וריכוזו בנוזל הזרע הוא פי מאות אלפים לעומת ריכוזו הנמדד בדם. המרווח הטבעי בין החללים בבלוטת הערמונית המפרישים את החומר לנוזל הזרע - לכלי הדם של הערמונית מזערי - מיקרוסקופי ממש, ולכן כל תהליך שיביא להפרעה כלשהי בערמונית יגרום לעליה ברמת ה PSA. דלקת בערמונית או בדרכי השתן, עצירת שתן או קושי פתאומי להטיל שתן, שפיכה, מחלות חום לא קשורות, פעילות גופנית ועוד שלל עניינים וגירויים מקומיים או כללים עלולים להביא לרמת PSA מוגברת בדם ולהפעיל את "פעמוני האזעקה" של סרטן. מכאן גם הבעיתיות הרבה של בדיקה זו. עיקר הבעיה של PSA היא שהבדיקה זמינה ופשוטה אבל לא "מדוייקת". PSA קיים ברמה כזו או אחרת אצל כל גבר, ויש הרבה מאוד דברים שגורמים לעליית PSA מלבד סרטן הערמונית מצד אחד ולעומת זאת סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בגברים מצד שני. התוצאה היא שגברים רבים עוברים בדיקת PSA מסיבות שונות ואצל רבים מוצאים PSA מוגבר, מה שמניע תהליך שלם של בהלה וריצה לבירור נוסף הדרוש וחיוני בחלק מהאנשים ומיותר לגמרי באחרים - ולא פשוט לדעת את מי לבדוק ומי לא. לעיתים קרובות ביותר מוכנס ה PSA לרשימה גדולה של בדיקות תקופתיות, או גרוע יותר לרשימת בדיקות דחופות הנערכות מסיבה לגמרי אחרת (למשך לחולה יש צהבת ו"בהזדמנות זו" בודקים לו גם PSA (וכבר אמרנו שכאשר יש בעיה אחרת בגוף יש סיכוי רב יותר ל PSA מוגבר). לעיתים אף מכניסים את ה PSA לרשימת בדיקות הדם מבלי ליידע את המטופל על כך ועל המשמעויות הנלוות של הבדיקה וללא שברור למי שמסמן ודורש את הבדיקה לאיזו מטרה זה נעשה. יתר על כן, מאחר ולסרטן הערמונית בשלב המוקדם אין כל סימנים או תלונות, משמש ה PSA למעשה כבדיקת דם לאיתור סרטן באנשים בריאים. זה מצב ללא אח ורע ברפואה. בדרך כלל גידולים סרטניים מאותרים לאחר תלונות של החולה, על פי ממצאים גופניים ובבדיקות דימות. נכון, קיימים סמני דם לגידולים רבים אחרים אך הם משמשים בעיקר לקביעת פעילות המחלה לאחר שכבר אותרה וטופלה ולא כאמצעי לגילוי מוקדם בקרב בריאים. מי שמוצאים אצלו PSA מוגבר מופנה לביופסיה של הערמונית. זהו תהליך שגרתי כיום ופרוצדורה קלה ופשוטה ובכל זאת - מעוררת חרדה ודאגה, יש בה אי נוחות (אחרי הכל מבצועת דרך פי הטבעת) ויש בה סיכון של כ 1.5-2% לזיהום חמור המחייב אישפוז. אולם בכך לא תמו התלאות. מי שעובר ביופסיה ומוצאים לו סרטן - בעייתו האבחנתית דהיינו השאלה למה ה PSA מוגבר - בזאת נפתרה. מכאן נפתתחת תיבת פנדורה חדשה של קשיים ולבטים לגבי הטיפול אך זה נושא לדיון אחר. אצל מי שהתמזל המזל והבדיקה תקינה - לא נשלל סרטן. כלומר בדיקה תקינה פירושה: "לא מצאנו אצלך סרטן" ולא "אין לך סרטן". יתכן סרטן שהבדיקה החמיצה (כי יש טעות דגימה בתוך נפח הערמונית) ויתכן שאין כעת סרטן אך יהיה כזה בעתיד. אדם כזה, נרגע מעת עם הבשורה המשמחת שלא נמצא אצלו סרטן, ומתחיל במסלול יסורים אחר הקשור לכך שה PSA לרוב נותר גבוה או ממשיך לעלות והדאגה שיש בכל זאת סרטן חדש או סרטן שהוחמץ מתעוררת שוב במוקדם או במאוחר. בדרך זו גברים רבים עוברים ביופסיות חוזרות לעיתים רבות מאוד, וגרוע מכך חלק ניכר מתשוממת ליבם ועניינם נסוב סביב ה PSA. גברים אלה אין להם אולי סרטן בערמונית, אך הם לוקים במחלה אחרת - "מחלת ה PSA..." הדעות האם הוכח או לא הוכח הערך של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית חלוקות. יתכן מאוד על סמך עדויות עדכניות המסתמכות על מחקרי ענק בעיקר באירופה - שיש לכך ערך. הבעיה היא שאנחנו עדיין משתמשים בכלי לא מדוייק ולא לגמרי מתאים למשימה זו.

תודה..