סטטיסטיקה לגבי מעקב פעיל

שלום דוקטור, יש לי מספר שאלות: 1.האם יש סיכויים למועמד הנמצא במעקב פעיל לא להזדקק לטיפול לעולם?האם קיימת סטטיסטיקה כזו המצדיקה את הסיכון? 2.האם לנמצאים במעקב פעיל, או למסרבים לקבלת טיפול הורמונאלי וניתוח/קרינה על סמך היותם בדרגת סיכון נמוכה מומלצת דרך חיים מסויימת מעבר לענייני תזונה וספורט, או קיים טיפול אלטרנטיבי? 3.האם לנמצא תחת מעקב פעיל יש אפשרות לטיפול בקריותרפיה/הקפאה פוקאלית? האם טיפול זה שולל אפשרות לניתוח בעתיד בעת הצורך? אודה לך מאוד על מתן תשובות לשאלותיי בברכה רומי גולד

שלום רב לרומי גולד, אצל חולים עם סרטן ערמונית בקבוצת הסיכון הנמוך, הסיכון להתקדמות המחלה ולתמותה עקב כך קיים בפרספקטיבה של הרבה שנים. לכן, אם יש לאדם גם סרטן הערמונית בקבוצת הסיכון הנמוך וגם תוחלת חייו הצפויה קצרה יחסית, יתכן שלא יחיה די זמן כדי לפתח גרורות ולמות מסרטן הערמונית. במילים אחרות אדם יכול להמשיך בחייו כרגיל וללכת לעולמו מסיבה אחרת מבלי להיות "חולה" בסרטן הערמונית ומבלי שנפטר עקב כך גם אם היה לו מוקד זעיר של המחלה. למשל הנה שתי דוגמאות מעט קיצוניות אך מאוד ברורות: גבר בן 80 עם אי ספיקת לב לאחר שני התקפי לב, עם אי ספיקת כליות על רקע סוכרת ומצב של קיעטת רגל בשל סוכרת. יתכן שתוחלת חייו הצפויה בשל מחלות הרקע שלו אינה גדולה משנתיים, בעוד שלסרטן הערמונית תידרשנה 10-15 שנה על מנת לסכן את חייו. באדם כזה עדיף לא לטפל בסרטן הערמונית ואולי אף עדיף שלא לאבחן את המחלה משום שאינה רלוונטית עבורו. מנגד, בן 50 בריא, ספורטאי, רזה לא מעשן ששני הוריו נפטרו בגיל 90 ו 93 בבריאות טובה, ויש לו מוקד מזערי של סרטן הערמונית בדרגת ממאירות נמוכה. אצל אדם כזה אנו מוטרדים לא רק מה יקרה בטווח של 10-15 שנה אלא אפילו מה עלול לקרות איתו בעוד 25 שנה ואף יותר. החשש הוא שהמחלה שלו תתקדם בסופו של דבר ותקצר את חייו (אם גם בשלב מאוחר יותר) ולכן יותר הגיוני לבחור טיפול אקטיבי. אין סטטיסטיקה ברורה האומרת מהו הסיכוי שהמחלה לא תתקדם לעולם. הלעולם תלוי בעיקר בתחולת החיים הצפויה לאותו אדם כתוצאה מסיבות אחרות. אין המלצות תזונתיות או אחרות לגבי אורח חיים שהוא ספציפי לחולי סרטן הערמונית. טיפול פוקאלי לסרטן הערמונית מעורר עניין רב לאחרונה מתוך שיקול של שליטה בסרטן תוך צמצום המחיר של הטיפול. ככל הנראה זו שיטה נכונה ומתאימה בחולים נבחרים ומחייבת מעקב צמוד. גישה זו איננה מונעת בחירה בכריתת ערמונית רדיקלית בעתיד במידת הצורך אלא שהניתוח צפוי היות קשה יותר טכנית, עם תופעות לוואי קשות יותר והחלמה בעייתית יותר והסבירות להצלחתו במובן האונקולוגי איננה ברורה.

שלום דוקטור, ראשית: תודה רבה רבה על מענה מהיר ומפורט! לגבי ההקפאה הפוקאלית- האם יש מקום/ אדם המתמחה בכך במיוחד? בברכה רומי גולד