פורום אורולוגיה אונקולוגית

פורום אורולוגיה אונקולוגית מיועד לאנשים הזקוקים לטיפול בסרטן ערמונית, שלפוחית, כליות ואשכים. הפורום מיועד לסובלים מגידולים ממאירים של הערמונית, השלפוחית, הכליות והאשכים, להם ולמלוויהם. הפורום יענה על שאלות בנושאים לעיל, לרבות גילוי מוקדם של סרטן ערמונית, מעקב אורולוגי, טיפולים בסרטן ערמונית לרבות מעקב פעיל, ניתוחים לכריתת הערמונית, הקרנות, טיפולים תרופתיים, אבחון סרטן שלפוחית, טיפולים בסרטן השלפוחית כולל ניתוחי שלפוחית ושחזורי שלפוחית, מעקב לאחר טיפול בסרטן שלפוחית, אבחון של סרטן הכליה וטיפולים שונים בו כולל ניתוחים לכריתה חלקית או מלאה של הכליה, אבחון של סרטן אשכים, טיפולים בסרטן אשכים כולל ניתוחי אשך וניתוחי רטרופריטוניאום. .
1348 הודעות
1297 תשובות מומחה

מנהל פורום אורולוגיה אונקולוגית

10/06/2017 | 17:33 | מאת: רוני

אני בת 74, ב 2.6 עברתי אנדוסקופיה בניסיון להוציא גידול באגן הכליה, כדי להימנע מכריתת הכליה, האגן והשופכן. הניסיון לא צלח, ועליי לעבור ניתוח רדיקלי. מאז האנדוסקופיה יש נפיחות גדולה בבטן עם כאבים. רופא אחד הסביר שכאבים כאלה ובטן נפוחה סבירים אחרי הליך כזה, משום שבסופו נעשית שטיפה בלחץ וייתכן שדלפו מים מהשטיפה. מצד שני, בא. סאונד שנעשה חמישה ימים אחרי נמצא "נוזל עכור סביב הכליה מתאים לדימום". בכל מקרה הרופאים לא מייחסים חשיבות רבה לממצאים ולכאבים. ההנחיה כרגע להגיע למרפאה האורולוגית בסוף החודש, לקבל תשובות של הפתולוגיה (למרות שגם בא. סאונד וגם ב C.T. ראו כבר שהגידול ממאיר), ולקבוע תור לניתוח. מאז הניתוח אני מקבלת 400 מ"ג אופלוקסצין ביום, בעלון המצורף קראתי שהתרופה עלולה לגרום לכאבי בטן. השאלה האם דימום כזה אמור להיספג, ותוך כמה זמן? האם זו אכן הסיבה לכאבים והבטן הנפוחה? בתודה, רוני.

שלום רוני. דימום שהפסיק אמור להיספג. לפעמים זה לוקח עד כמה שבועות. אני לא יכול לדעת אם זו הסיבה לכאבים בלי לבדוק אותך בעצמי. אם הכאבים ממשיכים עלייך לפנות שוב לרופא המטפל כדי לשקול הדמיה נוספת.

לקריאה נוספת והעמקה

הביופסיה שנלקחה בעת האנדוסקופיה העידה על גידול law grade באגן הכליה.הוצע לי שאחרי הוצאת כל הגידול יש טיפול נסיוני שאושר כבר ע"י ה fda שהוא החדרת סוג של כימו באמצעות אנדוסקופיה מדי 3 חדשים במקום כריתת כל הכליה והשופכן.האם ידוע לך על כך ומה הן תופעות הלוואי של טיפול כזה? בתודה רוני.

לקריאה נוספת והעמקה

אבל את כותבת שניסיון הכריתה לא צלח, ואת מועמדת לכריתת הכליה. כלומר, את לא הולכת לעבור את הטיפול בשטיפות של כימותרפיה לתוך הכליה...

לקריאה נוספת והעמקה

מצטערת שלא התנסחתי כראוי.הכוונה היא בתחילה לבצע עוד פעם או פעמיים אנדוסקופיה ע"מ להוציא את כל הגידול כולו ורק אחר כך לבצע את תהליך השטיפות.האם ידוע לך על התהליך הזה ,מה הן תופעות הלוואי הכרוכות בו. שוב תודה רוני

לקריאה נוספת והעמקה

עכשיו הבנתי. קודם כל אני מעודד לשאול את כל השאלות לגבי תופעות הלוואי ולקבל תשובות מהרופא המטפל. תופעות הלוואי מתחלקות לכאלה שעלולות להיגרם מהשטיפה עצמה וכאלה שעלולות להיגרם מדרך ההכנסה של נוזל השטיפה. כשאנחנו מדברים על השטיפה עצמה, זה תלוי בסוג החומר שמכניסים. את מתארת כמותרפיה, אז אני אניח שאת מדברת על מיטומיצין C. החומר עצמו בשטיפה למערכת השתן הוא עם מעט מאוד תופעות לוואי מפני שהוא לא אמור להיספג למחזור הדם. כמובן שאני יוצא מתוך הנחה שהחומר ניתן בלחץ נמוך. מהבחינה הזאת תופעת הלוואי המשמעותית היחידה עלולה להיות אלרגיה לחומר. מבחינת תופעות לוואי שנגרמות מדרך המתן, זה תלוי אם התוכנית היא לתת את החומר דרך צנתר שופכני או דרך נפרוסטום. צנתר שופכני מכניסים ע"י ציסטוסקופיה לשלפוחית והעלאת הצנתר לשופכן. כאן תופעות הלוואי התיאורטיות הן פגיעה בשלפוחית או בשופכן, כשבידיים מיומנות אלה תופעות לוואי נדירות יחסית. אם מדובר בהכנסת החומר ע"י נפרוסטום לכליה, הרי שמדובר בדיקור הכליה וכאן תופעות הלוואי עלולות להיות דימום מהכליה או דליפת שתן מהכליה. כיוון שמדובר בפעולה פולשנית, צריך לזכור שתמיד קיים סיכון לזיהום בדרכי השתן, ובדרך כלל נותנים אנטיביוטיקה מניעתית לפני הפעולה כדי להקטין את הסיכון הזה, ובודקים שאין חיידק בשתן ע"י תרבית שתן.

לקריאה נוספת והעמקה
10/06/2017 | 01:22 | מאת: יחיאל

שלום, אני גבר בן 70. בבדיקת תרבית השתן שלי נמצא Ecoli בכמות 10-20,000 CFU/ml . מזה יומיים שאני לוקח אנטיביוטיקה "זינט 500 מ"ג" פעמיים ביום. שאלתי האם יש מגבלה על קיום יחסי מין לא מוגנים במצב זה. תודה. יחיאל

שלום, עד חלוף הזיהום מומלץ לקיים יחסי מין מוגנים.

30/05/2017 | 12:00 | מאת: שלמה

בשנת 2004 עברתי ניתוח של כריתה רדיקלית של הערמונית. psa היה 10.1 גליסון 6 3 + 3. עד שנת 2017 התוצאה של הבדיקה השנתית היתה תמיד קטן מ 0.03. בינואר 2017 הופיעהתוצאה של 0.04. במאי 2017 הופיעה תוצאה של 0.06. האם ניתן להסיק על ביקור חוזר. 3+

שלום שלמה. אכן מדובר בעליה הדרגתית בערכי ה-PSA. עדיין, בערכים כל כך נמוכים הייתי נזהר מלהסיק שמדובר בחזרה של הסרטן, אלא ממשיך לעקוב אחר ה-PSA.

25/05/2017 | 20:21 | מאת: אנונימי

אבא שלי בן 62 עשה ביופסיית כליות הגיע סיכום שיש לו membranous nephropathy atherosclerosis ותוספת לתשובה בדיקת em משקעים אטומי אלקטונים מרובים בסובאפיתליום עם גדילת GBM בין המשקעים לא ניראו מישקעים במזגניום לא ניראה tri אבחנה T71200 D712170 מה זה אומר?? שזה סרטני

28/05/2017 | 09:10 | מאת: אנונימי המשך

זה המשך חשוב לציין שתפקודי כליה תקינים והסיבה שבגללה, נשלח לביופסייה זה בגלל בריחת חלבון מעל 4 מלגרם ביום ובצקות ברגליים

שלום. מה שאת/ה מתאר הם לא ממצאים סרטניים. לגבי שאלות נוספות בנושא, אני ממליץ לפנות לפורום נפרולוגיה.

17/05/2017 | 20:01 | מאת: ארנון

אני בן 72. בבדיקת PSA התוצאה הייתה 5, בבדיקת FREE PSA התוצאה הייתה 0.847. מה דעתך על תוצאות אלו?

שלום ארנון. ה-PSA מוגבר, ה-PSA החופשי הוא גבולי. דעתי היא שאתה צריך לפנות לבדיקת אורולוג כדי להעריך את הסיכוי שבביופסיה יאובחן סרטן ערמונית משמעותי קלינית, ולדבר על איזה בדיקות נוספות ניתן לעשות כדי להעריך את הסיכון הזה.

23/04/2017 | 12:42 | מאת: יעל

תודה רבה על תשובתך האם מימצא היפרמי יכול להיות גם שפיר

בהחלט כן.

20/04/2017 | 11:53 | מאת: פ.

שלום, בן 80, נמצא כעת בטיפולי התחזוקה של יוניתרמיה לשלפוחית , לאחר שבשנה שעברה עברתי ניתוח להוצאת גידולים. בבדיקת מעקב ריבעונית של ציסטוסקופיה, "התגלו בדופן שמאלי עליון טרבוקולציות קשות עם רירית מגורה" בבדיקת שתן ציטולוגית- אין עדות לתאים ממאירים, בבדיקת תרבית שתן- פלורה מעורבת. מה לדעתך משמעות המימצא בציסטו? ב. האם יש אינדיקציה לניתוח נוסף בעתיד הקרוב (= הישנות הגידולים) ? תודה

שלום. אז לפי הממצאים שאתה מתאר אין הישנות גידולים. מדובר בסיבי שריר מוגדלים של השלפוחית ("טרבקולציות") כשהרירית שמצפה את השלפוחית מבפנים נראית אדומה וגדושה בכלי דם באזור זה ("מגורה"). כלומר, לא מתואר גידול.

שלום רב, לפני כשנה וחצי נמצא לי גידול בשלפוחית בדרגה נמוכה ולא חודרני ואני מקבלת BCG .כעבור 8 חודשים מאז תחילת הטיפול הרופא ראה בציטוסקופיה "צ'ופציק" כהגדרתו. כעבור 3 חודשים שוב ראה את "הצ'ופציק". בפעם האחרונה שעשיתי לפני 4.5 חודשים אמר שהצ'ופצ'יק לא נראה. במשך כל הזמן הזה אני ממשיכה לקבל BCG לפי הפרוטוקול. היום חצי שנה מאז קבלת הBCG האחרון (כעבור 4.5 חודשים מאז הבדיקה האחרונה) נמצא בדופן האחורי אזור היפרמי זעיר. הרופא אמר שאעשה שוב בדיקה בעוד 3 חודשים. אני אמורה עוד שבוע להמשך ולקבל BCG עוד 3 פעמים. שאלתי האם זה יכול להיעלם או לא לגדול, האם המשך קבלת הBCG יכול להעלים את זה, או שבהכרח כך מתחיל גידול סרטני ואם כן האם לא כדאי כבר לנתח בתודה מראש

שלום יעל. לא ראיתי את הממצא כך שאני לא יכול לחוות דעה עליו. אם האורולוג לא חשב שצריך לדגום את הממצא, הוא כנראה חושב שהוא שפיר. יש חשיבות גם לתשובה של בדיקת השתן לציטולוגיה שאני מניח שהוא לקח.

שלום בן 40 לפני מס שבועות מקרה דם רב בשתן בדיקות דם ושתן תקינות us כליות פוליציסטיות עם פרנכימה שמורה ערמונית 25 גר שארית שתן 18 סס תפקודי כליות תקינים לפעמיםן המטוריה מאז דם בשתן יש לי שתן קצפי אפילו קצפי מאד ופחות בהיר ( לפני צלול ובהיר ) נקבע לי ct u לעוד חודש יש לציין יש עדיין ליחה מסינוסיטיס שכבר עבר לפני מס שבועות ואי ספיקת לב בינונית במסתם מיטראלי חוזר השבוע על בדיקות מקרוביולוגיה ושתן כללי האם יש לחזור על בדיקות נוספות ( איסוף תשן 24 שעות למשל ? חלבון בשתן ? דם בשתן וכו ?)

שלום אדי. אתה צריך לעבור ציסטוסקופיה ע"י אורולוג, CTU (שנקבע לך), וחלבון בשתן אם בדיקת השתן לכללית מראה שיש חלבון בשתן.

13/04/2017 | 23:21 | מאת: שמואל פז

שלום ד"ר גל קרן-פז. אשתי בת65 חולה אונקולוגית בעבר.1994 הוסר המעי הגס בטן תחתונה קיבלה את מירב ההקרנות.וגם כימוטרפי. 2004 הרחם הוסר עקב גידול סרטני. עקב ההקרנות נפגעו השופכנים והתחילו דלקות מלוות בחום ואישפוזים תכופים. לבסוף הוחלט לפני שנה להתקין נפרוסטום כמובן החלפה כל שלושה חודשים. לאחרונה הציעו לאשתי באנגיו לעבור השתלה של סטנט. ד"ר שאלתי. האם ניתן להתקין סטנט בשופכן מוקרן מצולק . מה הסיכונים והסיבוכים מפעולה זו. משך הפעולה. האם אנו אמורים לדעת אינפורמציה נוספת שלא שאלנו. האם יש אתר שבו ניתן לראות הדמיה של הפעולה. בברכה. פז שמואל פז שמואל

שלום שמואל. בהחלט אפשר להכניס סטנט לשופכן. בחלק מהמקרים זה מייתר את הנפרוסטום. את הסטנט צריך להחליף כל 6 חודשים. הסיבוכים הם בעיקר תיאורטיים (נזק לשופכן או לשלפוחית). עיקר הבעיה היא אם לא מצליחים להכניס, ואז פשוט ישאירו עם נפרוסטום. הפעולה צריכה לקחת כרבע שעה אם לא נתקלים בבעיות.

12/04/2017 | 21:55 | מאת: מוטי

שלום.לפני שנים רבות נותחתי בתרסריון(אולקוס). האם צריך/כדאי לקחת "אומפרידקס" לפני הטיפול ב"פרמיקסון"?

שלום מוטי. אין צורך.

31/03/2017 | 10:59 | מאת: יצחקוב

mri הערמונית - בבקשה התייחסות. ראה את כל השרשור שלי בנושא בבקשה. נא התייחסותך לפנייתי מה 24/3 בבקשה. תודה רבה ושבת שלום

ראה תשובתי.

28/03/2017 | 20:54 | מאת: דורון

אני בן 64 , לאחרונה נתגלה בביאופסיה גליקסון 6 (3+3) שנראה גם בMRI , הרופא המטפל ממליץ על טיפול בשיטת HIFU ,אודה לקבל חוות דעתך בנושא הטיפול הנ״ל אודה לך אם תמליץ לי מה עלי לעשות ובאיזה שיטה לבחור .

שלום דורון, יש טיפולים שונים שמבוצעים בעזרת HIFU. מה הוצע לך? טיפול בכל הערמונית או רק בחלקה?

שלום. מהם ערכי המטרה המקובלים של PSA וטסטוסטרון לאחר קבלת 2 זריקות זולדקס עוקבות (כולל הקרנות מקומיות לאזור האגן)? תודה רבה

שלום שני, ערכי המטרה של טסטוסטרון הם מתחת ל-50 ננוגרם לדציליטר. ל-PSA אין ערך מטרה. אנחנו מצפים לראות ירידה, ואנחנו מקווים לא לראות עליה. ככל שהערך אליו ה-PSA יורד הוא נמוך יותר, הפרוגנוזה טובה יותר.

שלום ד"ר גל קרן פז, לפי תשובה של אחד הרופאים באחד האתרים, נכתב כלהלן : רמה גבוהה מ - 25% של PSA חופשי מעידה בדרך כלל על גידול שפיר של הבלוטה, מאידך רמה נמוכה מ - 15% היא סימן לסיכוי לממצא סרטני בערמונית (לא צוין מה הערכים התקינים של ה - PSA INDEX ), אז רציתי לשאול אותך 2 שאלות בבקשה, (1) אם רשום בתוצאות הבדיקה האחרונה שלי שרמת ה - PSA החופשי = 0.82 (כלומר 82% ) אז אני יכול להיות רגוע ? (2) איזה ערכים תקינים צריכים להופיע בבדיקת PSA INDEX ?? תודה, דוד

דוד. ה-PSA אינדקס זה הערך החופשי חלקי הערך הכולל. כמו שאמרת, מעל 25% נחשב סיכוי נמוך שיש סרטן הערמונית. ככל שהערך יורד, אנחנו מייחסים יותר סיכוי שיש סרטן ערמונית. בדרך כלל קו הגבול שלנו הוא 20%. אני לא בטוח שהערך של 0.82 שהבאת הוא האינדקס (כלומר היחס) או הערך של ה-PSA החופשי. צריך להסתכל בבדיקה.

שלום ד"ר גל קרן פז, אני בן 54, נניח לצורך השאלה (זה עדיין נמצא בבירור) שיש לי ערכים גבוהים של PSA בדם עקב הגדלה שפירה של הערמונית = BPH , מדובר בערך PSA של 4.847 ונניח שאני מחליט לעשות ניתוח ערמונית בגישה טרנס שופכתית או בגישת הלייזר הירוק שכפי שציינת קודם מדובר בשתי השיטות האלה בהסרה חלקית בלבד של הערמונית , אז יש לי 2 שאלות לגבי ההשפעה העתידית של הניתוחים/הטיפולים האלה : (1) האם לאחר ניתוחים מסוג אלה של ההסרה החלקית אזי רמת ה - PSA שלי תרד לערכי נורמה של בין 1 ל - 4 ?? (במידה והגידול היה שפיר) (2) האם במצב שכאמור לא הסירו את כל רקמת הערמונית אזי עדיין עלול להתפתח בעתיד סרטן ערמונית ??, ואז בעצם צריך לשקול את כדאיות הניתוחים האלה !! תודה מראש, דוד

שלום דוד, המטרה של הניתוחים האלה היא לא להוריד את ה-PSA, אלא לטפל בהפרעות השתנה שנגרמות ע"י ערמונית גדולה. סביר להניח שבגלל שנפח הערמונית יקטן גם ערך ה-PSA יירד. לגבי השאלה השניה, גם לאחר הניתוחים האלה יש סיכון לאבחן בעתיד סרטן ערמונית. במקרה כזה, מטפלים בו. הניתוחים האלה לא מונעים את אפשרות הטיפול בסרטן ערמונית בעתיד, במידה שיהיה צורך.

22/03/2017 | 21:38 | מאת: יצחקוב

בוצעה בדיקת mri. להלן תשובות שנתקבלו: הבלוטה המרכזית במרקם הטרוגני ונודולרי אשר מתאים ל BPH. בסריקת המקטע ההיקפי - מוקד נודולרי אחורי שמאלי מודגם בקוטר של 10 מ"מ התהליך עובר האדרה הממצא חשוד בנוסף, נצפתה קשרית היפואינטנסית פריפרית ימנית אשר קוטרה 8 מ"מ. הקשרית הודגמה בגובה בסיס הערמונית עם פריצה והתבלטות של הקופסית מימין. לא זוהו קשריות נוספות. שלפוחיות הזרע והצרור העצבי ללא סטיות. אין לזהות לימפאדנומגליה אגנית.

צריך להבין את הבדיקה בהקשר שבו היא נעשתה. בכל מקרה יש שני מוקדים בערמונית שחשודים לסרטן ערמונית (זה לא אומר בהכרח שזה באמת סרטן, צריך לעשות ביופסיה כדי לדעת). זה MRI שבוצע לפני ביופסיה או אחרי ביופסיה?

לקריאה נוספת והעמקה

סרטן הערמונית. עקב psa 7.11 עבר trus- ערמונית 65 סמ"ק נלקחו ביופסיות cap - x12 בגלילאחד מימין3+3 גליסון המערב 5% מהגליל. מאז מעקב פעיל, psa יציב סביב 7. ב11/2015 עבר trus וביופסיות x12 - אין ממאירות. כעת psa 7.84 אתסמיני. בדיקת ה mri בוצעה לפני שבוע . מדובר באבי יבד"ל. תודה רבה על ההתייחסות והרגישות .

אם כך מדובר על MRI שבוצע במסגרת מעקב פעיל. במגרת המעקב הוא צריך לעבור ביופסיות מדי כמה שנים. כעת כשיש MRI שמדגים נגעים חשודים, כדאי לעשות ביופסיות ערמונית בשיטת MRI-US fusion שמאפשרת לדגום גם את הנגעים החשודים לפי ה-MRI.

לקריאה נוספת והעמקה
27/03/2017 | 20:06 | מאת: יצחקוב

נא התייחסותך לפנייתי מה 24/3 תודה רבה.

אם כך מדובר על MRI שבוצע במסגרת מעקב פעיל. במגרת המעקב הוא צריך לעבור ביופסיות מדי כמה שנים. כעת כשיש MRI שמדגים נגעים חשודים, כדאי לעשות ביופסיות ערמונית בשיטת MRI-US fusion שמאפשרת לדגום גם את הנגעים החשודים לפי ה-MRI.

לקריאה נוספת והעמקה

מבינה שמומלץ לבצע הבדיקה בהרדמה מלאה ? אכן כך ? ומדוע? אבי יבד"ל בן 74. סיכונים ? איפה ניתן לבצע את הבדיקה ?

ד"ר גל קרן פז, ידוע לי שבדיקות האבחנה לסרטן ערמונית הן MRI, US , וביופסיות. השאלה שלי אם גם CT זו בדיקה שנעשית לצורך אבחון סרטן ערמונית ?? כי מדובר כאן ברקמות רכות ו - CT יכול לגרום לנזק קרינתי לערמונית, האם CT זו בדיקה מסוכנת לערמונית ? תודה, דוד

שלום דוד. CT היא לא בדיקה טובה לערמונית עצמה. MRI מדגימה את הערמונית הרבה יותר טוב. CT היו עושים פעם כדי לראות אם יש גרורות. היום מקובל יותר להשתמש ב-PET/CT PSMA. ה-CT לא מזיק לערמונית.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ד"ר גל קרן פז, כתבת לי בתשובתך ששיטת "האידוי" לא מסירה את כל הערמונית, ובאמת לפי הפרסום באתר של מי שמבצע את הניתוחים האלה כתוב באמת ש - 2% מאלה שעברו את "האידוי" צריכים לחזור על הפעולה הזאת לאחר כעשר שנים, אבל אני גם מתעניין בפרטים לגבי שיטת הלייזר הירוק, זה מאוד חשוב לי לקבל את דעתך בנושא הזה לגבי שאלות כגון האם השיטה בטוחה ?, האם יש סיכונים ותופעות לוואי כגון דימומים אחרי הניתוח וחוסר שליטה בשלפוחית ?, האם בשיטה זו אפשר להסיר את כל הערמונית ללא צורך בחזרה בעתיד על הניתוח ?, האם יכולה להיווצר פגיעה בעצבים הסובבים ולגרום לאימפוטנציה, אודה לך מאוד אם תוכל לענות לי לפחות על חלק מהשאלות ששאלתי, תודה, דוד

שלום דוד. את שיטות הטיפול הניתוחיות בהגדלה שפירה של הערמונית אנחנו משווים לשיטה המקובלת שהיא כריתה חלקית הערמונית בגישה טרנס-שופכתית. בגישה הזאת סיכונים כמו חוסר שליטה על ההשתנה ופגיעה בתפקוד המיני הם נמוכים יחסית. שיטת הלייזר הירוק לא מסוכנת יותר מהבחינה הזאת. היא מאפשרת לטפל בערמוניות גדולות יותר ועם פחות דימום בזמן הניתוח. בשתי השיטות, מדובר בהסרה חלקית של הערמונית, לא של כל הערמונית.

14/03/2017 | 10:22 | מאת: ציסטה

שלום רציתי ייעוץ לגבי תשובה . עשיתי ct בטן ורשמו לי בתשובות שיש לי נגע ציסטי אגני גדול מתבלט לבטן התחתונה .מקור שחלתי במקום הראשון מזה אומר? צריך לעבור ניתוח כלשהו כדי להוציא אותו

שלום. צריך לחזור עם התשובות לרופא המשפחה ולרופא הנשים כדי שהם יוכלו לקבוע מה צריך לעשות. בשאלות לגבי ציסטות של השחלה ניתן לפנות לפורום רפואת נשים כאן.

12/03/2017 | 18:16 | מאת: ניר

האם לאישה יש את אותו סיכון להידבק באיידס גם כאשר היא מבצעת מין אוראלי וגם מחדירה ללא קונדום, ללא גמירה וללא פצעים? האם הסיכון בשני המקרים הוא זהה? אם לא, מה ההבדל? תודה

שלום ניר. זה לא הפורום הנכון לשאלה. תנסה ב https://www.doctors.co.il/forum-4875/

03/03/2017 | 22:10 | מאת: דוד

דר קרן-פז שלום, אני בן 54 , מלפני שנה יש לי קפיצות ב PSA , מתעורר בלילה כל שעתיים להשתין , בבדיקה אצל רופא אורולוג ממאי 2016 הוא רשם " FLOW עם כמות של 445 ושארית 85 אבל זרם של 20 במקסימום, PSA 2.8 , בסך הכל תקין ולעתים כאב באזור האגן ", עשה לי רק בדיקה רקטלית ושלח אותי לבדיקות דם, לא רצה לשלוח אותי לביופסיה, לא הציע לי בדיקת US או בדיקות הדמיה אחרות, להלן התוצאות, 08.05.2016 - PSA = 2.88 06.04.2016 -PSA =3.14 25.02.2015 -PSA = 1.77 05.03.2014 -PSA = 1.49 03.02.2013 - PSA=1.69 04.04.2012 -PSA =1.72 11.12.2008 -PSA = 1.61 08.05.2016 - PSA FREE = 0.65 08.05.2016- PSA INDEX =0.22 עשיתי עכשיו מטעם מקום העבודה שלי בדיקות סקר תקופתיות ורמת ה PSA קפצה בתאריך 22.2.2017 ל- 4.7 מה המשמעות הקלינית ומה אתה מציע לי לעשות עכשיו ? תודה

שלום דוד. דבר ראשון, לא הייתי מקבל החלטה על סמך בדיקה אחת עם ערך PSA גבוה. כדאי לחזור על זה, והייתי ממתין חודשיים-שלושה עד לבדיקה הבאה. בבדיקה החוזרת הייתי בודק גם את ה-PSA החופשי ואת היחס בין ה-PSA החופשי לכולל (PSA index). אני כן ממליץ להיבדק ע"י אורולוג. כדאי לעשות בדיקה גופנית ולבדוק את הערמונית.

12/03/2017 | 15:34 | מאת: דוד

ד"ר גל קרן פז, תודה על התשובה, יש לי עוד שתי שאלות המשכיות, ראשית לפי מה שקראתי באינטרנט, בבדיקה הרקטלית שעושה האורולוג הוא לא יכול למשש את כל האזורים של הערמונית אלא רק חלק מהם כלומר שהבדיקה לא אמינה, האם נכון הדבר הזה ? שנית רציתי לשאול אם לא כדאי כבר להסיר בניתוח רובוטי או בשיטת האידוי של ד"ר שלום כץ את הערמונית ולהיפטר באופן סופי מהצרה הזאת, אפילו אם אין כרגע נגע סרטני, וזאת רק כדי למנוע בעיות עתידיות, כלומר ניתוח ערמונית מניעתי למען השקט הנפשי שלי, מה דעתך בנושא ? תודה, דוד

בבדיקה רקטלית ניתן למשש את האזורים האחורי והצדדיים של הערמונית. אי אפשר להרגיש את כל הערמונית בבדיקה. אבל זו בדיקה שכן יכולה לזהות חלק מהמקרים של סרטן הערמונית. אנחנו לא מבססים את כל ההחלטה לבצע ביופסיות ערמונית רק על סמך הבדיקה הגופנית. שיטת "האידוי" לא מסירה את כל הערמונית. כריתה רדיקלית של הערמונית שכן מסירה את כל הערמונית היא ניתוח שיש בו סיכונים ותופעות לוואי, ולכן זה לא מצדיק לבצע את הניתוח במקרים שבהם אין סרטן בערמונית.

בבדיקה רקטלית ניתן למשש את האזורים האחורי והצדדיים של הערמונית. אי אפשר להרגיש את כל הערמונית בבדיקה. אבל זו בדיקה שכן יכולה לזהות חלק מהמקרים של סרטן הערמונית. אנחנו לא מבססים את כל ההחלטה לבצע ביופסיות ערמונית רק על סמך הבדיקה הגופנית. שיטת "האידוי" לא מסירה את כל הערמונית. כריתה רדיקלית של הערמונית שכן מסירה את כל הערמונית היא ניתוח שיש בו סיכונים ותופעות לוואי, ולכן זה לא מצדיק לבצע את הניתוח במקרים שבהם אין סרטן בערמונית.

23/02/2017 | 07:08 | מאת: VICTOR

דר קרן-פז שלום אני בן 54 , בעיית רקון שתן רק בבקרים ב 30% מהלילות קם פעם אחת להשתין, אין כאבים לא מרגיש שינוי בדחיפות להשתין. ב US לפני חצי שנה רשום ערמונית מוגדלת 64 גר ב 2013 בצעתי ביופסיה רגילה Biopsy (9.10.2013)-12 core -negative , left lobe acute and chronic inflammation ב2016 בצעתי MRI תהליך בגודל 9*13 מ"מ באיזור פריפרי תחתון- אפקס משמאל בעל אות נמוך ב 2T (PIRAD 4) והאדרה בצורת גרף מס 3 (PIRAD 3) . ללא עדות ברורה לפריצת הקופסית. מסכם PIRADS -4 בעקבות התוצאות לפני חצי שנה בצעתי ביופסיה TARGETED US FUSION באיכילוב אצל פרופ מצקין (24.8.2016) In total 19 CORES of Prostatic tissue from all the levels showing stromal and glandular hyperplasia, atrophic acini and areas with Chronic inflammation אתה מסרתה לי את התוצאות ואמרת לי לחזור לאורולוג רק אחרי שנה והרגעתה אותי שכנראה לא אצטרך ביופסיות נוספות ה PSA בבדיקה מלפני שבוע קפץ מ 4.54 לפני חצי שנה ל 6.28, האם צריך לחזור לאורולוג כבר עכשו לבצוע ביופסיה נוספת, האם לבצע שוב בדיקת PSA? מה היית ממליץ? בשתי הביופסיות שעברתי צוין תהליך דלקתי, הייתכן שרמת ה PSA הגבוה נובע בכלל מדלקת? (די לחוץ כי קפיצה חדה כל כך ב PSA בזמן קצר יכול להצביע על סרטן ערמונית אגרסיבי לפי מה שקראתי) בברכה 3.9.2013 - PSA = 5.11 2.4.2014 -PSA = 5.57 6.10.2014 -PSA = 5.15 8.3.2015-PSA = 5.46 19.10.2015 - PSA=4.62 20.3.2016-PSA = 4.82 7.8.2016-PSA = 4.54 19.2.2017-PSA= 6.28 2.4.2014 - Free PSA ratio = 0.19 8.3.2015 - Free PSA ratio =0.21 19.10.2015 - Free PSA ratio=0.22 20.3.2016-Free PSA ratio=0.23 7.8.2016-Free PSA ratio=0.21 19.2.2017-Free PSA ratio= 0.16

שלום ויקטור. אחרי שעברת 2 ביופסיות ואחת מהן היתה מרובת דגימות ומכוונת לנגע שהיה חשוד ב-MRI, אני באמת חושב שיש פחות סיבה לדאגה שקיים סרטן ערמונית שלא נדגם. צריך לזכור ש-PSA זה חלבון שמופרש מתאי ערמונית רגילים, לא רק מתאי סרטן ערמונית. הרמה של PSA יכולה לעלות ולרדת. לכן, לא הייתי מודאג מערך אחד של PSA שהוא גבוה יחסית לערך הקודם. הייתי ממליץ לבדוק שוב את ה-PSA כעבור חודשיים-שלושה ולראות האם מדובר במגמה.

מודה לך מאוד

VHH היי רציתי לברר מזה ORCHAILGIA

שלום. אורכלגיה הוא המינוח ברפואה שמתאר כאב באשך.

כאב באשך יכול להיות ממספר סיבות. חלק מהן עלולות להעיד על נזק שנגרם לאשך ולכן כדאי לברר את הכאב. אורולוג הוא הכתובת.

אני בן 44.5 + 3 ילדים. כמספר חודשים (אולי כחצי שנה ואולי יותר – לא ממש זוכר) אני מרגיש שהזרם של השתן חלש לאומת העבר הרחוק (לא זוכר כמה רחוק). זה לא מפריע לי אבל החלטתי לבדוק את זה בגלל שבשנת 2006 מצאו לי מלנומה אין סיטו בגב (במעקב של רופא עור פעם בחצי שנה) ובנוסף בשנים האחרונות סבלתי מקונדילומה בבסיס איבר המין (לא בקצה הפין) ואותן צרבו לי עם חנקן. הייתי אצל אורולוג וזה הסיכום שלו: לא ממש סובל מהפרעות פרוסטטיות. כעת: N=0, צריבה=0, זרם מוחלש=0, תחושה שלא מתרוקן=0, תכיפות=0, דחיפות=0, לא מאבד שתן המטוריה=0. בטן רכה ללא גושים וסימני גירוי ציפקי. אין רגישות בניקוש ע"פ המותניים או על פני ש. השתן ולא על פני הגב או עמוד השידרה. אשכים ממוקמים בשק ללא חשד לטורשין. תקינים ללא גושים וסימני דלקת ללא ווריקוצלה או הידרוצלה משמעותיים (אולי משמאל וריקוצלה קל דרגה 1). בראש אפידים ימני ייתכן ציסטה קטנה 0.5 ס"מ. פניס נימול. ללא עקמת והיתקשות. מיאטוס תקין. ללא הפרשה. בדיקה רקטלית – טונוס תקין. אין גושים רקטלים. ערמונית לא מוגדלת – שטוחה אלסטית. ללא ממצא חשוד ממוקד וללא רגישות. כ+0. פעם בשנה אני מבצע אולטראסאונד בטן עליונה ותחתונה (בגלל שהיתה מלנומה): כבד אינו מוגדל, המרקם אחיד. טחול תקין. כיס מרה בגודל רגיל ללא אבנים דופן לא מעובה. דרכי מרה אינן מורחבות. כליה ימנית בגודל רגיל, הפרנכימיה שמורה. כליה ימנית בגודל רגיל, הפרנכימיה שמורה. בספק ציסטה פרפלבית בקוטר כ 1ס"מ, לא ברור האם הממצא אמיתי (תואר בעבר). בשתי הכליות אין עדות לאבנים או הידרונפרוזיס. אאורטה לא מורחבת. לבלב ללא ממצא גס. רטרופריטונאום – לא הודגמו בלוטות לימפה מוגדלות. אגן קטן – שלפוחית שתן – קיבולת רגילה דפנות חלקים. ערמונית בנפח תקין. PSA=0.64, גלוקוז 89, אוראה 22, קריאטינין 0.81 ושאר בדיקות כימיה בגדר הנורמה. תד"ש: כדוריות לבנות 7.1, המוגלובין 14.2 ציטולוגיה: CX100-1-2-2017 בבדיקת השתן נראו מאקרופאגים, לויקוציטם. אין עדות לתאים ממאירים. 14/2/17 אורופלומטריה: זרימה מקסימאלית 16 מיליליטר לשניה זרימה ממוצעת 10 מיליליטר לשניה Voiding time 73 שניות Flow time 60 שניות Time to max flow 48 שניות Voided volume 603 מיליליטר Normal parameters not available for volumes below 55 ML or above 554ML לאור כל הרשום מעלה: 1. האם הזרם נחשב נמוך? מקריאה באינטרנט הבנתי שהזרימה הממוצעת אמורה להיות כ 20 מיליליטר לשניה. האם זה שהיה לי הרבה שתן (603 מיליליטר) אולי לחץ וגרם לזרימה להיות נמוכה? 2. האם כדאי לעשות ציסטוסקופיה כדי לברר האם יש חסימה או בעיה? 3. האם ייתכן ויש חסימה בגלל קונדילומה? 4. מה כדאי לעשות הלאה מבחינת בירור הבעיה. תודה

שלום דן. הפרט הכי חשוב במה שכתבת הוא שזה לא מפריע לך. לכן, כל הבירור הזה הוא מיותר. נגיד והזרם באמת היה חלש, מה היית עושה? זה לא משהו שצריך לטפל בו, אם לא מפריע. אבל יותר מזה, לפי הנתונים זרם השתן שלך הוא לא חלש. ספציפית לשאלותיך: 1. זרם חלש הוא מתחת ל-13 או 10 (תלוי איפה מסתכלים). 2. לא כדאי לעשות ציסטוסקופיה. אין לך באמת תסמינים של חסימה. 3. כאמור, אין לך תסמינים של חסימה. 4. כדאי לא להמשיך לברר את זה, אלא אם כן מופיעה בעיה אחרת.

14/02/2017 | 16:59 | מאת: CSRE

האם בדיקת מארקים A.F.P.- TM 12.8 IU/ml האם זה אומר מה שהוא

שלום, הבדיקה היא באמת עם מרקר AFP שהוא מוגבר. זה יכול להיות מכל מיני סיבות, אחת מהן היא סרטן אשכים. האם נבדקת? אם לא עליך להיבדק ע"י אורולוג ולבצע US אשכים.

עברתי כמה בדיקות US בתחילה חשבו שזה תסביב ועברתי ניתוח והיה תקין לאחרונה עברתי US ע"י פור' שטראוס והוא חשש לגידול על אף שאין שינויים משמעותיים בין US הראשון והאחרון עקב זה עשו לי בדיקת דם מארקרים וזה הסיבה שאני דואג האורולוגים חוסר אונים

אני מבין את הדאגה. כדי לדעת צריך לראות את בדיקות ה-US ולבדוק אותך.

07/02/2017 | 12:47 | מאת: פ.

שלום, לפני כשנה 2 ניתוחים להסרת גידולי שלפוחית. כיום בטיפול תחזוקתי של יוניתרמיה מיטומיצין. במעקב בדיקת שתן לציטולוגיה נכתב : blood cells; purulent exudate ' urotheial cells הכל בסדר ?

שלום. בתשובה כתוב שיש תאים של אורותל השלפוחית שהם התאים הרגילים של השלפוחית. כמו-כן רואים תאי דם אדומים ומוגלה. יכול להיות שהיתה דלקת בזמן הבדיקה. בכל מקרה, לא כתוב שנראו תאים חשודים לסרטניים.

לקריאה נוספת והעמקה
06/02/2017 | 20:13 | מאת: FEDOR

בשנת 1999 התגלתה קרצינומה בשלפוחית השתן, טופלתי ב BCG סדרה של 12 טיפולים והכל נהייה טוב. ב 2008 חזרה הקרצינומה וטופלתי ב BCG סדרה של 6 טיפולים ושוב היה טוב עד 2014. שוב חזר הדם לשתן ובבדיקת שתן לציטולוגיה שוב נראו תאים אטיפיים. אחרי CT עשו לי אורוטרוסקופיה (מקווה שכתבתי נכון) ולקחו ביופסיות מהאורטר השמאלי. התוצאות: הגידול שבאורטר איננו ממאיר. מאז אני מפריש קרישי דם ורקמות בגדלים שונים בעת מתן שתן. פעמיים נתקעתי עם אצירת שתן ששוחררה עם קטטר במיון. כל ציסטוסקופיה שעשו לי הייתה תקינה. לפני כחצי שנה בשל לחצים בחזה אושפזתי בפנימית ואחרי יומיים העבירו אותי לאורולוגית בשל קריאטינין גבוהה. ב CT התברר שהשתן מהכליה איננו מתנקז לשלפוחית, הוכנס לי נקז לכליה ולאחר יומיים הוכנסתי לחדר ניתוח לברור ויצאתי עם סטנט מהכליה לשלפוחית. אני מתיל שתן באופן נורמלי רוב הזמן אבל מדי פעם וזה יכול להיות גם ברצף של כמה ימים, בנוסף לשתן יוצא גם קרישי דם ורקמות. לעיתים אדומות ולעיתים לבנות. אני מבקש לדעת מה זה הרקמות האלה? מהיכן הן יורדות? אגב, הן מזכירות לי את התלת השתן שלאחר הטיפול ב BCG. אני בן 71, סובל מאי ספיקת כליות דרגה 3. מחלת לב כלילית, (אחרי ניתוח מעקפים ועם 3 סטנטים בעורק אחד) מחלת כרוהן ו AS. אני מבקש לדעת מה זה הרקמות האלה? מהיכן הן יורדות?

שלום. אני לא יודע מהן הרקמות. עברת ציסטוסקופיה לאחרונה? מתי היתה הפעולה האחרונה שבוצעה בשלפוחית או באורטר? יכול להיות שקרישי הדם קשורים לזה. אם יש לך סטנט, יכול להיות שמדובר במשקעים שנוצרים בנוכחות גוף זר (הסטנט) במערכת השתן. אני מציע לפנות לאורולוג שמטפל בך ולשאול אותו את השאלות האלה. אתה זכאי וצריך לדעת מה המצב שלך.

06/02/2017 | 18:33 | מאת: מרק

שלום רב, התחתי טיפול בפרמיקסון (כי לא הסתדרתי עם אומניק). אני מקבל אותו פעמיים ביום. לאחר כדור הראשון הרגשתי גזים והרגשת נפיחות בבטן התחתנה. האם תופעות הנ"ל אמורות לחלוף וניתן להמשיך בטיפול או שעדיף להפסיק? תודה רבה, מרק.

שלום מרק. תופעות לוואי שקשורות למערכת העיכול יכולות להיות עם פרמיקסון. אם זה ממשיך, ולא חולף, תפנה לאורולוג המטפל שלך כדי לשקול החלפת טיפול.

06/02/2017 | 16:23 | מאת: שרון

דוקטור שלום אולי זה לא בדיוק הפורום המתאים אבל אני ממש חרדתית ואין לי למי לפנות ובאינטרנט מלחיצים ורושמים גנטי סבתא שלי בת 72 גילו לה את המחלה במעי הגס ואני ממש מפחדת באינטרנט רושמים שזה גנטי אני בת 24 ואני בחרדות מאוד קשות כבר שבוע עקב הבשורה יש לי כאבים בגוף ובעיות עיכול ופחד מתמיד שמשהו לא תקין אצלי האם סרטן המעי הגס בגיל כה צעיר נפוץ? ואם סבתא חלתה בגיל 72 באיזה גיל אני אמורה להתחיל בדיקות רופא אחד הציע לי לעשות בדיקת דם סמוי בצואה אבל זה לגיל מבוגר לא?

שלום שרון. אני יכול להרגיע אותך ולהגיד לך שאם לסבתא אבחנו סרטן מעי גס בגיל 72, ואין עוד מקרים נוספים במשפחה, הסיכוי שמדובר בתסמונת משפחתית הוא נמוך. מאוד. מעבר לזה, אני ארגיש יותר נוח אם תפני לפורום "סרטן המעי הגס". https://www.doctors.co.il/forum-4190/ שם תמצאי את הרופא שהוא המומחה בשאלות אלה.

29/01/2017 | 22:12 | מאת: מנשה

שלום רב. על רקע של חוסר זרע מוחלט ואשכים קטנים, ביצעתי את כל הבדיקות ששללו בעיה גנטית. בus התגלתה הבעיה הבאה: אשך ימין בגודל 2.5*1.2*1.4 ס"מ. אשך שמאל בגודל 3.4*1.3*1.3 ס"מ. שני אשכים קטנים מהרגיל מרקמם מעט אטרופי, בהיקף אשך שמאלי נצפה נגע היפואקוגני, מוצק, בקוטר כ 0.5 ס"מ המכיל הסתיידות גסה, ללא היפרימיה ניכרת בתוכו בהפעלת דופלר צבע- להמשך ברור קליני. אפדידימים בעובי תקין. אין עדות להידרוצלה משמעותי דו"צ. וריקוצלה בינונית מימי וקלה בינונית משמאל. עשיתי בדיקות דם שתקינות(חוץ מהורמון fsh שקשור לזרע) , בלוטת התריס וטסטסטורון תקין. בדיקות מארקרים תקינות. מזה עשוי להיות? חשוב לציין שיש לי כאב במגע באשך שמאל כבר כמה שנים.

שלום מנשה. אנחנו מתייחסים לממצאים מוצקים באשך ברצינות רבה. דבר ראשון, צריך לשלול סרטן. את זה אפשר רק לאחר שמסתכלים על הצילומים ובודקים אותך, כך שקשה להתייחס לשאלתך רק על בסיס המידע שנתת. זה לא חייב להיות סרטן. כשיש ממצאים שהם קטנים מס"מ, זה לפעמים ממצאים שפירים. אבל כאמור, צריך להיבדק בהקדם ע"י אורולוג.

עברתי ניתוח לפני כחודש בשיטת TURP דרך השופכה בעיית צורך במתן שתן בתדירות גבוה כמעט כל שעה עם קושי להתאפק ברצוני לדעת מתי זה אמור להסתדר שהתדירות לצורך שתן לא תהיה בתדירות גבוהה לפחות שלוש ארבע שעות.

שלום בני. תכיפות ודחיפות לאחר הניתוח הן תופעות שכיחות ונורמליות. אם זה לא עובר, צריך לבדוק שאין זיהום בדרכי השתן ע"י ביצוע בדיקות שתן.

21/01/2017 | 08:12 | מאת: לי

לאחי הקטן ( בן 33 ) לפני שלושה ימים גילו סרטן אשך. הוא עובר ניתוח בעוד חודש. למה הוא לא עובר ניתוח מיידי? זה אומר שהוא פנה לרופא בזמן ואין גרורות?

שלום לי. אני לא מכיר את הפרטים של המקרה של אחיך, ולכן אני לא יכול לחוות דעה. אני יכול לתת ידע כללי: סרטן אשכים הוא סרטן שגדל יחסית מהר. כשקיים חשד לסרטן אשכים, יש צורך בכריתת האשך, לשם אבחנה וטיפול. הניתוח לא חייב להיות דחוף באותו יום, אבל ההמלצה היא כן לבצע אותו תוך מספר ימים, ולא להמתין יותר מזה.

20/01/2017 | 17:16 | מאת: איתן פיילר

בפעילות מינית שגורם לשפיכה מביא לעליה בסיכוי לסרטן הערמונית,? כלומר אוננות או מגע מיני מלא או אוראלי. האם יש קשר לגיל , קראתי שדווקא פעילות מינית עם דפיכה מרובה בגיל צעיר דווקא מעלה סיכוי לסרטן הערמונית. מה לגבי מיעוט פעילות שגם יורדת באופן טבעי עם הגיל? הכל קשור רק לטוסטסטרון? מה באמת צריכה להיות תדירות שפיכה בגיל 50 ? האם הגוף לא פולט זרע גם ללא פעילות יזומה בעת עשית צרכים? או קרי? מה ההבדל אם זה יזום?

שלום איתן. יש עדויות לכאן ולכאן, אבל יש שני מחקרים גדולים שהראו קשר הפוך בין תדירות שפיכה גבוהה בגילאים 20-50 לשעורי האבחנה של סרטן ערמונית (כלומר, למי שדיווח על יותר מ-21 שפיכות בחודש היה סיכוי נמוך יותר להיות מאובחן עם סרטן ערמונית יחסית למי שדיווח על עד 7 שפיכות בחודש). אלה מחקרים שמראים קשר, אבל לא מוכיחים שהסיבה לירידה באבחון של סרטן ערמונית היא בגלל תידות השפיכות בגיל יותר צעיר. במחקרים נבדקו שפיכות בפעילות מינית, באוננות ובקרי לילה.

20/01/2017 | 09:23 | מאת: פ.

שלום, בן 80. לפני כשנה ניתוח להוצאת גידולים משלפוחית השתן. מטופל טיפול תחזוקתי ביוניתרמיה-מיטומיצין. טיפול רפואי ברקע: אלקוויס 2.5 מ"ג X2 ביום+ קונקור 5 מ"גX2 ביום לקצב לב. לאחר שנשללה חזרת הגידולים בציסטוסקופיה+ שתן ציטולוגיה ( אין עדות לתאים ממאירים) , בטיפול האחרון הרגשתי דקירה חזקה בהחדרת הקטטר הטיפולי , ומאז כ 10 ימים, השתן יוצא מעת לעת עם רקע ורדרד בהיר, ללא כאבים וללא חום. ניסיתי יום ללא אלקויס והשתן חזר להיות צהוב צלול. שחזרתי לאלקוויס שוב חזר לוורדרד. מה דעתך ?

שלום. כנראה שיש דימום קל מכלי דם קטן שנקרע בעת הטיפול האחרון. האליקוויס מעכב את מנגנון הקרישה שאמור לעצור את הדימום. אני ממליץ להתייעץ עם האורולוג שלך לגבי המשך הטיפול באליקוויס או הצורך בהפסקה.

16/01/2017 | 11:13 | מאת: דפי

בתוצאות CT של אבי בן ה 70: "בדופן אחורית של כיס השתן- מלאות רקמתית המתבלט ת לתוך כיס השתן. גבולות חלקים. . מתאימה לערמונית פוליפואידית. האם ניתן לדעת את דרגת החדירות מתיאור זה? האם סרטן ערמונית או סרטן שלפוחית השתן? לציין בעברו סרטן שלפוחית. תודה רבה!

שלום דפי. מהתיאור לא ניתן להבין שמדובר בהכרח בסרטן. תיאור כזה יכול להתאים להגדלה שפירה של הערמונית. בכל זאת, צריך להגיע עם התשובה לאורולוג, מפני שיכול להיות שהוא יצטרך לעבור בדיקות נוספות.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ד"ר קרן-פז, בבקשה ראה שאלת המשך שלי מתאריך 5/01/2017 תודה

שלום איתן. אנחנו יוצאים מתוך ההנחה שעליית ה-PSA קשורה להתרבות של תאי הסרטן. אנחנו לא יכולים לדעת ברמה כזאת של PSA אם הם נמצאים רק באזור שבו היתה הערמונית או שהם כבר יצאו ממנו. אנחנו יכולים להבין מהמחקרים שהראו שיש יתרון להקרנות כשה-PSA מתחת לרף מסויים, שככל שה-PSA גבוה יותר כך יש סיכוי שהסרטן נמצא מעבר לאזור שבו היתה הערמונית. כשה-PSA הוא 0.16, רוב הסיכויים שתאי הסרטן ממוקמים באזור האגן, ואנחנו יודעים שהקרנות יכולות להצליח במקרה הזה.

06/01/2017 | 21:49 | מאת: שני

האם יעילות הטיפול בזולדקס פוחתת במידה ומקבלים את הזריקה השניה אחרי 3 חודשים ולא אחרי 12 שבועות? (הבדל של 7 ימים) האונקולוג אמר לאבי לבצע אחרי 3 חודשים ובכל המקומות שבדקתי כתוב 12 שבועות בדיוק. שואלת בעיקר בגלל התפרצות הגידול שיכולה לקרות בשלב ההתחלתי של ההזרקה (לכן נותנים קסודקס לפני הזריקה הראשונה)

שלום שני. כיוון שלחודשים יש מספר שונה של ימים, זה לא מספיק מדוייק להגיד "כל 3 חודשים". "כל 12 שבועות" הופך את זה ליותר מדוייק, ולכן זו ההנחיה.

03/01/2017 | 06:45 | מאת: WW

מה זה יכול להיות כאבים באשכים יותר משבועיים שקורה שאני שוכב + ישיבה

כאבים באשך יכולים לנבוע משלל סיבות: דלקות, בעיה באספקת הדם לאשך, הרחבת ורידים שמנקזים את האשך, בקע מפשעתי ועוד... כדי לברר את הסיבה, אתה צריך להיבדק ע"י אורולוג, ומומלץ לבצע US אשכים. לא כדאי להזניח את זה, חלק מהסיבות לכאבים באשך הן חשובות לגילוי מוקדם וטיפול.

לקריאה נוספת והעמקה
29/12/2016 | 11:16 | מאת: איתן

שלום, בן 59 לאחר ניתוח רדיקלי 6/2014, PSA לפני הניתוח 5.9, גליסון 3+4, EPE שלילי, שוליים חיוביים T2C. עם PSA שירד אחרי הניתוח למינימום של 0.04 למשך 9 חודשים ולאחריהם התחיל לעלות בקצב הבא: 3/2015 0.06, 6/2015 0.07, 9/2015 0.09, 12/2015 0.1, 3/2016 0.13, 6/2016 0.12, 9/2016 0.17, 12/2016 0.16 שאלות: 1. האם נתוני ה PSA עם מגמת עליה אך עם תנודות, מראים שיש לי עדין תאי סרטן? 2. האם הסיבה לירידה יכולה להיות ירידה בטסטוסטרון מ 9.9 לפני 1/2 שנה ל 7.4 היום? 3. האם יכול להיות שתאי הערמונית הם לא סרטניים או שהגוף שלי נלחם בסרטן דרך תאי T וכדאי לחכות עם ההקרנות? 4. האם יכול להיות שאני מאבד את חלון הזמן להקרנות ולמיגור מלא של המחלה, כלומר מתפתחים לי גרורות למרות שאין עדין כישלון ביוכימי? 5. מה המחקרים מראים כאשר מקרין במצב הנ"ל, האם יש תועלת סטטיסטית? 5. האם היית ממליץ לי במצבי על הקרנות למרות שאין עדין כישלון ביוכימי? תודה

שלום איתן. אני לא יכול לתת לך המלצה אישית, מפני שאין לי את כל הנתונים. אני כן יכול לספק קצת ידע כללי. היום בדיקות ה-PSA הן מאוד רגישות והן מזהות PSA כבר בערכים נמוכים. כשה-PSA אחרי הניתוח הוא לא 0, זה יכול להיות משתי סיבות: נשארו תאי ערמונית שמפרישים PSA ו/או נשארו תאי סרטן ערמונית. אז איך יודעים? מסתכלים על הערכים החוזרים של PSA. אם הוא נמצא במגמה מתמדת של עליה, אנחנו מניחים שלא מדובר בתאי ערמונית רגילים שגדלים, אלא כנראה בתאי סרטן. אנחנו משתמשים בדרך כלל ברף של 0.2, אבל יש שיטות אחרות עם רף יותר נמוך. אני חושב שלאור העליה, העובדה שהגליסון הראשוני בפתולוגיה היה 4 ושהשוליים היו נגועים, יש סיכוי סביר שהגורם לעליית ה-PSA הוא תאי סרטן. לגבי הקרנות, אנחנו יודעים שאם נותנים אותן בשלב מוקדם יחסית של העליה, יש יתרון בתוצאות לעומת בשלב מאוחר יחסית. הרף הוא PSA של 0.4, ויש מחקרים שמדברים גם על PSA 0.2.

תודה על התשובה. אם לא היו נזקי קרינה ברור לי שהייתי הולך להקרנות. האם יכול להיות שאני מאבד את חלון הזמן להקרנות (אני נמצא שנתיים וחצי מהניתוח) ולמיגור מלא של המחלה, כלומר מתפתחים לי גרורות למרות שאין עדין כישלון ביוכימי?

אנחנו יוצאים מתוך ההנחה שעליית ה-PSA קשורה להתרבות של תאי הסרטן. אנחנו לא יכולים לדעת ברמה כזאת של PSA אם הם נמצאים רק באזור שבו היתה הערמונית או שהם כבר יצאו ממנו. אנחנו יכולים להבין מהמחקרים שהראו שיש יתרון להקרנות כשה-PSA מתחת לרף מסויים, שככל שה-PSA גבוה יותר כך יש סיכוי שהסרטן נמצא מעבר לאזור שבו היתה הערמונית. כשה-PSA הוא 0.16, רוב הסיכויים שתאי הסרטן ממוקמים באזור האגן, ואנחנו יודעים שהקרנות יכולות להצליח במקרה הזה.

26/12/2016 | 09:05 | מאת: יושי

חולת פוליציסטי קידני, לאחר בדיקת MRI סיכום תוצאה: ציסטות מרובות בשתי כליות בחלקן פשוטות וחלקן מסוג בוסניאק 2 עם תוצרי פירוק דם ואחת מהן מסוג בוסניאק 2F בכליה משמאל. אבקש לדעת מה המשמעות.

שלום יושי. המשמעות היא שצריך לעקוב אחריהן ע"י ביצוע הדמיה חוזרת מדי חצי שנה-שנה.

לקריאה נוספת והעמקה

דוקטור נכבד, אני בן 79. בריאות כללית טובה פרט לסרטן הערמונית שהתגלה אצלי ב 2014 . ה .PSA היה 5.44 . GLEASON היה 4+3. אונה אחת תפוסה ב 100%. עברתי הקרנות לערמונית עם טפול הורמונלי BICALUTAMIDE 50 MG ל 30 ימים וחצי שנה של DECAPEPTYL. גמר ההקרנות היה ב 7.12.2014 באפריל 2015 ה PSA היה 0.1 . ביוני 2016 ה PSA הגיע קרוב ל 2 , ו ה PSADT היה קרוב ל 3-4 חודשים . בבדיקת GALLIUM 68 PET/CT PSMA בינוי 2016 התגלו שני מוקדים נגועים בקשרי הלימפה. אחד בקוטר של 12 מ"מ בציר הקצר בשרשרת האיליאקלית החיצונית מימין והשני בקוטר 7 מ"מ בציר הקצר בשרשרת האיליאקלית החיצונית משמאל. פרט לזה לא היו ממצאים. ב 5.7.2016 התחלתי טיפול הורמונלי ב. BICALUTAMIDE 50 MG ל 30 יום, ב 20/7/2016 קיבלתי זריקה של DECAPEPTYL 11.25 MG . ב 22.08.2016 ערך ה PSA היה 0.02 וה TESTOSTERONE היה 0.58. התחלתי טיפול קרינתי של המוקדים הנגועים וסביבתם ב 31.08.2016 . הטיפול הקרינתי הסתיים ב 06/10/2016. בתאריך 27.10.2016 נמדד ערך של PSA נמוך מ 0.01 וטסטוסטרון 0.51 . קיבלתי שוב זריקה של DECAPEPTYL 11.25 MG בתאריך 19.10.2016 . ב 04.11.2016 התחלתי לקחת גם כדורים של BICALUTAMIDE 50 MG . השאלה הראשונה שלי מה ניתן לומר לגבי הפרוגנוזה למצבי ? השאלה השנייה היא האם זה דבר נכון לקחת עכשיו BICALUTAMIDE 50 MG בנוסף לזריקה של DECAPEPTYL שקבלתי כאמור באוקטובר 2016? השאלה השלישית נוגעת למשך הטיפול ההורמונלי העתידי: האם להמשיך בטיפול הורמונלי ארוך טווח ( לפחות שנתיים) ? האם הטיפול הזה צריך להיות משולב BICALUTAMIDE 50 MG ו DECAPEPTYL 11.25 MG או מספיק DECAPEPTYL 11.25 MG? או לחילופין להפסיק את הטיפול ההורמונלי ולבצע מעקב אחרי ה PSA וטיפול בהתאם? האם יש דרך לדעת אם יש היום עדיין תאים סרטניים בגופי ? למשל האם הבדיקה GALLIUM 68 PET/CT PSMA יכולה להתאים למצב של PSA נמוך ? האם טיפול הורמונלי יכול להשמיד תאים סרטניים מיקרוסקופים? תודה מראש על התשובות.

שלום אלברט. ניכר לפי שאלתך המפורטת שאתה מבין היטב את אופי המחלה, ואתה בקיא בפרטים. אנסה לענות בשלבים. 1. לגבי הפרוגנוזה. אין לי את כל הפרטים, ואני לא יכול להיות מדוייק, אבל אני חושב שיהיה נכון להגיד שיש סיכוי לא נמוך שבשנים הבאות תהיה עליה ב-PSA. 2. לגבי התוספת של הביקלוטומיד לדקפפטיל. למיטב ידיעתי, אין עדויות חותכות מהספרות, שטיפול משולב במקרה הזה הוא עדיף רק על הטיפול בזריקה. אני מניח שלאור הסיכויים שה-PSA יעלה, האונקולוג שלך מעוניין לתת לך את הטיפול המירבי. 3. זה גם מנחה את התשובה לגבי משך הטיפול ההורמונלי. כשיש כבר עדות לגרורות של הסרטן, והמחשבה היא שזה מה שיש בקשרי הלמפה באגן, נהוג להמשיך את הטיפול ולא להפסיק אותו. האם יש מקום להפסיק אותו לאחר שקיבלת הקרנות לאיזור? אני לא חושב שיש לנו מספיק מידע על זה. זה שיקול של התועלת בטיפול ההורמונלי בדחיית החזרה של המחלה מול תופעות הלוואי שלו. זה שיקול לא פשוט, בעיקר כי אין לנו את כל המידע. אבל אני חושב שמה שישחק כאן תפקיד חשוב בשיקול הזה יהיה עד כמה תופעות לוואי יש לך מהטיפול ועד כמה הן משפיעות על איכות חייך. 4. לגבי בדיקת ה-PET/CT PSMA: ברמות כאלה נמוכות של PSA, הבדיקה תהיה מיותרת. רוב הסיכויים שהיא לא תדגים תאים סרטניים. אם ה-PSA יעלה, בהחלט תהיה הצדקה לבצע את הבדיקה שוב. 5. טיפול הורמונלי מוריד את רמת הטסטוסטרון בגוף. תאי הסרטן זקוקים לטסטוסטרון כדי להתחלק ולגדול. הורדת רמת הטסטוסטרון בפירוש הורגת חלק מתאי הסרטן, אבל לא את כולם. ברבות הזמן, חלק מתאי הסרטן "לומדים" להתחלק גם ללא טסטוסטרון. כך, שטיפול הורמונלי לבד לא נחשב יכול לרפא את הסרטן, אלא לעכב אותו.

תודה רבה על כל התשובות. מה הם הפרטים החסרים לך כדי לקבוע הפרוגנוזה במדויק יותר? אשמח להוסיף את כל הידוע לי. האם הבדיקת דם של CTC היא מתאימה למקרה שלי לשם מעקב? האם יש מקום לחשוב על טיפולים נוספים כדי לשפר את סיכויי ההחלמה ?

נמצאו תאים של הארוטל חשודים כסרטניים ודלקת חריפה לא נמצאו חידקים בתרבית שאלות: ( הציטולוגיה בעקבות מקרו- המטוריה אריטררוציטים בדם כן ולא הרבה שנים)) מה אומר הממצא הדלקתי לגבי התאים החשודים?? האם ביצוע ציסטוסקופיה+ביופסיה כדאי שתיעשה מוקדם ככל האפשר גם ללא תוצאות MRI עקב התור הארוך לבדיקה ( CT לא מומלץ עבורי בגלל קראטנין גבוה יחסית)?? מה חשיבות הדחיפות לבצע את כל הבדיקות האלה ימים?? שבועות?? ( עקב התורים) בתודה מראש

שלום אברהם. אני מבין שהיה ארוע של דם בשתן, בכמות כזאת שראית את הדם. אני מבין שנלקחה דגימה של שתן לציטולוגיה, והתשובה היתה שיש תאים שהם חשודים לממאירים. במצב כזה יש חשד לגידול סרטני בדרכי השתן, כלומר בשלפוחית או בכליות או בשופכנים או בשופכה. לכן, יש צורך לבדוק את דרכי השתן כדי לאבחן או לשלול סרטן. את השלפוחית ואת השופכה בודקים בציסטוסקופיה. את הכליות והשלפוחית בודקים ע"י CT ו-MRI. המקום הכי שכיח לגידול בדרכי השתן הוא השלפוחית. לכן, לא הייתי ממליץ לדחות את הציסטוסקופיה.

14/12/2016 | 19:50 | מאת: גבי

טעיתי הכדור נקרא זיפרקסה אולנזאפין.

אוקיי

14/12/2016 | 19:45 | מאת: גבי

הכדור שניתן לי נקרא אולנזאפין .האמת שזה כדור פסיכיאטרי נגד מחשבות שווא.עדיין פה ושם יש לי כאבים אבל מצבי יותר טוב וחזרתי לשגרת חיי.

אני שמח לקרוא, גבי!

14/12/2016 | 19:10 | מאת: יניב

שלום, אבי בן 68 ביצע MRI ערמונית ונמצא חשד לSOL, בהמלצת האורולוג הוא נתבקש לבצע ביופסיה בשיטת "אמ אר פיוזן" בצורה טרנספרינאלית, המצריכה הרדמה מלאה ושקיים בה הסיכון לבצקת הגורמת לחסימת שתן, לעומת הטרנסרקטלית המבוצעת בהרדמה מקומית עם סיכון לזיהום. רצוי לציין, שאבי ביצע בעבר ביופסיה בערמונית בשיטה הישנה והרגילה ולאחר מכן הוא התאשפז לשבוע בגלל זיהום וחום גבוה. שאלתי היא מה העדפה בין השיטות והאם יש שיטה אחרת שמבטיחה סיכוי אפסי לזיהום ומניעת חסימת שתן ? תודה מראש, יניב

שלום יניב. ההעדפה היום היא לבצע ביופסיה בהנחיית תמונת ה-MRI. היא מאפשרת לדגום את האזור החשוד לפי ה-MRI ולקבל תשובה יותר מדוייקת. אין ביופסיה שאין בה בכלל סיכון לזיהומים, והסיכון לאצירת שתן הוא קצת יותר גבוה בביופסיה טרנס-פרינאלית.

11/12/2016 | 08:34 | מאת: משה

שלום ד"ר גל , אני במעקב אחר הערמונית מזה כשנתיים. בוצעו שתי בדיקות אולטרה סאונד:הערמונית בגודל 37-40גרם. בוצעו ארבע בדיקות דם . psa - 4.8,5.3,4.3,4.5. האם צריך לבצע ביופסיה או שאפשר להיות רגוע מסכנת הסרטן?

11/12/2016 | 08:39 | מאת: משה

אגב, אין רקע משפחתי..

שלום משה. הערמונית לא מסרטנת, אבל עלול להיווצר בה סרטן. לגבי ביופסיה - ההחלטה היא על בסיס הסיכון הסטטיסטי שנגלה סרטן ערמונית שהוא משמעותי קלינית אם נעשה ביופסיה. את הסיכון הזה אנחנו מחשבים גם בעזרת ה-PSA, אבל גם בעזרת נתונים נוספים. סיפור משפחתי הוא אחד מהם. חשוב גם הגיל שלך, מה אנחנו מרגישים בבדיקה גופנית של הערמונית, האם אי פעם עברת ביופסיה, האם אתה סובל מתסמינים כלשהם. בנוסף, יש בדיקות נוספות שניתן לעשות ולעזור לנו לקבל החלטה.

אני בן 58. מתן השתן אצלי סביר , יש זרימה רגילה , אין כאבים או דימום. בדיקת ריקטלית לא העלתה ממצא חשוד בערמונית ץ גם לא באולטרסאוד. כאמור הערמונית בגודל 37-40 גרם.לא עשיתי בעבר ביופסיה . אבל זו השאלה שאני שואל : האם לאור כל הנתונים שמסרתי יש מקום לבצע ביופסיה?

01/01/2017 | 08:15 | מאת: משה

תשובה...

09/12/2016 | 13:04 | מאת: גבי

הייתי אצל פסיכיאטר שהביט בכל הבדיקות שעשיתי וטען שאני בריא כמו כן הוא טען שהמוח שלי זוכר את הטראומה שחוויתי ומשדר את הכאב.הוא נתן לי כדור (לא מהכדורים הפסיכיאטריים הרגילים) הכדור הזה עשה פלאים והכאבים כבר לא קיימים.

אני שמח לקרוא שכבר לא כואב לך. איזה כדור הוא נתן לך?

זהו הליך של שנים וספר על כך בקצרה, אחותי חלתה במחלה אשר לא ניתנה לטיפול. דסמאויד במעי הגס אשר לא ניתן לנתח לדברי הרופאים. אחותי חיב בסדר עד השני הזאת ( האחרונה) עקב תת תזונה וחוסר בויטמינים המערכת החיסונית שלה היתה נמוכה, היא נדבקה בווירוס הפטריה השחורה . המערכות בגופה קרסו לטענת הרופאים. היא עברה 3 הנשמות בהרדמה. הראשונה היא עברה בהצלחה והתגברה על החיידק. בפעם השניה אותו הדבר ונלחמה ופלא משמיים מצבה השתפר. לאחר מכן באפן מוזר מצבה החמיר ברגע. אציין כי הורי ואף אחס לא היה איתה בלילה מכיוון שלא ניתן להעביר את הלילה שם ( טיפול נמרץ) הרופא הודיע כי לא ניתן מה לעשות, עשו הכל וכו' וכו. הרופא אמר שעקב החיידקים שאוכלים לאחותי את השרירים של הכליות חייב לחבר אותה שוב למכונת הנשמה. כמובן אחותי היתה באמת במצב של גסיסה לדברי הרופא. אחותי ברוב היום לא נשמה טוב אך המכונה עזרה לה. לאחר מכן שהדופק שלך התחיל לרדת ולצנוח מטה הודענו לרופאים על כך על מנת שיבואו לנסות להחיות אותה. הרופאים כמובן לא הגיעו מהר ולא ניסו להחיות אותה. אפשר לומר שבואו כמה דק אחרי בשיר האיטיות. לא ניסו להחיות אותה וניתקו אותה מכל המכשירים. השאלה שלי היא האם כאשר מישהו מונשם הוא חותם על משהו? ( למשל שלא ינסו להנשים אותו במידה וכל דבר אחר) האם במידה ואין חוזה מחוייבים הרופאים לנסות להחיות את המטופל? . אני מרגישה שזנחו את אחותי וויתרו עליה. כל משפחתי בכתה וניסתה להזעיק כל עזרה אך אף אחד לא התייחס. בבקשה אודה לתשובה לשאלות שלי. תודה

שלום. אני מצטער מאוד לקרוא את מה שכתבת. אני מצטער על מות אחותך. לפי מה שכתבת, ולפי המחלה שהיא סבלה ממנה, אני מתאר לעצמי שהיא התמודדה עם דברים לא פשוטים בחייה. קשה לי מאוד לענות ולהתייחס למה שאת/ה מתאר. לא הייתי שם, ולכן אני לא מכיר את הסיטואציה שהיתה. יש מצבים, במיוחד במחלקות קשות כמו טיפול נמרץ, שבהם הרופאים מגיעים למסקנה שכל הטיפולים נכשלו, ושגורלו של המטופל נחרץ. במצבים כאלה משתדלים שלא להאריך את הסבל של החולה, בפעולות כואבות ופולשניות שיש סיכוי גבוה שהן לא תעזורנה. שוב, אני לא מתיימר לדעת מה קרה באשפוז. אני כן מצטער על הסבל שאחותך סבלה, ועל הסבל של המשפחה, והייתי רוצה למענכם שתוכלו לחיות עם מה שקרה בהשלמה.

02/12/2016 | 20:28 | מאת: גבי

האם בעייה כזו של קשיים במתן שתן יכולים לגרום לכל מיני לחצים שם שיגרמו לדלקת כרונית בערמונית?

גבי, אני לא חושב שזה מנגנון הפגיעה. אני חושב שעכשיו זה פחות חשוב, אלא איך אתה מרגיש עכשיו, ואם יש בעיה עכשיו, איך אפשר לעזור.

1 ... < 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 > ... 27