פורום אורולוגיה אונקולוגית

פורום אורולוגיה אונקולוגית מיועד לאנשים הזקוקים לטיפול בסרטן ערמונית, שלפוחית, כליות ואשכים. הפורום מיועד לסובלים מגידולים ממאירים של הערמונית, השלפוחית, הכליות והאשכים, להם ולמלוויהם. הפורום יענה על שאלות בנושאים לעיל, לרבות גילוי מוקדם של סרטן ערמונית, מעקב אורולוגי, טיפולים בסרטן ערמונית לרבות מעקב פעיל, ניתוחים לכריתת הערמונית, הקרנות, טיפולים תרופתיים, אבחון סרטן שלפוחית, טיפולים בסרטן השלפוחית כולל ניתוחי שלפוחית ושחזורי שלפוחית, מעקב לאחר טיפול בסרטן שלפוחית, אבחון של סרטן הכליה וטיפולים שונים בו כולל ניתוחים לכריתה חלקית או מלאה של הכליה, אבחון של סרטן אשכים, טיפולים בסרטן אשכים כולל ניתוחי אשך וניתוחי רטרופריטוניאום. .
1364 הודעות
1310 תשובות מומחה

מנהל פורום אורולוגיה אונקולוגית

20/01/2017 | 09:23 | מאת: פ.

שלום, בן 80. לפני כשנה ניתוח להוצאת גידולים משלפוחית השתן. מטופל טיפול תחזוקתי ביוניתרמיה-מיטומיצין. טיפול רפואי ברקע: אלקוויס 2.5 מ"ג X2 ביום+ קונקור 5 מ"גX2 ביום לקצב לב. לאחר שנשללה חזרת הגידולים בציסטוסקופיה+ שתן ציטולוגיה ( אין עדות לתאים ממאירים) , בטיפול האחרון הרגשתי דקירה חזקה בהחדרת הקטטר הטיפולי , ומאז כ 10 ימים, השתן יוצא מעת לעת עם רקע ורדרד בהיר, ללא כאבים וללא חום. ניסיתי יום ללא אלקויס והשתן חזר להיות צהוב צלול. שחזרתי לאלקוויס שוב חזר לוורדרד. מה דעתך ?

שלום. כנראה שיש דימום קל מכלי דם קטן שנקרע בעת הטיפול האחרון. האליקוויס מעכב את מנגנון הקרישה שאמור לעצור את הדימום. אני ממליץ להתייעץ עם האורולוג שלך לגבי המשך הטיפול באליקוויס או הצורך בהפסקה.

16/01/2017 | 11:13 | מאת: דפי

בתוצאות CT של אבי בן ה 70: "בדופן אחורית של כיס השתן- מלאות רקמתית המתבלט ת לתוך כיס השתן. גבולות חלקים. . מתאימה לערמונית פוליפואידית. האם ניתן לדעת את דרגת החדירות מתיאור זה? האם סרטן ערמונית או סרטן שלפוחית השתן? לציין בעברו סרטן שלפוחית. תודה רבה!

שלום דפי. מהתיאור לא ניתן להבין שמדובר בהכרח בסרטן. תיאור כזה יכול להתאים להגדלה שפירה של הערמונית. בכל זאת, צריך להגיע עם התשובה לאורולוג, מפני שיכול להיות שהוא יצטרך לעבור בדיקות נוספות.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ד"ר קרן-פז, בבקשה ראה שאלת המשך שלי מתאריך 5/01/2017 תודה

שלום איתן. אנחנו יוצאים מתוך ההנחה שעליית ה-PSA קשורה להתרבות של תאי הסרטן. אנחנו לא יכולים לדעת ברמה כזאת של PSA אם הם נמצאים רק באזור שבו היתה הערמונית או שהם כבר יצאו ממנו. אנחנו יכולים להבין מהמחקרים שהראו שיש יתרון להקרנות כשה-PSA מתחת לרף מסויים, שככל שה-PSA גבוה יותר כך יש סיכוי שהסרטן נמצא מעבר לאזור שבו היתה הערמונית. כשה-PSA הוא 0.16, רוב הסיכויים שתאי הסרטן ממוקמים באזור האגן, ואנחנו יודעים שהקרנות יכולות להצליח במקרה הזה.

06/01/2017 | 21:49 | מאת: שני

האם יעילות הטיפול בזולדקס פוחתת במידה ומקבלים את הזריקה השניה אחרי 3 חודשים ולא אחרי 12 שבועות? (הבדל של 7 ימים) האונקולוג אמר לאבי לבצע אחרי 3 חודשים ובכל המקומות שבדקתי כתוב 12 שבועות בדיוק. שואלת בעיקר בגלל התפרצות הגידול שיכולה לקרות בשלב ההתחלתי של ההזרקה (לכן נותנים קסודקס לפני הזריקה הראשונה)

שלום שני. כיוון שלחודשים יש מספר שונה של ימים, זה לא מספיק מדוייק להגיד "כל 3 חודשים". "כל 12 שבועות" הופך את זה ליותר מדוייק, ולכן זו ההנחיה.

03/01/2017 | 06:45 | מאת: WW

מה זה יכול להיות כאבים באשכים יותר משבועיים שקורה שאני שוכב + ישיבה

כאבים באשך יכולים לנבוע משלל סיבות: דלקות, בעיה באספקת הדם לאשך, הרחבת ורידים שמנקזים את האשך, בקע מפשעתי ועוד... כדי לברר את הסיבה, אתה צריך להיבדק ע"י אורולוג, ומומלץ לבצע US אשכים. לא כדאי להזניח את זה, חלק מהסיבות לכאבים באשך הן חשובות לגילוי מוקדם וטיפול.

לקריאה נוספת והעמקה
29/12/2016 | 11:16 | מאת: איתן

שלום, בן 59 לאחר ניתוח רדיקלי 6/2014, PSA לפני הניתוח 5.9, גליסון 3+4, EPE שלילי, שוליים חיוביים T2C. עם PSA שירד אחרי הניתוח למינימום של 0.04 למשך 9 חודשים ולאחריהם התחיל לעלות בקצב הבא: 3/2015 0.06, 6/2015 0.07, 9/2015 0.09, 12/2015 0.1, 3/2016 0.13, 6/2016 0.12, 9/2016 0.17, 12/2016 0.16 שאלות: 1. האם נתוני ה PSA עם מגמת עליה אך עם תנודות, מראים שיש לי עדין תאי סרטן? 2. האם הסיבה לירידה יכולה להיות ירידה בטסטוסטרון מ 9.9 לפני 1/2 שנה ל 7.4 היום? 3. האם יכול להיות שתאי הערמונית הם לא סרטניים או שהגוף שלי נלחם בסרטן דרך תאי T וכדאי לחכות עם ההקרנות? 4. האם יכול להיות שאני מאבד את חלון הזמן להקרנות ולמיגור מלא של המחלה, כלומר מתפתחים לי גרורות למרות שאין עדין כישלון ביוכימי? 5. מה המחקרים מראים כאשר מקרין במצב הנ"ל, האם יש תועלת סטטיסטית? 5. האם היית ממליץ לי במצבי על הקרנות למרות שאין עדין כישלון ביוכימי? תודה

שלום איתן. אני לא יכול לתת לך המלצה אישית, מפני שאין לי את כל הנתונים. אני כן יכול לספק קצת ידע כללי. היום בדיקות ה-PSA הן מאוד רגישות והן מזהות PSA כבר בערכים נמוכים. כשה-PSA אחרי הניתוח הוא לא 0, זה יכול להיות משתי סיבות: נשארו תאי ערמונית שמפרישים PSA ו/או נשארו תאי סרטן ערמונית. אז איך יודעים? מסתכלים על הערכים החוזרים של PSA. אם הוא נמצא במגמה מתמדת של עליה, אנחנו מניחים שלא מדובר בתאי ערמונית רגילים שגדלים, אלא כנראה בתאי סרטן. אנחנו משתמשים בדרך כלל ברף של 0.2, אבל יש שיטות אחרות עם רף יותר נמוך. אני חושב שלאור העליה, העובדה שהגליסון הראשוני בפתולוגיה היה 4 ושהשוליים היו נגועים, יש סיכוי סביר שהגורם לעליית ה-PSA הוא תאי סרטן. לגבי הקרנות, אנחנו יודעים שאם נותנים אותן בשלב מוקדם יחסית של העליה, יש יתרון בתוצאות לעומת בשלב מאוחר יחסית. הרף הוא PSA של 0.4, ויש מחקרים שמדברים גם על PSA 0.2.

תודה על התשובה. אם לא היו נזקי קרינה ברור לי שהייתי הולך להקרנות. האם יכול להיות שאני מאבד את חלון הזמן להקרנות (אני נמצא שנתיים וחצי מהניתוח) ולמיגור מלא של המחלה, כלומר מתפתחים לי גרורות למרות שאין עדין כישלון ביוכימי?

אנחנו יוצאים מתוך ההנחה שעליית ה-PSA קשורה להתרבות של תאי הסרטן. אנחנו לא יכולים לדעת ברמה כזאת של PSA אם הם נמצאים רק באזור שבו היתה הערמונית או שהם כבר יצאו ממנו. אנחנו יכולים להבין מהמחקרים שהראו שיש יתרון להקרנות כשה-PSA מתחת לרף מסויים, שככל שה-PSA גבוה יותר כך יש סיכוי שהסרטן נמצא מעבר לאזור שבו היתה הערמונית. כשה-PSA הוא 0.16, רוב הסיכויים שתאי הסרטן ממוקמים באזור האגן, ואנחנו יודעים שהקרנות יכולות להצליח במקרה הזה.

26/12/2016 | 09:05 | מאת: יושי

חולת פוליציסטי קידני, לאחר בדיקת MRI סיכום תוצאה: ציסטות מרובות בשתי כליות בחלקן פשוטות וחלקן מסוג בוסניאק 2 עם תוצרי פירוק דם ואחת מהן מסוג בוסניאק 2F בכליה משמאל. אבקש לדעת מה המשמעות.

שלום יושי. המשמעות היא שצריך לעקוב אחריהן ע"י ביצוע הדמיה חוזרת מדי חצי שנה-שנה.

לקריאה נוספת והעמקה

דוקטור נכבד, אני בן 79. בריאות כללית טובה פרט לסרטן הערמונית שהתגלה אצלי ב 2014 . ה .PSA היה 5.44 . GLEASON היה 4+3. אונה אחת תפוסה ב 100%. עברתי הקרנות לערמונית עם טפול הורמונלי BICALUTAMIDE 50 MG ל 30 ימים וחצי שנה של DECAPEPTYL. גמר ההקרנות היה ב 7.12.2014 באפריל 2015 ה PSA היה 0.1 . ביוני 2016 ה PSA הגיע קרוב ל 2 , ו ה PSADT היה קרוב ל 3-4 חודשים . בבדיקת GALLIUM 68 PET/CT PSMA בינוי 2016 התגלו שני מוקדים נגועים בקשרי הלימפה. אחד בקוטר של 12 מ"מ בציר הקצר בשרשרת האיליאקלית החיצונית מימין והשני בקוטר 7 מ"מ בציר הקצר בשרשרת האיליאקלית החיצונית משמאל. פרט לזה לא היו ממצאים. ב 5.7.2016 התחלתי טיפול הורמונלי ב. BICALUTAMIDE 50 MG ל 30 יום, ב 20/7/2016 קיבלתי זריקה של DECAPEPTYL 11.25 MG . ב 22.08.2016 ערך ה PSA היה 0.02 וה TESTOSTERONE היה 0.58. התחלתי טיפול קרינתי של המוקדים הנגועים וסביבתם ב 31.08.2016 . הטיפול הקרינתי הסתיים ב 06/10/2016. בתאריך 27.10.2016 נמדד ערך של PSA נמוך מ 0.01 וטסטוסטרון 0.51 . קיבלתי שוב זריקה של DECAPEPTYL 11.25 MG בתאריך 19.10.2016 . ב 04.11.2016 התחלתי לקחת גם כדורים של BICALUTAMIDE 50 MG . השאלה הראשונה שלי מה ניתן לומר לגבי הפרוגנוזה למצבי ? השאלה השנייה היא האם זה דבר נכון לקחת עכשיו BICALUTAMIDE 50 MG בנוסף לזריקה של DECAPEPTYL שקבלתי כאמור באוקטובר 2016? השאלה השלישית נוגעת למשך הטיפול ההורמונלי העתידי: האם להמשיך בטיפול הורמונלי ארוך טווח ( לפחות שנתיים) ? האם הטיפול הזה צריך להיות משולב BICALUTAMIDE 50 MG ו DECAPEPTYL 11.25 MG או מספיק DECAPEPTYL 11.25 MG? או לחילופין להפסיק את הטיפול ההורמונלי ולבצע מעקב אחרי ה PSA וטיפול בהתאם? האם יש דרך לדעת אם יש היום עדיין תאים סרטניים בגופי ? למשל האם הבדיקה GALLIUM 68 PET/CT PSMA יכולה להתאים למצב של PSA נמוך ? האם טיפול הורמונלי יכול להשמיד תאים סרטניים מיקרוסקופים? תודה מראש על התשובות.

שלום אלברט. ניכר לפי שאלתך המפורטת שאתה מבין היטב את אופי המחלה, ואתה בקיא בפרטים. אנסה לענות בשלבים. 1. לגבי הפרוגנוזה. אין לי את כל הפרטים, ואני לא יכול להיות מדוייק, אבל אני חושב שיהיה נכון להגיד שיש סיכוי לא נמוך שבשנים הבאות תהיה עליה ב-PSA. 2. לגבי התוספת של הביקלוטומיד לדקפפטיל. למיטב ידיעתי, אין עדויות חותכות מהספרות, שטיפול משולב במקרה הזה הוא עדיף רק על הטיפול בזריקה. אני מניח שלאור הסיכויים שה-PSA יעלה, האונקולוג שלך מעוניין לתת לך את הטיפול המירבי. 3. זה גם מנחה את התשובה לגבי משך הטיפול ההורמונלי. כשיש כבר עדות לגרורות של הסרטן, והמחשבה היא שזה מה שיש בקשרי הלמפה באגן, נהוג להמשיך את הטיפול ולא להפסיק אותו. האם יש מקום להפסיק אותו לאחר שקיבלת הקרנות לאיזור? אני לא חושב שיש לנו מספיק מידע על זה. זה שיקול של התועלת בטיפול ההורמונלי בדחיית החזרה של המחלה מול תופעות הלוואי שלו. זה שיקול לא פשוט, בעיקר כי אין לנו את כל המידע. אבל אני חושב שמה שישחק כאן תפקיד חשוב בשיקול הזה יהיה עד כמה תופעות לוואי יש לך מהטיפול ועד כמה הן משפיעות על איכות חייך. 4. לגבי בדיקת ה-PET/CT PSMA: ברמות כאלה נמוכות של PSA, הבדיקה תהיה מיותרת. רוב הסיכויים שהיא לא תדגים תאים סרטניים. אם ה-PSA יעלה, בהחלט תהיה הצדקה לבצע את הבדיקה שוב. 5. טיפול הורמונלי מוריד את רמת הטסטוסטרון בגוף. תאי הסרטן זקוקים לטסטוסטרון כדי להתחלק ולגדול. הורדת רמת הטסטוסטרון בפירוש הורגת חלק מתאי הסרטן, אבל לא את כולם. ברבות הזמן, חלק מתאי הסרטן "לומדים" להתחלק גם ללא טסטוסטרון. כך, שטיפול הורמונלי לבד לא נחשב יכול לרפא את הסרטן, אלא לעכב אותו.

תודה רבה על כל התשובות. מה הם הפרטים החסרים לך כדי לקבוע הפרוגנוזה במדויק יותר? אשמח להוסיף את כל הידוע לי. האם הבדיקת דם של CTC היא מתאימה למקרה שלי לשם מעקב? האם יש מקום לחשוב על טיפולים נוספים כדי לשפר את סיכויי ההחלמה ?

נמצאו תאים של הארוטל חשודים כסרטניים ודלקת חריפה לא נמצאו חידקים בתרבית שאלות: ( הציטולוגיה בעקבות מקרו- המטוריה אריטררוציטים בדם כן ולא הרבה שנים)) מה אומר הממצא הדלקתי לגבי התאים החשודים?? האם ביצוע ציסטוסקופיה+ביופסיה כדאי שתיעשה מוקדם ככל האפשר גם ללא תוצאות MRI עקב התור הארוך לבדיקה ( CT לא מומלץ עבורי בגלל קראטנין גבוה יחסית)?? מה חשיבות הדחיפות לבצע את כל הבדיקות האלה ימים?? שבועות?? ( עקב התורים) בתודה מראש

שלום אברהם. אני מבין שהיה ארוע של דם בשתן, בכמות כזאת שראית את הדם. אני מבין שנלקחה דגימה של שתן לציטולוגיה, והתשובה היתה שיש תאים שהם חשודים לממאירים. במצב כזה יש חשד לגידול סרטני בדרכי השתן, כלומר בשלפוחית או בכליות או בשופכנים או בשופכה. לכן, יש צורך לבדוק את דרכי השתן כדי לאבחן או לשלול סרטן. את השלפוחית ואת השופכה בודקים בציסטוסקופיה. את הכליות והשלפוחית בודקים ע"י CT ו-MRI. המקום הכי שכיח לגידול בדרכי השתן הוא השלפוחית. לכן, לא הייתי ממליץ לדחות את הציסטוסקופיה.

14/12/2016 | 19:50 | מאת: גבי

טעיתי הכדור נקרא זיפרקסה אולנזאפין.

אוקיי

14/12/2016 | 19:45 | מאת: גבי

הכדור שניתן לי נקרא אולנזאפין .האמת שזה כדור פסיכיאטרי נגד מחשבות שווא.עדיין פה ושם יש לי כאבים אבל מצבי יותר טוב וחזרתי לשגרת חיי.

אני שמח לקרוא, גבי!

14/12/2016 | 19:10 | מאת: יניב

שלום, אבי בן 68 ביצע MRI ערמונית ונמצא חשד לSOL, בהמלצת האורולוג הוא נתבקש לבצע ביופסיה בשיטת "אמ אר פיוזן" בצורה טרנספרינאלית, המצריכה הרדמה מלאה ושקיים בה הסיכון לבצקת הגורמת לחסימת שתן, לעומת הטרנסרקטלית המבוצעת בהרדמה מקומית עם סיכון לזיהום. רצוי לציין, שאבי ביצע בעבר ביופסיה בערמונית בשיטה הישנה והרגילה ולאחר מכן הוא התאשפז לשבוע בגלל זיהום וחום גבוה. שאלתי היא מה העדפה בין השיטות והאם יש שיטה אחרת שמבטיחה סיכוי אפסי לזיהום ומניעת חסימת שתן ? תודה מראש, יניב

שלום יניב. ההעדפה היום היא לבצע ביופסיה בהנחיית תמונת ה-MRI. היא מאפשרת לדגום את האזור החשוד לפי ה-MRI ולקבל תשובה יותר מדוייקת. אין ביופסיה שאין בה בכלל סיכון לזיהומים, והסיכון לאצירת שתן הוא קצת יותר גבוה בביופסיה טרנס-פרינאלית.

11/12/2016 | 08:34 | מאת: משה

שלום ד"ר גל , אני במעקב אחר הערמונית מזה כשנתיים. בוצעו שתי בדיקות אולטרה סאונד:הערמונית בגודל 37-40גרם. בוצעו ארבע בדיקות דם . psa - 4.8,5.3,4.3,4.5. האם צריך לבצע ביופסיה או שאפשר להיות רגוע מסכנת הסרטן?

11/12/2016 | 08:39 | מאת: משה

אגב, אין רקע משפחתי..

שלום משה. הערמונית לא מסרטנת, אבל עלול להיווצר בה סרטן. לגבי ביופסיה - ההחלטה היא על בסיס הסיכון הסטטיסטי שנגלה סרטן ערמונית שהוא משמעותי קלינית אם נעשה ביופסיה. את הסיכון הזה אנחנו מחשבים גם בעזרת ה-PSA, אבל גם בעזרת נתונים נוספים. סיפור משפחתי הוא אחד מהם. חשוב גם הגיל שלך, מה אנחנו מרגישים בבדיקה גופנית של הערמונית, האם אי פעם עברת ביופסיה, האם אתה סובל מתסמינים כלשהם. בנוסף, יש בדיקות נוספות שניתן לעשות ולעזור לנו לקבל החלטה.

אני בן 58. מתן השתן אצלי סביר , יש זרימה רגילה , אין כאבים או דימום. בדיקת ריקטלית לא העלתה ממצא חשוד בערמונית ץ גם לא באולטרסאוד. כאמור הערמונית בגודל 37-40 גרם.לא עשיתי בעבר ביופסיה . אבל זו השאלה שאני שואל : האם לאור כל הנתונים שמסרתי יש מקום לבצע ביופסיה?

01/01/2017 | 08:15 | מאת: משה

תשובה...

09/12/2016 | 13:04 | מאת: גבי

הייתי אצל פסיכיאטר שהביט בכל הבדיקות שעשיתי וטען שאני בריא כמו כן הוא טען שהמוח שלי זוכר את הטראומה שחוויתי ומשדר את הכאב.הוא נתן לי כדור (לא מהכדורים הפסיכיאטריים הרגילים) הכדור הזה עשה פלאים והכאבים כבר לא קיימים.

אני שמח לקרוא שכבר לא כואב לך. איזה כדור הוא נתן לך?

זהו הליך של שנים וספר על כך בקצרה, אחותי חלתה במחלה אשר לא ניתנה לטיפול. דסמאויד במעי הגס אשר לא ניתן לנתח לדברי הרופאים. אחותי חיב בסדר עד השני הזאת ( האחרונה) עקב תת תזונה וחוסר בויטמינים המערכת החיסונית שלה היתה נמוכה, היא נדבקה בווירוס הפטריה השחורה . המערכות בגופה קרסו לטענת הרופאים. היא עברה 3 הנשמות בהרדמה. הראשונה היא עברה בהצלחה והתגברה על החיידק. בפעם השניה אותו הדבר ונלחמה ופלא משמיים מצבה השתפר. לאחר מכן באפן מוזר מצבה החמיר ברגע. אציין כי הורי ואף אחס לא היה איתה בלילה מכיוון שלא ניתן להעביר את הלילה שם ( טיפול נמרץ) הרופא הודיע כי לא ניתן מה לעשות, עשו הכל וכו' וכו. הרופא אמר שעקב החיידקים שאוכלים לאחותי את השרירים של הכליות חייב לחבר אותה שוב למכונת הנשמה. כמובן אחותי היתה באמת במצב של גסיסה לדברי הרופא. אחותי ברוב היום לא נשמה טוב אך המכונה עזרה לה. לאחר מכן שהדופק שלך התחיל לרדת ולצנוח מטה הודענו לרופאים על כך על מנת שיבואו לנסות להחיות אותה. הרופאים כמובן לא הגיעו מהר ולא ניסו להחיות אותה. אפשר לומר שבואו כמה דק אחרי בשיר האיטיות. לא ניסו להחיות אותה וניתקו אותה מכל המכשירים. השאלה שלי היא האם כאשר מישהו מונשם הוא חותם על משהו? ( למשל שלא ינסו להנשים אותו במידה וכל דבר אחר) האם במידה ואין חוזה מחוייבים הרופאים לנסות להחיות את המטופל? . אני מרגישה שזנחו את אחותי וויתרו עליה. כל משפחתי בכתה וניסתה להזעיק כל עזרה אך אף אחד לא התייחס. בבקשה אודה לתשובה לשאלות שלי. תודה

שלום. אני מצטער מאוד לקרוא את מה שכתבת. אני מצטער על מות אחותך. לפי מה שכתבת, ולפי המחלה שהיא סבלה ממנה, אני מתאר לעצמי שהיא התמודדה עם דברים לא פשוטים בחייה. קשה לי מאוד לענות ולהתייחס למה שאת/ה מתאר. לא הייתי שם, ולכן אני לא מכיר את הסיטואציה שהיתה. יש מצבים, במיוחד במחלקות קשות כמו טיפול נמרץ, שבהם הרופאים מגיעים למסקנה שכל הטיפולים נכשלו, ושגורלו של המטופל נחרץ. במצבים כאלה משתדלים שלא להאריך את הסבל של החולה, בפעולות כואבות ופולשניות שיש סיכוי גבוה שהן לא תעזורנה. שוב, אני לא מתיימר לדעת מה קרה באשפוז. אני כן מצטער על הסבל שאחותך סבלה, ועל הסבל של המשפחה, והייתי רוצה למענכם שתוכלו לחיות עם מה שקרה בהשלמה.

02/12/2016 | 20:28 | מאת: גבי

האם בעייה כזו של קשיים במתן שתן יכולים לגרום לכל מיני לחצים שם שיגרמו לדלקת כרונית בערמונית?

גבי, אני לא חושב שזה מנגנון הפגיעה. אני חושב שעכשיו זה פחות חשוב, אלא איך אתה מרגיש עכשיו, ואם יש בעיה עכשיו, איך אפשר לעזור.

02/12/2016 | 20:26 | מאת: גבי

השאלה שלי היא כזו נניח שכתוצאה מהחבלה שעברתי אני מדבר על כמעט חודש של כאבים ועיקצוצים בפין במתן שתן קשיים ותכיפות במתן שתן .כשזה נגמר היה מין נפיחות בפין בקיצר עברתי שם טראומה(המין האוראלי שקבלתי היה חזק וכואב לא תארתי לעצמי שזה יגיע למצב כזה) האם דבר שכזה שגורם לקשיים במתן שתן במשך כבין שבועיים לחודש לא יכול לגרום ללחץ על הערמונית???אני יודע ששאלתי כבר רציתי לחדד תודה על הסבלנות

זה לא גורם ללחץ על הערמונית

02/12/2016 | 12:48 | מאת: יעל

ד"ר נכבד, רציתי רק להודות לך על התייחסותך לשאלותי לאורך כל הדרך . הרבה הרבה תודה וכל טוב, ובעיקר - בריאות

תודה רבה!

שלום רב, סיימתי טיפול ב-BCG של שנה (לפי הפרוטוקול) ואת הטיפול הבא אני אמורה לקבל עוד חצי שנה. עשיתי היום בדיקת U.S. של בלוטות לימפה בצוואר ויצא: הודגמו שרשראות של בלוטות לימפה תגובתיות, תקינות סונוגרפית. כ"כ ב-U.Sבלוטות שחי יצא: בלוטה 1.5 תקינה סונוגפית. אני מאד דואגת שהתוצאות יכולות להיות מטיפול ב- BCG - האם יתכן שה BCG יכול לגרום זיהום של מחלת השחפת.האם אפשר לחטוף מחלת שחפת מהטיפול . בתודה מראש

שלום יעל. BCG הוא לא חיידק שחפת, והוא לא יכול לגרום למחלת שחפת פעילה. במקרים נדירים נגרם זיהום כתוצאה מה-BCG עצמו. זה נדיר, וגם אז, זו לא שחפת. אני חושב שהסיכוי שטיפול ב-BCG בשלפוחית גרם להגדלת קשרי למפה בצוואר הוא קטן מאוד, וכדאי לחפש סיבה אחרת.

30/11/2016 | 10:00 | מאת: אודי

שלום, עשיתי בדיקות דם כלליות והכל היה תקין חוץ מ: ESR תוצאה: 12 ערכי ייחוס: 8 - 0 LDH תוצאה: 522 ערכי ייחוס: 480 - 230 אני קצת מודאג מה ESR מכיוון שקראתי שזה יכול להעיד על סרטן. אז רציתי לדעת אם לדעתך יש מקום לדאגה לאור תוצאות אלו? והאם יש צורך בבדיקות נוספות? תודה רבה! אודי

שלום אודי. יש לך רקע של סרטן? התוצאות של הבדיקות הן די גבוליות. חשוב לזכור גם שאלה בדיקות מאוד לא ספציפיות. הרבה פעמים הן לא תקינות וזה לא בגלל סרטן. הייתי פונה לרופא שלך, חוזר על הבדיקות, ועובר בדיקה גופנית מקיפה.

30/11/2016 | 05:40 | מאת: גבי

אם מדובר על מקרה חבלה האם כל הכאבים הללו יכולים לחלוף לבד אחרי זמן מה?לאחרונה אני מתחיל לחוש שיפור בזמן שהכאבים מופיעים בעוצמתם

גם במקרה חבלה כאבים יכולים לחלוף.

29/11/2016 | 16:54 | מאת: גבי

סליחה על ההצקות הבחורה ביצעה בי מין אוראלי בצורה שאני לא מכיר הדבר כאב לי מאוד בזמן שזה קרה ומייד בסיום היה לי כאבים.לאחר שבוע החל מן דלקת שופכה כאבים באשכים ונפיחות תכיפות במתן שתן.אני לא אורולוג אבל התחושה שלי בשבוע שסבלתי מהתסמינים הייתה כמעין הצרת שופכה כאילו הכל נהייה צר יותר וקשה לשתן לצאת התסמינים הללו חלפו לאחר שבוע ללא טיפול כלשהו שאלתי היא האם יכול להיות דלקת בערמונית כתוצאה מחבלה כזו שגורמת ללחץ על שלפוחית השתן או הצרה כלשהי של השופכה כתוצאה מחבלה

היצרות של השופכה יכולה להיות אחרי טראומה לאיבר המין. אבל אז היה צפוי שהקושי במתן שתן ימשיך, ולא יחלוף. דלקת ערמונית עלולה להיגרם בגלל חיידק, אבל הקליניקה שלך לא תומכת בדלקת ערמונית אקוטית.

לקריאה נוספת והעמקה
29/11/2016 | 16:29 | מאת: גבי

האם יש טעם לבצע גם תרבית זרע?

רוב הסיכויים שגם בדיקת זרע תהיה תקינה.

29/11/2016 | 15:57 | מאת: גבי

האם כל הכאבים הסימפטומים שאני מרגיש יכולים לנבוע מהפרעה מבנית כלשהי בפין שנובעת מהמין האוראלי הברוטאלי שחוויתי?

קשה לי להאמין.

29/11/2016 | 15:55 | מאת: גבי

האם כאב כרוני של האגן זה מחלת מין מדבקת?

לא

28/11/2016 | 20:21 | מאת: גבי

האם יתכן דלקת בצינור הזרע יש אזור באשכים במיוחד שכואב לי כשאני נוגע באשך אני מרגיש צינור כזה שם אני מניח שמדובר בצינור הזרע .האם יכול להיות שם דלקת ואם כן ממה היא נגרמת? כיצד ניתן לבדוק את זה? תודה רבה

ליד האשך יש מבנה שנקרא יותרת האשך (אפידידימיס). זה באמת ההתחלה של הצינור שמוביל את תאי הזרע מהאשך החוצה. לפעמים קורה שיש דלקת ביותרת האשך, בדרך כלל בתגובה לזיהום. במקרה כזה אפשר לראות סימנים לזה באולטרה-סאונד של האשכים.

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2016 | 15:35 | מאת: גבי

האם כאב אגן כרוני יכול להגרם כתוצאה מחבלה שספגתי במהלך קבלת המין האוראלי? עד אותו יום מעולם לא חוויתי שום כאב באזור

לא ידוע על מנגנון כזה כסיבה לתסמונת הזאת. אבל העובדה שאתה ממשיך לסבול מהסמפטומים למרות שכל הבדיקות תקינות מרמזת שיתכן שאתה סובל מתסמונת של כאב כרוני של האגן.

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2016 | 14:10 | מאת: ארז

שלום דר בבקשה עם תוכל להגיד לי מה לעשות . אני בן 44 בריא לפני 3 חודשיים היה לי דלקת בדרכי השתן . שאחרי שבוע התחיל לי כאבים וגירוי בקצה הפין הלכתי לאורולוג ולפי בדיקה רקטלאית אמר שיש לי דלקת בערמונית ונתן לי ציפרודקס לחודש . אחרי חודש חזרתי אלי ואמרתי לו שיש לי עדיין גירוי בקצה הםין אמר שאין מה לעשות או חימום הערמונית או טיפול בפרמיקסון ל6 חודשיים . לקחתי פרמיקסון ועדיין יש לי גירוי תמיד שלא עוזב אותי . הלכתי להתעייץ אצל פרופסור והא טעןללא בדיקה רק לפי התסמינם שאין לי ולא היה לי דלקת בערמונית . ואמר לי שהעצב שנתפס לי וגם הרבה פסיכולוגית ונתן לי אלטרולט 10 מג בלילה האמת קצת הקל אבל עדיין יש לי גירוי בקצה הפין הייתי אצל רופא עור אמר שהוא לא רואה כלום בדיקות לכול מחלות המין . תקין סי טי . תקין אולטרסנד . תקין אולטרסאנד אשכים תקין אני ממש לא חי 3 חודשיים ללא שום פעולה מינית כי זה מגורה מה עוד ניתן לעשות והאם יכול להיות שמשהו עצבי עושה גירוי כזה תודה רבה עם תוכל לעזור לי

שלום ארז. מה שאתה חווה יכול להיות חלק מתסמונת כאב אגן כרוני. זה אופייני שכל הבדיקות תקינות, אבל הכאב ממשיך, ושאין טיפול אחד שהוא טוב ויעיל. המנגנון של הגירוי/כאב בהחלט יכול להיות עצבי, ואני שמח שאלטרולט עוזר לך, לפחות חלקית.

28/11/2016 | 21:16 | מאת: ארז

העניין שאין כאב נשאר רק הגירוי שלא מפסיק . יש עוד איזה טיפול או כדור חוץ מאלטרולט שיכול לעזור והאם מנסיונך זה יפסק מתי שהוא תודה. רבה

26/11/2016 | 00:20 | מאת: רבקה

שלום רב אחי עבר ניתוח רדיקלי להוצאת כיס השתן עקב קרצינומה, הוא כבר חודש ימים מאושפז כל פעם מתגלה בעיה אחרת, שבוע לאחר הניתוח התגלה דלפיה פנימית הוכנס דרן לניקוז ההפרשות, יומיים לאחר הכנסת הדרן הוכנס שוב לחדר ניתוח לביצוע קולוסטומי לאחר שהרופא טען שהמעיים התופררו לכן נאלצו לבצע קולוסטומי, כעת הוא עדיים מורדם ומונשם, שלשום הוא עשה הפרעות קצב, הלחץ דם לא יציב, אתמול הוכנס זונדה שדרכה הוא מקבל את האוכל , אתמול ניסו ללנתק אותו ממכונת ההנשמה אך הוא אינו יכול לנשום בכוחות עצמו הרופא הציע לעשות טרכאוסטמי, אנחנו עובדי עצות , אחי כולו בן 80 עבר לפני כנשתיים ארוע לבבי עבר צינתור ומאז לא היו בעיות חוץ מהבעיה בכיס השתן, אנחנו עובדי עצות האם ככה צריכה להתנהל המהלך אחרי הניתוח תודה רבקה

שלום רבקה. אני שוב מצטער לשמוע שמצבו של אחיך לא משתפר. כריתה רדיקלית של השלפוחית הוא ניתוח גדול ויש הרבה סיבוכים שעלולים לקרות אחרי ניתוח כזה. במקום השלפוחית יוצרים סטומה שדרכה השתן יכול לצאת החוצה. לצורך זה משתמשים בלולאת מעי דק, ולכן הניתוח מערב את המעיים. את חלקי המעיים שנשארו לאחר שהוציאו את הלולאה בשביל השתן, צריך לחבר, כדי שתהיה המשכיות של מערכת העיכול. אם החיבור הזה נפתח ויש דליפה של צואה לתוך חלל הבטן - זהו סיבוך חמור מאוד. ההחלמה מזה היא איטית וקשה. לרוע המזל, ככל שמשך האשפוז מתארך ויש צורך לעשות עוד פעולות ועוד ניתוחים, כמות הסיבוכים הפוטנציאליים עולה. כשמישהו זקוק להנשמה לטווח ארוך יחסית, עדיף לעשות טרכאוסטומיה מאשר המשך ההנשמה דרך צינור שעובר בפה ובלוע. אני מאוד מקווה שהמהלך ישתנה במהרה לטובה, ושאחיך יחלים!

23/11/2016 | 16:40 | מאת: גבי

עשו לי אולטראסאונד של כיס השתן והאשכים הכל נראה תקין שם ..כתוב שאין סימנים לדלקת.האם ניתן לזהות דלקת ביותרת האשך באולטראסאונד ?

כן, באולטרסאונד ניתן לראות סימנים לדלקת ביותרת האשך.

23/11/2016 | 15:15 | מאת: גבי

שלום בזמנו ביקרתי אצלך בגלל מין אוראלי לא מוגן אגרסיבי מאוד שקבלתי בדקת אותי פיסית ולא מצאת כלום .יש לציין שבדיקות תרבית בדיקות שתן כלליות בדיקות למחלות מין יצאו תקינות.מאז אני סובל מכאבים באשכים ולעיתים גם ברקטום. האם יש אפשרות שכתוצאה מהמין האוראלי האגרסיבי שחוויתי פיתחתי דלקת בערמונית כרונית בערמונית?בזמנו פניתי אליך מפני שבאופן מיידי לאחר המין האוראלי הזה הופיעו כאבים בפין ושבוע אחכ הופיע תכיפות במתן שתן ואשכים שנראו לי נפוחים.התופעה חלפה לבד ללא אנטיביוטיקה.מאז אני פשוט סובל מכאבים.

שלום גבי. כאבים כרוניים באשכים וברקטום יכולים להיות חלק מתסמונת של כאב כרוני באגן. כמובן, שקודם צריכים לשלול בעיה רקטלית כגורמת לכאבים רקטליים. הרופא שמטפל בבעיות רקטליות הוא פרוקטולוג.

לקריאה נוספת והעמקה
15/11/2016 | 20:58 | מאת: רבקה

שלום רב תודה על התשובה לפני שבועיים בקשר לאחי אחרי כריתה רדיקלית של שלפוחית השתן עקב גידול ממאיר, שאלתי היא , אחי עבר את הכריתה של השלפוחית , היה מורדם ומונשם 3 ימים בגלל דימום בזמן הניתוח, הניתוח התבצע לפני 3 שבועת, עשו לו סטומה ומאז שעשו לו את הסטומה יש דליפה חיצונית שגרמה לו לכויות על עור הבטן, בבדיקה התגלה נוזן בחלל הבטן נעשה ניקור , הוכנס קטטר לחלל הבטן כדי שהנוזל יתנקז, בשבת שמתי לב שהנוזל ממש דמי, נעשה ביקור רופאים לפנות ערב והוחלט להכניס אותו שוב לחדר ניתוח להרימו ולנקז את הנוזל הפירטוניאלי, הוא כבר 4 ימים אחרי הניקוז עדיין מחובר לעירוי אבל עדיין לא נותנים לו לאכול, יש ירידה משמעותית במשקל במצב הרוח, כמו כן מדי פעם יש בלבול, מאחר ואני אחות הצעתי לבת שלו ולאשתו לשוחח עם הרופא שניתח אותו אבל הם מסרבים, שאלתי היא האם זאת ההתנהלות אחרי ניתוח כזה או או שיש איזה שהוא ליקוי מאד מאד אשמח לקבל תשובה, זה פשוט פיקוח נפש אני מרגישה שאנחנו מאבדים אותו שמהשהוא לא תקין מאד מאד אודה לך על תשובתך

שלום רבקה. קודם כל, אני מצטער לקרוא שמהלך ההחלמה שלו הוא איטי, ואני מאוד מקווה שהוא יחלים במהרה, ויוכל להשתחרר ולחזור לתפקוד היומיומי שלו. כריתה רדיקלית של השלפוחית ויצירת תחליף לשלפוחית ממעיים, במקרה שלו סטומה, זה ניתוח מאוד גדול. אחוז הסיבוכים האפשריים בניתוח כזה הוא גדול יחסית. אני לא יכול לחוות דעה על מה שקרה, בגלל שאני לא בקיא בפרטים. אני מאמין שהרופאים שלו עושים את כל מה שהם יכולים בשביל למנוע סיבוכים, בשביל לאבחן אותם מוקדם ולטפל בהם הכי טוב שאפשר. מאוד מאוד חשוב לשמור על תקשורת בין המשפחה לרופא המנתח או לצוות הרופאים שמטפלים במחלקה. אם המשפחה מקבלת את המידע כמו שצריך ובזמן, זה יכול למנוע חרדה מיותרת. כמובן, חשוב גם שהמטופל עצמו יבין ויידע מה מצבו. לכן, אם יש שאלות, אני ממליץ לשאול את הצוות המטפל. לפעמים הרופאים עסוקים ולא יכולים לענות באותו רגע, אבל אפשר לתאם פגישה. כמו שאת בוודאי יודעת בתור אחות, אחרי ניתוחים שמערבים את המעיים, יש תקופת זמן שלוקחת למערכת העיכול להתאושש ולחזור לפעול. בזמן הזה ההמלצה היא לא לאכול או לשתות, ולכן יש צורך בעירוי נוזלים. בזמן הזה יכולה להיות ירידה במשקל. כשהתקופה של הצום צפויה להיות יותר ממספר ימים בודדים, כדאי לשקול מתן תזונה תוך-ורידית, כדי להחזיר לגוף את חומרי המזון שהוא צריך בשביל להבריא. לגבי מצב הרוח: במצב כזה אחרי ניתוח עם תהליך החלמה ממושך, זה טבעי שיש ירידה במצב הרוח. לפעמים קשה לראות את היציאה מהמצב הזה, למרות שכמעט תמיד ההחלמה מגיעה. מה שיכול לעזור, זה התייעצות עם פסיכיאטר לגבי תרופות שיכולות לעזור לעודד, לפחות לטווח זמן קצר. זה מאוד יכול לעזור. לגבי הבלבול: יש המון סיבות לבלבול בסיטואציה הזאת. דבר ראשון יש צורך לשלול את כל הסיבות הגופניות שעלולות לגרום לבלבול. זו העבודה של הצוות הרפואי כמובן. הרבה פעמים מגיעים למצב שבו נשללו כל הסיבות הגופניות, והמטופל עדיין מבולבל לפעמים. מה שעוזר במצבים כאלה זה פנים מוכרות שנמצאות ליד המטופל ומסבירות שוב ושוב היכן הוא נמצא ומדוע. אני מאחל לו ולכם החלמה מהירה וטובה.

14/11/2016 | 23:34 | מאת: יוסי

האם בבדיקת אולטראסאונד ניתן לבדוק את תקינות הגופים המחילתיים בפין?

שלום יוסי. התשובה חיובית. בנוסף ניתן להעריך את זרימת הדם בגופים המחילתיים.

שלום ד"ר בת 63. לפני שנה ב-31.8.15 עברתי את הניתוח באסותא. אני מעט מוטרדת:המימצא נתקבל במעבדה הציטולוגית ב-1.9.15 ןהתשובה כבר התקבלה אצל הרופא ב-2.9.15 (כעבור יום בסה"כ) ונמצא:שופכה תקינה, רירית טרבקולרית, לטרלית לפיה הימנית גידול פפילרי 1*1.5 שיטחי וכן גידול שיטחי בדופן אחורי מימין. פיות זוהו תקינות. תשובת הביופסיה:התקבלה צנצנת ובה מספר פרורי רקמה בנפח 0.1 סמ"ק: bladder, transurethral resection: -papillary urothelial carcinoma, low-grade -no evidence of invasion -muscularis propria not present אני מקבלת מאז טיפול בBCG לפי הפרוטוקול. אך מוטרדת ומקווה שלשוא: האם תיתכן תשובה כעבור יום. אני יודעת שביופסיה לוקחת 10 ימים, ולכן דואגת שאולי התשובה של הביופסיה היא לא מספיק מהימנה. חוששת שאם המימצא היה נשאר יותר זמן במעבדה, אולי חלילה התשובה היתה חמורה יותר אך מהימנה יותר . בתודה מראש וכל טוב

שלום יעל. אני חושב שההסבר הסביר הוא שהפתולוג-ציטולוג קיבל את הדגימה באותו יום, בדק אותה וענה עליה. לכן, לא הייתי מודאג במקומך.

ערב טוב, לפני כ- 9 שנים עברתי ניתוח כריתת ערמונית ( סרטן) ומאז אני סובל מדליפת שתן רצינית( נעזר בטיטולים). הוצע לי לעבור ניתוח להשתלת סוגר מלאכותי . שאלתי היא מהם אחוזי ההצלחה בניתוח זה? האם לאחר מכן אני אשאר יבש לחלוטין? מהם היתרונות המהותיים בניתוח? ואם מתוך ניסיון אנשים שעברו את הניתוח מרוצים? אני מאד מתלבט. בתודה וברכה רוני

שלום רוני. אחוזי ההצלחה שמדווחים בספרות הם 80-90%. בערך 75% הם יבשים לחלוטין ובעוד 15% יש שיפור ניכר בדליפה. היתרון בניתוח הוא כאמור שעורי ההצלחה הגבוהים וטווח הזמן היחסית ארוך שההצלחה נמשכת.

05/11/2016 | 09:29 | מאת: אורון

האם דלקת ערמונית יכולה להגרם כתוצאה מחבלה?

שלום אורון. יש סוגים שונים של דלקות ערמונית. חלק נגרמות בגלל זיהום עם חיידק, חלק אחר בגלל סיבות שונות ולרוב לא ממש ידועות. לא ידוע שחבלה עלולה לגרום לדלקת ערמונית.

לקריאה נוספת והעמקה
03/11/2016 | 07:02 | מאת: נח אורלנד

האם יתכן קשר בין שבץ מוחי בגזע המח פונס וגשרון ששוקם לפני חצי שנה בן 82. יכול להופעה של חסימה של שלפוחית השתן? הפעם הראשונה לפני כן שהיתה חסימה מלאה היתה שנתיים לפני מיד אחרי ניתוח בהרדמה מלאה. וכעת אחרי השבץ. סוג זה של שבץ קשור בשליטה בשרירים וקורדינציה? יש תרגול שניתן לעשות לתיקון המצב? או שזה אבוד? ברקע יש טיפול באומניק ואובדרט.

שלום נח. בדרך כלל פגיעות עצביות כמו שבץ גורמות יותר להתכווצויות לא רצוניות של שריר השלפוחית. פחות לחוסר יכולת להטיל שתן. סטטיסטית, רוב הסיכויים שמדובר בהגדלה של הערמונית שגורמת ללחץ על השופכה וחסימה של יציאת השתן מהשלפוחית. יש בדיקות שניתן לעשות כדי לבסס את האבחנה, ובמידה שטיפול תרופתי כבר לא עוזר, צריך לשקול טיפול ניתוחי.

02/11/2016 | 23:42 | מאת: מנשה

הכאבים הללו מופיעים הרבה זמן אבל הם התחילו להופיע לאחר חבלה באזור.שאלתי היא האם חבלה באיבר המין יכולה לגרום לדלקת כרונית בערמונית או באגן?

לא

01/11/2016 | 09:45 | מאת: מ.

שלום, הבחנתי בגוש קטן באשך ימין למעלה .עדיין לא הלכתי לרופא. מקריאה באינטרנט הבנתי שלרוב כורתים את האשך כשיש גוש אפילו אם הוא לא גידול... האם זה נכון ? והאם המראה אחרי הכריתה ישתנה או שעושים תיקון קוסמטי וזה יראה אותו הדבר.

שלום. קודם כל צריך לבדוק אותך ולראות במה מדובר. בנוסף, עושים גם US אשכים. אם מדובר בגוש שחשוד לסרטני, אז צריך לכרות את האשך. זה גם מאפשר לקבל אבחנה מדוייקת וגם מרפא את רוב האנשים עם הבעיה הזאת. מבחינה קוסמטית, אפשר בסוף הניתוח להכניס תותב מסיליקון, וזה שומר על מראה חיצוני דומה למצב לפני הניתוח. חשוב להדגיש, שקודם כל אתה צריך להיבדק. יש גם סיבות אחרות להרגיש גושים מעל או ליד האשך והם לא דורשות ניתוח. הכי חשוב שתפנה לבדיקה בהקדם.

האם תור רק לעוד חודש זה בסדר ? או שעדיף לנסות לקבוע מהר יותר באופן פרטי ?

במקרה של חשד לגוש באשך, צריך להיבדק באופן מיידי.

31/10/2016 | 22:04 | מאת: מנשה

יש אפשרות שמדובר בדלקת בצינור הזרע?

אם אני מבין, אתה מתאר כאבים שנמשכים כבר הרבה זמן?

30/10/2016 | 16:53 | מאת: המשך

שלום דוקטור. תודה על תשובתך. כן הרופא נתן שילוב של קזודקס ואבודארט! הסרטן בביופסיה מלפני מספר שנים היה התחלתי. בבדיקות חוזרות אין החמרה. אבל החסימת שתן הנוכחית היא 3 חודשים עם שינוי לטובה בפעם השלישית שהיתה בהתחלה עם הכנסת 200 סמק ועד אחרי 5 שעות 55 שארית שתן. לאחר 12 שעות חסימה כמעט מלאה. ואז מוחלטת 800שארית! האם הקזודקס הוא כדור אנטי טוסטסטרון? כמו אנדרוקור? אולי בגלל שאבודרט הוא לא מתאים למי שיש סרטן ערמנוית אז נתנו אוצו במקביל? האם בחסימת שתן ניתן לקחת רק אבודארט? מה לגבי אומניק הרופא אמר שכל עוד שיש קטטר לא לקחת אומניק מה הסיבה? מה יקרה אם לא אקח קזודקס? האבודארט יעבוד? ניתוח אינו בא בחשבון רפואית כרגע לצערי.

שלום. התשובה תלויה במטרת הטיפול. קזודקס הוא חומר שמשתק את הקולטן לטסטוסטרון, כך שהטסטוסטרון לא יכול להשפיע על התאים. משתמשים בקזודקס במקרים של סרטן מתקדם של הערמונית כשרוצים לבטל את ההשפעה המעודדת שיש לטסטוסטרון על תאי הסרטן. אבודארט הוא חומר שמונע הפיכה של טסטוסטרון לחומר הפעיל שגורם להשפעה שלו בערמונית. משתמשים בו במקרים של הגדלת ערמונית כשרוצים להקטין אותה. האפקט הזה של אבודארט לוקח זמן (לפחות 3 חודשים). ההחלטה לגבי טיפול באצירת שתן במקרים שיש גם סרטן ערמונית, תלויה מאוד בדרגת ההתפשטות של הסרטן ובמשמעות הקלינית שלו. כשיש אצירת שתן ואין סרטן ערמונית, מעדיפים לא להמתין עד שאבודארט ישפיע ומציעים ניתוח להקטנת הערמונית ולפתיחת החסימה. כשנותנים קזודקס שחוסם את הקולטנים לטסטוסטרון, לא צריך גם לתת אבודארט. בגלל זה אני חושב שיש משהו שאני לא מבין בפרטים שלך שגרם לרופא להמליץ לך על הטיפול הזה. אומניק מרחיב את מוצא השלפוחית. כשיש קטטר, אין צורך בהרחבה של מוצא השלפוחית מפני שהקטטר בין כה וכה מנקז את השתן מהשלפוחית. ההשפעה של אומניק היא מהירה יחסית, כך שאפשר להתחיל אותו 2-3 ימים לפני שמחליטים להוציא קטטר.

אין סרטן מתקדם רק ראשוני. ולכן עלות תועלת הקזודקס מבהירה לי שקזודקס מיותר והאבודרט הוא הכדור היחיד בזמן הקטטר לקחת. הקזודקס ניתן בחסימה הראשונה לשבועיים ועזר. כעת להבנתי האבודרט הוא היחיד ואמתין שיעבוד. רב תודות.

30/10/2016 | 03:56 | מאת: מנשה

אולטראסאונד שק אשכים פין ודרכי שתן תקינים

שלום מנשה. יכול להיות שיש לך דלקת כרונית של הערמונית או תסמונת של כאב כרוני של האגן. אבל אתה צריך להיבדק לפני שניתן לעשות את האבחנה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/10/2016 | 19:50 | מאת: רבקה הוכברג

שלום רב יש לי שאלה ,אחי לוקח מדללי דם וגילו לו לפני כשנה קרצינמה בשפוחית השתן, משך שנה הוא עבר כריתה של הגידול וקיבל טיפול על ידי שטיפות מקומיות, לפני כחודשיים הגידול חזר ונקבע לו תור לניתוח רדיקלי להוצאת השלפוחית ויצירת סטומה בגלל הגיל, הניתוח החל ובאמצע הניתוח אחי החל לדמם קיבל מספר מנות דם ונאלצו אחרי 3 שעות להפסיק את הניתוח, אחי נשאר מונשם ומורדם , נאמר לנו שלמחרת יאלצו לנתח אותו שוב כדי לסיים את הניתוח, אני אחות במיקצועי כבר 40 שנה לא שמעתי על ארוע כזה האם ניתן להפסיק את הניתוח באמצע ולמחרת להפסיק, אשמח לשמוע תודה ריקי

שלום רבקה. בניתוח כמו כריתה רדיקלית של השלפוחית והטיית שתן למוליך איליאלי (זה השם של הסטומה) יש כמה שלבים. במידה והמנותח הוא לא יציב ויש חשש לשלומו אם ממשיכים את הניתוח, ניתן להפסיק את הניתוח, אם הוא לא מדמם באופן פעיל, לייצב אותו, ולהמשיך את הניתוח כשהוא במצב יותר בטוח.

שלום אבי עבר ניתוח להוצאת הערמונית. לאחר כשנה הערכים החלו לטפס עד לרמה שהוחלט כי עליו לעבור טיפול הורמונלי בשילוב הקרנות. לפיכך הותחל טיפול בקסודקס לחודש ימים ולאחר כשבועיים קיבל זריקת זולדקס ברצוני לדעת כמה זמן לאחר קבלת הזריקה מומלץ להתחיל את ההקרנות? תודה

שלום שני. תלוי איזה אונקולוג את שואלת. אני לא יכול לחוות את דעתי על מטופל שאני לא באמת מכיר. הנושא של טיפול הורמונלי בנוסף להקרנות במטופל עם עליית PSA לאחר ניתוח הוא שנוי במחלוקת. מתנהלים עכשיו שני מחקרים שאמורים לענות על השאלה. אני ממליץ להתייעץ עם האונקולוג שמטפל בו.

22/10/2016 | 21:34 | מאת: עמוס

שלום לרופא המומחה, שמתי לב פתאום שיש לי גוש די גדול ורך בתוך הסקרוטום. בתקופת החגים והחופשות לא הצלחתי בינתיים להגיע לאורולוג, או לפחות לרופא המשפחה. אני מבין שקשה לתת דיאגנוזה דרך המייל, אבל אולי תוכלו לתת לי עצה אם זה נשמע דחוף? אל מי לפנות? האם דחוף לפנות לחדר מיון? בתודה ובברכה, עמוס

שלום עמוס. אני מקווה שזו אזעקת שווא, אבל חשוב לבדוק את זה בהקדם האפשרי. עדיף אורולוג, ואם אתה לא יכול להשיג אחד בהקדם, פנה לרופא המשפחה שלך ותשקלו פניה למיון.

22/10/2016 | 08:18 | מאת: איתן

בן 81 לפני 3 שנים חסימת שתן מיד אחרי ניתוח בקע. סרטן רדום בערמונית בביופסיה. לאחר 2 שבוכיים תרופה אנדרואקור ומאוניק זה השתחרר. לפני חודשים וחצי חסימה. עם קטטר. קיבלתי אבודרט וקזודקס. ראשית לגבי שיטת הגמילה. בעבר במוסד רפואי שהייתי הגמילה היתה בלי החדרת כמות של נוזל סטירילי מיד עם הוצאת הקטטר וזה הצליח. כעת כבר 3 פעמיים ניסו גמילה עם החדרת נוזל וזה נכשל. האם יתכן שהשיטה דל החדרת נוזל מיד בהוצאת קטטר גורמת לחסימה מידית שוב וכדאי לנסות בשיטה השניה רק שתית 3 כוסות והמתנה? מה ההבדל בשיטות ולמה? וגם הקסודקס זה כדור קשה האם לא כדאי להשאר עם קטטר יותר זמן ולא להחליש את הגוף עם הקזודקס? תודה במצבי לא רוצים לנתח בכלל. גם זו התלבטות יש אנשים בגילי עם הצלחה?

שלום איתן. אני חושב שבהחלט אפשר לנסות להוציא קטטר בלי להזריק קודם נוזל לשלפוחית. אפשר להוציא ולחכות ולראות אם שתן יוצא אחרי שהשלפוחית מתמלאת באופן הרגיל, בשתן שמגיע מהכליות. עם זאת, אחרי שמספר נסניונות נכשלו, הסיכוי שניסיון נוסף יצליח הוא נמוך. לגבי הטיפול בקזודקס - תלוי מה המצב של הסרטן בערמונית. בשביל לענות על זה צריך להיות בקי יותר בפרטי הבעיה שממנה אתה סובל. אתה מקבל עכשיו אבודרט וקזודקס ביחד? זה טיפול שהוא יוצא דופן. זה גורם לי לחשוב שאני לא מבין לגמרי את פרטי הבעיה שלך.

15/10/2016 | 14:40 | מאת: אלנה

לבעלה של אמי היה סרטן עבר ניתוח ולפני כמה חודשים חזר לו גרורות הוא מטופל באיכילוב אחרי התייעצות של רופאים נתנו לו כדורים ואחרי חודשיים בדקו בסיטי עם זה השפיע הכמוטרפיה וזה לא עזר הגרורות הגיעו לעוד מקומות וגם גדלו ריאות כבד כתף מפשעה בטן אחרי התייעצות שניה נתנו לו אישור לכמוטרפיה נסיונית פעם בשלושה שבועות דרך צינור שנכנס מתחת לעור... הרופא אמר שבלי זה נשאר לו 3 חודש ועם הכמוטרפיה חצי שנה .... האם יש עוד סיכוי להחלמה יש מצב שהרופאים טועים ? בלי קשר שיכול להיות שלא ימשיכו לו את הטיפול כי הבדיקות דם ממש ממש נמוכות להתכונן לסוף ?

שלום אלנה. אני מצטער לקרוא. המצב שאת מתארת הוא מצב מסובך והתשובה לשאלות מושפעת מהמון גורמים שלא יכולת להכיל בשאלה בפורום (לדוגמה באיזה סוג של סרטן מדובר). עם זאת, מדובר בשאלות רלבנטיות בהחלט. הן לא יכולות להיפטר בפורום, אלא בשיחה פנים מול פנים עם הרופאים המטפלים.

13/10/2016 | 18:09 | מאת: פיני

שלום ד"ר להלן תשובות של ביופסיה ערמונית 1.prostate right lobe base core biopsy Prostatic adenocarcinoma Gleason score :6(3 3) Number of cores involved :2 out of 2 Presentsge of cores < 5%,5%. 2. Prostate right lobe middle core biopsy Prostatic adenocarcinoma Gleason score :6(3 3) Persantag of cores involved :<5%,70%. 3.prostate right lobe apex core biopsy Benign prostatic tissue. 4. Prostatic left lobe base core biopsy Prostatic adenocarcinoma Gleason score :6(3 3) Number of cores involved :1. Out of 2 Prestige of cores involved :5% 5. Prostatic left lobe middle core biopsy Benign prostatic tissue 6. Prostat left lobe apex core biopsy Benign prostatic tissue. הייתי מעוניין לדעת מהי המלצתך להמשך טיפול. או שלפי מצב זה יש אפשרות להישאר במעקב פעיל. האם עדיף ברכוטרפיה או ניתוח רובוטי? גילי הוא 55. מצב בריאות תקין. אודה מאד לתשובתך בברכת שנה טובה ומתוקה פיני

שלום פיני, תשובת הביופסיה אומרת שיש תאי סרטן שנראו ב-5 או 6 גלילים מהדגימות שנלקחו. בשביל החלטה לגבי מעקב או טיפול ואיזה טיפול צריך לקחת בחשבון גורמים נוספים חוץ מתשובת הביופסיה בלבד. אני ממליץ שתתייעץ עם אורולוג שמתמחה באורולוגיה אונקולוגית.

06/10/2016 | 18:01 | מאת: נדב

אנא תביט בשאלתי האחרונה

שלום נדב. ראה את תשובתי.

06/10/2016 | 16:19 | מאת: נדב

באיזה בדיקה ניתן לראות האם קיים נזק לצינור הזרע או השתן ?האם בדיקת תרבית שבה ניתן לראות שאין דם בזרע או בשתן יכולים לעזור?

06/10/2016 | 18:00 | מאת: נדב

נראה לי שיש שם נזק אני מרגיש מו כאב עמום באשכים כמו מן צינור כזה באשכים שמגיע עד קצה הפין

06/10/2016 | 18:07 | מאת: נדב

עשיתי אולטראסאונד כיס שתן ,אשכים ופין נבדקתי על ידי מספר אורולוגים כולם אומרים שהכל בסדר אבל אני עדיין חש כאבים בפין עצמו ובאשכים זה משגע אותי

שלום נדב. כאבים כרוניים בפין יכולים לנבוע ממספר דברים. לא מדובר בבדיקה אחת ספציפית שצריך לעשות כדי לגלות את הגורם. מה שצריך זה לבדוק אותך. לא רק גופנית (אבל גם), אלא לשאול אותך שאלות כדי להבין יותר את הבעיה. אז אפשר להחליט איזה בדיקות צריך לעשות כדי להגיע לאבחנה הנכונה ולטיפול הטוב.