פורום אורולוגיה אונקולוגית

פורום אורולוגיה אונקולוגית מיועד לאנשים הזקוקים לטיפול בסרטן ערמונית, שלפוחית, כליות ואשכים. הפורום מיועד לסובלים מגידולים ממאירים של הערמונית, השלפוחית, הכליות והאשכים, להם ולמלוויהם. הפורום יענה על שאלות בנושאים לעיל, לרבות גילוי מוקדם של סרטן ערמונית, מעקב אורולוגי, טיפולים בסרטן ערמונית לרבות מעקב פעיל, ניתוחים לכריתת הערמונית, הקרנות, טיפולים תרופתיים, אבחון סרטן שלפוחית, טיפולים בסרטן השלפוחית כולל ניתוחי שלפוחית ושחזורי שלפוחית, מעקב לאחר טיפול בסרטן שלפוחית, אבחון של סרטן הכליה וטיפולים שונים בו כולל ניתוחים לכריתה חלקית או מלאה של הכליה, אבחון של סרטן אשכים, טיפולים בסרטן אשכים כולל ניתוחי אשך וניתוחי רטרופריטוניאום. .
1380 הודעות
1328 תשובות מומחה

מנהל פורום אורולוגיה אונקולוגית

07/11/2011 | 12:42 | מאת: אור

שלום במהלך שנה שעברה עברתי מס' ריסוקים בשני הכליות,בחודש יולי 2011 ריסוק חוץ גופי לצד שמואל לאבן בגודל 1 ס"מ. לאחר מס' חודשים ביצעתי א.ס. חוזר להלן התשובה בגביע תחתון מוקד אקוגני 5 מ"מ המטיל צל אקוסטי יכול להתאים לאבן אינה חוסמת. בקוטב תחתון של כליה שמאלית צל אבן כ-0.8 ס"מ. מה משמעות הבדיקה יתכן והריסוק לא הצליח האם האבן בצד שמואל מצריך עדיין טיפול? האם ניתן להשאיר את המצב כמו שהוא ללא טיפול אשמח לקבל תשובה תודה מראש

10/11/2011 | 10:02 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הנושא אינו קשור לפורום. בקצרה - נשמע שנותרו אבנים לאחר הריסוק אבל כדי להחליט מה לעשות צריך לראות את הצילומים ולדבר ישירות עם החולה. לא נבון לנהל רפואה באינטרנט

03/11/2011 | 17:23 | מאת: דני

1.האם זה בכלל בר השוואה שווה מבחינה רפואית לכל מועמד לנתוח רדיקלי של הערמונית ? 2.האם יש תוצאות למחקרים שמצביעים על עדיפות לנתוח או קרינה? תודה,

07/11/2011 | 00:52 | מאת: אלון

1. לדעתי, כל עוד אין עדות שהגידול יצא מעבר לערמונית אז עדיף לבצע ניתוח. זאת כמובן דעתי בלבד. אינני רופא. אני אומר זאת כיוון שבניתוח יש את היתרון שניתן לדעת בדיוק רב את מימדי המחלה, ויש את הסיכוי הרב ביותר לריפוי. נכון שזה ניתוח, אולם בידיים הנכונות זה יכול לעבור בשלום. בקרינה לעומת זאת קשה לדעת האם הקרינה הצליחה, והכל מתחיל להסתבך... יתרון נוסף בניתוח הוא שאם יש צורך, אפשר לבצע קרינה אחריו. לעומת זאת ניתוח לאחר קרינה בד"כ לא קורה. 2. אינני יודע.. בטוח שדן מעודכן :)

10/11/2011 | 10:00 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין ברפואה ידע או הוכחות חותכות איזו שטית טיפול עדיפה וברור שניתן לרפא סרטן בכל אחת מהדרכים, יש כישלונות בטיפול בסרטן בשתי הדרכים ויש גם תופעות לוואי לשתי הדרכים. על מנת לענות על שאלת ה"זהב" מהי השיטה העדיפה יש לקיים מחקר רפואי מעמיק בסוגייה זו אך מחקר בנושא זה - אין סיכוי שיתקיים אי פעם ולהלן הסיבות: א. יידרשו אלפי חולים משתתפים ומעקב של 15 שנה לפחות ב. סיווג החולים לזרועות הטיפול דהיינו לקרינה או לניתוח חייב להיות אקראי לגמרי ולא ע"פ העדפה של המטופל או המטפל - ואין סיכוי שמישהו יסכים לכך. המטופלים גם צריכים להיות לא מודעים לשיטה בה טופלו ולא ניתן להסתיר ניתוח או קרינה מחולה ג. צריך לטפל בכולם בדרך אחידה - אותה צורה של קרינה ואותו מינון בכולם וגם אותה צורת ניתוח באותה שיטה בכולם - והדבר אינו אפשרי משום שהשיטות מתחלפות, מתעדכנות ומשתכללות עם הזמן. מסיבות אלה אין תשובה מה עדיף ולכן מציינים גם שתי שיטות. הרי אם היתה עדיפות ברורה לאחת השיטות לא היה טעם "לבלבל את המוח" ולתאר חלופה פחות טובה. ההחלטה אם כך באיזו שיטה לבחור מחייבת יעוץ עם מישהו שמכיר את הנושא לעומקו, מבין ובקיא במחלה מעודכן בספרות המקצועית ואולי הוא גם נמנה על מובילי הדעה בתחום. אדם כזה יש לו הרקע הדרוש להתאים ולהתייחס לנתונים אישיים של המטופל אשר יכולים לסייע להכריע את הכף. קיים מחקר אחד בלבד שהשווה קרינה לניתוח באופן אקראיבקבוצת הסיכון הגבוה. המחקר נערך על קבוצת חולים קטנה יחסית ביפן והראה יתרון מסויים לניתוח. כל היתר הם שיקולים אישיים אשר כאמור עדיף לבחון אותם עם איש מקצוע מן המעלה הראשונה.

02/11/2011 | 08:10 | מאת: בת

שלום רב, לפני כשנה וחצי עברתי ניתוח להסרת גידול ממאיר (5 ס"מ) בשלפוחית השתן ואני מטופלת היום בשטיפות bcg - בשלב זה מידי 6 חודשים. הבדיקות התקופתיות (ציסטוסקופיות / ct / ציטולוגיה - תקינות). יחד עם זאת תופעות הלוואי של הטיפולים הללו הולכות ונהיות קשות ונמשכות לאורך זמן.כמעט 4 חודשים). כמו כן, לאחרונה נוסף כאב חד וחזק מאוד (לא דומה לתופעות הלוואי) בצד שבו הוסר הגידול. משכחי הכאבים הרגילים אינם עוזרים. האם ידוע על תופעה כזו והאם ישנן תרופות שיכולות להקל ?

02/11/2011 | 10:39 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הטיפול ב BCG כרוך בתופעות לוואי אשר חומרתן משתנה מאדם לאדם ומשתנה גם לאורך הטיפול. ההחלטה אם להמשיך בטיפול תלויה בחומרת תופעות הלוואי ולעיתים אין מנוס מכך. קשה לדעת מה הסיבה ל"כאב בצד" מבלי לבדוק אותך

06/11/2011 | 17:00 | מאת: בת

יש לי רצון וכוונה להמשיך ולהשלים את כל טיפולי הbcg למרות הקושי ההולך וגדל. לשם כך אני שואלת אם ידועה לך תרופה חזקה ואפקטיבית יותר שתעזור לי לעבור את התקופה הזו.

אובחנתי לפני כ4 חודשים בבית חולים כמקרה של דלקת ערמונית חיידקית חריפה ,ערכי הpsa עלו ל80 [שנה לפני כן עמדו על 1,5],טופלתי באנטיביוטיקה 1-לווריד כשבועיים 2- אחכ עוד 10 ימים בכדורים ,אני גם סובל מערמונית מוגדלת זה מספר שנים,בוצעו כ-5 בדיקות psa עוקבות במהלך 4 החודשים הללו ובהם הערכים ירדו בהדרגה מ-80 ל- 4,2 ,הבדיקה האחרונה לאחר כחודש מהקודמת ,עלו הערכים ל-5,2 ,בבדיקה הקודמת [4,2] כל הסימפטומים של כאב נעלמו ובבדיקה עכשיו הם חזרו במידה נמוכה,אני ספורטאי פעיל אבל לפני הבדיקה האחרונה נמנעתי מביצוע ספורט ומקיום יחסי מין ,האם כדאי לי לבצע ביופסיה לפי המלצת הרופא?כששאלתי את הרופא האם ירצה לבצע ביופסיה גם אם בבדיקה נוספת בעוד חודשיים למשל ,יתברר שערכי הpsa ירדו חזרה או היו ללא שינוי ,הוא ענה שבכזה מקרה לא ירצה לבצע הביופסיה ,ברצוני לציין שהמלצת הרופא לביופסיה הייתה מבלי שבוצעה בדיקת psa יחסית [psa ratio] ,האם כדאי לי לבצע עכשיו ביופסיה או להמתין לבדיקת psa חוזרת וגם psa ratio לפני ההחלטה??תחושת הבטן שלי שהעלייה בpsa קשורה להתחדשות התהליך הדלקתי [אולי זה הפך לדלקת ערמונית כרונית שהעלתה את הpsa] לאור חזרת הסימפטומים בבדיקה האחרונה,מה הסיכוי שאני צודק?בתודה

זו שאלה לא פשוטה. בעיה היא בכך שה PSA אינו סמן ספציפי לסרטן והוא עולה גם בסרטן וגם במצבים שאינם סרטן כגודמת דלקת בערמונית. PSA נמוך אינו שולל סרטן לחלוטין, ו PSA מוגבר לאחר דלקת עשוי בהחלט לנבוע מסיבה זו.אפשר להיעזר בבדיקות כגון PSA חופשי או PCA-3, אפשר לעקוב אחר ה PSA ותנודותיו עוד זמן מה ואפשר כמובן לגשת לביופסיה מיידית. קשה להחליט על כך דרך האינטרנט.

לקריאה נוספת והעמקה
27/10/2011 | 20:21 | מאת: דודי אסא

לאחר קיום יחסי מין קיבלתי שפשוף חזק בכפלים שנמצאים מתחת לראש הפין שנפתחו ושרפו כמו שפשוף חזק מאוד ואדמומי מאוד בשתי מקומות שונים המתנתי ששיפשוף זה יחלוף והעור יגליד, זה לקח כשבוע ימים בהם נמנעתי מקיום יחסי מין ולאחר שזה כמעט הגליד קימתי יחסי מין שוב ותוך כדי החדירה הרגשתי צריבה באותו האזור ולאחר היחסים ראיתי שאזור העור נפתח שוב באותו המקום וגורם שוב לצריבה חזקה המלווה אדמימות רבה בדיוק כמו שפשוף במפסעה האם להמנע ממין עד שיעבור השיפשוף שנראה כמו חתך קטן לחלוטין או להשתמש בחומרי סיכה אחרים או בקנדום..כי אני לא השתמשתי בקנדום ביחסים המתוארים האם זה יכול להיות קשור לבת זוגתי? אודה להתיחסותך

30/10/2011 | 10:52 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ומה אמר לך האורולוג בקופת חולים?

16/09/2016 | 18:23 | מאת: Mero

תאמין לי יש לי אותו מקרה והלכתי ל5 רופאים וגם לרופא משפחה ורובם נתנו לי משחות מסוגים שוני אבל אכי עזר לי elcom cream משחה טובה אבל כל פעם שאני מקיים יחסי מין זה קורה ואני עדיין לא יודע מה זה ולא יודע איך לטפל

מה בסוף היה הפיתרון לבעיה סובל מאותו בעיה חודשים שם משחה אגיסטן מרגיע עד היחסים הבאים

27/10/2011 | 20:06 | מאת: שרה

אמי אובחנה עם TCC וSCC לאחר שני TURBT. כיום היא מטופלת בהקרנות ובציספלטין. יש לה קטטר קבוע שהוכנס לפני כחודש בגלל שהתברר שהשלפוחית אינה מתרוקנת. מזה כמה ימים יש דימום חזק בקטטר, עם קרישים שגם סותמים אותו ומחייבים שטיפות חוזרות מספר פעמים ביום. האם יש דרך לעצור את הדימום הזה? תודה על התשובה.

30/10/2011 | 10:51 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

כמובן אין די פרטים כדי לענות בצורה ראויה לשאלה אבל כאשר יש גוש גידולי גדול מדמם בכיס השתן, לעתים הפיתרון הנכון ביותר לעצירת הדימום וגם לבעיות אחרות היא לכרות את כיס השתן.

30/10/2011 | 21:40 | מאת: שרה

שכחתי לציין שהיא בגיל 85, כך שניתוח כריתה רדיקלי עלול להיות מאד מסובך עבורה. זו גם הסיבה שבחרנו בטיפול שמרני.

26/10/2011 | 13:04 | מאת: אור

שלום! אבי סובלת מאבנים בכליות (עברתי מס' ריסוקים במהלך 3 השנים האחרונות) רציתי לדעת כל כמה זמן מומלץ לבקר אצל רופא אורולוג? תודה

27/10/2011 | 08:57 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ומה אמר האורולוג שלך על כך?

27/10/2011 | 10:11 | מאת: אור

הוא ביקש להגיע אליו כל שלושה חודשים עם צילום או אונט' על מנת לבדוק את מצב. השאלה שלי האם הגוף יכול לפתח אבנים בתקופה קצרה, לא מספיק ביקורת פעם בשנה? תודה

25/10/2011 | 16:03 | מאת: ישראל

חיפשתי מידע באינטרנט איך לחזק את הגוף בכימוטרפיה ומצאתי וידאו זה.

25/10/2011 | 17:53 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

14/10/2011 | 14:31 | מאת: רונית

תודה רבה על תשובתך המהירה. באילו מקומות כדאי לבצע ביופסיה עם הרדמה מקומית , בטוחה ומה שפחות סבל?

14/10/2011 | 19:44 | מאת: שלמה

רונית היקרה, מניסיון, הפניקה סביב הכאבים בביופסיה מוגזמת. רבים עוברים אותה ללא שום אמצעי אלחוש.הכאב הוא בדרך כלל בערך ברמה של זריקה רגילה. שיהיה בהצלחה

18/10/2011 | 14:25 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני לא שותף לדעתך. מחקרים רבים בדקו את המשמעות והערך של הרדמה מקומית לעומת ביופסיה ללא הרדמה כולל במוסדנו. מאחר והעניין נבדק מדעית בכלים מתאימים ובמספר רב של מוסדות והממצאים האחידים מראים הרבה פחות כאב וסבל מהרדמה - אני לא מבין מדוע להמנע ממנה. גם סתימה בשן אפשר לעשות ללא הרדמה - אבל למה? ומי וכמה אנשים מעדיפים זאת ?!

18/10/2011 | 14:23 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

למיטב ידיעתי הרדמה מקומית נהוגה כבר שנים במכונים ומרפאות רבות בישראל אם גם לא בכולן. אני כמובן מנוע מלעשות פירסומת, ולכן את זה תבררי נא בעצמך.

14/10/2011 | 08:06 | מאת: ליאור

שלום רב, אני בן 31 בריאות תקינה . לאחר רכיבה ממושכת על אופניים הרגשתי גירוי על סף כאבים קלים באזור שבין האשכים לפי הטבעת. בבדיקה שעשיתי גיליתי גוש קטן באזור. האם ולמי אני צריך לפנות (קצת מביך הסיפור)

14/10/2011 | 13:12 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין סיבה למבוכה. פנה לאורולוג

13/10/2011 | 16:50 | מאת: רונית

בן זוגי צריך לעבור ביופסיה של הערמונית בבית חולים אסותא. שאלתי: מה הסכנה בהליך זה? האם יש מקום שאפשר לבצע זאת בהרדמה מקומית וללא סבל?(רופאו אמר שיש הרדמה מקומית היום כ מ ע ט לא כואב. מה זאת אומרת? האם יש דרך לעשות זאת ללא כאבים כלל? מודה על תשובתך

13/10/2011 | 19:55 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

נא ראי תשובותי בין השורות שלך: בן זוגי צריך לעבור ביופסיה של הערמונית בבית חולים אסותא. שאלתי: מה הסכנה בהליך זה? - כ 1.5% סיכון לזיהום חמור עם חיידקים בדם עקב ביצוע פעולה דרך הרקטום - דימום קל לכמה ימים בשתן או רקטלי - שכיח לא בעייתי - דימום בזרע אצל כמחצית או יותר מהנבדקים למשך מספר חודשים ועד שנה האם יש מקום שאפשר לבצע זאת בהרדמה מקומית וללא סבל?(רופאו -בעיקרון מקומות רבים בישראל כיום מבצעים את הבדיקה בהרדמה מקומית כמעט ללא סבל וניתן לברר זאת מראש. אמר שיש הרדמה מקומית היום כ מ ע ט לא כואב. מה זאת אומרת? -מה שזה אומר זה שני דברים. ראשית תחת הרדמה מקומית המטופל ער ומרגיש דברים אבל לא מרגיש כאב. שנית ההדרמה המקומית נעשית לאחר החדרת מתמר האולטרסאונד לפי הטבעת ולכן יש אי נוחות מעצם החדרת המכשיר אבל לא כאב כתומאה מן הביופסיה האם יש דרך לעשות זאת ללא כאבים כלל? בהחלט, ניתן לעבור את הבדיקה בהרדמה מלאה.

09/10/2011 | 11:13 | מאת: עמותה לנפגעי אקסטרופיה

נרשמה עמותה לנפגעי אקסטרופיה bladder extrophy מייל העמותה [email protected] נשמח יצירת קשר עם משפחות לילדים ובוגרים עם אקסטרופיה .בימים אלו מארגנים כנס למשפחות לילדים ולבוגרים שיהיה בבית חולים איכילוב עם מומחים בתחום דר יעקב בן חיים אורולוב בכיר ועוד מומחים שיגיעו כמו כן יהיה יועץ משפטי מומחה בתחום הרשלנות הרפואית עורך הדין עופר סולר ..נשמח אם תשאירו פרטים להתקשרות במייל [email protected] ..בברכה לחג שמח וגמר חתימה טובה לכולם.

11/10/2011 | 09:28 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מאחל לכם הצלחה, אבל מה הקשר לאורולוגיה אונקולוגית ?!

02/10/2011 | 15:19 | מאת: אור

שלום רציתי לדעת אדם שסובל מאבנים בכליות מותר לו לצום? תודה וגמר חתימה טובה

04/10/2011 | 17:15 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני מודה לך מאוד על השאלה החשובה והנה התשובה הרפואית (כי לדאבוני אני לא סמכות הלכתית מוכרת...) מותר לצום ולא לאכול אך רצוי להמשיך לשתות והרבה. כאשר ישנה מחלת אבנים היא נגרמת במקרים רבים מטיפול כושל של הכליה החומרים מומסים בשתן. אם נדלל את החומרים הנ"ל במים רבים הסבירות שלהם להתגבש ולהפוך לאבנים פוחתת. צום מלא עלול להביא להתגבשות של אבנים. גמר חתימה טובה.

05/10/2011 | 09:52 | מאת: אור

תודה רבה על התשובה צום קל וגמר חתימה טובה

02/10/2011 | 15:18 | מאת: אבי

אני בן 40. ביצעתי בדיקות תקופתיות ובשתי הבדיקות נמצא דם בשתן (בהפרש של שבועיים), כמו כן ה GFR >60 להבנתי צריך להיות גדול מ 90. אני נורא מודאג !!!!!! להלן התוצאות SG 1.02 SG LEUCOCYTES UR. NEGATIVE NITRITE NEGATIVE PH (URINE) 5.50 PROTEINE UR NEGATIVE GLUCOSE URINE NORMAL KETONES NEGATIVE UROBILINOGEN NORMAL BILIRUBIN UR NEGATIVE ERYTHROCYTES 0.06 MG/DL +1 בנוסף תוצאות איסוף יום שלם LIPEMIC INDEX NORMAL HEMOLYTIC IND. NORMAL ICTERIC INDEX NORMAL BUN 14.00 MG/DL ( 4.60- 21.00) (....*....) CALCIUM SERUM 9.11 MG/DL ( 8.40- 10.40) (..*......) CREATININE SER. 1.07 MG/DL ( 0.50- 1.30) (.....*...) SODIUM SERUM 139.00 MMOL/L ( 134.00- 148.00) (..*......) POTASSIUM SERUM 4.10 MMOL/L ( 3.50- 5.30) (..*......) PHOSPHORUS 3.60 MG/DL ( 2.50- 4.60) (....*....) URIC ACID 4.90 MG/DL ( 3.50- 8.20) (..*......) VOLUME URINE 2.40 L/24H CREAT.CLEAR. 111.00 ML/MINUT( 70.00- 160.00) (...*.....) FACTOR 1.00 CREATININE CLEARENCE בחישוב ערך של .לא הובאו בחשבון גובה ומשקל של הפציינט GFR(ESTIMATED) > 60 (ML/MIN/1.73M2:יחידות) 18 עבור נבדקים מעל גיל MDRD חושב לפי נוסחת לא מתאים לנשים הרות CREATININ U/24H 1704.00 MG/24H ( 800.00- 2000.00) (......*..) CREATININ UCONC 71.00 MG/DL CRP 1.60 MG/L ( 0.00- 5.00) (..*......) 2400 CC הערה למדבקה : איסוף שתן

04/10/2011 | 17:12 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

יש שפע נתונים בחומר ששלחת ומעט מאוד מידע. ה GFR לא נמדד אלא מוערך או מחושב ולכן ספק אם יש לו משמעות רבה. הוא אמור לדעתך להיות >90 אבל אם אמרו שהו >60 זה לא סותר כי מספר יכול להיות בו זמנית גם מעל 60 וגם מעל 90... על עוד לא מודדים לא ברורה המשמעות של כל זה. לא ברור גם ההקשר ולמה בגיל 40 מעניין לדעת מה ה GFR שלך. דם בשתן יש לברר ואת זה עושים הכי טוב במרפאה של אורולוג ולא בפורום באינטרנט

01/10/2011 | 14:15 | מאת: מור

בן 57 בריא רציתי לברר לגבי הצלחת ההקרנות לאחר כישלון ביוכמי בעקבות ניתוח רדיקאלי של הערמונית בשל גידול ממוקד ללא פריצת הקופסית גליסון 3+4 פ.ס.א לפני ההקרנות ובתום שנה מהניתוח 0.19 מה סיכוי ההחלמה ויסכוי ההצלחה של ההקרנות קראתי המון מאמארים בנושא חלקם דברו בתום 5 שנים כאשר פ.ס.א נשאר בטווח 0.1 סימן שהגוף נקי לגמרי מסרטן וחלקם דיברו בתום 10 שנים רציתי לשמוע את דעתך בנושא ואם חסוחלילה זה חוזר מה אופציות הטיפוליות ומה איכות החיים וכמה זמן ניתן לחיות כי קראתי שסרטן הערמונית מתפתח לאט מאוד? תודה ושנה טובה

04/10/2011 | 17:10 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

טיפול בקרינה הוא קו טפולי שני מקובל לאחר כישלון ביוכמי לאחר כריתת ערמונית רדיקלית. בנתונים שהצגת הסבירות לריפוי המחלה היא כ 50-60%. במידה ולמרות הטיפול ה PSA שב ועולה זה מבטא בדרך כלל כישלון סיסטמי - כלומר פיזור המחלה יותר מאשר הישנות מקומית. במצבים כאלה ניתן לבחור בין טיפול הורמונלי לבין מעקב ללא טיפול. ככלל, סרטן הערמונית אכן איטי למדי ויכולות לעבור 5-7 שנים מהכישלון של קרינה בנתונים אלה ועד להתהוות גרורות וגם לאחר מכן ניתן לחיות שנים נוספות.

שלום ד"ר, אני כ 4 חודשים אחרי ניתוח פתוח רדיקלי לכריתת ערמונית עקב סרטן ערמונית. הייתי בהתחלה עם חיתול, ולאחר כחודש וחצי עברתי לפד. אני מרגיש שאני קם יותר פעמים בלילה לשירותים להשתין: כ 2-3 פעמים לעומת 0-1 לפני הניתוח. האם ידוע לך למה זה קורה? האם זה משהו ידוע, או חריג? מה הסיבה לכך? תודה רבה, אורן

כריתת ערמונית רדיקלית גורמת לשינויים משמעותיים במערכת השתן התחתונה ובתפקודה. חלק גדול משינויים אלה קשור במישרין לגירוי המקום ולתקופת החלמה של הרקמות ושל החיבור מחדש של כיס השתן לשופכה. חלק אחר קשור לחולשה או פגיעה בתפקוד מנגנון הסוגר. כפי שעולה מדבריך היתה פגיעה משמעותית וזמנית בשליטה על השתן שהיא במגמת שיפור. כעת הבעיה היא קימה בלילה. - קשה להבחין במדוייק מהו הגורם לכך אבל אתה עדיין בשלב החלמה בו יש צפי לשיפור. כדאי להמתין ולראות מה הזמן עושה לעניין זה.

26/09/2011 | 21:58 | מאת: tomer

שלום אני בן 20, ספורטאי בריא בלי שום עבר רפואי. אמא שלי נפטרה מסרטן במעי הגס. כבר תקופה ארוכה מאוד שאני מרגיש איזשהו גוש קטן מעל האשך השמאלי ובפעם בכמה זמן מרגיש שם מין תחושה לא נעימה(מעין כאב עמום שלא באמת כ ואב). רק אתמול כשחשתי בזה שוב הבנתי שיכולה להיות בעיה והתחלתי לקרוא וראיתי שזה יכול להוביל או לסרטן או לאיזשהי מחלת פוריות. קבעתי תור לאורולוג. את האמת אני פןחד

30/09/2011 | 14:17 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הפחד שלך מובן ואיני יכול להפיג אותו מבלי שתיבדק. הפניה לאורולוג היא הצעד הדרוש. צריך רק לזכור שלא כל גוש באשך סרטני

בן59,PSA =7.00 ,גליסון=4+3 ו-3+3 ,בבדיקת MRI יש חשד לפריצה מצד אחד של הערמונית . מבחינת מחקרית ומודלים לנבוי -איזה טיפול עדיף: קרינה +הורמונאלי או נתוח +קרינה

30/09/2011 | 14:16 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין תשובה וודאית. אף מחקר לא ערך מעולם השוואה ישירה בין האפשרויות הנ"ל. אם הממצא ב MRI אמיתי (ולא תמיד כך הדבר) הסיכוי לרפא את המחלה עם כל אחת מאפשרויות אלה לבדה - נמוך למדי. הסבירות ששילוב האפשרויות יועיל יותר - קיימת אך הדבר טרם הוכח מדעית.

לקריאה נוספת והעמקה
21/09/2011 | 22:48 | מאת: ליאור

שלום ד"ר ליבוביץ', ברצוני לשאול מספר שאלות לגבי מצב של כישלון ביוכימי לאחר ניתוח כריתה רדיקלית כטיפול ראשוני בסרטן ערמונית. הניתוח הוא הטיפול היחידי שבוצע. לא בוצע טיפול בקרינה או הורמונים. השאלה שלי היא מה עושים? ע"פ מה מחליטים אם לעשות קרינה בלבד/הורמונים בלבד/שילוב? מתי מחליטים לעשות כימותרפיה? האם יש עוד טיפולים מלבד אלה שהזכרתי? זה מה שההיגיון שלי אומר (אשמח אם תתקן אותי): אני מניח שעושים בדיקות CT, MRI וכו' כדי לראות אם יש גרורות. - אם יש גרורות - הטיפול הוא הורמונים? - אם אין גרורות (או יותר נכון - הבדיקה לא מצאה גרורות), אז הטיפול הוא קרינה לאזור הערמונית (כי מניחים שה PSA נובע מרקמה סרטנית שנשארה שם אחרי הניתוח...). - אז מתי עושים גם וגם? - ומתי עושים כימותרפיה? - איזה עוד טיפולים יש? שאלות נלוות: א. האם יש ללכת לאורולוג או אונקולוג? ב. האם הטיפול ההורמונלי הוא יחיד? או שיש בחירה מסוגים שונים/כמויות שונות? מקווה שהשאלה שלי ברורה.. תודה מראש על עזרתך, וחג שמח !

22/09/2011 | 12:30 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך ליאור, ושאלתך ברורה לגמרי. המושג כישלון ביוכימי מתייחס למצב שבו רמת ה PSA בדם לאחר כריתת ערמונית רדיקלית היא מעל ל 0.1 נ"ג/מ"ל. מאחר ועקרונית PSA הוא חומר המיוצר בערמונית, הסרה מלאה של הבלוטה אמורה להביא תוך פרק זמן את ה PSA ל 0 או למעשה לערך מתחת ל 0.1. אי ירידה של ה PSA או ירידה שלו ובהמשך עליה נקראים כישלון ביוכימי משום שאצל חולים אלה יש סכנה משמעותית להישנות המחלה וכל זאת הרדה זמן לפני שניתן להוכיח הישנות באמצעי דימות. רק כדי להבהיר הרגישות של מרבית הצילומים למיניהם היא לגושים של כ 0.5 סמ"ק. גוש כזה מכיל כ 5 מיליארד תאים. הישנות ביוכימית יכולה לנבוע מהמצאותם של אלפי תאי גידול בודדים ומכאן שכישלון ביוכמי עשוי להתבטא הרבה לפני שניתן לאתר את המחלה בצילומים כלשהם. כמובן, כאשר ישנו כישון ביוכימי - השאלה היא האם מדובר בהישנות מקומית באיזור הכריתה או בפיזור גרורתי. מאחר וצילומים לא עוזרים לנו משום שאינם מגלים את המחלה - ההבחנה בין המצבים נותרת אתגר קליני מורכב. בעבר נעשה ניסיון לקשור מולקולה רדיואקטיבית לנוגדן ספציפי לסמן שנקרא PSMA (לצורך העניין משהוא דומה ל PSA בתוך תא גידולי) ולנסות לאתר מאיפה ה PSA מגיע. בדיקות אלה התבררו גם הן כלא מדוייקות ולא תורמות. כאשר מאתרים גוש באיזור בו היתה הערמונית - בבדיקה קלינית או באמצעי דימות, ניתן לקחת משם ביופסיה ולברר אם יש בו תאי גידול. (גם אז זה לא שולל מחלה גרורתית במקביל). כאשר אין מאתרים גוש, האפשרות היחידה היא להסתמך על קצב העליה של PSA. קצב עליה מהיר מאפיין מחלה גרורתית בדרך כלל בעוד שעליה הדרגתית אופיינית יותר לגידול ממוקם. בנוסף ניתן להביא בחשבון את חומרת הסרטן שנכרת לפי הדו"ח הפתולוגי מן הניתוח ובדרך זו להעריך היכן ההישנות. כאשר מדובר בהישנות מקומית אשר עדיין לא פיזרה גרורות - ניתן להציל את חיי החולה ולרפאו באמצעות קרינה לאיזור הניתוח. בנתונים אלה יש לקרינה 40-60% סיכויי הצלחה לפי מחקרים שונים. כאשר יש חשד למחלה גרורתית, קרינה לאיזור הניתוח איננה יכולה לשלוט במחלה ודרוש טיפול רב מערכתי - המגיע לכל מקום בדומה לתאי הגידול שאף הם מתפזרים בגוף. הקו הטיפולי הראשון בסרטן ערמונית גרורתי הוא טיפול הורמונלי. למעשה מדובר בסילוק תרופתי של ההורמון הגברי ופעולה זו מביאה לנסיגה זמנית במחלה. כימותראפיה איננה קו טיפולי ראשון והיא נשמרת בעיקר לשלב בו המחלה מתקדמת למרות ולאחר טיפול הורמונלי. מתן שילוב של קרינה והורמונים נפוץ מאוד אבל חסר כל בסיס מדעי, לא נבדק ולא הוכח מעולם. השילוב מסתמך על מחקרים בהם ניתן בחולים עם ערמונית כטיפול ראשוני לסרטן ולא במצב לאחר כריתה רדיקלית.

23/09/2011 | 00:38 | מאת: ליאור

21/09/2011 | 10:22 | מאת: אור

לד"ר ליבוביץ חג שמח ושנה טובה תמשיך להיות רופא עם נשמה כל הכבוד חג שמח

21/09/2011 | 10:55 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

תודה רבה - ולכולנו

17/09/2011 | 20:26 | מאת: אתי ג'ורג'

אימי בת 80 לאחרונה חלה התדרדרות במצבה, היא שומעת רעשים שלא קיימים, נאמר לי שאוריאה גבוהה בשתן עלולה להביא למצב של הזיות ושמיעת קולות. האם זה נכון?

18/09/2011 | 17:41 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא נשמע לי שיש קשר כזה. יש לחפש סיבות אחרות לעניין

16/09/2011 | 09:20 | מאת: דני

בן 62,גליסון 7 ,T3A .עברתי נתוח לפני שנתיים +.אחרי כשנה מהניתוח ,נאלצתי לעבור גם קרינה כשה-PSA עלה ל-0.3 .לאחר קרינה ,במשך כשנה וחצי ,בדיקת ה-PSA בכל 3 חודשים היתה בירידה עד לבדיקה האחרונה שהערך היה זהה לקודם -0.02 . האם לתוצאה האחרונה יש משמעות ?מעבר לבדיקת PSA ,האם אני אמור לעשות משהו במצבי? תופעות שיש לי כיום (לא ברור אם הם לוואי או לא) הן סחרחורות מידי פעם . תודה

17/09/2011 | 17:14 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

בעיקרון PSA<0.1 נחשב כבלתי מדיד. PSA קבוע על ערך 0.02 מבטא אם כך יציבות או אי פעילות או אי קיום המחלה. אם טופלת בתכשירים לדיכוי הורמונלי ה PSA הנמוך עשוי להיות תופעה של טיפול זה ללא קשר למצב האמיתי של המחלה. כדי לדעת האם ה PSA אכן "אמיתי" דרוש במקביל בדיקת טסטוסטרון בדם.

18/09/2011 | 12:58 | מאת: דני

תודה על תשובתך המהירה איך אני אמור לבחון תוצאת בדיקת טסטוסטרון בדם במקביל ל-PSA?

15/09/2011 | 07:55 | מאת: אמיר

בוקר טוב ד"ר נכבד ראשית כל ברצוני להודות לך על התשובות העניניות והמקצועיות שאתה עונה לפורום וברצוני לברר מתי ניתן לבצע בדיקת psa לאחר הקרנות לערמונית כאשר מדובר בכשל ביוכמי לאחר ניתוח סרטן הערמונית ממוקד גילסון 3+4 {רמת פ.ס.א לפני ההקרנות 0.01 בעקבות נטילת הורמונים} שולים שליליות לדעת האורלוג העליה נובעת משאריות מהניות שלא ניתן לזהותם במהלך הניתוח ? בתום ההקרנות איפה צריך לעשות את המעקב אורולוג או אונגולוג כי כולם מזמנים לביקורת ולא יודע לאן לפנות? תודה ויום נעים

15/09/2011 | 11:31 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

קודם כל תודה על ההערכה שלך. כיום אונקולוגים רבים בישראל נוהגים לתת טיפול הורמונלי יחד עם הקרנות במצבים בהן הן נדרשות לאחר ניתוח, זאת למרות שאין לכך ביסוס מדעי. (קיים ביסוס לשילוב כזה בחולים המקבלים קרינה כטיפול ראשוני לסרטן הערמונית אבל לא כאשר הקרינה ניתנת לאחר ניתוח). בכל אופן, הטיפול ההורמונלי מוריד את ה PSA באופן דרמטי לרוב לערכים מתחת 0.1 ואף מתחת 0.01 - והורדה זו היא מלאכותית. כלומר היא איננה מבטאת בהכרח חיסול מלא של הסרטן (שהרי אילו ניתן היה לחסל את הסרטן בהורמונים לא היו דרושים לא קרינה ולא ניתוח...) השפעת הטיפול ההורמונלי על ה PSA שונה מאדם לאדם והיא מתמשכת לחודשים רבים. לכן בדיקות PSA הנערכות בסמוך לסיום ההקרנות בנוכחות או בסמוך לטיפול הורמונלי (וכאשר ה PSA טרם הקרינה היה נמוך מאוד) אין להן משמעות רבה. רצוי לעקוב באמצעות PSA מדי כמה חודשים ואני אישית בודק במקביל גם טסטוסטרון. כל עוד הוא נמוך מאוד אין אפשרות להתייחס ל PSA. לגבי השאלה השניה - קודם כל מצבך טוב יותר משל חולים אחרים שאין איש עוקב אחריהם שנים אחדות לאחר ניתוח/קרינה. הטוב ביותר הוא שיעקוב אחריך רופא מסור ומקצועי. פחות חשוב מאיזה תחום הוא.

08/09/2011 | 18:36 | מאת: דינה

שלום, בעקבות סימנים של yeast infectiom n (גירוד בעיקר בהתחלה)ודימןם קל (כשבועיים לפני שאמורה לקבל מחזור..) בעת ניגוב. ביצעתי בדיקת שתן (שבהמשך התוצאות..) כ5 ימים משתמשת במשחה "קלוטרימדרם" (לפני קבלת התוצאות) אציין שמרגישה גם צריבה באיזור הקדמי (לא רק וגינאלי) לאו דוקא בעת מתן שתן, ולא באופן תמידי כנ"ל גירוד. רופא המשפחה אינו חוזר אלי ומתוסכלת. השאלה היא האם לפי הממצאים ניתן לקבוע (לפחות בסבירות גבוהה) האם פטריה, דלקת או שניהם?ודרך טיפול או לחזור על הבדיקה? בהמון תודה מראש! URINE-CULTURE זיהום חיצוני SG 1.01 SG LEUCOCYTES UR. 75.00 LEUK./UL NITRITE NEGATIVE PH (URINE) 6.00 PROTEINE UR 50.00 MG/DL GLUCOSE URINE NORMAL KETONES NEGATIVE UROBILINOGEN NORMAL BILIRUBIN UR NEGATIVE ERYTHROCYTES 0.10 MG/DL SEDIMENT ראה פירוט SEDIMENT RBC 49.00 HPF SEDIMENT WBC 22.00 HPF SEDIMENT SQEP + SEDIMENT MUCOUS + SED.HYALIN CAST 3.00 HPF

10/09/2011 | 10:30 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

זה איננו נושא המעניין את הפורום. נא להתייעץ עם רופא משפחה

05/09/2011 | 20:36 | מאת: פסי

עברתי ניתוח כריתת ערמונית רדיקלית לפני כ-3 שנים אך עדיין אין לי כמעט שיפור בדליפת השתן שהיא מאד חזקה כ-5 חתולים ביום. הוצע לי לבצע ניתוח השתלת ספינקטר. שאלתי האם זה יועיל והכי חשוב אם יש סיכונים ומה הם? תודה מראש

08/09/2011 | 10:02 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

התשובה העקרונית היא שכאשר יש דליפת שתן חמורה (כמו אצלך) לאחר כריתת עמרונית רדיקלית ועברה יותר משנה מאז הניתוח ללא שיפור - הפיתרון הוא השתלת ספינקטר = סוגר מלאכותי. זהו ניתוח יעיל המאפשר למנותח להשתחרר מהחיתולים ולחזור למעגל העבודה ולחברה אך הוא אינו נטול סיכונים. בין היתר קיימת סכנה של זיהום בשתל, ושל פגיעה ביעילות פעילותו כעבור מספר שנים העלולה להצריך ניתוח נוסף (זה די נדיר).

04/09/2011 | 13:19 | מאת: גילה

שלום דר ליבוביץ אחרי כריתת כליה בדקת אותי בבית החולים. החודש הייתי אמורה להגיע למעקב ויצרו איתי קשר מבית החולים לגבי דחיית התור או ביקור אצל אורולוג בקהילה. השאלה אם הרופא בקהילה (אתה למשל) רואה במחשב את ההסטוריה הרפואית שהייתה בבית החולים, והאם ביקור אצל רופא קהילה מחליף את המעקב של אורולוג בבית החולים? אשמח לתגובתך גילה

08/09/2011 | 09:59 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך, מאחר ואת מתייחסת אישית אלי - אענה ביחס לנעשה במערכת בה אני עובד: אין קשר מחשבי בין המערכת בבית החולים לזו בקהילה ולא ניתן להיכנס לתיק או רשומה רפואית ממחשב שמחוץ לבית החולים. לגבי השאלה אם לערוך את המעקב בבית החולים או בקהילה - אין על כך תשובה חד משמעית ואני מניח שזה תלוי בטיב השירות שאת מקבלת החל מהזמינות, דרך מקום חניה וזמן המתנה ולבסוף - וזה כנראה החשבו ביותר הידע והמיומנות של מי שמייעץ לך.

02/09/2011 | 20:27 | מאת: משה

ד"ר נכבד שלום לך מעוניין לדעת איך ניתן לדעת אם העליה psa לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בגלל סרטן ממוקד ללא פריצת הקופסית גליסון 3+4 שולים נקיות נובעת משאריות בערמונית לאחר הניתוח או גרורתי איזה בדיקות ניתן לבצע על מנת לודא שאכן העליה נובעת משאריות לדברי האורולוג? תודה ושבת שלום

08/09/2011 | 09:56 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום, זו שאלה קשה שאין לה תשובה ברורה. כעיקרון הישנות ביוכימית = עליית PSA לאחר כריתה רדיקלית מציינת שנותרו בגוף תאים בעלי יכולת לייצור PSA - תאי ערמונית (או תאי סרטן הערמונית). ה PSA הוא מדד רגיש ביותר ויכול לאפיין סרטן שיורי או ערמונית שיורית בנפח קטן יותר מסף האיתור והגילוי בכל אמצעי דימות שהוא. כלומר אם בדיקות הדימות הרגישות ביותר יכולות לאתר גושים של כ 5 מ"מ (כ 5-6 מיליארד תאים) PSA מוגבר יכול לנבוע מקיומם של כמה עשרות אלפי תאים אותם שום צילום לא יכול לגלות. מכאן גם שהיכולת להבחין בין הישנות מקומית לגרורות לקויה מאוד. מה ניתן בכל זאת לעשות? ניתן לבצע ביופסיות מאיזור מיטת הערמונית. אם יאותרו תאי ערמונית או סרטן הערמונית במיקום זה תהיה זו הוכחה להישנות מקומית אך זה לא שולל פיזור גרורתי. ניתן להשתמש ב MRI עם FERROMAGNETIC NANOPARTICLES במטרה לנסות לבחון אם יש גרורות בקשרי לימפה באגן (המקום השכיח ביותר). אם הבדיקה לא תקינה זה מוכיח סרטן גרורתי אבל בדיקה תקינה אינה שוללת דבר. ניתן לבחון את קצב העליה של ה PSA ומיחקרים בעבר הדגימו קשר בין פרק הזמן בו ה PSA מכפיל עצמו לסבירות להיות המחלה גרורתית או מקומית - כאשר זמן ההכפלה קצר מ 3 חודשים זו מחלה גרורתית וכאשר הוא ארוך משנה זו לרוב מחלה ממוקמת.

לקריאה נוספת והעמקה
25/08/2011 | 14:29 | מאת: משה

ד"ר נכבד שלום ברצוני לברר לגבי תופעות לואי של נטילת הורמונים{מדובר בכדורי 10 קסודקס ושתי זריקות לוקרין 11.25} בעקבות כישלון ביוכמי האם יכול להשפיע על רמות הסוכר בדם לפני נטילת ההורמונים 85 ואחרי הזריקה השניה 150 אם כן האם בתום הטיפול רמות הסוכר חוזרות לנורמה ומתי .? ומה ניתן לעשות כעת? תודה

31/08/2011 | 11:43 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא מוכר לי קשר בין טיפול לדיכוי הורמונים זכריים לסוכרת. נא להתייעץ על סוכרת עם רופא משפחה

לקריאה נוספת והעמקה
23/08/2011 | 18:05 | מאת: קארין

ערב טוב, אני לא יודעת אם הינך עוסק בכך, אך אני בטוחה שתוכל להכווין אותי! קוראים לי קארין ואני בת 19 - חיילת. אתמול בעת שהתקלחתי הרגשתי בגוש בגודל של גולה באזור הפות, תחת השפה החיצונית הימנית. שלשום לא חשתי בגוש זה כשהתקלחתי, ולכן הופתעתי - חשבתי אולי זו עקיצה אך אני משערת שזה לא, עקב כך שזה תת עורי וזה יחסית גדול. החלטתי לקרוא על כך באינטרנט והגעתי למאמרים על סרקומה. מחר יש לי תור לגניקולוג בכדי שאהיה בטוחה במתרחש - אני נורא מפחדת מאוד! אשמח אם תעזור לי אפילו מעט תודה רבה!

31/08/2011 | 11:42 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

סרטן בגילך הוא מחלה נדירה ביותר. לכי לגיניקולוג

23/08/2011 | 03:09 | מאת: ירון

שלום, ביצעתי אתמול בדקית זרע והגיעו אליי התשובות, אודם לכם אם תוכלו להציץ בקובץ התמונה המצורף ולומר לי האם הכל בסדר. אני בן 23 והסיבה שביצעתי את הבדיקה היא בגלל שאני נוטל פרופסיה כל יום במשך שנתיים כמעט. תודה דגימה מקורית (לעומת ערכים תקינים) תקופת ההתנזרות:3 ימים (ערכים תקינים: 4-3 ימים) אופן נתינה:אוננות צבע: צהבהב (ערכים תקינים: צהבהב) התנזלות לאחר 30 דקות : + (ערכים תקינים: +++) נפח: 3.0 מ"ל (ערכים תקינים: 4.5-1.5 מ"ל) ריכוז : 140x10 תאי זרע/מ"ל (ערכים תקינים: > 20x10 / מ"ל) (יש סימן עיגול קטן מעל העשר) pH : 7.8 (ערכים תקינים: 8-7.2) תנועתיות: 68% (ערכים תקינים: > 40%) סוג תנועה: פרוגרסיבית 59% אסטנית: % מקומית % סיבובית % ליוקוציטים:____בודדים/מ"ל (ערכים תקינים: < 1x10/מ"ל) (יש עיגול קטן מעל העשר) אגלוטינציות: שלילי (ערכים תקינים: שלילי) SWIM UP ריכוז: X10 (יש סימן של 6 קטן מעל העשר) תנועתיות: % Total motile count: X10 (יש סימן של 6 קטן מעל העשר) מורפולוגיה לפי kruger strict criteria תאים תקינים: 6% > 14% פתולוגיות ראש: 83% פתולוגיות זנב: 11% ------------------------- הערות: צמיגות גבוהה מאוד

31/08/2011 | 11:42 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הבדיקה תקינה

22/08/2011 | 09:17 | מאת: סהר

שלום רב אני בו 37 סובל מדלקת בערמונית ומטופל בטמסולין לאחר טיפול בכדור 3 שבועות שמתי לב שאני שופך אז לא יוצא לי בכלל זרע מה הבעיה?

31/08/2011 | 11:41 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

זו תופעת לוואי ידועה של התרופה שאתה נוטל.

בבדיקת ביופסית הערמונית נמצא: גליסון 3+3 אחוז כיסוי בגלילי ימין: מ 20 ועד 70 אחוז כיסוי בגלילי שמאל: מ 0 ועד 15 בנסוף PSA=5.8 האם לבדיקת תאים סרטנים מחוץ לערמונית-רצוי בדיקת CT בטן או MRI .

אינני רופא, אני רושם את דעתי מנסיוני: לדעתי כן. בדיקת CT ו MRI יעזרו בקביעת שלב המחלה. לשלב המחלה יש השלכות טיפוליות. כלומר - אם המחלה מקומית, אז הטיפול הוא בד"כ קרינה או ניתוח. אם המחלה אינה מקומית, אז הטיפול בד"כ הוא קרינה, או טיפול הורמונלי, או שילוב - תלוי בכמה המחלה מפושטת. עם הנתונים שקיימים אצלכם כרגע, קשה לדעתי לקבוע את שלב המחלה, ולכן הבדיקות שציינתם יכולות לעזור. יש לזכור שגם בדיקות אלה אינן מביאות לוודאות בנוגע לשלב המחלה, כיוון שגם הן מוגבלות בגודל הגידולים בהם אפשר להבחין. אבל, אלה הבדיקות הכי טובות (במיוחד ה MRI) שניתן לעשות כרגע לקביעת שלה במחלה, וטיפול. אם מסתמכים רק על PSA וביופסיה, אז לדעתי המחלה מקומית, ולכן הטיפול יהיה קרינה או ניתוח. לכן - אני מאמין שרוב הרופאים ימליצו על קרינה או ניתוח, ולא ישלחו אותכם לבדיקת MRI כיוון שלוקח זמן רב לקבל תור לבדיקה כזו. בדיקת CT קל לעשות (מקבלים תור מהר)- ומומלץ שתעשו. בהצלחה !!

לקריאה נוספת והעמקה
31/08/2011 | 11:44 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

בנתנוים שהצגת אין מקום לאף אחת מהבדיקות שציינת

18/08/2011 | 17:09 | מאת: שלומית

050חברה שלי שהיא ישראלית שחיה בארה"ב התגלה סרטן יותרת הכליה בשלב מתקדם כלומר יש גרורות בכבד ובאזור הבטן, אך אוכל לברר מה הטיפולים או האם קיימות קבצות ניסוי בתחום הזה. תודה רבה

30/08/2011 | 09:13 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לצערי מדובר במחלה קשה ביותר לטיפול. מאחר והיא חיה בארה"ב אני ממליץ לה לפנות לאחד משני המרכזים הבאים לברר אילו קבוצות ניסוי קיימות אצלם: M.D. ANDERSON CANCER CENTER ביוסטון טקסס או MEMORIAL SLOAN KETTERING בניו יורק

18/08/2011 | 14:21 | מאת: גילה

שלום דר ליבוביץ דן בעקבות כריתת כליה עקב ממאירות, לצורך מעקב בבית חולים בוצעו לי כל מיני בדיקות ובינהם אולטרסנד כליות. בתצאות של האולטרסנד הכל תקין למעט המשפט הבא שמדאיג אותי בקרבת ראשי הלבלב הודגמו שתי קשריות לימפה בקטרי2.0 ו. - 1.3 .מ"ס האם באמת יש מקום לחששות שלי או קיימת סיבה נוספת אודה לתשובתך גילה

30/08/2011 | 09:11 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הממצאים מחייבים המשך בירור קודם כל ע"י CT ובמידת הצורך בביופסיה

16/08/2011 | 21:32 | מאת: אלון

שלום ד"ר, לאחר ניתוח רדיקלי, כאשר PSA מתחיל לעלות, מאיזה ערך בד"כ ניתן לזהות גרורות בבדיקת CT? ובדיקת MRI? הכוונה לניתוח רדיקלי לכריתת ערמונית לאחר גילוי סרטן ערמונית. תודה

30/08/2011 | 09:10 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

התשובה לשאלתך היא שהעניין לא נבדק ולכן אינו ידוע. בימים אלה אני כותב מאמר על הסבירות לאתר ממצאים בצילומים לאחר כישלון של טיפול בקרינה. הממצאים בינתיים מראים שניתן לאתר גרורות גם ברמות PSA נמוכות יחסית

לקריאה נוספת והעמקה
15/08/2011 | 16:39 | מאת: אור

שלום רב, בעלי בן 65 עבר TURT בשנת 2004 וטופל בשטיפות מיטומיצין c. לפני כ- 10 ימים עבר TURT ובפתולוגיה מצאו: "LG TCC בכל הדגימות. באחת הדגימות CIS (דופן ימין) ללא חדירה. בדופן אחורי חדירה ל- LP. אין שריר בדגימה זו. בשאר הדגימות יש שריר. לא נגוע". אודה למענה על שאלותיי: 1. האם מדובר עדיין בדרגת ta או t1? כלומר, הגידולים עדיין בציפוי שלפוחית השתן? 2. הוצע לו להתחיל טיפול ב- BCG שלושה שבועות בדיוק לאחר הניתוח. האם כדאי לחכות עד אז או להתחיל מיד בשטיפות? 3. קראתי על תופעות הלוואי שיכולות להיגרם מהחומר BCG. האם אכן יש תופעות לוואי או שיש מטופלים שלא ירגישו אותן? עלי לציין שהמיטומיצין לא השפיע עליומבחינת תופעות לוואי. 4. קראתי על שיטת הטיפול סינרגו. האם היא עדיפה עכשיו או רק אם אחרי הטיפול ב- BCG הגידולים יחזרו? 5. אמרו לי שיש בארה"ב (בבי"ח בניו יורק) טיפול בזריקה שמקבלים כל חצי שנה למניעת הישנות המחלה. לא ידעו להגיד לי באיזה חומר מדובר. האם אכן יש טיפול המונע חזרת הגידולים? בתודה מראש אור

30/08/2011 | 09:09 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אענה לך בין השורות: אודה למענה על שאלותיי: 1. האם מדובר עדיין בדרגת ta או t1? חדירה ל LP מוגדרת כ T1 כלומר, הגידולים עדיין בציפוי שלפוחית השתן? השאלה לא ברורה אך עדיין מדובר בגידול שטחי 2. הוצע לו להתחיל טיפול ב- BCG שלושה שבועות בדיוק לאחר הניתוח. האם כדאי לחכות עד אז או להתחיל מיד בשטיפות? אסור להתחיל BCG מיידית ו 3 שבועות הם פרק הזמן הרצוי 3. קראתי על תופעות הלוואי שיכולות להיגרם מהחומר BCG. האם אכן יש תופעות לוואי או שיש מטופלים שלא ירגישו אותן? יש מטופלים שעוברים את הטיפול ללא תופעות לוואי אך למרביתם יש תופעות עלי לציין שהמיטומיצין לא השפיע עליומבחינת תופעות לוואי. 4. קראתי על שיטת הטיפול סינרגו. האם היא עדיפה עכשיו או רק אם אחרי הטיפול ב- BCG הגידולים יחזרו? אין על כך מידע ממשי משום שלא נערך מחקר אקראי מבוקר המשווה בין האפשרויות הנ"ל 5. אמרו לי שיש בארה"ב (בבי"ח בניו יורק) טיפול בזריקה שמקבלים כל חצי שנה למניעת הישנות המחלה. לא ידעו להגיד לי באיזה חומר מדובר. האם אכן יש טיפול המונע חזרת הגידולים? גם לי לא ידוע במה מדובר אך אין בנמצא טיפול המונע הישנות באופן אבסולוטי ושאינו כרוך בתופעות לוואי בתודה מראש אור

15/08/2011 | 09:11 | מאת: ג

אני בן 35, ויש לי כאבים בפין בזמן הטלת שתן. האם זה יכול להיות משהו מסוכן? מה האופציות שזה יכול להיות? האם בגיל כזה יכול להיות סרטן?

30/08/2011 | 09:04 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

סרטן הפין הוא מחלה נדירה בכלל ובגברים נימולים בפרט. הוא מתבטא כנגע עורי או פצע שאינו מחלים על העטרה או גוף הפין ולא כרוך בכאב אלא בשלב מתקדם. כך שלא נראה שסרטן נמצא במקום גבוה ברשימת האבחנה המבדלת. לגבי כל היתר - לך להיבדק.

שלום ד"ר, לא בטוח שזה הפורום הנכון, אז אשמח אם תוכל לברר עבורי את התשובה לשאלה או להפנות אולי לפורום המתאים. השאלה היא מה מספר הבלוקים שצריך לקחת מהערמונית לבדיקה פתולוגית *מקיפה* וכמה בבדיקה *שגרתית*? מניח שהתשובה תלויה בגודל הערמונית, אז אפשר להגביל את השאלה לערמונית גדולה, כ 120 גרם. הסיבה לשאלה היא להבין האם הבדיקה הפתולוגית שנעשתה במקרה שלי היא מספיק טובה (יש לי ספק). תודה רבה רבה !!! ירון

30/08/2011 | 09:03 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום ירון והשאלה בהחלט במקום. אני מניח שכוונתך היא לאחר כריתת ערמונ ית רדיקלית וכך אני מנסח את התשובה: ניתן לבצע בדיקה של כל רקמת הערמונית. זה נעשה בדרך של חיתוך רוחבי חוזר של הבלוטה עד אשר כולה הופכת לחתכים דקים המיועדים לבדיקה מיקרוסקופית (שיטה זו מכונה WHOLE MOUNT). מטבע הדברים זו דרך ארוכה מסובכת ויקרה מאוד לבדוק את הערמונית לאחר ניתוח. מזה שנים רבות נהודה ברוב המכונים בעולם שיטה של דגימה (MODIFIED STANFORD TECHNIQUE) שבה במתכונת מסויימת נבדקים חלקים מן הערמונית מעין מדגם המלמד על הכלל. מחקרים רבים הוכיחו את התקפות של שיטה זו ומאפשרים ביצועה במרבית המקרים ללא צורך לבדוק את הערמונית כולה - דבר שמזרז ומוזיל את תהליך הבדיקה

11/08/2011 | 12:46 | מאת: ירון

שלום, רציתי לשאול, אני משתמש בפרופסיה שנתיים, אני בן 23. האם יש לה השפעה מסויימת על הזרע? השפעות אחרות? האם עליי לבצע בדיקות מסויימות?

30/08/2011 | 08:59 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין לי מידע ספציפי על פרופסיה - וזה נושא להתייעץ בו עם רופא עור.

10/08/2011 | 14:37 | מאת: אמיר

ד"ר נכבד רציתי לברר לגבי סיכוי ההחלמה מגידול הערמונית גליסון3+4 ממוקד {psa לפני הניתוח 5,6} שולים נקיות נותחתי לפני כשנה ועקב כישלון ביוכמי psa0.09 לאחר הניתוח ואחרי 6 שנה 0.19 אחרי 9 חודשים 0.26 לאחר התיעצות עם האונגולוג קיבלתי קסודקס 10 כדורים ושתי זריקות לוקרן 11,25 ומועמד ל33 הקרנות בסוף החודש

30/08/2011 | 08:58 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הסיכוי תלוי במידה רבה בשאלה האם עליית ה PSA נובעת מגידול שיורי בשדה הניתוח - נאמר כמה אלפי תאי סרטן שנותרו מאחור או לחילופין אם הדבר מבטא מחלה גרורתית בשלב מוקדם. במקרה הראשון יש סיכוי לריפוי במקרה השני - לא. המאמרים המתארים את תוצאות הטיפול ההצלתי בקרינה לאחר ניתוח מדווחים על 50-60% לרפא את הסרטן בנתונים אלה.

10/08/2011 | 09:07 | מאת: אליהו

ד"ר ליבוביץ' שלום, האם תוכל בבקשה להפנות אותי לאיזשהו מאמר שמתאר את אופן ההתפתחות של סרטן ערמונית? מה שאני מנסה להבין: האם גידול עם גליסון 6 יכול להפוך לגידול עם גליסון 8 (או 9)? מה גורם למעבר כזה? כמה זמן לוקח לדבר כזה לקרות? ברור לי שיש המון אפשרויות, ולאחד גידול בגליסון 6 יכול להישאר שנה ולאחר 10 שנים.. זה ברור לי, אבל האם יש איזשהו ניסיון מחקרי של איזשהו מודל שמתאר את ההתפתחות? תודה מראש, אלי

30/08/2011 | 08:55 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

באופן די מפתיע אין הרבה מידע בנושא זה. בין היתר קיים קושי במעקב אחר סרטן הערמונית לאורך זמן משום שכדי לענות על השאלה יש צורך במעקב ללא כל התערבות טיפולית ובני אדם חולים מחפשים דרך לטפל במחלתם... מכל מקום, ישנו המאמר המצורף Evolution of the presentation and pathologic and biochemical outcomes after radical prostatectomy for patients with clinically localized prostate cancer diagnosed during the PSA era. Ung JO, Richie JP, Chen MH, Renshaw AA, D'Amico AV. Urology. 2002 Sep;60(3):458-63. אשר אולי נותן מענה אם גם חלקי, ואני יכול לענות מנסיוני: כאשר עורכים ביופסיות ערמונית לגברים עם PSA מוגבר ומאתרים סרטן, ברוב המקרים דרגת הגליסון השכיחה היא 6. כאשר עורכים ביופסיות לגרורות או לסרטן מתקדם מקומית שכיח הרבה יותר למצוא סרטן בגליסון 8-10. זה יכול לנבוע מנטיית יתר של סרטן בדרגה גבוהה לשלוח גרורות או לבטא התקדמות בדרגת גליסון משך הזמן. בחולים שטופלו בקרינה לסרטן ערמונית ראשוני (ולכן בלוטת הערמונית נותרה בגוף וניתן היה לעקוב אחריה) ולאחר מכן היתה התקדמות של המחלה והיה צורך לכרות את הערמונית - דרגת הגליסון בניתוח גבוהה משמעותית מהדרגה בעת האבחנה (נתונים שאספתי אישית וטרם פורסמו). מקווה שזה עוזר

09/08/2011 | 01:02 | מאת: יונית

שלום אני אמורה לעבור ניתוח TCC עקב גידול חוזר בדיקת השתן טרם הניתוח, urea (u) 1115 יתר הבדיקה די בסדר , תרבית שלילית מה זה אומר אוריאה בשתן? האם הערך גבוה? אני מודאגת מדחית הניתוח. תודה רבה יונית

09/08/2011 | 09:31 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא ברור לי מה זה ה U. האם הכוונה שנבדקה רמת האוראה בשתן? אם כן לא ברור לי למה זה נבדק וספק אם יש לכך משמעות כלשהי. אם הערך נמצא בדם הרי הוא גבוה מאוד וחשוב לדעת בהקשר זה מהו הקראטינין בדם

08/08/2011 | 21:25 | מאת: ביתו

אבי בן 81, בריא באופן כללי. עבר לפני כשנתיים הקרנות חיצוניות וה PSA ירד לרמה של מתחת ל 1. עכשיו ה PSA התחיל לעלות בשתי בדיקות עקבות והגיע לרמה של מעל 4. רופאת המשפחה אמרה שבשנה האחרונה עלה ב 1.75% ולכן כדאי להתחיל בטיפול הורמוני. האונקולוגית חושבת ששמאחר ופעיל מינית ולדבריה מאחר ולא הוכח כי טיפול מוקדם יותר מאריך יותר את החיים אין סיבה להתחיל כבר עכשיו אלא לחקות ל PSA גבוה יותר (בסביבות 10) מה דעתך? מה השיקולים המנחים? האם עדיף להתחיל כבר עכשיו לקחת הורמונים למרות תופעות הלוואי הצפויות?

09/08/2011 | 09:30 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מסכים לגמרי עם האונקולוגית. אי ןהוכחה שטיפול מוקדם מאריך חיים אבל ברור שהטיפול יסיים את פעילותו המינית קרוב לוודאי באופן בלתי הפיך. יתר על כן, קיימת תופעה של עליה זמנית ב PSA כשנה אלרח קרינה וירידה בהמשך (תופעת BOUNCE) שלא מבטאת בהכרח מחלה פעילה

07/08/2011 | 17:52 | מאת: איציק

גיל 54.החל מלפני כשנתיים עליה מתמדת ב PSA והגיע לאחרונה ל 20.5 . ביפסיה מ 09/2009-שמאל-high grade pin and 2 small foci of atyical glands suspicious for but not diagnostic of infiltrative cancer. ימין-high grade pin ביופסיה 09/2010 שמאל-benign prostate tissue ימין-benigon protaste tissue with a single focus of slightly irregular mildly atypical with bassal cells(p63 and ker 903 positive) הומלץ כעת על ביצוע ביופסיה טראנספריאנאלית.אודה מאוד לחוות דעתך.

07/08/2011 | 18:32 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

יש לך PSA גבוה ויש ממצא שהוא חשוד אם כי לא מספיק לקביעת אבחנה וודאית של סרטן. מה שאני הייתי בוחר לעשות בנסיבות אלה הוא MRI של הערמונית עם סליל אנדורקטלי על מנת לנסות לאתר ממצא חשוד, לנסות לעשות מתאם בין המיקום של הממצא החשוד ב MRI לזה שהיה בביופסיה ולנסות לכוון את המחט לשם. ביופסיה טראנס פרינאלית מתאימה לדעת חלק מן המומחים ללקיחת דגימות מן החלקים הקדמיים יותר של הערמונית - שם יש בדרך כלל פחות גידולים אך גם יותר קשה להגיע לשם בגישה טראנס רקטלית. אין לדעתי יתרון בגישה זו במקרה שלך אלא אם כן MRI יוכיח כי הנגע החשוד קדמי.

לקריאה נוספת והעמקה

07/08/2011 | 15:17 | מאת: הראל

ד"ר, ציול גליסון משמש כבר שנים רבות כמדד הכי משמעותי באבחון וקבלת החלטות טיפול בסרטן ערמונית. עד כמה לדעתך, מנסיונך, המדד הזה מוצדק? כלומר - מנסיונך, האם באמת יש קשר ברור בינו לבין סיכויי הריפוי מהמחלה? תודה רבה

07/08/2011 | 18:29 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא מדוובר על ניסיוני אלא על הידע שיש בעולם בנושא. מידת הסיכון של הסרטן בהיותו בשלב מוגבל לערמונית נקבעת על סמך דרגת הגליסון רמת ה PSA וממצאי הבדיקה הרקטלית. ככזה יש לציון הגליסון משמעות פרוגנוסטית רבה.

07/08/2011 | 09:22 | מאת: שולהיים

בתקשורת התפרסמו בעניין אהוד אולמרט (ולכן אין בכך פגיעה בפרטיות) הדברים הבאים, שמעוררים תמיהות: התגלו אצלו בערמונית מוקדים מיקרוסקופיים של סרטן הערמונית ברמת ממאירות נמוכה שאינה מצריכה פעולה דחופה. בעקבות זאת, לאחר המתנה של חודשים ארוכים עד לפרישתו מתפקיד רוה"מ, הוא עבר ניתוח כריתה בחו"ל בעזרת רובוט. איך בכלל התגלו לדעתכם המוקדים המיקרוסקופיים (הרי לא ניתן לאתרם לא במישוש ולא על-פי PSA) ? האם במקרה של גילוי מוקדים מיקרוסקופיים כנ"ל, ההנחיולת המקצועיות הן לכריתה רדיקלית של הבלוטה ?

07/08/2011 | 18:27 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מר או גברת שולהיים הנכבדים, שאלה זהה באותן מילים נכתבה ע"י אדם אחר לגמרי המכנה עצמו "דונורל" ועליה עניתי בפירוט בתאריך ה 4/8 בפורום זה. האם יתכן שמתבררת תופעה נדירה שבה דונורל הוא בעצמם שולהיים ?! אני בהחלט מוטרד מאפשרות זו המביאה אותי לחשוש שמא יש לי פיצול אישיות. מכל מקום אני כבר עניתי ואם הכוונה היא לבדוק את הערנות או הזיכרון שלי - הרי הם עדיין עובדים

06/08/2011 | 13:19 | מאת: שלום

האם תוכל לומר מנסיונך (או ע"פ מחקרים) - מה הפרוגנוזה במצבים כאלה? האם אצלם לאחר ניתוח כריתה רדיקלית יש או אין בד"כ כשלון ביוכימי? אם ידוע לך על מאמרים שמתארים מחקרים כאלה אשמח אם תפנה אותי אליהם... תודה רבה ד"ר ליבוביץ

07/08/2011 | 18:24 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מתשובתי הקודמת אתה יכול להבין שמדובר בקבוצה הטרוגנית והדבר שמכריע הואר נפח הגידול והאם פרץ אל מחוץ לערמונית. בוודאי ששיעור הכישלון הביוכמי גבוה מאשר בקבוצת הסיכון הנמוך. אף על פי כן, כאשר מדובר בגידול קטן ומוגבל לבלוטה סיכויי הריפוי קיימים ודי טובים ויש לי כבר כמה מנותחים כאלה. ישנם מאמרים בנושא ואנסה למצוא אחדים בשבילך אך המסוכם שם מתייחס לכלל קבוצת הסיכון הגבוה לאו דווקא לכאלה עם מעט גידול

06/08/2011 | 00:55 | מאת: שלום

ד"ר שלום, כאשר בביופסיה של הערמונית מתגלה גידול עם ציון גליסון 8-10, האם בד"כ זה מתגלה באחוז גדול מהדגימות? כלומר אם נעשו 12 דגימות, אז האם תוכל לתת הערכה בכמה מהם בממוצע מתגלה גידול (כאשר הציון שניתן הוא 8-10)? ושאלה נוספת ברשותך, מה המשמעות התאורטית והמעשית כאשר מתגלה גידול עם גליסון 8-10 בדגימה אחת בלבד מתוך 12? מבחינה תיאורטית - כיצד אפשר להסביר את זה? מבחינה מעשית - האם זה משפיע על אופן הטיפול? כיצד אתה היית מתייחס לממצא כזה? תודה רבה על זמנך

07/08/2011 | 18:21 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

סרטן ערמונית בדרגת גליסון 8-10 מתייחסת לקבוצת גידולים אגרסיביים ומסוכנים של הערמונית. בשל הביולוגיה המיוחדת של קבוצה זו, קצב הגדילה מהיר, הנטיה לחדור לרקמות סמוכות מוגברת והסיכון לגרורות גבוה יחסית. בשל מאפיינים אלה חלק גדול מהגידולים מאובחן בשלב מתקדם יחסית ו/או עם גוש די נרחב בערמונית. לכן סביר ושכיח יחסית למצוא גידולים מקבוצה זו המערבים את שתי אונות הערמונית ביותר מגליל אחד. סביר ושכיח אך בהחלט לא חובה. מדי פעם אנו עולים על גידול כזה בשלב מוקדם אשר יכול להתבטא ב PSA נמוך מ 10 ולעתים או עם גוש קטן או אפילו ללא גוש נמוש בבדיקה הרקטלית. זה אינו מצב שכיח בקבוצה זו אך בהחלט קיים. הנטייה האישית שלי היא להציע ניתוח במצבים אלה משום שיש סיכוי גבוה לריפוי.

04/08/2011 | 14:02 | מאת: אור

כל הכבוד מגיע לך לתשומת הלב שאתה נותן לאנשים בפורום שפונים אליך . כן ירבו כמוך.

04/08/2011 | 15:56 | מאת: אלון

מצטרף

04/08/2011 | 16:41 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ואני מודה לך על המילים החמות והפירגון. נעים לי שמישהו מעריך את עבודתי

04/08/2011 | 11:16 | מאת: דונורל

בתקשורת התפרסמו בעניין אהוד אולמרט (ולכן אין בכך פגיעה בפרטיות) הדברים הבאים, שמעוררים תמיהות: התגלו אצלו בערמונית מוקדים מיקרוסקופיים של סרטן הערמונית ברמת ממאירות נמוכה שאינה מצריכה פעולה דחופה. בעקבות זאת, לאחר המתנה של חודשים ארוכים עד לפרישתו מתפקיד רוה"מ, הוא עבר ניתוח כריתה בחו"ל בעזרת רובוט. איך בכלל התגלו לדעתכם המוקדים המיקרוסקופיים (הרי לא ניתן לאתרם לא במישוש ולא על-פי PSA) ? האם במקרה של גילוי מוקדים מיקרוסקופיים כנ"ל, ההנחיולת המקצועיות הן לכריתה רדיקלית של הבלוטה ?

04/08/2011 | 15:55 | מאת: אלון

לדעתי, ראו ב MRI מוקדים ממש קטנים אבל שניתן לזהות אותם ב MRI. יחד עם גליסון 6, החליטו על ביצוע מעקב ולא טיפול. כעבור שנתיים לדעתי עקס בדיקת MRI חוזרת שהראתה שהגידול התרחב, החליטו על ביצוע ניתוח והוא עבר ניתוח באמצעות ברובוט בארה"ב.

לקריאה נוספת והעמקה
04/08/2011 | 16:39 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אינני רוצה לדון בפרטים אישיים, של חולה ולכן אענה באופן עקרוני. הביופסיות נלקחות באופן אקראי מבחינת המיקום שלהן בערמונית. קיימת אפשרות לפגוע במוקד סרטני מיקרוסקופי גם מבי שרואים ממצא באולטרסאונד (כי הוא מיקרוסקופי לשם דוגמא) ובכל זאת באופן אקראי המחט פוגעת בו ודוגמת אותו.