פורום אורולוגיה אונקולוגית

אולי צריך גם את זה? תאור מיקרוסקופי. גלילי רקמת ערמונית מעורבים באופן אקסטנסיבי ע"י high grade pin. זוהו שני מוקדים של גידול חודרני שהוכחו גם בצביעות אימונוהיסטוכימיות. המוקדים נמצאים בשני גלילים. שונים. מוקד אחד מורכב בעיקר מ-3 gleason pattern .ובאורך כ-0ץ5 ממ. המוקד השני מורכב כמעט כולו מ 4 leason pattern,ובאורך כ-1 מ"מ. תןדה על אבחנתך ותשובתך.

שלום תמרה, התגלה גידול, ה high grade pin אומר שייתכן שהגידול יצא מגבולות הערמונית. ייתכן. לא ידוע. מה שאני ממליץ, ואני סבור שגם הרופא אורולוג יגיד לכם, זה לעשות בדיקות הדמייה: צילום חזה, CT, ומה שחשוב מאוד זה MRI. המטרה היא להבין אם הגידול פרץ החוצה. מה שישליך על הטיפול (ניתוח/קרינה/הורמונים או שילוב). תוכלי לציין גם את גודל הערמונית כפי שנמצא בביופסיה? זה גם יכול להשפיע על אופן הטיפול. יש לא מעט גורמים שישפיעו על הטיפול. ממליץ לבחור באורולוג טוב שישקלל את כלל הנתונים וייתן לכם את דעתו. לא אפשרי לתת לכם תשובה טובה דרך האינטרנט. שיהיה בהצלחה! תהיו אופטימיים! לא צריך להתרגש יותר מדי מהאבחנות האלה, אך בהחלט צריך לברר אותם ולטפל נכון כשצריך. לבעלך היו סימפטומים כלשהם? הרגישו גוש בבדיקה רקטלית? כל אלה משפיעים על ההחלטה.... ולכן האינטרנט הוא לא ערוץ טוב לבחירת טיפול. קשה להעביר את כלל הנתונים.

אבחנה 2 rostatic needle biopsy left side: prostatic adenocarcinoma gles.on score 7 (4+3) present in 2 out of 6 cores and involving less than 5% of tissue submitted .extensive high grade pin. ד"ר דן, אודה לך על התייחסותך למימצאים. עד כמה הדברים קשים/קלים? ברור לנו שיהיה נתוח מה אומר הסוג הזה של סרטן. אודה לך על פירוט, ככל שניתן. שבת שלום.(אחרי שבת ננסה להשיג תור לאונקולוג , אבל עד אז...)

דרגת הסיכון של סרטן הערמונית נקבעת על סמך 3 נתונים: תיאור הגוש בבדיקה הרקטלית (אם ישנו) רמת ה PSA טרם הביופסיה ודרגת הממאירות. סביר להניח שהמטופל נמצא בקבוצת הסיכון הבינונית, ולרוב ניתן לרפא מצבים אלה. הפניה שלכם צריכה לכלול גם אורולוג ולא רק אונקולוג, בעיקר אם ניתוח הוא על הפרק

בעלי, בן 64 בעקבות פיאסאי8.2 -ביופסיה. אתמול הודיעו לנו שז סרטני.להלן הכתוב באבחנה:prostatic needl ebiopsy side prostatic tissue cores with extensive high grade. prostatic intaepithelial neoplasia (pin. אבחנה 2 בהמשך,

בן 60.לאחר psa 5.6 בוצעה ביופסיה (20 בדיקות).הממצאים שלילים.האם אפשר לחזור לשיגרה/שאננות? תודה

שכחתי להוסיף שבדיקת ה us בשעת הביופסיה הראתה על גודל ערמונית של 80 סמ"ק

התשובה הקצרה לשאלתך היא: לא נמצא אצלך גידול דרוש המשך מעקב. להלן ההסבר: ה PSA אינו הוכחה לסרטן מצד אחד אבל אמה מוגברת של 5.6 מבטאת רמת חשד מסויימת לאפשרות של סרטן. אין לנו אמצעי דימות טובים די הצורך לראות או לשלול גידולים בערמונית ולכן לוקחים ביופסיות מרובות באופן אקראי מן הערמונית. מכאן, שיש סבירות מסויימת לטעות דגימה. לצורך הדוגמה אתה מקבל עוגה שלימה ואומרים לך שיש צימוק אחד בתוך העוגה ואתה אמור לפגוע בו ב 12-20 דקירות אקראיות עם מזלג. אם לא פגעת - האם זה אומר שאין צימוק? שנית, יכולה להיות "טעות" על ציר הזמן - כלומר בדיקה תקינה היום לא מבטיחה דבר לגבי העתיד. לכן, שאננות איננה דרך סבירה חזרה לשגרה כן במידה וזו כוללת המשך מעקב

בCTהראה גידול RCC בגודל 7 ס"מ מה עושים במקרה כזה והאחוז האחלמה

כאשר סרטן הכליה עדיין בשלב מוגבל לכליה (ללא גרורות או פריצה מקומית) הדרך היחידה לרפא אותו באופן מלא היא בניתוח. לרוב גידול בקוטר 7 ס"מ מצריך כרית הכליה כולה. לעיתים ניתן לשמר חלק ממנה אך מדובר בניתוח. כיום כריתת הכליה ניתנת לביצוע בגישה לפרוסקופית מה שמקצר את זמן ההחלמה ומזרז חזרה לשגרת החיים. למרות שמדובר בגידול גדול למדי, הסבירות לריפוי בנתונים אלה היא כ 85%

זהו אני אחרי ניתוח עברתי כריתה חלקית מרגיש טוב ומקווה שזה לא יחזור לי לעולם הגידול

שאלתי אליך ד"ר נכבד לגבי נטילת הורמונים קסודקס וזריקות לוקרין גורמות לעליה במשקל והיצרות השמנה באיזור הבטן ואם כן האם זה עובר לאחר הפסקת הטיפול ? נה ניתן לעשות בנידון? תודה וסוף שבוע נעים

השמנת יתר מרכזית, ירידה בנפח שריר וצמיחת שדיים הם תופעות ידועות של טיפול הורמונלי. חזרה למצב רגיל לאחר הפסקת הטיפול אינה שכיחה בעיקר לא כאשר הטיפול ממושך

שלום, בן 27, לפני שנה וחצי נותח (אורכיקטומיה) לסמינומה שלב 1, ולאחר מכן היה תחת השגחה ללא טיפול משלים. כעת בסיטי מעקב הופעת שתי קשריות לימפה רטרופריטונאליות 3 ס"מ. האונקולוג המטפל קבע שזו חזרת הסמינומה והמליץ על טיפול כימי שלושה קורסים. לשאלה מדוע אינו עושה ביופסיה לאבחון וודאי של החזרה אמר שכל עוד החזרה אופיינית מבחינת הזמנים (עד שנתיים) והמיקום אין צורך בביופסיה או בדיקות נוספות. האם זה מקובל לטפל ללא ביופסיה במצב הנ"ל? תודה

סמינומה מתאפיינת במתכונת קבועה וניתנת לניבוי של הישנות ופיזור. בזה אני מתכוון שאנו יודעים את הסבירות להישנות ואת המיקום המדוייק בו היא מופיעה. מאחר והסבירות להישנות מחלה במקרה כפי שציינת היא רק 15%, מקובלת גישה של מעקב צמוד אשר חוסך את הצורך בטיפול מ 85% מהחולים אשר אצלם המחלה לא תתקדם. נותרים 15% אשר יפתחו גרורות בקשרי לימפה כמתואר במקרה לעיל ואשר ניתן לרפאם בטיפולים נוספים. כאשר גבר בן 27 אובחן וודאית עם סמינומה לאחר ניתוח עקבו אחריו והופיעו קשרי לימפה מוגדלים כמתואר הסבירות שהתרחיש מבטא הופעת גרורות של סמינומה כמעט וודאית. במצב כזה אין הגיון בביופסיה שמום שהסבירות למשהו אחר קלושה. בנוסף, המיקום של קשרי הלימפה בעייתי ואינו נגיש לביופסיה הן ממוקמות לרוב בחלק העליון והעמוק ביותר של הבטן מאחורי מערכת העיכול ובין כיל הדם הגדולים ביותר בגוף. לכן בשלב זה, ההמלצה על טיפול נכונה וחיונית.

בן 65 בריא, לאחר כריתת ערמונית רדיקאלית בדצמבר 2010, בדו"ח הניתוח כריתה מלאה ונקיה תוך שימור עצבים דו-צדדי שהופרדו היטב. בביופסית הערמונית שהוצאה נמצא גליסון 3+3=6 ו- THERE IS NO PERINEURAL OR CAPSULA INVATION. APEX, BLADER NECK, PERIURETHRAL AREA, SEMINAL VESICLES ARE FREE OF TUMOR. NO EVIDENCE OF EXTRAPROSTSTIC EXTENTION במרץ 2011, 3 חודשים לאחר הניתוח PSA במעבדה בארץ "קטן מ- 0.01" אך ביוני 2011 6 חודשים אחרי הניתוח במעבדה בשהותי בחו"ל "קטן מ- 0.02". מה ערכים אלה מעידים והאם העליה מבשרת הישנות הסרטן? אנא תשובתך. גירסא להדפסהשלח לחברים

העליה המזערית כביכול ברמת ה PSA מ"קטן מ 0.01 ל קטן מ 0.02" איננה מבטאת הישנות בהכרח. למעשה אין להתייחס לעליית PSA כאל "כישלון ביוכימי" בערכים מתחת ל 0.1. עם זאת רצוי לשים לב ל PSA באופן עקבי שכן אם הוא ימשיך לעלות מ 0.02 מעלה יש סכנה שיחצה בעתיד את קו ה 0.1. מכל מקום כל עוד הוא מתחת 0.1 לא נדרשת כל התערבות לבד ממעקב

0.01> בארץ, 0.02< בחו"ל - מעבדות שונות.

מה הטיפולים האפשריים חוץ ממעקב. אבי לא מספר לי פרטים אבל מבדיקה של כל 6 חודשים עכשיו מבקשים לבצע כל שלושה חודשים.כניראה הערכים עלו.האם בגילו אין הסרת האשכים או טיפולים מניעה אחרים. יש איזו שמועה שדברי חלב מעודדים סרטן ואבי אוכל הרבה סוגי גבינות . האם יש בשמועה.יסוד.

עצם העובדה שמישהו החליט לעקוב אחר רמת ה PSA מדי 3 ולא 6 חודשים איננה הוכחה לסרטן. האם צריך לטפל בסרטן הערמונית בגיל 86 - התשובה כמובן תלויה בסרטן. אם מדובר במחלה התחלתית מוגבלת לערמונית ללא תסמינים אין טעם לטפל משום שמחלה כזו עשויה לסכן את חייו כעבור 10-15 שנה ובגילו יש גורמים אחרים העלולים לסכן את חייו קודם. אם מן הקצה השני של הספקטרום מדובר על סרטן מתקדם עם גרורות ובפרט כאשר הגרורות גורמות לכאב וסבל - יש מקום לטיפול הורמונלי ואולי גם טיפולים אחרים. כריתת האשכים היא אחת הצורות של טיפול הורמונלי, אך לא נכון לדעתי לנקוט בצעד כזה שהוא בלתי הפיך אלא אם כן יש הוכחה וודאית לסרטן והצדקה רפואית לנקוט בהליך הנ"ל. אין קשר בין מוצרי חלב לסרטן ככל הידוע לי

דוקטור ליבוביץ שלום רב לראשונה בחיי אני יעבור בקרוב בדיקת ביופסיה ואולטרה סאונד טרנס רקטלית של הערמונית וזאת עקב ערמונית מוגדלת ונוקשה בצד ימין וכמובן עליה בpsa. חוץ מהתוצאה שמדאיגה באופן טבעי רציתי לשאול אותך לאור נסיונך העשיר והמלומד האם נוקשות בחלק מהערמונית מגביר את הסיכוי לתוצאת חיובית(סרטן) לעומת אנשים אחרים שאין להם נוקשות ואו בליטה בערמונית ואם כן באזה יחס בערך. או שאין קשר בין הדברים. בתודה מראש מודאג.

לצערי הרב- ברוב המקרים נוקשות בעורמונית בעיקר כאשר מתלווה ל PSA מוגבר מעלה את הסבירות לביופסיה חיובית. מאחר וסבירות או הסתברות איננה בסיס עובדתי מספיק - יהיה עליך לעבור את הבדיקה ולקבל תשובה ברורה.

שלום רב 1.הנכון הוא שישנה בדיקה מסוימת שבאפשרותה לפעמים למנוע את הצורך בביופסיה? 2.כמה זמן לאחר הביופסיה אמור להמשך הדימום בשתן?

ישנו אמצעי "סודי" למניעת ביופסיה אשר נקרא -שיקול דעת -. אבל אל תספר את זה לאף אחד... ;) עכשיו ברצינות - יש מצבים בהם ניתן לשקול לכאן או לכאן. בכלל אנו חיים בעולם בו יש הרבה אפור ומעט גוונים חדים של שחור ולבן. לכן כל הדיון על ביופסיה תלוי מאוד בנתונים של הנבדק.

כוונתי היתה לבדיקת דם שנערכת ב"הדסה" אשר מונעת לפעמים את הצורך בביופסיה??? לא הואלת לענות לי על שאלתי השניה. בתודה מראש

הבדיקה אליה אתה מתייחס היא בדיקת PCA-3 ותפקידה הוא לחדד את דרגת הסיכון של ביופסיה חיובית (כזו המדגימה סרטן). בדיקה זו נחקרה ונועדה עיקר לגברים ללא גוש בערמונית, עם PSA מוגבר ואשר עברו ביופסיה אחת או יותר שהיו שליליות. עם זאת (וכתבתי הדברים בתשובה הקודמת) התוצאה היא הסתברותית בלבד ולכן נושאת בחובה פוטנציאל טעות מסויים. גם אם התשובה קובעת שהסבירות לסרטן מנוכה זה לא שולל סרטן ולהפך. לגבי השאלה השניה - דם בשתן נמשך מספר ימים בניגוד לדימום בזרע הנמשך מספר חודשים ואף שנה.

שלום רב, אבי בן 69 ונכון לעכשיו קיבל תוצאת בדיקת דם של PSA 6.37. לפני פחות משנתיים המס' היה 4. לדבריו, אין לו כל בעיה במתן שתן, ובלילה הצורך הוא בין פעם לפעמיים. רקע רפואי כללי: לחץ דם ולקיחת אספירין לדילול הדם, עקב חסימה בזרימת הדם בעורק ברגל. האם יש מקום לבצע בדיקת ביופסיה עקב מס' ה-PSA? הבנתי שניתן לבצע לפני כן בדיקת אולטראסאונד ולא מייד לגשת לביופסיה. אודה לתשובה מהירה...תודה מראש..

שלום אביטל והנה תשובתי המהירה כפי שביקשת: לפי הנתונים שהצגת קיימת התוייה מלאה לביופסיה של הערמונית. אין כאן "נסיבות מקלות" ולכן החלטה זו נראית לי כמתאימה ביותר. אין כל טעם ומשמעות לבדיקות אולטרסאונד במנותק מביופסיה. בהצלחה

ד"ר יקר, 1. האם תוכל בבקשה לומר מה ידוע לך על ההשפעה של מיץ רימונים על סרטן ערמונית? 2. האם לדעתך זה טוב לשתות מיץ רימונים כל יום בזמן שבין אבחון הסרטן בביופסיה לבין ביצוע כריתה רדיקלית (כאשר זו האופציה שנבחרה..)? 3. האם שתיית מיץ רימונים כל יום יכולה לגרום לאיזושהי השפעה שלילית לגבי הסרטן (כלומר לגרום לו לגדול וכו'....)? 4. האם היו לך מקרים שמטופלים שתו מיץ רימונים בשבועות שלפני הכריתה הרדיקלית? אם כן, האם תוכל לומר אם הישנות המחלה אצלם הייתה פחות משאר החולים? תודה על זמנך

צר לי מאוד אבל למעט העובדה שזהו מיץ מאוד טעים לדעתי הידע שלי בנושא זה נופל בהרבה מן הידע שלך...

ד"ר שלום, מדוע בדיקת PSA חופשי (FREE PSA) אינה מספיקה באבחון סרטן ערמונית? הרי היא מפרידה בין PSA תקין לבין PSA של גידול... תוכל בבקשה להסביר? ותוכל בבקשה להסביר כיצד ניתן לחשב PSA של בנאדם, בהנחה שאין לו גידול? כלומר ע"פ פרמטרים של גודל ערמונית, גיל, וכו'..? תודה

העניין הוא בכך שכל בדיקות המעבדה PSA, PSA חופשי, PSA קשור, PCA-3 וכו' נותנים תשובה הסתברותית בלבד. כלומר בהזנת נתונים אלה למודל מטימטי שפותח אניתן לקבל תשובה ב % על הסבירות לסרטן. זה מאוד נחמד אבל עם זה לא הולכים לקבל טיפול או לשלול אותו. על מנת לקבוע שמישהו חולה בסרטן וזקוק לטיפול צריכה להיות הוכחה אבסולוטית ולא סבירות של 50% שיש משהו. גם ביחס לשאלה השניה - ניתן להעריף רמת PSA ע"פ גיל ונפח הערמונית אבל רמת ה PSA מושפעת מעוד גורמים רבים (נא ראה את רשימתי שהתפרסמה בפורום:"מחלת ה PSA" מתאריך 7/7/2011), ולכן תקבל הערכה גסה ולא מעבר לכך.

שלום לקרוב משפחה אובחן גידול באשך מסוג סמינומה. הוא לאחר כריתה ובסיטי יש בלוטת לימפה 1.2ס"מ באיזור הכליה. הרופא המטפל המליץ על טיפול כימי שלושה קורסים. האם לא צריך לעשות ביופסיה כדי לראות שהבלוטה היא אכן סרטן? ולמה לא לטפל בקרינה (קראתי באינטרנט שזה טיפול הבחירה אם יש מעט מחלה). תודה

תודה על השאלה. אין מבצעים ביופסיות מאיזור זה משום שהוא לא נגיש בקלות לביופסיה, קשרי הלימפה נמצאים בעומק רב (למעשה בחלק הקדמי של דופן הגב) ובין כלי דם גדולים. ביופסיית מחט עלולה להיות מסוכנת ולא בהרכח מדוייקת. בנוסף, נוכחות קשרי לימפה מוגדלים באיזור האמור בנוכחות אבחנה של סמינומה מותירה מקום מועט לספק באשר למשמעות שלהן כגרורות. הטיפול במצב המתואר בהחלט יכול להיות קרינתי וההחלטה אם ללכת לקרינה או לכימותראפיה תלויה בעיקר בכמות המחלה הנראית בקשרי הלימפה. ככלל, כיותראפיה מתאימה יותר למחלה יותר מתקדמת וקרינה מתאימה יותר למחלה יותר מוגבלת. אני סמוך ובטוח שמידע ושיקולים אלה ידועים לאונקולוג המטפל ויש ככל הנראה סיבה לבחירה בכימותראפיה. מציע להפנות שאלה זו לאונקולוג שהחליט על הטיפול.

דוקטור ליבוביצ נכבד. אבקש תשובה לשאלתי.משנת2005 היתחיל לעלות הpsa שלי כול כמה חודשים עד מספר 16 הישן .בדיקות ביופסי היו שליליות.אחרי כמה חודשים בדיקת ביופסי היה חיובית ונתגלה סרטן. עברתי ניתוחradical prostatectomi האם לו היו מוצאים את הפרוסטטה קודם היה נימנא הסרטן?

זאת אחת השאלות הכי לא ברורות שראיתי... אתה שואל אם היו מוציאים את הסרטן בשלב מוקדם יותר, אז האם זה היה מונע את היווצרות הסרטן בערמונית? ברור שכן - אם היו מוציאים לך אותה בגיל 20 זה היה מונע סרטן ערמונית...

כבודכם לא שאלתי אם היו מוצאים סרטן קודם אלה השאלתי היא אם היו מוצאים את הפרוסטטה לפני קבלת תוצאה חיובית של הביופסי האם לא היו מונים היתפתחות סרטנית של הפרוסטטה.

רפי הנכבד. לא שאלתי אם היו מוצאים את הסרטן.שאלתי אם היו מוצאים את הפרוסטטה המוגדלת ליפני שתשובת ביופסי היתה חיובית האם הוצאת פרוסטטה היה מונע את הסרטן.

בוקר טוב לפני כחודש עברתי ריסוק חוץ גופי לאבן בגודל 1.5 ס"מ בצד שמאול, ביצעתי US כליות התשובה היתה שבקוטב תחתון של כליה שמאלית צל אבן כ-0.8 ס"מ. מה משמעות הדבר הפעולה של הריסוק לא הצליח? מה אני אמרוה לעשות (אני סובלת מאבנים בכליות עברתי כבר מס' ריסוקים בדרכים שונים). אני יודעת שאתה לא אוהב ששואלים שאלות כאלו דרך האתר אך מאחר ויש שביתות בבתי חולים ותור שלי נדחה, ותור לרופא בעוד חודש אני פונה אליך על מנת לתת לי מעט הבהרות תודה מראש ושבת שלום

קודם כל ולפני הכל חשוב לי להבהיר דבר מה: לא מדובר על שאלות שאני אוהב ושאלות שאינני אוהב. אני לא שופט את מי שפונה אלי בפורום ולא את מי שמטופל אצלי ישירות. עם זאת, יש דברים ומצבים בהם השתתפות בפורום איננה נותנת מענה לשאלה רפואית ועל כך כתבתי בהרחבה ברשימתי שהתפרסמה בפורום:"מה מחפשים בפורום אורולוגי" מן ה 2/7/2011. במידה רבה אני קובל לא על כך שאנשים פונים עם שאלות לפורום אלא יותר על כך שכנראה אינם מקבלים תשובות מספקות במפגש האמיתי בין חולה לרופא. לענייננו: ריסוק אבנים חוץ גופי הוא פעולה יעילה לטיפול באני כליה ומאפשר סילוק של כל או רוב מאסת האבן מבלי לשלם על כך מחיר רפואי וביולוגי גבוה. אצלך, נראה שמאסת האבן פחתה במידה ניכרת ויתכן שחלק משברי האבנים יצאו או נפלטו בשתן. עם זאת האבן לא סולקה לחלוטין ולעיתים נדרש ריסוק נוסף ולעיתים אחרות יש להחליף את השיטה בשיטה אחרת. כדי להיות יותר ממוקד בעניין שלך יש לראות צילומים וכדיוע לך את זה אינני עושה ONLINE. הערה אחרונה אודות זמינות האורולוגים: עד עתה שביתת הרופאים מתנהלת יותר למראית עין וממעטת בכוונה לפגוע קשות בשירות הרפואי הניתן לתושבים ויש הרבה הוכחות לכך. מספר ימי השבתון הכללי זעומים, השבתת מרפאות נעשית במשורה ובכל פעם רק בחלק מסויים מהארץ. גם אם השביתה דחתה לך תור, ניתן לקבל הערכה מסודרת יותר מאורולוג בקופת חולים - ושם השביתה לא מתקיימת בפועל.

רציתי לברר לגבי ריפוי מסרטן הערמונית בהקרנות עקב כישלון ביוכימי מדובר בגידול ממוקד גליסון 3+4 לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית שולים נקיות האם ניתן לרפא את המחלה בכלל ?

קרינה לאחר ניתוח היא קו הגנה שני אם תרצה שיכול לעבוד ולרפא את החולה בחלק מן המקרים.

PSA היא בדיקת דם זמינה בכל קופות החולים המשמשת ברפואה לאיתור סרטן הערמונית. ה PSA נתגלה לראשונה באמצע שנות ה 70 בנוזל הזרע, והפך במהרה לאמצעי נפוץ בתחום הרפואה המשפטית לצורך הוכחה של אונס. (כלומר נוכחות PSA בגוף הקורבן היתה הוכחה לכך). בסוף שנות ה 80 התברר שניתן למדוד את החומר בדם ושיש זיקה בין רמתו לנוכחות סרטן הערמונית. תגלית זו שינתה לחלוטין את עולם סרטן הערמונית במובנים רבים. ראשית, היא הביאה גברים רבים מאוד להיבדק. שנית, היא איפשרה לאתר את סרטן הערמונית בשלב הרבה יותר מוקדם מכפי שהיה טרם גילוי הבדיקה (כלומר עד אז הסתמכו על מציאת גוש בבדיקת הערמונית באצבע וכאשר יש גוש מדובר על מחלה מתקדמת יותר) כיום כ 3/4 ממקרי סרטן הערמונית מאותרים ללא גוש בערמונית. בהמשך התברר ערכו של ה PSA בהגדרת מידת התפשטות המחלה והתגובה לטיפול. PSA הוא אנזים בעל תפקיד משמעותי בפוריות הגבר. בתור שכזה הוא קיים בגופו של כל גבר בכל גיל (בוגר) וריכוזו בנוזל הזרע הוא פי מאות אלפים לעומת ריכוזו הנמדד בדם. המרווח הטבעי בין החללים בבלוטת הערמונית המפרישים את החומר לנוזל הזרע - לכלי הדם של הערמונית מזערי - מיקרוסקופי ממש, ולכן כל תהליך שיביא להפרעה כלשהי בערמונית יגרום לעליה ברמת ה PSA. דלקת בערמונית או בדרכי השתן, עצירת שתן או קושי פתאומי להטיל שתן, שפיכה, מחלות חום לא קשורות, פעילות גופנית ועוד שלל עניינים וגירויים מקומיים או כללים עלולים להביא לרמת PSA מוגברת בדם ולהפעיל את "פעמוני האזעקה" של סרטן. מכאן גם הבעיתיות הרבה של בדיקה זו. עיקר הבעיה של PSA היא שהבדיקה זמינה ופשוטה אבל לא "מדוייקת". PSA קיים ברמה כזו או אחרת אצל כל גבר, ויש הרבה מאוד דברים שגורמים לעליית PSA מלבד סרטן הערמונית מצד אחד ולעומת זאת סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בגברים מצד שני. התוצאה היא שגברים רבים עוברים בדיקת PSA מסיבות שונות ואצל רבים מוצאים PSA מוגבר, מה שמניע תהליך שלם של בהלה וריצה לבירור נוסף הדרוש וחיוני בחלק מהאנשים ומיותר לגמרי באחרים - ולא פשוט לדעת את מי לבדוק ומי לא. לעיתים קרובות ביותר מוכנס ה PSA לרשימה גדולה של בדיקות תקופתיות, או גרוע יותר לרשימת בדיקות דחופות הנערכות מסיבה לגמרי אחרת (למשך לחולה יש צהבת ו"בהזדמנות זו" בודקים לו גם PSA (וכבר אמרנו שכאשר יש בעיה אחרת בגוף יש סיכוי רב יותר ל PSA מוגבר). לעיתים אף מכניסים את ה PSA לרשימת בדיקות הדם מבלי ליידע את המטופל על כך ועל המשמעויות הנלוות של הבדיקה וללא שברור למי שמסמן ודורש את הבדיקה לאיזו מטרה זה נעשה. יתר על כן, מאחר ולסרטן הערמונית בשלב המוקדם אין כל סימנים או תלונות, משמש ה PSA למעשה כבדיקת דם לאיתור סרטן באנשים בריאים. זה מצב ללא אח ורע ברפואה. בדרך כלל גידולים סרטניים מאותרים לאחר תלונות של החולה, על פי ממצאים גופניים ובבדיקות דימות. נכון, קיימים סמני דם לגידולים רבים אחרים אך הם משמשים בעיקר לקביעת פעילות המחלה לאחר שכבר אותרה וטופלה ולא כאמצעי לגילוי מוקדם בקרב בריאים. מי שמוצאים אצלו PSA מוגבר מופנה לביופסיה של הערמונית. זהו תהליך שגרתי כיום ופרוצדורה קלה ופשוטה ובכל זאת - מעוררת חרדה ודאגה, יש בה אי נוחות (אחרי הכל מבצועת דרך פי הטבעת) ויש בה סיכון של כ 1.5-2% לזיהום חמור המחייב אישפוז. אולם בכך לא תמו התלאות. מי שעובר ביופסיה ומוצאים לו סרטן - בעייתו האבחנתית דהיינו השאלה למה ה PSA מוגבר - בזאת נפתרה. מכאן נפתתחת תיבת פנדורה חדשה של קשיים ולבטים לגבי הטיפול אך זה נושא לדיון אחר. אצל מי שהתמזל המזל והבדיקה תקינה - לא נשלל סרטן. כלומר בדיקה תקינה פירושה: "לא מצאנו אצלך סרטן" ולא "אין לך סרטן". יתכן סרטן שהבדיקה החמיצה (כי יש טעות דגימה בתוך נפח הערמונית) ויתכן שאין כעת סרטן אך יהיה כזה בעתיד. אדם כזה, נרגע מעת עם הבשורה המשמחת שלא נמצא אצלו סרטן, ומתחיל במסלול יסורים אחר הקשור לכך שה PSA לרוב נותר גבוה או ממשיך לעלות והדאגה שיש בכל זאת סרטן חדש או סרטן שהוחמץ מתעוררת שוב במוקדם או במאוחר. בדרך זו גברים רבים עוברים ביופסיות חוזרות לעיתים רבות מאוד, וגרוע מכך חלק ניכר מתשוממת ליבם ועניינם נסוב סביב ה PSA. גברים אלה אין להם אולי סרטן בערמונית, אך הם לוקים במחלה אחרת - "מחלת ה PSA..." הדעות האם הוכח או לא הוכח הערך של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית חלוקות. יתכן מאוד על סמך עדויות עדכניות המסתמכות על מחקרי ענק בעיקר באירופה - שיש לכך ערך. הבעיה היא שאנחנו עדיין משתמשים בכלי לא מדוייק ולא לגמרי מתאים למשימה זו.

תודה..

דן שלום, זה רק נראה כך, או שבאמת ברוב המקרים המחלה חוזרת לאחר ניתוח רדיקלי? אני קורא המון פעמים בפורומים שאנשים עוברים ניתוח (גליסון 6,7,8,9) ולאחר כמה חודשים או שנה-שנתיים יש כישלון ביוכימי (ע"פ PSA). זה רק הרושם מהפורומים או שבאמת זה המצב??

שלום לך ותודה על השאלה, ברור לך לגמרי שאתה רואה בפורום אנשים החרדים מהישנות המחלה. אלה שהם מרוצים, בריאים והחלימו יםה, שולטים בשתן ופעילים מינית - לא בהכרח הולכים לגלוש בפורומים ואינם מתבטאים. הסבירות להישנות המחלה תלויה בנתונים היסודיים של המחלה = קבוצת הסיכון ובאיכות הניתוח. הסבירות לכך נעה בין 15-40% ואף יותר בתלות בקבוצת הסיכון. הסבירות לשימור השליטה על השתן היא כ 93% כעבור שנה והסבירות לשימור התפקוד המיני בגיל צעיר אצל גברים פעילים מינית הוא כ 66%. לידיעתך

שלום דוקטור , אני בן 17 , משתין ביום כמעט כל 3 שעות אני שותה מים לא הרבה ולא קצת סביר האם יכולה להיות לי בעיה ?

בדרך כללא לא אבל אם זה מטרדי אותך אתה צריך להיבדק אצל אורולוג

שלום ד"ר: מזה כיומיים חלק מהכיפה בקצה איבר המין רדום ונטול תחושה. פעם ראשונה שקורא לי דבר כזה וזה מלחיץ. אני בן 36 מעבר לחוסר התחושה אני מרגיש בסדר. בשבוע האחרון הייתה לי פריחה במקומות שונים בגוף והשתמשתי בתחשירים שונים (משחות רפואיות) כנגד הפריחה. לא יודע אם יש קשר, בכל מקרה לא מרחתי אותה על איבר המין אלא רק באזור (מפשעה וכו). אשמח לתשובה. תודה מראש

זו לא תופעה שגרתית ואין לי הסבר. לך להיבדק אצל אורולוג

ד"ר נכבד שלום בן 57 בריא ללא מחלות רקע עברתי ניתוח רדיקאלי של הערמונית בשל גידול ממאיר ממוקד ללא פריצה הקופסית גליסון 3+4 לפני 10 חודשים {psa5.6 לפני הניתוח}עקב כישלון ביוכמי psa אחרי 3 חודשים מהניתוח 0.09 אחרי6 שנה 0.19 אחרי 7 חודשים 0.24 ,קיבלתי טיפול הורמונלי 10 כדורי קסדקס וזריקת ליקופן 11.25 ואחרי חודש ימים psa0.04 זריקה שניהאחרי 3 חודשים ולדברי האונגולוגים טיפול זה מבטיח ריפוי מלא מהמחלה והשאלה לבודכך1-על פי נסיונך האדיר והמקצועיניתן לרפא את הסרטן הזה.2ישנם תופעות לואי קשות ממתן ההורמונים האם אלה נעלמים. תודה לך

טיפול הורמונלי אינו מרפא סרטן ערמונית. הרי אילו דבר זה היה אפשרי לא היית נזקק לניתוח כלל... צריך לבחון אם אין מקום לטיפול בקרינה

השלום ד"ר ליבוביץ. יש לי שלפוחית השתן עם דפנות דקות ומעובות וטרביקולציות גסות בגלל שערמונית שלי היתה חוסמת. לפני יותר משנה עברתי קריתה חלקית של ערמונית ומאז עדיין יש לי שערית השתן כי150 ס"ס ומתן השתן לפעמים חלש.חוץ מזה מרגיש בסדר. לפני שבוע עברתי ציסטוסטופיה ורופא אמר שערמונית לא חוסמת ושאני צריך להיות במעכב. האם יש מקום לדעגה? תודת.

בדרך כלל אין מקום לדאגה. אם אין חשד לסרטן בערמונית, אם התפקוד הכלייתי נשמר ותקין ואיכות החיים שלך סבירה ואין לך דלקות בשתן

שלום, שמי סימה אני בת 23. לפני יותר מ-5 שנים לקתה אמי בסרטן השד. במהלך הטיפולים שאלו אותה הרופאים האם תרצה לערוך בדיקת גנטיקה והיא שללה את האפשרות לערוך בדיקה זו מכיוון שאחותה שלקתה באותה מחלה גם באותה תקופה ערכה בדיקה והתוצאה יצאה שלילית. שאלתי היא, האם יש קשר בין המקרים - אם התוצאה של האחות יצאה שלילית זה תופס לגבי הגנטיקה של אמי? ובנוסף הייתי רוצה לדעת מתי אני אמורה לגשת להבדק בעקבות מחלתה של אמי? האם אני נתונה בסיכון כל שהוא..?? לתשובך אודה :) יום טוב.

מצטער אבל אני אורולוג בהכשרתי, וסרטן השד אינו נושא בו אני בקיא במידה מספקת

קוראים וגולשים יקרים שלום, זה מספר חודשים שקלחתי על עצמי לרכז את הפורום באורולוגיה אונקולוגית. מעיסוקי בתחום זה שנים, למדתי והבנתי את החרדות והחששות הרבים שיש לחלק מהמטופלים ולבני המשפחות ואני לומד יום יום שההתמודדות אינה קלה. המשימה של הפורום באינטרנט לימדה אותי פן אחר של העניין. כל מי שנכנס לפורום רואה שהוא מעניין. יש גולשים רבים מדי שבוע ועולות שאלות משאלות שונות. מה שהפתיע אותי הוא המספר הגדול של פניות ושאלות שאמורות להיפתר במפגש בין רופא למטופל. לשיטתי - קשה לי להבין מה הטעם לשאול שאלה בסגנון:"ד"ר יש לי צריבה בשתן וגוש באשך. האם לקחת אנטיביוטיקה"? לכאורה כל אדם אפילו ללא השכלה רפואית יבין שאין דרך לענות על שאלה כזו. איך אוכל לדעת את האבחנה כאשר לא עומדים לרשותי הכלים בהם אני משתמש בים יום. בבית הספר לרפואה למדנו כי 80% מהאחבנה נקבעת משיחה עם המטופל, משאלות פתוחות ומכוונות על משך התלונות, אופי התלונות למה הן קשורות, מה נלווה אליהן מהי ההסטוריה הרפואית וכך הלאה. כנראה שרוב ה 20% הנותרים נקבעים מהסתכלות על האדם ומבדיקתו הגופנית. תהליך זה לא מתקיים במסגרת פורום אינרטני ולא יתכן בשלט רחוק. גם הקשר הנוצר בין רופא לחולה - קשר של אימון מצד אחד, והקשבה ואמפתיה מן הצד השני לא אפשרי כאשר נמנע מגע ישיר והנוגעים בדבר מסתתרים מאחורי זהות מעורפלת כמקובל ברשת. יחד עם זאת, אני רואה פעם אחר פעם שאלות אשר הייתי מצפה שיוצגו במישרין לרופא המטפל ובמקום זאת (ואולי בנוסף ובמקביל) הן מופנות אלי. על מה מעידה התופעה הזו? מן הסתם על התרבות המקובלת כיום בה התקשורת בין בני אדם קורית בין מסך למקלדת במקום פנים אל פנים. עם זאת - יתכן שהמצב הקיים המשתקף מהרושם שלי בפורום הוא של אי אמון וחשש מהרופא. חוששים להציג לו שאלות, לא מספיקים במסגרת הזמן הקצר שיש לשאול הכל, ואולי לא מקבלים די הסבר ויחס. גם זה חלק מתהליך תיעוש הרפואה בה חלק ניכר מהמפגש רופא חולה מתבזבז על הממשק רופא מחשב. מכל מקום זו אפשרות המאירה באור בעייתי את מצב הרפואה בישראל ואולי בכלל. אין לי מסקנות מעשיות מעיון זה, אך רציתי לשתף אתכם בתחושותי. אני עדיין מאמין שרפואה אמיתית איננה נעשית בתיווך אלקטרוני מרחוק. חלק מהתשובות להן אני עונה ביתר פירוט נוגעות להעברת מידע אינפורמטיבי, החלק האחר הנוגע יותר לשיקול רפואי והחלטות או המלצות - באמת שלא ניתן לבצע דרך פורום וגולשי היקרים - תצטרכו בהחלט להשיג שירות זה מן הרופא המטפל בכם. כל טוב ושבוע טוב. ד.ל.

דן שלום, אני יכול להגיב על מה שכתבת מנקודת המבט שלי... אני השתתפתי בפורום לאחרונה, לאחר שאובחנתי בסרטן ערמונית. מצאתי את עצמי כאן שואל שאלות, וקורא שאלות ותשובות של אחרים מהסיבות הבאות: 1. המפגש עם האורולוג אינו מיידי, ולכן אם יש לי כרגע שאלה, ניתן הרבה יותר מהר לקבל כאן תשובה ממספר סיבות: א. האינטרנט מאוד נגיש ב. זמני התגובה המאוד קצרים שלך ג. המקצועיות והפירוט של התשובות שלך ד. ההרגשה שניתן לסמוך את הדעה שלך מסיבות אלה מקבלים ממך תשובה יותר מהר, וכמובן במפגש עם האורולוג ניתן לקבל גם את חוות דעתו. 2. לפעמים האורולוג של קופת החולים אינו מספיק מומחה. לצערי, יש הרבה אורולוגים מאוד מבוגרים שכנראה לא כל כך מעודכנים בנעשה בשנים האחרונות, ולכן לא ניתן לסמוך עליהם כל כך. אתה לעומת זאת נמצא בחוד החנית של התחום. 3. יש תחושת הזדהות עם אנשים אחרים באינטרנט. הרגשה שאתה לא לבד. 4. בפורום הזה אני מרגיש שאתה כמו "חבר" שעוזר לעבור את הדרך למרות שאינני מכיר אותך... 5. מה שאמרת לגבי הזמן הקצר עם האורולוג הוא נכון מאוד. האורולוגים גם בפגישות שבהם הם מקבלים תשלום של כ 1000 ש"ח לא משקיעים מספיק זמן בחולה כי הם ממהרים לחולה הבא שממתין. קשה לשאול את כל השאלות בלחץ של זמן. קשה לעכל הכל. ולרוב, לאחר הפגישה עם האורולוג, בבית מתעוררות שאלות נוספות, והכי נוח לשאול אותן כאן מאשר לחכות לתור הבא לאורולוג... 6. זה לא מחליף מפגש רופא-חולה. אני למשל לא רואה את זה ככה. אני רואה את הפורום בתור קבלת עוד מידע, עוד חוות דעת. את ההחלטה הסופית על הטיפול מקבלים לאחר מספיק מידע ומן הסתם גם התייעצות במציאות עם אורולוג אחד לפחות. אני חייב לומר שאני די נפעם מהיכולת שלך לשלב את ההשקעה בפורום יחד עם שאר העבודה המרובה שיש לך. אני בטוח שזה נורא קשה... וגם ברור שבאמת אכפת לך מהתשובות הענייניות והמפורטות שלך גם בשעות הקטנות של הלילה... אז שוב - לגבי מה שאמרת שהפורום הזה לא מחליף מפגש רופא-חולה, אז לגבי לפחות זה מובן מאליו. לא ניתן להעביר את כל המצב הבריאותי שלי על גבי הפורום, ולכן התשובות שמתקבלות ממך מתבססות על מידע חלקי לרוב. אבל גם זה נותן הרבה מידע וכיווני מחשבה, ובהחלט נלקח בחשבון בקבלת החלטות. לי עזרת מאוד בתקופה האחרונה ואני מודע לך מקרב לב.

מצטער על שגיאות הכתיב.. לא מתאים לי. כנראה עקב השעה המאוחרת וחוסר השינה... לילה טוב

שלום ד"ר דן בהמשך לכתבה שלך רציתי להגיב, אכן קיימת בעיית אימון בן הרופא למטופל, אתה מגיע לרופא אתה מצפה ממנו שיקשיב לבעייה שלך ולכאב. אתה לא מצפה ממנו שירד על החולה שלו במילים שהחולה אינו מספיק חזק או שהוא מגיב בצורה בעייתית, כל חולה וסף הכאב שלו מתבטא בצורה אחרת. יש לציין כי היום הרופאים אינם מתיחסים למטופלים שלהם כמו שצריך חסר יחס אנוש אתה יוצאה מהחדר לו, הרופא לא מעיינן אותו מה קורה איתך (אני מבינה שיש הרבה חולים אבל!). בשביל להגיע היום לרופא מקצועי צריך להמתין חודש לטור, לכן אנו פונים לפורום על מנת לקבל תשובות הבהרה עד שהתור מיגע. הלווי שהיו הרבה רופאים כמוך עם סבלנות , כל הרופאים צריכים לקבל דוגמא ממך. תודה על הכל בהצלחה.

שלום ד"ר ליבוביץ, שאלה לא כל כך קשורה, אבל אשמח לשמוע את תשובתך.. האם אתה מכיר רופאים מגמגמים, ובפרט רופאים בכירים ומנתחים מגמגמים? ועד כמה לדעתך גמגום יכול להפריע הקריירה של רופא? תודה רבה !!

לא מצליח לזכור מישהו. גמגום מפריע לתקשורת בינאישית ו"צובע" את הלוקה בו בסטיגמה חברתית קשה. יש לזכור בכל זאת שאין זו לקות של אינטלגנציה. לכן, מצד אחד - חייו של כל מגמגם קשים יותר (ללא קשר לעיסוקו) ולרוב אדם אינטליגנטי מתמודד ביתר הצלחה עם הקשיים. מקווה שזה עונה לך

דר' ליבוביץ שלום רב. שבועים לאחר ביצוע ביופסיה של הערמונית חזרתי שוב לקיים יחסי מין ועדיין יש דימום קל. שאלתי האם לעשות עוד פסק זמן? האם יש בזה סיכון? או אולי הדימום טבעי ויפסק בקרוב? אודה לתשובתך.

דימום בכלל ודימום בזרע בפרט הוא תופעת לוואי ידועה ונפוצה לאחר ביופסיית ערמונית. אין כל סיכון בזה ומלבד העניין האסטטי אין לזה כל חשיבות. לעתים קרובות הדימום נמשך מספר חודשים ובמקרים מסויימים אף שנה ויותר. אני לא רואה סיבה להגביל את הפעילות המינית שלך.

עכשיו אני רגוע.

בן 63 בבדיקה אחרונה PSA 4.2 לפני שנה 1.3 בבדיקת שתן לכללית נמצאו 250 לויקוציטים. האם יתכן כי העליה מקורה בדלקת הערמונית? היתה לי דלקת חריפה לפני מספר שנים.האם רצוי לקחת אנטיביוטיקה במצב כזה ואם כן לאיזה פרק זמן גם לאור העבר שלי.כמה זמן מסיום האנטיביוטיקה כדא לחזור על הPSA כדי לבדוק האם העליה בPSA היא כתוצאה מהדלקת. יש לי תור לאורולוג רק בעודהחודש וחצי והייתי רוצה לטפל קודם ולהגיע לאורולוג עם תוצאות לאחא טיפול האם יש צורך או חשיבות בבצוע אולטרסאונד דרכי שתן תודה אני קצת לחוץ מהקפיצה בPSA

אתה שואל המון דברים אז ננסה קצת לעשות סדר: א. על השאלה האם יתכן - התשובה היא כן. אם תחשוב על זה תמצא שיש מעט מאוד דברים שהם בחזקת "לא יתכן". ואם זה יתכן האם זה מוכיח שהיתה לך דלקת? ב.האם רצוי לקחת אנטיביוטיקה במצב זה? לא ברור מהו המצב עדיין ולכן לא ניתן לענות על השאלה. אם אתה שואל אותי "האם יתכן שאתה - ד"ר ליבוביץ תעשה אבחנה דרך האינטרנט? אומר לך יתכן אך לא רצוי. עדיין אין תחליף למפגש רופא חולה ג. אתה רוצה להגיע לרופא לאחר הטיפול. זה לא נשמע לך קצת סדר הפוך? ד. אתה לחוץ מעליית ה PSA - את זה אני מבין ומקבל, אבל עליך לדעת שלא כל עליית PSA מבטאת סרטן.

שלום מספר שאלות בעלי עבר ניתוח רדיקאלי של הערמונית הגליסון היה 4+4=8 לאחר שנתיים החלה עליה של psa ,כיום 3 שנים אחרי הערך 0.3 הומלץ טיפול משולב של הקרנות+הורמונים ברצוני לדעת מה הסיכונים בטיפול כזה ומה סיכויי ההחלמה תודה

תופעות הלוואי במקרה זה משולבות. הקרינה יכולה לגרום לעייפות, אי נוחות באגן ושילשול בשלב הראשון. בהמשך כעבור חודשים או שנים עלולה להתבטא פגיעה ברקטום או בכיס השתן המבטאת באירועי דמם חוזרים אם כי הסבירות לכך היא כ 10%. ירידה בתפקוד המיני והיצרות בשופכה אפשריים גם כן. הטיפול ההורמונלי גורם לאובדן החשק והיכולת המינית, וכאשר ניתן לאורך זמן יכול להביא לגלי חום, השמנה מרכזית, הגדלת שדיים וכאב בשדיים והחלשות עצמות. יכולים להיות גם שינויים במצב הרוח. צריך לומר עוד דבר, בעוד שהשילוב של הורמונים וקרינה מקובל והוכח בעיקר בגליסון 8 ומעלה כאשר הטיפול ניתן כטיפול ראשוני, אין בספרות בדל הוכחה על התפקיד של טיפול הורמונלי כאשר הטיפול הקררינתי ניתן כטיפול הצלתי לאחר ניתוח. זה אולי נשמע הגיוני לתת אך לא כל מה שנשמע הגיוני ולא נבדק כלל הוא בהכרח נכון. הסבירות לריפוי משתנה לפי נתוני החולה אך נעה סביב 50%

תודה לתשובתך המהירה. אבקש אם אפשר הסבר למשפט שכתבת הסבירות לריפוי משתנה לפי נתוני החולה אך נעה סביב 50% לאילו נתונים הכוונה ומה הסיכויים.להחלמה תודה

סיכויי הצלחה קשורים באופן הדוק למאפייני המחלה: מהי רמת ה PSA אליה הגיע החולה טרם שהוחל בטיפול. מה היתה דרגת הגליסון בפרפרט מן הניתוח, האם היו שוליים כירורגיים חיוביים, האם היתה חדירת הסרטן לשלפוחיות הזרע או לקשרי לימפה ועוד. גם המושג סבירות ריפוי - כמו כל הסתברות אחרת מושגים אלה עוסקים מדגמים או אוכלוסיות ואין להן ערך לחולה הבודד. גם אם יש 50% סיכויים להבריא מן הסרטן החולה האינדיווידואלי יבריא או שלא יבריא.

שלום! האם מוצר מזון שעמד מס' שעות בסמיכות לחזית המיקרוגל סופג קרינה ועלול לגרום נזק בריאותי, ואולי פגיעה באיכות הזרע, למי שאוכל אותו? והאם יש הבדל מבחינה זו בין מוצר שארוז בשקית/אריזת קרטון (כגון קורנפלקס, ופלים וכו') לבין מוצר מזון חשוף (פרי כמו תפוח למשל)? תודה מראש.

כמה הערות לי: א. אינני מומחה למכשירי מיקרוגל - בכל אופן לא מומחה גדול ממך השואל ב. אני מניח ומקווה כמו כל עם ישראל שהמכשירים עוברים בדיקות בטיחות וקייים בארץ מכון תקנים המגדיר מה מותר ומה לא ג. אינני בטוח שאני מבין לעומק את דאגתך. מזון הנחשף לקרינה מתחמם. הוא לא הופך לרדיואקטיבי ולא מקרין. מה בין זה לבין איכות הזרע?

ד"ר ליבוביץ', יש לי צריבה באזור האשכים ובבסיס של הפין. עברתי לא מזמן ניתוח רדיקלי להסרת ערמונית עקב סרטן ערמונית. האם זאת תופעה מוכרת לאחר הניתוח שעברתי? או שזה קשור למשהו אחר? תודה ד"ר

זו לא תלונה שגרתית. בכל תלונה לאחר ניתוח יש צורך להבחין בין מצב החלמה שתיד כרוך באי נעימות ובשיפור הדרגתי ולבין בעיה. אני לא בטוח לאיזו משתי הקטגוריות שייכת תלונתך. מה אומר על כך המנתח שלך?

המנתח אומר שזה תקין וקשור לניתוח ושאין צורך לעשות כלום. הניתוח היה לפני כחודש, והצריבה נמשכה בערך יומיים ועברה. כדי להרגיע את עצמי רציתי לשמוע את אותו הדבר ממך, אבל אתה אומר שזאת לא תלונה שגרתית... ממה זה יכול לנבוע? (לא היה לי משהו כזה לפני הניתוח..) בנוסף, היום הייתה לי סחרחורת פתאומית ממש חזקה. מעולם לא היה לי דבר כזה בעבר לפני הניתוח... האם זה גם יכול להיות קשור לניתוח? מה המלצתך? אני אוכל לראות אורולוג רק בעוד כשבוע-שבועיים, ולכן רציתי לדעת אם זה משהו שיכול לחכות, אם יש לך רעיון ממה זה נובע והאם קשור לניתוח, ומה עצתך? תודה רבה ד"ר ליבוביץ.

ד"ר שלום, אני בן 28, ומזה כבר כמה שנים סובל מדליפת שתן מספר שניות עד דקה לאחר השתנה. כלומר, אני משתין עד שזה נגמר, ואז כשאני מחזיר את התחתונים ויוצא מהשירותים, יש לי דליפת שתן שממש מרטיבה את התחתונים. זה קורה שניות מעטות אחרי שאני יוצא מהשירותים או עד דקה אחרי.. זה כבר כמה שנים ככה, והתביישתי ללכת לאורולוג, ומזה זמן רב אני שם נייר טואלט בתחתון לפני שאני יוצא כדי לספוג את השתן... אני די מתבייש מהעניין. האם תוכל לומר לי מהן הסיבות האפשריות לתופעה כזאת? האם זה יכול להיגרם מדלקת? האם זה יכול להיגרם מערמונית מוגדלת? האם ערמונית מוגדלת זה דבר אפשרי בגילי? אני יודע שזה לא תחליף לבדיקה אצל אורולוג, אבל בכל זאת אשמח לכל מידע שתיתן לי. תודה רבה !!

קשה לי לדעת בדיוק את הסיבה. בצעירים כמוך עם תופעה המנשכת כבר שנים יש להביא בחשבון גם מום מולד במערכת השתן. אתה כבר מבין את ההמשך - צריך ללכת להיבדק. אנא ממך, תתגבר על על אי נוחות או הבושה. ראוי להתבייש שדבר לא טוב או לא מוסרי שעשית. אינני רואה דבר כזה כאן. יש לך בעיה ולשם כך יש אנשי מקצוע.

שלום רב האם דלקת בערמונית מוגדלת גורמת לpsa לעלות עוד קצת או שאין קשר?

כל תהליך דלקתי בערמונית ובדרכי השתן עלול לגרום לעליה ברמת ה PSA. לכן, לא כדאי לבדוק PSA בזמן דלקת כי זה יעורר פעמון אזעקה מיותר

דן, תודה רבה על ההשקעה והסלבנות לשואלים בפורום, ואני ביניהם... לילה טוב

גם לכם

שלום ד"ר, תודה רבה על התשובה המהירה. רציתי לחזור על השאלה - האם נתקלת במקרה כזה של גליסון גבוה, PSA נמוך, שום אבחנה בבדיקות דימות, וכן דגימה אחת מתוך 12 עם גידול. איך כלל הנתונים האלה מסתדרים? הגליסון 10 לא מסתדר עם כל השאר.. לכן אני לא מבין. את הביופסיה כבר לקחתי לפתולוג שני שגם אמר גליסון 10. ולגבי M.R.I התכוונתי לאנדורקטלי בתל השומר. ושכחתי לציין שאני בן 65

נתקלתי בצירוף כזה או דומה של נתונים. לעיתים סרטן מאוד אגרסיבי ובעל דרגת התמיינות נמוכה של התאים לא מפריש הרבה PSA מה שחשוב לי להדגיש הוא שלדעתי צריך להניח לספק בדבר האבחנה בעיקר אם הביופסיה עברה רוויזיה נוספת. גם אם בהמשך יתברר שזה לא גליסון 10 אלא גליסון 7 וכד'. מאוד לא סביר שבסופו של יום יתברר שאין כלל סרטן בבלוטה. אני אישית נוטה להמשיץ לכיוון כירורגי באנשים צעירים בני גילך ובלבד שאתה במצב גופני ובריאותי בו ניתוח הוא בחירה סבירה

שלום רב אבי בן 77 עבר ניתוח להסרת פוליפ שהסתבר שהסתיר מאחורי גידול בדופן שריר שלפוחית השתן (דופן ימנית) האורולוג המליץ על טיפול כימי קל וניתוח לכריתת השלפוחית T2 G3. אבי מסרב (ניתן להבין) לבצע ניתוח כזה , האם קיימת חלופה אחרת? , האם קימים טיפולים נסיוניים אצלכם שאולי הוא עומד בקריטריונים? - תודה

שלום לך מירב. ממכתבך עולה כי לאביך סרטן כיס השתן שחדר לדופן השריר. אם אלה הנתונים צריך קודם כל לבצע בדיקות CT בפרוטוקול שנקרא CTU ו CT בית חזה כדי לראות אם המחלה כבר התפשטה חלילה. אם אין עדות לפיזור הטיפול הנכון ביותר והיעיל ביותר עם הסיכוי הטוב ביותר להציל את החיים ולשמור על איכותם הוא כריתת כיס שתן רדיקלית. אני לא מבין מהו טיפול כימוטראפי "קל", ומהנתונים שמסרת אין די כדי להצדיק או לשלול טיפול כזה. חלופות לכריתת כיס שתן רדיקלית כמעט ואין. קיימת אסכולה של "שימור כיס שתן". מדובר בכריתה מירבית של הגידול מבפנים משולבת בטיפול אונקולוגי של קרינה וכימותראפיה. הסגרות הגדולות בעולם בתחום זה מראות סבירות של כ 30% של צורך בכריתת כיס שתן בהמשך בשל הישנות והתקדמות המחלה, על פגיעה של ממש באיכות החיים בקרב חלק מהחולים ועל התקדמות לגרורות למרות הטיפול בחלק אחר. במקרים אחרים נדירים יחסית ניתן להסתפק בכריתה מקומית בלבד בין אם ע"י כריתת כיס שתן חלקית או כריתה דרך השופכה בלבד (יש 3 מאמרים כאלה שאחד מהם אני כתבתי). עם זאת צריך להבין שאלה דרכים עקלקלות שסיכון של ממש לחיים בצידן ולא מתאימות אלא למקצת החולים.

ד"ר ליבוביץ', הייתי רוצה לקבל את עצתך לגבי מצבי: לפני חודש אובחנתי עם סרטן ערמונית. ביופסיה גליסון 10 ב 1 מתוך 12 דגימות. PSA עולה לאט ב 5 שנים אחרונות, בדיקה אחרונה 8.7. ערמונית 98 גרם. כל בדיקות הדימות שליליות: מיפוי עצמות, אולטראסאונד, אם אר איי, צילום חזה. ערך FREE PSA הוא 21.5%. - מכיוון שמצאו רק בדגימה אחת מתוך 12 גידול, האם ייתכן שיש טעות בביופסיה? שני פתולוגים הסתכלו ואמרו גליסון 10, אבל השאלה אם זיהוי בדגימה אחת זה מספיק וודאי. - איך זה הגיוני שיש לי גליסון 10 ומצאו רק דגימה אחת מתוך 12?? קראתי שגליסון 10 הוא הכי אגרסיבי וכאשר מגלים אותו הגידול כבר ככל הנראה התפשט מחוץ לערמונית. אבל לא זיהו כלום בבדיקות הדימות. - האם אתה ממליץ על ביופסיה חוזרת? או לבצע ניתוח הכי מוקדם שאפשר? או אולי עצה אחרת? - אולי יש לך תובנות כלשהן מהמקרה שלי? נתקלת במקרה כזה של גיסול אגרסיבי עם PSA נמוך ובלי זיהוי בבדיקות דימות? מה הייתה התוצאה של מקרים כאלה?? אני מאוד בלחץ בשבועות האחרונים ואשמח לכל פיסת מידע שתיתן לי. מודה לך מקרב לב, דוד

שלום לך, אבחנה של קרצינומה גליסון 10 היא בשורה לא קלה. מדובר אכן בגידול אגרסיבי אשר בדרך כלל פרץ כבר בעת האבחנה מחוץ לערמונית. זה בדרך כלל אבל יש חריגים (לעתים נדירות). על האפשרות של טעות בביופסיה אין הרבה מה לומר. עקרונית טעות היא דבר אפשרי אך לא סביר. אם הפתולוגים כותבים בצורה מחייבת שיש גידול סביר להניח שישנו. ניתן אם תרצה לקחת את הסליידים של הבדיקה ולהביא את הביופסיה לחוות דעת נוספת של פתולוג אחר בלתי תלוי אך זה די נדיר שבנתונים אלה יגידו - אין סרטן בבדיקה. אתה מציין שה PSA לא גבוה ושבדיקות הדימות מיפוי CT ו MRI (איזה MRI?) תקינות כלומר ללא גרורות. תוצאות אלה מעודדות אם כי זו איננה שלילה באופן אבסולוטי של גרורות אלא רק שלא מצאו אותן. אם אכן אין גרורות - לא מאוד שכיח במצבך למרבה הצער אבל בהחלט אפשרי - יש כאן סיכוי אמיתי לרפא את הסרטן. במצב כזה טיפול כגון ניתוח רדיקלי בהחלט בא בחשבון אם כי יש שיעדיפו לטפל בקרינה והורמונים. קשה לכוון אותך בין שתי אפשרויות אלה מבעד למסך המחשב... אני מקווה שעודדתי אותך קצת וכוונתי. ד.ל.

שלום קראתי שבצלקת אין אברי חישה מה בדיוק הדבר אומר? והאם איזור הצלקת מהברית מילה חסרים בו איזשהם עצבים או רגישות הנה הטענה של המנתח אותה קראתי "באזור הצלקת יש קצות עצבים חופשיים אך לא אברי חישה. כלומר יש תחושת חום קור כאב ומגע אבל אין את רצפטורי הלחץ" להתייחסותכם אודה.

לא מבין על מה מדובר. בישראל חלק גדול מהגברים עבר ברית מילה ויש להם תחושה טובה מאוד בפין...

האם תוכל להמליץ לי על איזשהם תרגילים שיכולים להחזיר לי את השליטה על השתן? תודה!!!!!!!!

קיימים תרגילים והדרך הטובה ביותר להתעסק בזה איננה דרך האינטרנט אלא במכון לפיזיותראפיה. התועלת בתרגילים קיימת אך כנראה לא מאוד גדולה. והזמן עושה את שלו בעניין זה

ד"ר ליבוביץ', עברתי כריתה רדיקלית עקב סרטן ערמונית גליסון 9. בוצע שימור עצבים. אני כרגע חודש אחרי הניתוח, ועדיין עם בעיות בשתן. הסימפטומים: כשאני יושב/שוכב - לא יוצא שתן. כשאני קם מישיבה, דולף לי שתן. מדי פעם אני מרגיש שאני צריך להשתין, הולך לשירותים ואז השתן יוצא מבלי מאמץ. תוכל בבקשה לומר לי האם סימפטומים אלה תקינים? האם הבעיה היא בסוגר החיצוני של השלפוחית? או שהבעיה היא בשופכה? ושאלה לגבי אופן הכריתה של הערמונית מהשופכה, ושלפוחית השתן: האם בניתוח חותכים את שלפוחית השתן? ומהם פיות השופכנים? תודה רבה דן

נא ראה תשובותי בין השורות שלך: עברתי כריתה רדיקלית עקב סרטן ערמונית גליסון 9. בוצע שימור עצבים. אני כרגע חודש אחרי הניתוח, ועדיין עם בעיות בשתן. הסימפטומים: כשאני יושב/שוכב - לא יוצא שתן. כשאני קם מישיבה, דולף לי שתן. מדי פעם אני מרגיש שאני צריך להשתין, הולך לשירותים ואז השתן יוצא מבלי מאמץ. תוכל בבקשה לומר לי האם סימפטומים אלה תקינים? לא תקינים אבל בהחלט שכיחים וסבירים חודש לאחר הניתוח. האם הבעיה היא בסוגר החיצוני של השלפוחית? או שהבעיה היא בשופכה? קשה לדעת וזה לא מאוד חשוב. בסופו של יום חשוב שתשלוט בשתן וזה צפוי להשתפר ברוב המקרים. ושאלה לגבי אופן הכריתה של הערמונית מהשופכה, ושלפוחית השתן: האם בניתוח חותכים את שלפוחית השתן? לפעמים הפרדת הערמונית מצוואר כיס השתן כרוך בכריתה של חלק מצוואר כיס השתן ומהם פיות השופכנים? אלה החיבורים בין השופכנים לכיס השתן

ד"ר שלום, אני מבין שלאחר ניתוח פתוח לכריתת ערמונית יש קושי בשליטה על השתן. ואני מבין שרמת הקושי משתנה מאדם לאדם. אני גם מבין שזה קשור לכך שבמהלך הניתוח חותכים את שלפוחית השתן ולאחר מכן תופרים מחדש. מה שאני לא מבין ואשמח אם תוכל להסביר: 1. למה זה משתנה מאדם לאדם? 2. האם עבור אדם מסויים, הקושי בשתן לאחר הניתוח יכול להיות שונה משמעותית בין שני מנתחים שונים? כלומר - האם רמת הקושי מושפעת מכישורי המנתח? ואם כן, עד כמה יש לכך השפעה? 3. אני מבין שרשמת הקושי משתנה משמעותית מאדם לאדם - יש כאלה שלאחר יום-יומיים מהוצאת קטטר צריכים רק פדים, ויש כאלה שצריכים חיתול. למה זה כל כך שונה???

אם אתה מדבר על כריתת ערמונית פתוחה עקב הגדלה טבה (רגילה) ולא כריתה רדיקלית עקב סרטן - דליפת שתן לרוב איננה מהווה בעיה. גם אם כן מדובר בעיקר בתקופה הראשונה לאחר ניתוח וזו בעיה שמסתדרת לבד תוך כמה זמן. למה יש הבדל בין בני אדם שונים? למה שלא יהיה הבדל. אנו שונים זה מזה בגובה, בצבע השיער והעור, בכוח הפיסי, במנת המשכל ובכושר הגופני למה לא נהיה שונים בכל עניין - זו לא הפתעה. כל אחד מחלים מעט אחרת.

אני מתכוון לכריתה רדיקלית בעקבות סרטן ערמונית. ואני בעיקר מתעניין במשמעות של כישורי המנתח - עד כמה הם משפיעים, ואם תוכל אפילו לרדת לפרטי הניתוח עצמו כדי להסביר מה מנתח "כשרוני" יודע לעשות שמנתח "זוטר" לא יודע בהקשר של פגיעה בתפקוד שתן... תודה רבה

שלום האם אפשר לדעת מה משמעות הנתונים הבאים slope log psa months-0.10 6.97 doubling time velocity 0.01 1.19 slope log psa years 0.58 years doubling time velocity 0.08 ,usv

ככלל אלה נתונים המתארים שינויים בקצב עליית ה PSA על ציר הזמן או בז'רגון שלנו הקינטיקה של PSA. צריך דעת מהו ערך ה PSA הכולל כעת, ומה הית התוצאה ההסיטולוגית בניתוח וכן חשובה מאוד הבדיקה הגופנית. בקיצור - תהה משמעות הנתונים אשר תהה - רצוי להגיע עימם לאורולוג.

ד"ר שלום אני בן 60 ובזמן האחרון יש לי בעיה במתן שתן

מהי שאלתך?

שלום ד''ר , אני בן 17 ואני מאונן מגיל 12 כמעט כל יום האם יכול להגרם נזק ? בבדיקת שתן נמצא ליקוציטים גבוהים בשתן האם זה מסוכן ?

התשובה לשאלה הראשונה היא - לא לא מסוכן ורוב הנוער עוסק בזה. לשאלה השניה - העניין מחייב בדיקה אצל אורולוג

שבוע טוב לאחרונה עברתי ריסוק חוץ גופי לאבן בגודל 1.3 ס"מ הריסוק עבר בהצלחה לפי מס' האבנים שירדו. השאלה שלי כל כמה זמן אני אמורה להיות בביקורת על מנת לבדוק שאין אבנים חדשים. אני ידועה עם רקע מחלת האנים עברתי במשך מס' שנים כ-6 ריסוקים בדרכים שונים. אשמח לקבל תשובה תודה מראש.

מחלת אבנים מתאפיינת בנטיה חוזרת לייצר אבנים משך השנים ולכן זה שריסקו והוציאו או ניקו בכל דרך אחרת את המערכת שלך אינו מבטיח שלא תהיה הישנות. רצוי לכן להיות במעקב צמוד של אולורוג למשך מספר שנים לפחות לפני שקובעים ש"הכל בסדר". כמו כן דרוש בירור מטבולי הכוונה לבדיקות מעבדה בכדי לאתר את הפגם שהביא להיווצרות אבנים מתכתחילה.

תודה רבה על התשובה המהירה

לבעלי נמצא סרטן בערמונית והרופא שבדק אתו המליץ מידית על ניתוח ובחו"ל, עקב הנסיון הרב שיש בחול לעומת בארץ. מבדיקה עם הביטוחים נאמר לנו שעלינו להביא המלצה על ידי רופא , הממליץ כי ניתוחים בחול בעלי סיכויי החלמה מלאה רבים יותר מבארץ. שאלתי, למי עלי לפנות בכדי לקבל המלצה כזו? מה הסיכוי שאקבל המלצה כזו?

אינני יודע למי לפנות על מנת לקבל המלצה כזו אבל עם כל הכבוד ההמלצה שקיבלתם בעניין זה איננה אחראית ואינה מוצדקת בעיני. כריתת ערמונית רדיקלית נערכת בישראל כבר קרוב ל 3 עשורים ויש כבר מומחים רבים מאוד העוסקים בכך ביום יום. אילו היה ממש במהלצה שקיבלתם זה היה פוסל מבחינת אתיקה רבים וטובים העושים זאת באופן יומיומי (ובאיכות שאינה שונה ולעיתים אף עולה על הנעשה בחו"ל), כי אסור לו לרופא להציע לחולה פיתרון שהוא פחות מהטוב ביותר.

מקריאת ההתכתבות בפורומים בנושא הבנתי שניתוח רובוט נמצא בארץ שנתיים בלבד, ושהוצאת הערמונית כשלעצמה אינה בעייתי אך פגיעות נלוות יכולות לפגוע במערכות השונות שיכולות להעביר גבר בן 50 עובד ספורטאי ופעיל בכל התחומים לעולם הגריאטריה. ולצערי ממספר קטן מאוד של מנותחים בארץ קיבלתי את ההלצה החמה לנתח בחול. אני בהחלט מבינה את המקום של האתיקה ושל הנאמנות המקצועית, אך בקהילה הרפואית בארץ הוא רק סטטיסטיקה אך בביתינו זה 100% שיש לנו. הסטטיסטיקה ממה שקראתי מדברת על עשרות בודדות של ניתוחים לרופא בארץ לעומת מאות עד אלפים בחו"ל. האם תוכל לתת לי מידע על הניתוח עצמו? זמן אישפוז, התאוששות, אילו פגיעות? כיצד מטפלים בהם?

ד"ר ליבוביץ', קיימת גם אפשרות, שאינני יודע את סבירותה, שהייתה טעות ברישום דגימות הביופסיה, והיה בעצם בלבול בין שני אנשים שונים (דגימות של X נרשמו כדגימות של Y ולהיפך). כיצד ניתן לשלול מקרה כזה בביופסיה שנלחקה בבי"ח ציבורי? תודה

גם האפשרות הזו קיימת משום שטעויות אנוש קיימות בכל מקום בו בני אדם עובדים. אינני יודע את שכיחות התופעה אך לדעתי מדובר במצב נדיר. ננקטות פעולות רבות כדי למנוע זאת מחינת סימון מבחנות הביופסיה והטפסים הנלווים והקפדה על נהלי זיהוי מחמירים אבל אין אף מערכת המעניקה 100% בטיחות מפני טעות. מרגע שחומר הביופסיה נלקח מגופו של האדם והושם במבחנה אין דרך (כמעט) לזהות ממי נלקחה. במילים אחרות אם דגימת ביופסיה של חולה א' הושמה במבחנה המסומנת במדבקה של חולה ב' - אין דרך לזהות שהדגימה נלקחה מהאדם הלא נכון.

אין אפשרות לבצע בדיקת DNA? במחקרים שקראתי הצליחו לבדוק התאמה

שלום ד"ר, איך אוספים נתונים למחקרים בנוגע לסרטן ערמונית בארץ? הכי ניתוחים למשל מבוצעים בבתי חולים שונים. אפילו טיפול בבנאדם אחד נע בין כמה בתי חולים (אחד לניתוח, אחד להקרנות וכו') וכמו-כן ייתכן שבנאדם עובר בין מספר אורולוגים, ואח"כ לאונקולוגים כך שאין בנאדם אחד שיודע הכל... כיצד בד"כ נאגר המידע שמשמש למחקרים? האם כל אורולוג "מדווח" למאגר כלשהו? אם יש משהו כזה, האם זה אנונימי או ששם החולה גם ידוע..? (מניח שיש איזושהי סודיות רפואית..) תודה

הסקרנות והשאלה במקומם. מחקר קליני נערך תחת בקרה (רגולציה) של המחוקק, ותחת כללי אתיקה מוגדרים היטב המקובלים כאמנה מחייבת בעולם המודרני תחת הכותרת GCP= good clinical practice. ה GCP מהווה הרחבה והתעמקות גדולה מאוד על בסיס אמנת הלסינקי אשר הגדירה לראשונה כללים מחייבים לגבי ניהול מחקר רפואי בבני אדם. לכן לפי החוק במדינת ישראל - כל חוקר המבקש לערוך מחקר בבני אדם (אפילו אם המחקר כרוך רק באיסוף נתונים מתיקים רפואיים חייב באישור הניתן ע"י מנהל בית החולים ובמקרים מסויימים מנכ"ל משרד הבריאות) כל מחקר מחייב שכל אדם הנכלל בו יקבל הסבר ויביע הסכמתו להיכלל במחקר בכתב. הסכמה זו מדעת כוללת את הבהרת העובדה שמדובר במחקר רפואי, החלופות הקליניות להשתתפות במחקר, התועלת והנזק האפשריים הצפויים למשתתף, והאפשרות לסגת מן המחקר בכל עת. כל מחקר קליני מחייב איסוף רישום ודיווח של תופעות לוואי ואירועים חריגים הקורים במהלכו גם אם לכאורה אין קשר בינם לנושא המחקר ויש עוד ועוד כללים והגבלות. תחת הגבלות אלה ותוך שקיפות מלאה (משום שכל מחקר מתפרסם באתר אינטרנט עולמי) ניתן לאסוף חומר מגיליונות רפואיים, לשתף פעולה בנושא זה עם חוקרים ומוסדות אחרים בארץ ובעולם, ואף לבצע מחקר התערבותי בו בחלק מהמטופלים עושים א ובחלק ב ומשווים תוצאות. ניהול המחקר נעשה תמיד באופן אשר יצמצם סיכון למשתתפים למינימום האפשרי ויגדיל הסיכוי לתועלת. בכל מחקר חל חיסיון מלא על פרטים מזהים של המשתתפים בו כולל בנושא של שתיוף והעברת מידע בין חוקרים. לכן המטופלים הנכללים מקבלים מספרי קוד במקום שמם או ת.ז. אני מציע לחפש ברשת מידע אודות כללי אתיקה במחקר, ועדות לניסויי אנוש ו GCP. שם תוכל לקבל פרטים נוספים.