פורום אורולוגיה אונקולוגית

שלום ד"ר ליבוביץ. לפני מספר ימים הבחנתי כי על אשך שמאל יש לי בליטה קטנה , כמו גודל של פצעון של עקיצת יתוש . האם עלי לחשוש ? מה עלי לעשות ? לפני מספר חודשים היו לי כאבים חדים במפשעה , נשלחתי לבדיקת אולטרה סאונד שאיבחנה כי יש לי רק וריקוצלה. לתשובתך אודה , תודה .

צריך להבחין בין בליטה בעור שק האשכים ללא קשר לאשך - לרוב לא ממצא מסוכן לבליטה של האשך עצמו בתוך השק וללא מעורבות של השק - עלול להיות גם דבר מסוכן. אורולוג יוכל להבחן בקלות בין שניהם. כבר נבדקת? ווריקוצל היא תופעה של גודש בוורידים המנקזים אשך וקיימת בכשישית מהגברים הצעירים. לרוב לא ממצא בעייתי המחייב טיפול

לא ד"ר , לא ביקרתי אצל אורולוג , רופא המשפחה שלח אותי לאולטרה-סאונד לפני חצי שנה בערך לאחר שהיו לי כאבים חדים במפשעה ובאשך .

היי דן, תוכל בבקשה לשתף כיצד אתה מצליח להספיק כל כך הרבה, ולא להתעייף? השאלה נובעת מסקרנות אישית שלי... תודה

אני גם עייף וגם מרגיש שלא מספיק כ"כ הרבה...

מה אומר PSA שתמיד היה ערך של 0.4 -0.5 ועכשיו קפץ לערך של 1.9 למרות שעדין נמצא בנומרה האם יש חשיבות לקפיצה .? אני סובל מדלקת כרונית שנים בערמונית ולא נמצא חיידק . האם זה יכול להיות סרטן ערמונית \אשכים? תודה רבה

לא אומר הרבה. ה PSA עלול להשתנות ממגוון של גורמים ובכלל זה גם סרטן הערמונית אך בוודאי לא רק סרטן. לא כדאי להניח הנחות או לפרשן רק על סמך נמון יחיד. כדאי להיבדק אצל אורולוג. עוד עניין - אין טעם או הגיון בשאלה המתחילה במילים "יכול להיות" כי כמעט הכל "יכול להיות" ולכן כמעט תמיד התשובה לכל השאלות האלה היא כן - יכול להיות

שלום ד"ר ליבוביץ, תוכל בבקשה לתאר (בנקודות) את הידוע לך מנסיונך לגבי סוג זה של סרטן שמקורו בערמונית - signet cell? בעיקר במה הוא שונה מסרטן "רגיל" השכיח יותר.. בנוסף, אם יש מידע שלא ניתן לכתוב כאן בהודעה, אז אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות רלוונטיים. המידע שהצלחתי למצוא באינטרנט הוא מאוד מינימלי. תודה רבה!

אין מידע רב בנושא וכבר התייחסתי לכך בתשובה לבני מתאריך 1/6/2011 קרא למטה

שלום ד"ר ליבוביץ' ראשית, לא יכולתי שלא לשים לב לתדירות ולזמנים שבהם אתה מקדיש לפורום, אז אני רוצה לומר תודה בשמי ובשם שאר האנשים שמקבלים כאן תשובות מפורטות ממך. רציתי לשאול כמה שאלות שקשורות לטיפול אחרי ניתוח רדיקלי של כריתת ערמונית: 1. איזה בדיקות נהוג לעשות לאחר הניתוח? (צילום חזה, MRI, וכו'). האם עושים אותם בכל מקרה או רק כאשר התוצאה הפתולוגית מעידה על פריצה מהקופסית? 2. האם מנסיונך, כאשר מדובר בגליסון 8 ומעלה, לרוב יש כשלון ביוכמי? 3. במידה והתוצאה הפתולוגית מעידה על שוליים חיוביים, מה נהוג לעשות? האם נהוג להפנות את המטופל לאונקולוג? או שהאורולוג הוא זה שממשיך לטפל מבחינת קרינה, הורמונים? כלומר איך המטופל ממשיך לקבל טיפול..? 4. שאלה בקשר לעלויות: כאשר מגיעים לאורולוג באופן פרטי לטיפול (למשל הרצליה מדיקל סנטר) והאורולוג גם מבצע את הניתוח - האם בביקורים נוספים לאחר הניתוח (במידה ויש צורך) צריך להמשיך לשלם על כל פגישה? או שהתשלום על הניתוח מכסה גם את המשך הטיפול במידה ונדרש..? 5. האם טיפול קרינתי עולה כסף או שממומן ע"י קופת חולים? 6. האם טיפול הורמונלי עולה כסף או ממומן ע"י קופת חולים? 7. האם המטופל מקבל עותק של התשובה הפתולוגית לאחר הניתוח או שהיא נשארת אצל האורולוג? 8. תוך כמה זמן מהניתוח וקבלת התשובה הפתולוגית, בד"כ יש להתחיל טיפול? תודה רבה רבה מראש !!!

נא ראה תשובותי בין שורותיך: ראשית, לא יכולתי שלא לשים לב לתדירות ולזמנים שבהם אתה מקדיש לפורום, אז אני רוצה לומר תודה בשמי ובשם שאר האנשים שמקבלים כאן תשובות מפורטות ממך. תודה רבה מאוד. לכבוד הוא לי, ובנוסף תמיד עושה טוב על הלב לקבל מעט פירגון. רציתי לשאול כמה שאלות שקשורות לטיפול אחרי ניתוח רדיקלי של כריתת ערמונית: 1. איזה בדיקות נהוג לעשות לאחר הניתוח? (צילום חזה, MRI, וכו'). האם עושים אותם בכל מקרה או רק כאשר התוצאה הפתולוגית מעידה על פריצה מהקופסית? - הבדיקה האחת המדוייקת והאמינה ביותר ביחס למצב האונקולוגי לאחר הניתוח היא בדיקת ה PSA בדם. כפי שתראה אולי בתשובה לגולש הקודם, אנו מקיים לרמת PSA<0.1, וכל ערך מעל לזה ובפרט כאשר יש מגמה של עליה הדרגתית על-פני זמן מעלה חשד סביר להימצאות סרטן שיורי בגוף. הבדיקה רגישה לעין ערוך יותר מכל בדיקת דימות קיימת ולכן בדיקות צילומיות = דימות אינן נהוגות כלל כרוטינה לאחר הניתוח. עם זאת, במאמר שכתבתי לעיתון CANCER לפני מס' שנים הראיתי לראשונה כי סרטן הערמונית עשוי להתקדם למצב גרורתי לאחר ניתוח גם מבלי שה PSA עולה - אך זהו מיעוט יחסית נדיר ולא הכלל, והוא אופייני דווקא בגידולים בדרגה הגבוהה (גליסון 8 ומעלה). השימוש בצילומים אם כן אינו רוטיני אלא ננקט בהתאם לקליניקה ולשיקול הדעת של הרופא. 2. האם מנסיונך, כאשר מדובר בגליסון 8 ומעלה, לרוב יש כשלון ביוכמי? -קשה לתת תחזית כאשר מסתכלים על פרמטר אחד בלבד. נתונים נוספים שבהם יש להתחשב כוללים גם PSA טרם הניתוח, רמת נדיר של PSA, האם היתה פריצה אל מחוץ לערמונית, האם היתה חדירת הגידול לרקמות אחרות או לקשרי לימפה ועוד. ככלל, גליסון 8 מציב את המחלה בקבוצת הסיכון הגבוה ובה לחלק גדול מן החולים סיכון להישנות ביוכימית ולהתהוות גרורות בהמשך. עדיין ניתן לרפא ולהציל חלק לא מבוטל מן החולים בקבוצה זו. 3. במידה והתוצאה הפתולוגית מעידה על שוליים חיוביים, מה נהוג לעשות? האם נהוג להפנות את המטופל לאונקולוג? או שהאורולוג הוא זה שממשיך לטפל מבחינת קרינה, הורמונים? כלומר איך המטופל ממשיך לקבל טיפול..? - כאשר יש שוליים חיוביים קיים סיכון מוגבר להישנות המחלה. גם כאן הסיכון אינו אחיד והוא תלוי בשני גורמים: דרגת הממאירות והיקף השוליים הנגועים. כך למשך מי שיש לו מוקד מיקרוסקופי של גליסון 6 בשוליים החיובים לא נמצא באותו סיכון כמי שיש לו מספר מוקדים גדולים מ 3 מ"מ של גליסון 9. כיום לגישתי האישית ולדעת קולגות בעולם, יש חשיבות גדולה מאוד לטיפול בקרינה כאשר יש שוליים חיוביים ביותר ממוקד אחד או כאשר גודל המוקד גדול מ 3 מ"מ או כאשר הגליסון גבוה מ 6. במצבים האחרים זו לא טעות להמתין עם הקרינה ולעקוב באופן צמוד אחר ה PSA. הטיפול בקרינה ניתן בידי אונקולוגים. מידת המעורבות של האורולוג/אונקולוג בתהליך ובהחלטות תלוי מאוד בטיב הקשר המקצועי ביניהם. לעיתים קרובות החולה מפיק את המיטב ממומחים מתחומים שונים היודעים לעבוד יחד כצוות אחד. טיפול הורמונלי בנסיבות אלה אינו רוטיני ואינו חובה. 4. שאלה בקשר לעלויות: כאשר מגיעים לאורולוג באופן פרטי לטיפול (למשל הרצליה מדיקל סנטר) והאורולוג גם מבצע את הניתוח - האם בביקורים נוספים לאחר הניתוח (במידה ויש צורך) צריך להמשיך לשלם על כל פגישה? או שהתשלום על הניתוח מכסה גם את המשך הטיפול במידה ונדרש..? - לא אוכל לדבר בשם כל האורולוגים (למרות שאני מזכיר האיגוד). נראה לי סביר לגמרי וראוי שלפחות הביקור הראשון לאחר ניתוח - כל ניתוח יהיה כלול במחיר הניתוח. אם לעומת זאת, המטופל מבקש להישאר במעקב אישי פרטי ארוך טווח לאחר ניתוח אצל המנתח ולאפשר לו להביא בפניו לבטים שונים וכן הלאה - כלומר לקבל ערך מוסף מהמשךהקשר ביניהם - זו בעיני עבודה נוספת הראויה לתגמול נוסף. 5. האם טיפול קרינתי עולה כסף או שממומן ע"י קופת חולים? - אמור להיות מכוסה לחלוטין ע"י קופת החולים 6. האם טיפול הורמונלי עולה כסף או ממומן ע"י קופת חולים? -כנ"ל 7. האם המטופל מקבל עותק של התשובה הפתולוגית לאחר הניתוח או שהיא נשארת אצל האורולוג? -חוק זכויות החולה קובע מפורשות שהרשומה הרפואית עומדת כולה לזכות החולה והוא יכול בכל עת לקבלה (או העתק ממנה). אני אישית מוסר תמיד מסמכים כאלה לחולה. 8. תוך כמה זמן מהניתוח וקבלת התשובה הפתולוגית, בד"כ יש להתחיל טיפול? - בהנחה שמדבריםפ על קרינה - העבודות הגדולות שבחנו את העניין מדברות על 4 חודשים. כך שלמשוך את זה מעבר לכך - זה לעשות דבר עליו אין לי נתונים. מצד שני, חשוב מאוד להביא את המטופל לקרינה כאשר הוא כבר החלים מן הניתוח מבחינת הצלקת, מבחינת התפקוד היומיומי והכוחות, ובעיקר כאשר הוא מטיל שתן היטב ושולט היטב בשתן.

שלום, תוכל בבקשה להוסיף קישור למאמר הנ"ל.. תודה רבה

ד"ר ליבוביץ' שלום, כמה זמן לאחר ניתוח כריתה רדיקלית נהוג להתחיל במעקב PSA? כלומר, מתי הפעם הראשונה שיש לעשות בדיקת PSA לאחר הניתוח? שאלה נוספת - הבנתי שיש מונח שנקרא נדיר (או משהו דומה) שקשור ל PSA.. תוכל בבקשה להסביר? תודה רבה

למרות שהחלבון PSA מיוצר כמעט בלעדית ברקמת הערמונית, סילוק הערמונית בכריתה רדיקלית אינו מוריד את ה PSA ל 0 מיידית בגמר הניתוח אלא שיש קצב דעיכה שלו הקשור למשך הקיום הביולוגי בגוף של החלבון שכבר יותר לפני הניתוח עד שהוא מפורק. בהתאם לקצב ההתפרקות של ה PSA ולרמתו ההתחלתית טרם הניץוח קובעים מתי הפעם הראשונה לבדוק PSA. לרוב זה כחודש לאחר הניתוח. במצבים נדירים בהם ה PSA ההתחלתי גבוה כדאי להמתין יותר. במידה וממהרים לבדוק PSA מוקדם יותר אנו עלולים לקבל תשובה של ערך גבוה מהצפוי ו"להדליק" בכך שלא לצורך נורות אדומות לגבי המצב האונקולוגי האמיתי של המנותח. נדיר = באנגלית רמת השפל. כלומר אנו רוצים לדעת מהי הרמה הנמוכה ביותר אליה הגיע ה PSA לאחר טיפול בסרטן הערמונית. אידאלית ערך הנדיר הוא אפס. רמה שמתחת ל 0.1 נ"ג/מ"ל מקובלת כ "PSA בלתי מדיד" ונחשבת כתוצאה המבוקשת מבחינת ה PSA לאחר ניתוח

בן 56 לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בשל גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית שוליים נקיות גליסון3+4 בשל כישלון ביוכימי מועמד להקרנות כעת מטופל בהורמונים לקחתי 10 כדורי קסדקס וזריקת לוקרין ובעוד 3 חודשים עוד זריקה psa כעת 0.04 לפני הטיפול ההורמנלי0.26 והשאלות1-בקשר לתופעות הלואי של ההורמונים ומיוחד החשק המיני שנעלם האם יחזור לאחר הפסקת הטיפול ההורמונאלי או יחמיר עם ההקרנות?2-מה דעתך לגבי תשובת psa ואם יש צורך בהקרנות או מספיק מעקב? תודה מראש

מה היה הערך הנמוך ביותר של ה PSA לאחר הניתוח? אם לא היה "בלתי מדיד" כלומר קטן מ 0.1 הטיפול בהורמונים חיוני. אם כן היה בלתי מדיד ובעיקר אם העליה ב PSA לאחר מכן היתה איטית לא בטוח שהצורך בטיפול הורמונלי מבוסס די הצורך. טיפול לדיכוי הורמונים זכריים מביא לתופעות לוואי כגון אובדן החשק המיני ולרוב גם אובדן הזיקפה, השמנה מרכזית, גודש וכאב בשדיים והגדלתם, החלשות עצמות, גלי חום ושינויים במצב רוח. לרוב תופעות נוטות לחלוף לאחר הפסקת הטיפול באופן הדרגתי. עם זאת ההתאוששות איטית ויכולה להימשך שנים אחדות ובחלק מהמקרים אין התאוששות כלל. קרינה אינה פוגעת בחשק המיני אך בסבירות גבוהה תפגע בזיקפה אם כי רק כעבור מספר חודשים או שנה.

דוקטור שלום האם יש סיבות נוספות לpsa גבוהה חוץ מפרוסטטה לדוגמה ניתוח להסרת פיסטולה בשן שעברתי בלא הצלחה יתרה בתודה מראש

PSA הוא חלבון המיוצר ע"י תאי הערמונית, אך קיים בכמויות מזעריות גם ברקמות אחרות כגון בלוטות רוק, בלוטות מין משניות אחרות ואפילו ברקמת הכליה. יש סיבות מגוונות לעליית PSA שלא כולן קשורות לסרטן הערמונית

ד"ר ליבוביץ' שלום, האם תוכל להסביר כיצד ייתכן שבאולטראסאונד ו MRI לא יזהו כלל גידול, אולם ביופסיה כן מגלה? מה המשמעות של זה? האם זה אומר שהגידול ממוקם לערמונית? האם מדובר בסוג של גידול ש"אינו נראה" בבדיקות הדמיה, ואין כל משמעות של גידול ממוקם או לא..? תודה רבה !!

סרטן הערמונית אינו יוצר תמיד גוש מוגדר שיש לו מאפיינים שונים כל כך מיתר הרקמה סביבו אשר הבדלים אלה ייקלטו באמצעי הדימות. לכן, בטכנולוגיה הקיימת היום אין אף בדיקה אידאלית אשר יכולה לראות גידולים בצורה ברורה ובעיקר אין אף בדיקה אשר יכולה לשלול גידול כאשר אינה רואה אותו. ביופסיה לעומת זאת איננה מסתמכת על איתור גוש או על שינוי ברמה הנראית לעין אלא הולכת לרמה המיקרוסקופית ושם בדרך כלל הדברים ברורים יותר

שלום ד"ר ליבוביץ', מזה זמן רב (שנים) לאחר שאני משתין ויוצא מהשירותים, יש לי דליפת שתן שמרטיבה את התחתונים. זה קורה כמעט כל פעם. הייתי לאחרונה אצל אורולוג שטען שמקור הבעיה הוא שהקצה של הפין (בסוף הצינור שמוביל את השתן) אינו פתוח לגמרי אלא רובו פתוח ובקצה הוא סגור. אז הוא טוען שבצינור הזה נאגר שתן, וכאשר אני זז, יוצא מהשירותים וכו', השתן יוצא. אני בן 28, והוא כלל לא ביצע בדיקה רקטלית כיוון שאמר שאני צעיר בשביל בעיות ערמונית. הוא אמר שיש אפשרות לבצע ניתוח כדי לפתוח את היציאה של השתן, אך הוא אינו ממליץ. השאלות: 1. האם ההסבר שלו הגיוני מבחינתך? 2. האם אתה מכיר את התופעה הזו, ויודע אולי האם יש לה מונח רפואי (כדי שאוכל לקרוא עליה)? 3. האם אצטרך לשים כל החיים פד בתחתונים כדי שיספוג את דליפת השתן? תודה רבה !!

אם אני מבין אתה מה שנאמר לך נכון הוא מכוון לכך שיש לך היצרות בפתח הפין מה שמכונה meatal stenosis כמובן אין לי דרך לאשר שאכן בכך המדובר מבלי לבדוק אותך ואני אישית מאמין שיש מקום לבדוק אותך בצורה מעמיקה יותר לפני החלטה על ניתוח הגם שמדובר בניתוח קטן

בימים האחרונים אני מרגיש צריבה או סוג של "שרפה" באשך ימין(לא כאב) זה מופיע אחד לכמה שעות למספר דקות ונעלם עלי לציין שהאשכים נראים בסדר אין נפיחות ואין סימנים חיצונים. האם זה סוג של דלקת? מאחר וזה לא כואב האם לחכות קצת עד שאולי זה יחלוף מעצמו או לגשת לאורולוג בדחיפות? כמו כן אני סובל כמה שנים מערמונית מוגדלת ועקב עליה בpsa ממתין הבתור לביופסיה של הערמונית. האם זה קשור למה שקורה עכשיו אצלי באשך ימין. בתודה מראש.

זה לא נדיר שאדם פונה אלינו עם תלונות כאלה ואחרות באשך ולא מוצאים כל ממצא המסביר אותן. מצד שני עם כל הכבוד הרואי אתה בדקת את האשכים שלך אבל עדיף שתיבדק גם אצל אורולוג מומסך. בלי בדיקה אין דרך לתת לך תשובה

שלום, מהו טווח ה PSA התקין לבחור בן 25-30? תודה

כיום אין אנו מדברים עוד על טווח PSA תקין משום שבכל קבוצת גיל ובכל רמת PSA קיים סיכון מסויים לסרטן. לכן, אין רמה של PSA שבה בוודאות לא יתכן סרטן הערמונית ומכאן שהמושג PSA "תקין" אינו קיים בכלל. במקום זאת אנו מדברים על PSA נמוך לעומת מוגבר. אין תשובה (לפחות שאני מכיר) לשאלתך, בין היתר משום שסרטן הערמונית בקבוצת הגיל 25-30 היא מחלה נדירה ביותר, ולכן אין צורך ולא מקובל לבדוק PSA בגברים צעירים כל כך.

אני בן 70 עברתי ניתוחradical prostatectomi לפני5 שנים ומאז אין לי זיקפה כלל.קיבלתי מאורולוג מומחה g האם נישקפת לי סקנה ממשית בלקיחת כדור זה? levitra 20 m

האם נשקפת לך סכנה ממשית מלוויטרה 20 מ"ג? התשובה - בדרך כלל לא. הסכנה (והיא קיימת בכל 3 התרופות ממשפחה זו) צץייחסת לחולים אלרח אוטם בעיקר טרי של שריר הלב המטופלים בניטריטים. ובכל מקרה שילוב בין ניטריטים לתרופות אלה אסור. אם אתה לא חולה לב ולא לקוח ניטריטים לא אמורה להיות בעיה.

AFP הם ראשי תיבות ל alpha feto-protein. זהו חלבון עוברי המשמש באורולוגיה כסמן אפשרי לחלק מגידולי האשכים. הוא לא משמש לאיתור סרטן אלא לקביעת דרגת הסיכון של הגידול לאחר כריתת האשך ולהערכת התגובה לטיפול בהמשך. AFT - מה זה?

ד"ר ליבוביץ' שלום, עקב הצורך לקרוא מידע רפואי בתהליך הטיפול בסרטן הערמונית, אני מסוקרן לדעת כיצד נכתב דוח ניתוח. כלומר, האם המנתח בסיום הניתוח יושב מול המחשב וכותב דוח, או שבמהלך הניתוח המנתח קורא בקול את השלבים שהוא מבצע ומישהו רושם במחשב (כמו בבית משפט)? תוכל בבקשה להאיר קצת את החושך שיש לי ולחולים אחרים ממה שמתחולל בחדר הניתוח? תודה מראש על האינפורמציה!

קודם כל אני מודה לך על השאלה החשובה והמעניינת ואתה צודק- ראוי שהציבור באמת ידע. דו"ח ניתוח הוא חלק ממה משקרוי רשומה רפואית והיא למעשה מתכונת מסודרת של תיעוד בכתב של ממצאים, מחשבות החלטות, לבטים ופירוט של טיפול. התיעוד חשוב ביותר מהיותו אמצעי להעברת מידע בין גורמים מטפלים. כך למשל מכתב שחרור מאישפוז נועד לפרט לרופא המשפחה מה היה ומה נעשה עם המטופל באישפוז ומה הפעולות שצריך לנקוט עתה משחזר לקהילה. דו"ח הניתוח הוא מסמך המפרט מה נעשה בניתוח. הוא כולל את זהות המנותח, זהות הצוות לרבות רופאים מנתחים, מרדימים ואחיות, סוג הניתוח והצד המנותח, שיקולים והתוויות לניתוח, ממצאים בניתוח ומהלך הניתוח שהיינו פרק המתאר כמו בספר בישול מה נעשה במדוייק שלב אחר שלב. לבסוף ישנו סיכום המתאר כיצד הניתוח הסתיים, ומה מצב החולה בסיומו. מתוארת גם שיטת ההרדמה ואירועים חריגים בזמן הניתוח. מסמך זה נכתב באחריות המנתח (אם כי בפועל הוא יכול להכתב גם ע"י העוזר). לאחר הניתוח. בעבר כתבנו את המסמך ידנית וכעת מקובל להקלידו למערכת הממוחשבת של בית החולים. בארה"ב במרכז הרפואי בו עבדתי היה נהוג להקריא את דו"ח הניתוח לטלפון. הוא הוקלט קולית במערכת אוטומטית ובהמשך הוקלד לכתב ע"י צוות יעודי. אני מקווה שהעניין שפך מעט אור לתוך "החושך" שלך

שלום ד"ר דן ליבוביץ'. שמי יניב, בחור בן 22, פראמדיק במקצועי. ברקע יל"ד קשה לטיפול והפרעות קצב (PSVT) תכופות מזה כשנה וחצי (שחרור מצה"ל תחת פרופיל פוסל שירות 21). לאור החמרה בחודשיים האחרונים שבהן אין איזון ל"ד למרות טיפול ב-3 קבוצות תרופות במינונים מקס' ולאור יל"ד התקפי כולל הזעה וגלי חום, כאבי ראש הוחלט לחזור על הבירור הרפואי ולהרחיבו בכיוון אנדוקריני. איסוף שתן לקטכולמינים פתולוגי לאפינפרין (פי 24 מגבול עליון). בוצע CT בטן ואגן שפוענח כתקין (מכון מור). במיפוי MIBG הודגמה קליטה מוגברת באדרנל שמאלי. ביום ראשון יבוצע MRI באופן בהול על מנת להשלים קורולציה הדמייתית אבחנתית. לסיכומו של דבר עד כה נראה חשד גבוה מאוד לפאוכרומוציטומה. כרגע כבר מדובר על כריתת בלוטת האדרנל וכבר הוחל לפני יומיים טיפול הכנתי להרדמה- הופסקו ביתא בלוקרים, חוסמי אייס ומשתנים והוחל טיפול בחוסמי אלפא (קדקס). ידוע לי כי המצב "רגיש" מבחינה כירורגית- למיטה הבנתי מניפולציה שתבוצע על הגידול עשויה לגרום להפרשת קטכולמינים וכי יש צורך במציאת כירורג מנוסה בגישה לפרוסקופית על מנת לבצע באופן יעיל ואפקטיבי את הטיפול. אשמח לשמוע ממך ראשית עד כמה ניסיון יש בארץ לאורולוגים המנתחים בהסרת גידול ניורואנדוקריני מסוג זה? ולאיזה מומחים כדאי לפנות בעניין (מתמחים מתחום הכירורגיה האנדוקרינית, האורולוגית...)? שנית, אני מנסה לתור אחר מנתח שיוכל מפורשות לומר לי כי הוא יוכל לבצע באופו יעיל את הטיפול בגישה אנדוסקופית. קיבלתי המלצה על ד"ר דוד קקיאשווילי מרמב"ם כמומחה לאונוקולוגיה אורולוגית. אשמח לשמוע ממך ולקבל רושם כללי על התהליך הכירורגי מניסיונך בתחום הספציפי. תודה מראש ושבת שלום! יניב.

שלום לך. אכן כריתת אדרנל באבחנה של פיאוכרומוציטומה היא עניין רגיש ומורכב ומזכיר לי פירוק של פצצה מבלי שתתפוצץ - כלומר צריך לדעת מה עושים ולעבוד בזהירות ובדייקנות. לא פחות חשובה היא ההכנה לקראת והטיפול ההרדמתי תוך כדי הניתוח. בעבר הלא רחוק הגישה המקובלת לניתוחים אלה היתה בכירורגיה פתוחה. עם צבירת הניסיון הלאפרוסקופי נראה שגם גישה זו אפשרית ומתאימה ברוב הגדול של המקרים (וזה תלוי הרבה בגודל הגידול ומראהו ב MRI). הניסיון הכירורגי לא יכול להיות גדול מאוד בשום מקום כי בסה"כ מדובר בבעיה לא שכיחה במיוחד אך ברור לי כי הדבר ניתן לביצוע. בהצלחה

ד"ר ליבוביץ' שלום, אשמח אם תוכל לתאר את נושא הקטטר לאחר כריתה רדיקלית פתוחה של הערמונית. אשמח אם תוכל להתייחס ל: 1. למה שמים קטטר? 2. מה הכוונה שמחברים "בלון" - איך נעשה, איך מסירים בסוף התהליך.. לאן זה מחובר בפנים? 2. בתקופת הקטטר, האם צבע השתן צפוי להיות אדום? אם כן, לכמה זמן, וממה זה נובע? באילו מקרים זה לא תקין? האם הצבע האדום מקורו בעצם בדימום? 3. האם לאחר הוצאת הקטטר עדיין השתן צפוי להיות אדום (עם דם)? 4. בתקופת הקטטר, כאשר השתן חוזר להיות צהוב, האם הוא יכול לחזור ולהיות שוב אדום (או מרגע שחזר לצהוב, ה"החלמה" הסתיימה)? תודה רבה לך.

שלום לך בני, בניתוח רדיקלי כרורתים את כל בלוטת הערמונית אשר השופכה בחלקה הראשון עוברת דרכה. לכן צריך לחבר מחדש את שלפוחית השתן אל השופכה על מנת שתהיה המשכיות למערכת השתן ושהמנותח יוכל להטיל שתן דרך השופכה. חיבור זה מורכב וזקוק לזמן להחלים לפני שניתן להזרים דרכו שתן בלחץ גבוה, ולכן יש צורך להשאיר קטטר. לא יודע לאיזה "בלון" אתה מתייחס ולא מכיר את המושג. דימום בשתן אינו בעיה של ממש לאחר כריתת ערמונית רדיקלית אם כי השתן עלול להמשיך להיות אדמדם או ואורד לזמן מה ואין לזה משמעות

הי דן, תוכל בבקשה להסביא מהם הגבולות הניתוחיים של כריתת ערמונית? אני מתכוון למונחים כמו apical notch וכאלה, והאם יש הבדל בין מנתחים שונים - כלומר האם כל מנתח בוחר לכרות ערמונית בגבולות אחרים? תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!

גבולות כריתת הערמונית בחלקה הרחוק (אפיקלי) הוא הגבול הינה לבין השופכה. על מנת להמנע מהשארת חלק מן הערמונית בגוף החיתוך עצמו צריך להיות מחוץ לערמונית על השופכה עצמה. בגבול הקרוב - בסיס כיס השתן כנ"ל אמורה להישאר על הערמונית מעט רקמת כיס השתן על מנת שלא יקרה להיפך. הגבולות הקדמיים של הבלוטה לרוב אינם מהווים בעיה משום ששם מישור ההפרדה ברור יחסית. הגבול האחורי הוא הרקטום. למעשה הערמונית צמודה לדופן הקדמית של הרקטום ולרוב ניתן להפריד ביניהם מבלי להשאיר רקמת ערמונית על הרקטום ומבלי לעשות בו חור (אם כי שני הדברים אפשריים וקורים מדי פעם). בחלקים הצידיים אחוריים של הבלוטה עוברית כלי דם וביניהם נמצאים העצבים האחראיים לזיקפה. ניתן לנסות לשמר חלקים אלה בחולים מתאימים או להחליט לכרות אותם מראש בהתאם לנתוני המחלה. גבולות אלה מוגדרים ומוכרים למנתחים. עם זאת, כל מנתח בוחר בסופו של יום איפה בדיוק הוא מניח את הסכין או אמצעי חיתוך אחרים והיכן הוא קבוע את הגבול. מאחר והגבולות אף פעם אינם מאוד ברורים ואין תמרורים או חיצים קטנים עם שילוט (למרצבה הצער) הדברים כן תלויים בידע ובנסיון של המנתח

תודה רבה!

דן שלום, תוכל בבקשה להסביר את תפקיד הנקז בניתוח כריתת ערמונית רדיקלית פתוחה? אשמח אם תוכל להתייחס לאופן חיבורו, מקום חיבורו - לאן בדיוק הוא מחובר וכיצד הוא פועל? כמו-כן לגבי מתי ואיך מוציאים את הנקז? תודה מראש

בכל כריתת ערמונית רדיקלית נהוג להשאיר נקז ללא תלות בגישה הניתוחית (פתוחה, לאפרוסקופית או רובוטית). בניתוח נעשית השקה = חיבור מחדש של השופכה לכיס השתן. חיבור זה הוא תמיד מסובך ועדין ולוקח לו זמן להחלים. כדי להגן עליו משאירים קטטר דרשך השופכה לזמן מסויים לאחר הניתוח ובנוסף משאירים נקז = צינור המנקז שתן העלול לדלוף מן ההשקה שעדיין לא החלימה לגמרי. כך, במקום שהשתן הדולף אל מחוץ למערכת השתן יצטבר באגן הוא מנוקז באופן מבוקר אל מחוץ לגוף ואנו אף מודדים את נפח ההפרשה ולומדים בכך עד כמה הדלף חמור. ברוב המקרים ניתן להוציא את הנקז תוך 48 - 72 דעות בתלות בנפח הההפרשה

בעלי עבר את הניתוח הנ"ל לפני 3 ימים ומאז שהוציאו את צינור הנקז יש לו הפרשה רבה מהחור שנשאר, מה זה אומר? אשמח לתשובה!

שלום לך ד"ר. אני מקבל עכשיו שטיפות מיטומיצין לתוך השלפוחית השתן פעם בחודש (טיפול חוזר). האם בזמן הטיפולים האלו מותר לקיים יחסי מין רגילים ואורליים.

באמת שאלה טובה ותתפלא אבל אין תשובה טובה. העניין לא נבדק בצורה מספיק מדוייקת ולכן אין לי גרף האומר איזה ריכוז של מיטומיצין יש בהפרשות הזרע כעבור איזה זמן מהטיפול. עם זאת, החומר ניתן לשלפוחית השתן ונראה שמן השתן הוא מתפנה וסביר להניח (לא עניין שנבדק) שכעבור מספר ימים אין כבר זכר לו בשתן. לסיכום - אין מידע, מציע א. לדחות יחסי מין במספר ימים, ואולי להשתמש בקונדום

ד"ר ליבוביץ' שלום, אשמח אם תוכל להשיב על שאלות לגבי ניתוח כריתת ערמונית רדיקלית: 1. תוכל בבקשה להסביר מה זה PLND? אני מבין שזה קשור לדגימה של בלוטות לימפה. האם זה משהו שמתבצע בזמן הניתוח או לאחר הניתוח? מה משמעות הבדיקה, והאם היא נותנת מידע מספק לגבי פריצה של הגידול? כלומר עד כמה תוצאת הבדיקה משקפת את המציאות..? 2. האם בכל ניתוח כזה יש איבוד דם? האם כל איבוד דם מחייב מתן דם דרך הווריד? כלומר - מה הקריטריונים בזמן ניתוח שלפיהם מחליטים האם וכמה דם לתת? 3. כמה רופאים מנתחים יש בניתוח כזה? כלומר - האם רק רופא מנתח אחד, או שיש לו עוזרים נוספים? אם יש, כמה? הבהרה: אני לא מתכוון למרדים וכו', אלא האם הניתוח עצמו מבוצע ע"י מנתח יחיד או מספר מנתחים? 4. מהו בד"כ זמן ההחלמה מהניתוח שמאפשר לחזור להליכה ברגל ללא כאבים? 5. מהי מידת ההתאמה בין תוצאה פתולוגית לאחר ניתוח לבין חזרת המחלה? כלומר כאשר תשובה פתולוגית אומרת שהגידול מוגבל לערמונית - מה הסיכוי שהוא אכן מוגבל לערמונית? (האם ידוע מספר כזה ממחקרים..) תודה רבה רבה !!!

לשאלותיך: 1. PLND הוא קיצור המבטא כריתת בלוטות ליפמה (יש לומר קשרי לימפה בעברית תקנית) מם האגן במטרה לברר האם המחלה התפזרה לאתר זה שהוא לרוב האתור הראשון לפיזור מחוץ לבלוטת הערמונית. ה PLND מבוצע כחלק מן הניתוח והבדיקות בחומר המוצא נערכות לאחר הניתוח. 2. בכל ניתוח כזה קיים איבוד דם כלשהו אך הוא יכול לנוע בין מספר עשרות סמ"ק שזה דימום ללא כל משמעות לכמה מאות שזה כבר כן משמעותי. כיום הסבירות לצורך בהחזר דם הוא כ 10%. מי שמחליט על מתן דם הוא המנתח בהתאם לשיקול דעת קליני ולבדיקות מעבדה. הנטיה כיום היא לנסות לא לתת מנות דם עד כמה שניתן כדי לצמצם תופעות לוואי של טיפול כזה. 3. יש רופט מנתח אחד המבצע את הניתוח, מנהל את מהלכיו ומקבל החלטות. בנוסף קיים עוזר מנתח הפועל יחד עם המנתח וכשמו כן הוא - מסייע לו טכנית לבצע את הפעולה אך אין הוא מוביל אותה או מבצעה אותה. 4. כמובן שיש שונות רבה. אני משתדל להוציא את כל המנותחים מהמטיה כבר למחרת הניתוח מסיבות רבות אך בעיקרון כמה שיותר מהר חוזרים להתהלך על הרגליים - כך ההחלמה טובה ומהירה יותר. על-פי רוב, ניתוח זה לא מאוד כואב ועם מעט מאמץ ומשכחי כאב ניתן להסתובב במחלקה כבר למחרת הניתוח, ומכאן ואילך כל יום זה נעשה מעט קל יותר. 5. תוצאת הניתוח ההיסטולוגית מנאת בדרך כלל היטב את הפרוגנוזה. בניגוד לביופסיות הערמונית המוציאות פחות מפרומיל אחד של חומר מן הערמונית, כאן כל הבלוטה על המבנה הפנימי שלה וגבולותיה החיצוניים (וכמובן קשרי הלימפה אם נעשה PLND)נתונים לביקורת פתולוגית. כך שהמידע המושג אמין ומהימן יותר מזה של הביופסיה. עם זאת, שאלתך מוצדקת והיא נוגעת לחוסר יכולת לנבא באופן מלא את היות המחלה אכן מוגבלת לערמונית וזאת בשני מתארים: ראשית אם מאה תאים חרגו מן הערמונית והלכו להתייש במקום אחר מרוחק כמו עצם למשל - אין אף בדיקה פתולוגית או אחרת שתוכל לאתר זאת. בחלק ממקרים אלה עתיד ה PSA להתחיל לעלות כעבור זמן והחולה למעשה עובר לשלב גרורתי למרות שנותח ולמרות שההיסטולוגיה מן הניתוח קבעה שהוא עם מחלה "מוגבלת". שנית, אין לערמונית קופסית אמיתית. כלומר אין קו גבול אנטומי היסטולוגי מוגדר לבלוטת הערמונית (זאת בניגוד לכבד, טחול כליה ואחרים) ולכן הפתולוג בוחן האם הגידול הגיע עד לגבולות הערמונית המצויים בידו וכך הוא קובע הן את מצב השוליים הכירורגיים והן את היות המחלה "מוגבלת" או לא. אפשרי מצב בו נותרה כמות זעירה של רקמת ערמונית שנכתחה או התקלפה לא טוב בזמן הניתוח (וזה יכול לקרות גם אצל מנתחים טובים ומנוסים), ופתולוג לא יוכל לעלות על זה. גם מצב כזה עלול להביא לעליית PSA לאחר הניתוח. לגבי המספר אליו אתה חותר - אין מספר אחד כזה כי הדברים נתונים ומושפעים במידה רבה ע"י רוגמים נוספים כגון דרגת הגליסון וה PSA

בחצי שנה אחרונה אני סובל מתסמינים רבים,שהתחילו באי נוחות קטנה בבטן ימין והם כוללים גם כאבי בטן בעיקר בקיבה שהחריפו בשבוע האחרון, זיעה קרה במצח, סחרחורות, גזים, פיהוקים, טעם מר (מתכתי) בפה (לא דלקת חניכיים), שינוים במרקם וצבע היציאות, יובש בידיים ועכשיו גם פיצול בזרם השתן.. עשיתי בדיקות גסטרו מקיפות לחיידק הליקובקטור (גסטרוסקופיה), לקרהון (קולנוסקופיה). הכל נקי. גם בדיקות הדם בסדר אולי חוץ: CRP-0.6 הפרוקטולוג מצא פיסטולה פראנלית. לפני חודש הופיע עוד תסמין: פיצול בזרם השתן ל-2.. ומה לעזאזל הוא קשור? אני גם ככה מספיק סובל ממערכת העיכול.. רציתי לדעת האם הוא קשור? ואני די מיואש ממצבי, הרופא משפחה לא מצליח להבין, רופאי הגסטרו סיימו עבודתם בהצלחה יתרה ואני נשארתי כלי שבור שמחפש תשובה בין דפי האינטרנט.. לפני כמה ימים התחילו לי כאבים חריפים בקיבה, אני נוגע באזור וממש כואב.. אני לא חי וחושב פשוט להגיע לביה"ח ולהתאשפז עד שימצאו מה זה לעזאזל, כי מעי רגיז לא גורם לפיצול בדרכי השתן ולחלק גדול מהתסמינים. אני רק אציין שאני בן 27 ומעולם לא הייתה לי בעיה רפואית חוץ מפציעות ספורט. אם תוכל אפילו רק להפנות אותי למישהו אני אודה לכם.

זרם השתן המפוצל אינו אמור להיות קשור לכל יתר התלונות. מבחינת תלונות הבטן היתי מציע לך להשלים בירור ע"י אולטרסאונד בטן עליונה, כליות וכיס השתן. נושא הזרם המפוצל צריך להתברר ע"י אורולוג

שלום, בן 65, מזה חצי שנה משתמש באנדרוג'ל. בבדיקה נמצאה עלייה תלולה ב - PSA. נשלחתי לביופסיה של הערמונית. האם יש בדיקות מקדימות לביופסיה שרצוי לבצע? תודה.

רצוי לבצע תרבית שתן כדי לוודא שאין לך חיידקים בזמן ביצוע הבדיקה ולצמצם בכך את הסיכון לזיהום

שלום רב לפני כ4 שנים חליתי בסרטן הערמונית . קיבלתיזריקות הורמונים והקרנות . בעקבות השתנה מרובה וערמונית גדולה , אני נוטל פרמיקסון ואומניק . רציתי לשאול האם בעקבות הטיפול שקיבלתי, יש טעם להמשיך וליטול התרופות? בברכה יקי

הטיפול בקרינה אינו משפר ממשית תלונות הנובעות מערמונית מוגדלת ויתר על כן בשלב הראשון יש אפילו החמרה בשל בצקת ותגובה דלקתית בערמונית לאחר ההקרנה. הצורך בטיפול תלוי עד כמה אתה זקוק לכך. כלומר איך איכות ההשתנה שלך כיום עם הטיפול. אם טובה ואתה מרגיש שאולי אינך זקוק יותר לטיפול, תוכל לשקול להפסיק את התרופות אפילו באון זמני לשבוע ולבחון אם יש הרעה של ממש בתלונות בהטלת השתן - מוטב לחזור ולקחת את הכדורים. אין אין - סימן שאתה כנראה לא זקוק להן.

מאז תחילת 2008 סובל מערמונית מוגדלת ותכיפות במתן שתן. עברתי בזמנו בדיקת צטולוגיה של השתן שיצאה תקינה.במו כן עברתי בדיקת ארודינמיקה באסף הרופא הבדיקה היתה בגדר הנורמה שלפוחית וכו... חוץ מזה שגילו שהשלפוחית לא מתרוקנה במתן שתןכך שאני רץ לעיתים קרובות לשרותים. בדיקות psa כדלקמן- אפריל 08 1.72 אוקטובר 08 1.55 נובמבר 09 עליה 2.55 התלוננתי אז גם על צריבה בשתן דבר שקורה לפעמים מאז. קיבלתי אנטיביוטיקה. וחזרנו לבדיקות psa דצמבר 09 2.3 ירידה. אפריל 10 2.28 בכל הבדיקות הנ"ל היחס עם הpsa טוטאל וחופשי והרגיל היה תקין. בדיקת psa אחרונה ינואר 11 psa 2.9 free psa 0.756 %free total psa 26.17 בבדיקה ידנית מלפני כמה ימים האורולוג מצא שהערמונית גדלה מדרגה 1 פלוס לאחד וחצי פלוס כמו כן יש אונה נוקשה בצד ימין דבר שנמצא מ2009 ואז הוא החליט ואני מסכים איתו שצריך לעבור ביופסיה פלוס אולטראסאונד טרנס רקטאלי. היות ואני מודאג מאוד רציתי לשאול מה הסבירות של ממצא סרטני לאור ההסטוריה הנ"ל. ועוד דבר שמדאיג אותי שנקבע לי תור באסף הרופא לעוד חודשיים. האם ניתן לחכות או לנסות להקדים ואפילו באופן פרטי.ושאלה אחרונה עד היום לא השתמשתי בתרופות בגלל תופעות הלוואי ותפקודי התקין לחלוטין בתחום המיני אבל עכשיו לאור המצב אני שוקל להשתמש באבורדט האם אפשר לפני הביופסיה או לחכות לאחר הבדיקה. אודה על תשובתך המהירה מודאג מאוד. נ.ב אני בן 57.5

לצערי לא רשמתי ברור תוצאות psa אחרונה מינואר 2011 הערכים הם psa 2.9 free pas 0.756 free/total psa 26.17% בתודה מראש

התלונות שלך לרבות העובדה שנותרת שארית לאחר התרוקנות אינן חריגות לגיל וקשורות לפחות בחלקן לערמונית מוגדלת. בעיניין זה הצורך בטיפול תלוי במידת ההפרעה לחיי היום יום וזה עניין לשיפוטתך האישי. החלטה על טיפול תרופתי אין לה כל קשר לעניין ה PSA ולחשד לסרטן בערמונית. כמו כן, טיפול באבודארט כתרופה יחידה הוא אפשרי אך פחות מקובל ונכון יותר לתת או חוסם אלפא כתרופה יחידה או שילוב של חוסם אלפא ואבודארט אך השאלה היא האם בכלל אתה זקוק לתרופות לגבי הביופסיה - סביר בהחלט להחליט לבצעה גם אם ה PSA "תקין" אם יש ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית. אין זה אומר שיש לך סרטן אלא שנוצר חשד במידה מספקת כדי ללכת לביופסיה. התורים אגן עמוסים וזמן המתנה של חודשיים אינו נדיר אך זו הספיה האפשרית באסף הרופא כרגע. האם ללכת באופן פרטי זה עניין להחלטתך.

כמו שכתבתי למרות האי נוחות אני לא משתמש בתרופות. אבל מאחר והערמונית שלי גדלה עוד קצת לאחרונה חשבתי שאבודארט יכול להקטין מעט את הערמונית(כמו גם במיקרים מסוימים לצערנו את הכושר המיני) וזאת כדי למנוע גדילה נוספת של הערמונית שתגרום אולי לעצירת שתן בעתיד או סיבוך אחר. תתקן אותי אם אני טועה. מבחינתי כמה שפחות תרופות אם בכלל. בקשר לביופסיה נבצע אותה ונקווה שתהיה תקינה. תשובתך הקודמת גורמת לי להיות יותר רגוע. תודה רבה וחג שמח.

דוקטור שלום אני בן 70 ב 2008 1 15 psa 5.45 נשלחתי לביאופסיה והיה תקין מאז ביצעתי כל 3 חודשים בדיקת psa הערכים שנמדדו היו לפי הסדר 4.89 5.06 5.24 5.18 4.51 5.26 4.78 5.46 6.12 5.29 5.13 והאחרון 6.2 ratio free total 0.19 מבקש לדעת האם יש צורך לבצע כל שלשה חודשים האם צריך לעשות ביאופסיה בתודה מראש יצחק

לדעתי (אינני רופא), יש חשד לסרטן ערמונית אך לא הצליחו עד כה "לתפוס" אותו בביופסיה. לדעתי צריך לחזור על הביופסיה (שלושה חודשים אחרי הביופסיה האחרונה), ואולי לקחת יותר דגימות... כדי לנסות ולדגום את הגידול. אתה מבין? בלי הביופסיה לא ניתן להוכיח... כמובן להמשיך עם מדידות PSA. אולי גם לבצע בדיקת MRI אנדורקטלית - לא מזיק, וייתכן שייתן לך מידע נוסף. חכה לתגובה של דן, הוא המומחה פה...

הבעיה עם PSA היא שהוא סמן לא מדוייק ובעיקר בלתי ספציפי. כלומר - למרות שהוא מוגבר במרבית חולי סרטן הערמונית לעיתים קרובות PSA מוגבר אינו מבטא סרטן אלא נובע מסיבות אחרות. סה"כ ה PSA שלך די יציב עם תנודות קלות במהלך שנתיים וזה סימן מעודד אך לא שולל וודאית קיומו של סרטן. ה PSA החופי גבולי ולא מלמד הרבה, והסבירות שיש לך סרטן נתסר שלא נתגלה שרירה וקיימת אך לא מוחלטת.איך יוצאים מן הסבך? - ראשית אין כל טעם או המלצה לבדיקות PSA כל 3 חודשים. עדיף לבחון תנודות ברמתו בטווחים של 6-12 חודשים. שנית - ניתן כמובן לחזור על הביופסיה. אם חלילה ביופסיה חוזרת תגלה סרטן - הרי שבכך הסתימה שאלת ה PSA (וכמובן מתחילות שאלות אחרות). אם הביופסיה תהיה תקינה - גם זה לא שולל קיומו של סרטן נסתר בבלוטה שחמק משתי ביופסיות. מנגד אם לא תעשה ביופסיה ותעקוב אחר רמת ה PSA קיים סיכון לכך שאתה נמנע מלטפל בסרטן אך הסיכון האמיתי שסרטן כזה יהפוך לגרורתי תוך כדי מעקב קפדני די נמוך. מצד שני אתה חוסך לעצמך פעילות פולשנית של ביופסיות. ניתן להיעזר גם בבדיקות מתוחכומות יותר כגון PCA-3 או MRI של הערמונית. הבעיה היא שבדיקות אלה אינן מספקות תשובה מוחלטת אלא הסתברותית- דהיינו האם מחדדות את התמונה עד כמה בנתונים שלך הסיכון להמצאותו של סרטן נסתר גבוה, אך הן לא אומרות אם עליך לעבור ביופסיה או לא. כך למשך בדיקת ה PCA-3 יכולה להגיד שאצלך הסיכון לסרטן גבוה ואתה תעבור ביופסיה נוספת שתהיה תקינה או להיפך הבדיקה יכולה להגיד שהסבירות לסרטן נמוכה ואתה לא תעבור ביופסיה ולא נדע . אני חושש שזה כל מה שניתן לומר באופן אינטרנטי.

דן שלום, יש לי שאלה ממוקדת: בביופסיה בדגימה אחת מתוך 12 זוהה סרטן. גליסון 9, זוהה signet ring cell carcinoma PSA=9 ב TRUS וב MRI אנדורקטלי לא זוהה גוש סרטני (כנראה בגלל זה רק בדגימה אחת מתוך 12 זוהה גידול). האם יש חשש שמקור הגידול אינו בערמונית? אלא במקומות אחרים? אני שואל כיוון שקראתי ש signet ring בערמונית הינו נדיר מאוד. האם אתה ממליץ על ניתוח? קרינה? תודה מראש.

ואף על פי שנדיר - יש בהחלט גידול כזה בערמונית והרבה יותר סביר בעיני שזהו גידול ראשוני של הערמונית מאשר שזו גרורה של סרטן הקיבה לצורך העניין. מאחר וזו מחלה נדירה, אין בנמצא מחקרים ראויים הכוללים חולים רבים מהם ניתן להסיק מהי דרך הטיפול העדיפה. במצב כזה בו אין עובדות ברורות, ההחלטה היא עניין של הערכה ושיפוט קליני. לדבריך אין כל עדות לפיזור המחלה ומכאן שיש לנקוט בטיפול אגרסיבי כגון ניתוח או קרינה על מנת לנסות לרפא את המחלה. אתה חייב להיפגש עם אורולוג שמכיר היטב את החומר על מנת לקבל החלטה מסוג זה. אי אפשר לתת לך המלצה רצינית באינטרנט

כריתה ראדיקאלית של הערמונית, תוך קריעה ופגיעה בשלפוחית השתן ובצינור השתן. לאחר יותר משנתיים, לא חזרה אלי השליטה, ואני דולף כל הזמן ונעזר בחיתולים. הוצע לי להכניס לי סוגר מלאכותי, ואינני רוצה בו, אך רוצה לשאול איך בדיוק פועל הסוגר המלאכותי, ומה עדיף: סוגר או שיחזור? האם בחו"ל יוכלו לעשות תיקון טוב יותר? ובכלל, מדוע נקרעה אצלי שלפוחית השתן? האם הרופאים פישלו? יש לי גם עליה איטית ומעטה של PSA, האם יהיה עלי לעשות הקרנות? תודה מראש על תשובתך.

שלום לך וראשית אני מצטער לשמור את כל זאת. כריתת ערמונית רדיקלית איננה ניתוח קל או פשוט ולעיתים יכולות להיות בעיות. גם בידי המנתחים הטובים והמנוסים יותר יש 5-7% של מנותחים הנותרים עם פגיעה קשה וקבועה בשליטה על השתן. % גבוה הרבה יותר נותר לא תפקוד מיני. כל זה נלקח בחשבון אל מול הצורך לרפא סרטן. כלומר זה לא ניתוח קוסמטי אלא מלחמה להצלת חיים - שכמו בכל מלחמה יש בה גם נפגעים. לא ברור לי למה כוונתך על שחזור. בעיקרון בנתונים שאתה מציג אם חומרת הדליפה קשה, סביר להניח שהטיפול הנכון ביותר הוא השתלת סוגר מלאכותי. הסוגר מבוסס על שרוול סיליקון הונח כך שהוא עוטף את צינור השופכה מבחוץ ולוחץ עליו באמצעות מים המנפחים את השרוול. ישנו מנגנון המרוקן את המים בלחיצה על משאבה ומאפשר לשתן לצאת ולאדם להתרוקן, ולאחר מכן השרוול שב ומתמלא והשליטה על השתן חוזרת. נכון זה עוד ניתוח ויש בו מורכבות וסיכון אך החלוה המצערת היא להשאר עם חיתולים וזה קשה מאוד אישית, מוראלית וחברתית. אני לא בטוח שאתה צודק בכך שאתה מוותר על העניין מראש. ה PSA העולה הוא מקור אחר לדאגה באשר הוא עלול לבטא הישנות המחלה. מן הסתן גם בעניין זה צריך לשקול מה לעשות אך תקצר כאן היריעה מלהחליט על כך

דן, איך אתה מסביר את זה שבכל המדינה יש רק 3 אנשים שמסוגלים לפענח בדיקת MRI אנדורקטלית?? למה לא שולחים מספיק רדיולוגים להשתלמות לחו"ל? אני לא בא בטענה אליך, אני פשוט באמת ובתמים לא מבין איך זה יכול להיות למשל שבאסף הרופא יש מכשיר שמסוגל לבצע בדיקה, אך אין צוות מוכשר לביצוע ופענוח הבדיקה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבדיקה חשובה ביותר במחלה נפוצה ביותר כמו סרטן הערמונית. רדיולוג אחד ל 600 אלף גברים ??? איך זה קורה?

ראשית אודה לך אם תואיל להיכנס לתגובתי לגולש הקודם שלא הזדהה בשמו אך מציין "בעיה במערכת הבריאות" שנית מי באמת "שולח" מישהו לחו"ל ? לרוב הרופאים נוסעים על חשבונם. לידיעתך

היי דן, רציתי לשתף אותך במה שחוויתי במהלך החודשים האחרונים שבהם נזקקתי לשירותי הרפואה בישראל. נתקלתי כל הזמן במצבים שבהם רופאים מנסים לנצל את המצב הבעייתי בארץ ולהרוויח על חשבון החולים. למשל, תור לרופא במקום ציבורי יכול לקחת חצי שנה ובקליניקה הפרטית זה לוקח יום. או למשל שלקבוע תור לבדיקה יכול לקחת חצי שנה ואף יותר, אבל אם אתה מוכן לשלם מהצד לרופא, הוא יכול להקדים לך את זה למחר. איך הוא יכול??? שמתי לב למשל שיש בדיקות שאומרים לך מראש שהתור הפנוי הוא רק בעוד חצי שנה כדי שתשתלם עוד כסף על מנת לקבל תור מוקדם יותר (למרות שאין באמת תור ארוך). כתוצאה מכל זה, אני מקבל רושם שרוב הרופאים ממש מושחתים. סליחה על ההתבטאות. אני אומר את זה בלב כבד, אבל נתקלתי בזה לא מעט. המצב של הרופאים - השכר מהבית חולים - הוא כל כך מועט שהרופאים מתדרדרים להתנהגות כזאת???

צריך להיות מאוד זהיר מרשמים מסוג זה. אמירה ש"רוב הרופאים מושחתים" - עדיף שתהיה מבוססת על עובדות ולא על רושם. מצב הרפואה ובעיקר הכלכלה הרפואית בארץ בכי רע. חלק מהעניין הוא בכך שרפואה הולמת ברמה הגבוהה לה הציבור מייחל עולה כסף, ואיננה עסק רווחי. מנגד, החברה הישראלית לא מוכנה לשלם כסף זה. כך קורה שישראל היא המדינה המערבית המוציאה את החלק הכי מועט מן התל"ג על בריאות בכל העולם. מה שזה יוצר - הם מוסדות רפואה לא מתוקצבים, תקני רופאים שעודכנו לאחרונה בשנות החמישים, היעדר יכולת קידום רפואית, קשישות השוכבות במסדרון ותורים ארוכים במסגרת הרפואה הציבורית. זה גם יוצר רופאים העובדים כמוני וכמו רבים אחרים בהיקף של 2-3 משרות על מנת להתפרנס (שכר היסוד של רופא מומחה הוא כ 6000 ש"ח לחודש). חשוב על כך שבכל בתי החולים המפוארים אליהם אתה נכנס תראה שילוט בניין ע"ש X מכון ע"ש Y - הכל מתרומות של נדבנים עשירים בעולם לא כסף של המדינה. אמור לי מתי ראית בפעם האחרונה שלט קטן המציין "מטוס F15 זה נרכש בנדיבותו של מר X" או "גדוד טנקים זה הוקם בנדיבות הקהילה היהודית במקום אחר?" מדוע בנושא הבריאות אנו מקבלים זאת כמובן מאיליו שהמערכת צריכה להתקיים מנדבות? ולבסוף קיימת גם רפואה פרטית. הרפואה הפרטית איננה דבר לא מוסרי או לא ראוי כל עוד הרפואה הציבורית חזקה די הצורך לתת מענה ראוי למי שאין ביכולתו לשלם. אלא שתמיד ישנם אלה המשלמים ובעלי האמצעים הרוכשים בתים יפים יותר, נוהגים במכוניות טובות יותר ונהנים באותה דרך גם מרפואה טובה או אולי זמינה יותר. גם כאן, ניתן היה לשפר משהו ע"י הפרדה ברורה יותר בין העוסקים ברפואה ציבורית לפרטית, הבעיה היא שאף רופא שלמד 7 שנים, עבר התמחות של עוד 5-6 שנים, עוד תת התמחות של 2-4 שנים, התמקצע, נבחן בבחינות רבות והקריב מחייו האישיים, עבד לילות ושבתות - אף אחד כזה לא יסכים לעבוד אך ורק תמורת מה שהמערכת הציבורית מוכנה לשלם. טענתך האחת הצודקת בעיני היא כלפי מי שמוכן לקדם תור או להיות זמין בתוך המערכת הציבורית תמורת תשלום - אלה למעשה מקבלים שוחד וזו עבירה פלילית כידוע. אם לדעתך ולדעת אחרים החיים כאן המערכת הציבורית קורסת - מדוע אין נשמע קולכם? מדוע אין הפגנה של אזרחים מול הנכסת להצלתה של הרפואה בישראל? מדוע אין לאיש איכפת מכך שישראל מתדרדרת מבחינת המחקר הרפואי? מדוע מוכנים לקבל את התנהלות חוק ההסדרים ומשרד האוצר בענייני בריאות? כל עוד הציבור יישאר אדיש או ימשיך לקוות לקבל רפואה של המאה ה 21 במחיר שעלתה הרפואה לפני חמישים שנה או יותר - כך תיראה מערכת הבריאות בארץ. אמר כבר רופא אחד - "הרפואה איננה מקצוע במצוקה - הציבור הוא במצוקה.

תודה על כל העזרה בפורום

אני חייב להגיד לך שכאשר התחלתי עם זה לפני מספר חודשים לא דמייינתי אפילו כמה פונים יהיו ועד כמה הפורום יעורר עניין. לי זה עדיין נראה מעט מוזר כי תמיד חשבתי שמסירת מידע והסבר (שזה מה שאני עושה בעצם) הוא חלק מהמפגש בין רופא לחולה ולכן אני מופתע לגלות איזה "רעב" למידע יש כאן שאנשים מוכנים לשאול שאלות ONLINE. אני שמח לעזור כל טוב

דן שלום, כיצד נקבע היכן תתבצע הבדיקה הפתולוגית של ערמונית המוסרת בכריתה רדיקלית? ומהם המקומות האפשריים? וספציפית, לגבי ניתוח שמתבצע בבי"ח אסף הרופא, במדיקל סנטר הרצליה, ובאסותא רמת החייל? האם כל מקום שולח את הערמונית לבדיקה פתולוגית במקום מסויים קבוע או שזה משתנה.. במה תלוי? מודל על התשובה !

כל בית חולים עובד עם המכון הפתולוגי שלו או אחד הנמצא עימו בקשרי עבודה. בכל בית חולים ציבורי לרבות אסף הרופא יש מכון פתולוגי וכל הבדיקות הפתולוגיות שמקורן בניתוחים המבוצעים באסף - נבדקים במכון באסף. בתי חולים פרטיים עובדים עם מכונים חיצוניים בדרך כלל וההפנייה אליהם תלויה בעיקר בביטוח או בזהות הגורם המשלם ולא נתון לבחירה של המנתח או החולה. אסותא עובד עם LEM וגם עם פאתולאב (שוב לפי מי המבטח). אינני יודע ספציפית לגבי HMC משום שאני אישית מנתח באסותא ולא ב HMC.

תודה על התשובה! תוכל בבקשה להפנות אותי למידע בנוגע ל signed ring? או לציין בנקודות את המאפיינים שלו..? האם סוג סרטן זה (בערמונית) מאופיין עם PSA נמוך? תודה!

אתה יכול לחפש מאמרים אודו signet ring cell carcinoma of the prostate דרך המדליין. זהו מנוע חיפוש למאמרים רפואיים http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/. אתה תמצא כ 40 מאמרים שרובם פרשות של מקרים בודדים או סדרות קצרות ולא כולם באנגלית. לחילופין אתה יכול לפנות בשאלה דרך אתרים של מרכזי סרטן גדולים בעולם כגון MD ANDERSON CANCER CENTER בהיוסטון טקסס או MEMORIAL SLOAN KETTERING CANCER CENTER בניו יורק. סרטן זה אכן מתאפיין ב PSA נמוך יחסית.

ד"ר ליבוביץ שלום, אני בן 48, ולפני קצת יותר משנתיים עברתי כריתת ערמונית בעיקבות ביופסיה חיובית. אני נמצא במעקב. ה PSA שלי עולה בהתמדה, ערכים נמוכים מאוד, אבל לאחר הכריתה ה PSA היה 0.05 והיום הגיע ל 0.16. 1. עד כה הרופאים המטפלים (גם אורולוג וגם אונקולוג) אומרים לי שמדובר כפי הנראה על ערמונית שיורית שעדיין מייצרת PSA. האם ניתן לבצע בדיקות כלשהן כדי לראות האם יש בעייה או לא? 2. האונקולוג אמר לי שניתן לבצע בדיקת PCA3. קראתי על הבדיקה, וממה שהבנתי הבדיקה מיועדת לגברים עם ערמונית. האם הבדיקה מיועדת גם לגברים במצבי?

עליית PSA מערך בלתי מדיד אל מעל ל 0.1 מוגדרת כ"כישלון ביוכימי" בעקבות ניתוח והיא כמובן תוצאה לא רצויה. הדבר יכול לבטא הישארות תאים גידוליים בגוף בין אם כאלה שהתפזרו כגרורות ובין אם כממצא מקומי באיזור בו הערמונית היתה. לחילופין, יתכן גם מצב שבו נותרה בגוף מעט רקמת ערמונית שפירה שמייצרת PSA אבל אין לה פוטנציאל לסכן את בריאותך בעתיד. הבעיה היא שאין דרך טובה להבחין בין השניים, ובעבר נהגו להסתמך על הקצב של עליית ה PSA אם הוא מהיר הדבר מעיד ככל הנראה על מחלה גרורתית ואם איטי או יציב על האפשרויות האחרות. כאמור אין דרך יעילה להבחין בין השניים ובדיקת PCA-3 לא רלווטנית כאן משום שהיא אפשרית רק בגברים עם ערמונית. צריך לחזור אל הדו"ח הפתולוגי ולראות בדיוק מה נאמר בו. יתכן שיש בו רמז לכך שנדרש טיפול בקרינה. במצב זה אין התלבטות - וצריך לקבל את הטיפול. אם אין רמז כזה, ובערכי PSA של 0.16 הייתי מציע לעקוב מעט ובחון את מגמת השינוי ב PSA לאורך ציר הזמן וכן הייתי שוקל בדיקת MRI אנדורקטלית

שלום דוקטור, רציתי לוודא כי הבנתי את תשובתך, האם לאור המצב שפירטתי- כיום אני 3 שנים אחרי טיפול ב-NSGCT שלב 2: כריתת אשך שמאלי, כימותרפיה ו-PCRPLND (ללא ממאירות,לא בטוח אם זה היה חד או דו צדדי). שנה אחרי סריקה אחרונה של C.T בטן,אגן,חזה שיצאה תקינה,סמנים שביצעתי לפני כחודש היו תקינים. האם יש צורך לחזור על בדיקת C.T בטן,אגן,חזה או שניתן להמיר בדיקה זו ב-MRI או צילומי רנטגן? לאורך כמה זמן יש להמשיך בבדיקות האלו? מודה מאד על עזרתך בנושא.

בקצרה אסביר שוב: בנתונים שלך מקובלת בדיקת CT אחת 3 חודשים מהניתוח כ BASELINE ומעבר לכך הדעות חלוקות אך לדעתי יש מקום בבדיקה אחת נוספת כזו כעבור שנה או שנתיים (שזה הזמן הרגיש ביותר מבחינת הסיכון חהישנות). עקרונית אין מניעה מהחלפת ה CT ב MRI. עם זאת טרם התפרסם מחקר שהשווה את הדיוק האבחנתי בין שתי הבדיקות במתאר שלך, ומנגד הצורך בחיסכון בקרינה הקיים תמיד בכל אדם, פחות בולט במקרה שלך לעומת אדם הנמצא במסלול של ניטור פעיל (לא טופל ולא נותח) ועליו לעבור 8-10 בדיקות CT

שלום ד"ר ליבוביץ'. אני מאוד אודה לך אם תוכל לענות לי. אני בן 39. לפני כחודשיים הופיע לי דם בשתן, מלווה בצריבה וכעבים במתן השתן. בבדיקות השתן היו רמות גבוהות של לייקוציטים, חלבון. בתרבית השתן - Clebciela pneumania. אולטרה סאונד תקין. טופלתי ב- zenat. אחרי שסיימתי עם zinat הסימפטומים חזרו רק הרבה יותר חזק - השתן אדום מרוב הדם, צריבה מאוד חזקה במתן השתן. רצתי למיון. נתנו לי ciproxin לשבוע. סיימתי עם ציפרוקסין. Clebciela לא נמצאה בבדיקה, אבל עדיין יש לי צריבה במתן השתן. נתנו לי לקחת ציפרוקסין עוד שבוע ואח"כ עוד שבועיים. לפני שבוע סיימתי עם האנטיביוטיקה. עדיין יש לי צריבה. הקלה רק כאשר השלפוחים מלאה, אבל אחרי השירותים שוב צריבה, במיוחד בסיום של "התהליך". ערמונית לא מוגדלת. מה זה יכול להיות להערכתך? האם אולטרה סאונד נחשב לכלי דיאגנוסטי מדוייק? האם אבן/סרטן מתגלים באולטרה סאונד? מאוד לא רוצה לעשות ציסטוסקופיה (רופא משפחה כבר רמז לי על כך). מאוד אשמח לקבל ממך תשוב! בכבוד רב, אלון.

שלום לך, מה שיש לך הוא שילוב של זיהום בשתן ןדם בשתן (המטוריה). למרות ששני הדברים יכולים להתרחש בו זמנית, המטוריה איננה חלק שגרתי מהסתמינים של זיהום וזיהום כשלעצמו הוא מאורע נדיר בגברים בגילך. מחלת אבנים יכולה בהחלט להיות ההסבר מאחורי שתי התופעות אם כי לא ניתן לשלול גם אפשרויות פחות טובות, ולמעשה בכל מקרה של המטוריה הנראית לעין יש חובה לבצע בירור מעמיק יותר הכולל בדיקת CT בפרוטוקול מיוחד הנראה CTU וכן ציסטוסקופיה. אני מציע שתתחיל בבדיקת ה CTU והצורך בציסטוסקופיה יתברר בהמשך. אני מבין שאתה חושש מבדיקה זו וזה נראה לי טבעי. יחד עם זאת כאשר הבדיקה נערכת במיכשור גמיש, בידיים הנכונות אצל רוב האנשים יש רק אי נוחות קלה של דקה ולא יותר מכך

mmברצוני לשאול אבי בן 64 סובלת מבלוטת ערמונית מוגדלת זה שנים עבר מספר פעמים ביופסיהה והכל תקין רמות הPSA , עומדות בין 10-14 נשלח על ידי הארולוג לבדיקת המרכיב החופשי והתוצאות הם PSA 11.50 FREE PSA 1.73 FREE TOTAL RATIO 15.3?% מה הכוונה? אודה בעבור תשובתך

יחס נמוך מ 20-25% (של אביך 15%) מעיד שיש חשד לסרטן ערמונית. רוב הסיכוי שיש, ופשוט פספסו בביופסיה. קשה להוכיח שיש גידול בלי ביופסיה חיובית... הצעה שלי היא לעשות MRI אולי יזהו שם משהו. ולחזור על ביופסיה בעוד כ 3 חודשים, אולי אצל רופא יותר מקצועי שיוכל "לקלוע" לגידול. בינתיים - תקראו ותלמדו, כיוון שיש מספר אופציות טיפול, ולוקח זמן להבין את הכול. בהצלחה

חלבון ה PSA המופרש מן הערמונית ומגיע בחלקו הקטן לדם (שכן בעיקר הוא מגיע חנוזל הזרע) נע בתוך כלי הדם כאשר רובו קשור לחלבונים שונים ומיעוטו חופשי ומומס במים. משך השנים התברר כי בחולי סרטן הערמונית חלק גדול יותר מן ה PSA בדם קשור לחלבון ולכן היחס בין הפרקציה החופשית לכוללת נמוך. מאחר וקל לבדוק מעבדתית את החלק החופשי נוהגים להשתמש ביחס בין PSA חופשי לכולל כדי להבין את הסבירות לסרטן בנוכחות PSA מוגבר( אשר לעתים מבטא סרטן ובפעמים אחרות הוא מוגבר מסיבה אחרת). יחס גבוה של PSA חופשי לכולל >30% מבטא סבירות נמוכה לסרטן. יחס נמוך מאוד כגון 5% מבטא סבירות גבוהה, ויש גם תחום אפור שקשה יותר להיות בטוחים בו. כעקרון 15% נחשב לנמוך כלומר חשוד. ואם לוקחים זאת יחד עם ה PSA הכולל שהוא גבוה אצל אביך הרי שקיימת סבירות לסרטן. במצב כזה יש צורך להכריע בין ביצוע ביופסיה נוספת לאפשרויות אבחנתיות אחרות.

היי, האם תוכל להסביר ו/או להפנות למידע לגבי פענוח MRI? אני מעוניין להסתכל על התמונות ולנסות להבין (למרות שבוצע פענוח של רופא.. מסיבות אישיות). תודה רבה

בדיקת ה MRI מבוססת על יצירה של שדה מגנטי חזק ביותר סביב גוף הנבדק והרפייתו לסרוגין. דבר זה גורם לתנודות של פרוטונים שהם למעשה הגרעינים של אטומי מימין. המימין הוא היסוד הנפוץ ביותר בגוף בהינתן שיש שני אטומים שלו בכל מולקולת מים וכ 70% ממשקל הגוף הם מים. תנודת הפרוטון משחחרת גל אלקטרומגטני המאותר ע"י הגלאים ומחשב חזק יוצר מזה תמונה. פיענוח MRI הוא עניין מורכב ביותר המחייב ידע מעמיק בפיזיקה ובעיקר בדימות של MRI. מרבית הרופאים אינם בקיאים בפיענוח בדיקה זו ויש לצורך זה רופאים רדיולוגים שזו התמחותם. קיימים פרוטוקולים או שלבי בדיקה רבים מאוד הכוללים פעולות מגנטיות שונות כדי לדכא או להגביר אותו מסויימים של רקמות שונות. כך למשך רקמת שומן יכולה להיראות בהירה מאוד בסריקה מסויימת ושחורה כמעט בסריקה אחרת. אני חושש שאין לי דרך של ממש ללמד MRI דרך הרשת ואני גם אינני מחשיב עצמי כמומחה לנושא זה.

אשמח אם אנשים שעשו בדיקת MRI בהדסה או תל השומר ישתפו בזמן ההמתנה לתשובה.. תודה

שלום אני אמורה לעבור ריסוק חוץ גופי, רציתי לדעת מה התופעה שאמורה להיות לאחר ריסוק האם יתכן שיהיה התקף של כאב או עם האבן מתפוררת יורדת ללא כל כאב אשח לקבל תשובה תודה מראש

אם יש לך מזל והאבן מתפוררת לפירורים קטנים -לאבק היא תיעלם ללא כאב. שכיח יותר שיש חלקי אבן גדולים יותר שפליטתם כואבת יותר או פחות. בכל אופן זו עדיין הדרך הפחות קשה לך להיפטר מהאבן

תודה רבה אני ממש נהנת לקרוא את התשובות שלך אתה תמיד יודעת לתת הסבר מעמיק ומדיוק תודה

דן שלום, עד כמה לדעתך הכשרת אונקולוגית לאורולוג (שנותנת את תואר הכלאיים "אורואונקולוג") מספיקה בהתמודדות עם סרטן ערמונית? אני מבין שברוב המקרים ההכשרה היא מספקת, אבל מה קורה במקרי קצה, במקרים לא סטנדרטיים? כמו למשל שמתגלה בביופסיה תאים סרטניים שלא נלמדו לעומק בהכשרה ואין עליהם מידע רב, כמו למשל signet ring cell carcinoma? ולגבי signed ring cell carcinoma - האם נתקלת בחולה שאובחן עם תאים סרטניים כאלה? האם יצא לך לבצע ניתוח כריתה רדיקלית של הערמונית בחולה עם גליסון 9-10 ותאים מסוג signed ring? האם לדעתך נוכחות בולטת של תאים signed ring צריכה לשנות את אופן הטיפול (לעומת המקרה שבו לא צויין סוג התאים)? תודה רבה על זמן היקר !!

ההכשרה כוללת התמחות מלאה באורולוגיה ולאחריה תקופת השתלמות נוספת במוסד מוכר בעולם בנושא זב. לא מדובר ביציר כלאיים אנו אורולוגים לכל דבר אלא שתת ההתמחות שלנו היא בסרטנים של מערכת השתן והמין בגבר. אנו מנתחים ואיננו מטפלים בקרינה או כימותראפיה. קשה להיות מומחה במחלות נדירות משום שהמידע עליהן דל. עם זאת תת הסוג אליו אתה מתייחס מוכר לי היטב. מדובר בתאים מפרישי ריר וזה סוג של סרטן הדומה מורפולוגת לסרטן הקיבה ובדומה לו הוא אגרסיבי ועמיד יחסית לטיפול כימי. יש הגיון בניתוח בהנחה שלא נמצאו גרורות

תודה על התשובה! תוכל בבקשה להפנות אותי למידע בנוגע ל signed ring? או לציין בנקודות את המאפיינים שלו..? האם סוג סרטן זה (בערמונית) מאופיין עם PSA נמוך? תודה!

דן שלום, מדוע לדעתך לא נמצא פתרון לסרטן? המחלה הזאת קיימת המון זמן, יש לכם תאים סרטניים, יש התקדמות בטכנולוגיה, ובהמון תחומים, אבל אנחנו די "מכסים שריפות" בכל הנוגע לסרטן... אשמח לקבל את דעתך בנושא..

כמי שלא רק חוקר סרטן אלא גם מטפל בחולים אני שותף לתסכול שלך. עם זאת מדובר בתופעה מורכבת ביותר החל מזה שסרטן איננה מחלה אחת אלא קבוצה של מאות מחלות שונות זו מזו המשך בזה שתאי הסרטן דומים מאוד לתאי הגוף הבריאים ולכן קשה לפגוע בהם ספציפית, המשך דרך זה שחלק מהמנגנונים ה יולוגיים של סרטן דרושים לתהליכים נורמליים כגון הריון וריפוי פצע, וכלה בזה שמגוון הגנים והמסלולים המולקולאריים המעורבים הוא עצום אלפים רבים מאוד. עם זאת יש התקדמות רבה בתחום וכיום ניתן לרפא חלק גדול מהחולים

לד"ר ליבוביץ שלום רב . אני מודה לך על תשובתך הממצה מיום 27/3/11 . עדיין לא התחלתי בהקרנות ( מצאו לי ב-CT גוש היפודנסיבאזור שפוחית הזרע שהוצאה בניתוח ושינו את התכנית ) .אני לאחר טיפול הורמונלי של 28 כדורי קזודקס וזריקת זולאדקס ( צפוי לקבל עוד אחת לאחר 3 חודשים מהראשונה ) . ה-PSA ירד בעקבות הטיפול הנ"ל מ-0.69 ל- 0.1 . האם זה ייתכן ? האם ניתן לוותר או לדחות את ההקרנות בשל כך ? אודה מאוד לתשובה מהירה . אני אמור לתחיל בהקרנות ב-31/5/11 .

לא ברור לי איזה ניתוח עברת ומה היתה ההיסטולוגיה. המקרה שלך מורכב ולא בטוח שניתן לענות על שאלתך באינטרנט

עברתי ניתוח להסרה רדיקלית של הערמונית לפני כשנה ורבע וה-PSA עלה מ-0.2 ל-0.69 במהלך התקופה ( בקפיצות של כ-0.15 כל 3 חודשים ) . עתה , לאחר הטיפול ההורמונלי שציינתי הוא ירד ל-0.1 בלי שהתחלתי הקרנות ( התכנון הינו 40 הקרנות מ-31/5/11 ) . אודה לקבלת חוות דעתך לגבי הצורך בהקרנות כרגע . היה לי גליסון 6 בביופסיה של הערמונית וציינת בזמנו שאין מחקר המעיד על כך שטיפול הורמונלי בנוסף להקרנות משפיע במקרה של הסרה רדיקלית . אודה על תגובה מהירה . בברכה , אריה

שלום, ביצעתי בדיקת MRI אנדורקטלי, אך עדיין אין תשובות. כמה זמן זה בד"כ לוקח? תודה

בדיקות MRI הן מורכבות מאוד מבחינה פיזיקלית והפיענוח שלהן ממושך ומצריך שעות עבודה רבות. בנוסף מספר הרדיולוגים בעלי היכולת והניסיון לפענח תשובות אלה קטן יחסית למשך למספר הרדיולוגים היודע לפענח בדיקות CT. כל אלה מביאים להתארכות הזמן עד למתן תשובה. לגבי השמן המדוייק במקרה שלך - אני מציע שתפנה שאלה זו למכון שבו עברת את הבדיקה.

דר" דןשלום.לפני כשנה היתחלתי עם הורמונים לוקרין distilbeneוזומרה ,היו ירידות ועליות היום הרמה של הבדיקה האחרונה 240 .כרגע חושבים להתחיל כימוטרפיה' שאלתי היא האם אין טיפול אחר והאם הטיפול הכימוטרפי עלול לסבך אותי יותר אודה לך על תשובה למרות השאלה המבולבלת אני מקווה להבנה לפחדיי תודה אלי גוזלן ירושלים

מר גוזלן היקר, בהנחה שרמת הטסטוסטרון שלך נמוכה מאוד, רמת PSA של 240 ומגמת עליה בה מעידים על שלב בו המחלה איננה מגיבה לטיפול הורמונלי (CASTRATION RESISTENT PROSTATE CANCER). טיפול כימותראפי הוא אבן היסוד כיום בטיפול בשלב מחלה זה. יחד עם זאת, תרופה חדשה בשל ארבירטרון יכולה להישקל, וכן טיפולים ניסיוניים שונים בעיקר במנגנונים שנועדו לפגוע במסלול VEGF. אכן הכימותראפיה איננה טיפול קל אך לטעמי זהו הטיפול היעיל ביותר והוא אף הוכח כמשפר את איכות החיים ומאריך את החיים. לא הייתי פוסל זאת

ד"ר דן שלום, האם יש לך מידע על אנשים עם גליסון גבוה מאוד (מעל 8) עם PSA נמוך (מתחת ל 10)? האם קבוצת חולים זו נמצאת בסיכון גבוה יותר? כיצד זה מסתדר שהגידול יותר אגרסיבי (גליסון גבוה) אך PSA נמוך מאוד יחסית? מה הטיפול המקובל לחולים אלה (בהנחה שהבדיקות מראות גידול מוגבל לערמונית)? האם גם בהם מקובל לנתח? תודה רבה!

השילוב הזה קיים אם כי אינו נפוץ. יש שני מצבים עיקריים: א. מחלה בדרגה גבוהה יחסית אך בשלב התחלתי מאוד עם גוש לא גדול בערמונית או לעיתים נדירות ללא גוש כלל ועם PSA נמוך. אלה המקרים עם מירב סיכויי הריפוי בקבוצה זו. מצב אחר הוא כאשר יש מרכיב סרטני שונה המשולב עם הברטן ה"רגיל" של הערמונית והכוונה בעיקר לגידולים נאורואנדוקריניים או SMALL CELL CARCINOMA של הערמונית הכוללים תאים פרימיטיביים שלא עברו התמיינות מספקת לכיוון של תאי ערמונית ולכן אינם יודעים לייצר PSA. אלה גידולים יותר אגרסיביים והטיפול בהם מחייב לדעת פרטים נוספים אך במקרים רבים מחייב גם כימותראפיה. קשה לתת תשובות כלליות על צורת הטיפול מכיוון שיש בכך הכללה ושיקול הדעת הוא בכל זאת פרטני

דוקטור שלום, בהמשך לתשובתך על מנת שאוכל לקבל מענה יותר ממוקד, מצבי הרפואי הינו כדלקמן:אני למעלה מ-3 שנים אחרי טיפול אורולוגי ואונקולוגי ב-NSGCT שלב 2. עברתי כריתת אשך שמאלי, כימותרפיה ו-PCRPLND.לפני קצת מעל שנה ביצעתי סריקה אחרונה של C.T בטן,אגן,חזה שהיו תקינים. סמנים שביצעתי לפני כחודש היו תקינים. אודה לך אם תוכל לפרט איזה סריקות לדעתך עלי לבצע ובאיזה איברים (MRI,C.T,שילוב של השניים באיברים שונים) וזאת לעוד כמה זמן? תודה רבה על התייחסותך.

תודה על הפרטים הנוספים. בהנחה שההיסטולוגיה של ה PCRPLND היתה ללא ממאירות (נמק או טרטומה) ובהנחה שה RPLND היה שלם ודו צידי, הסבירות להישנות המחלה ברטרופריטונאום קטנה מ 1%. לכן אין טעם בריבוי בדיקות CT או לעניין זה MRI של הבטן. הסבירות להישנות המחלה היא בעיקר בשנתיים הראשונות ולאחר מכן פוחתת משמעותית ולכן יש הגיון לבצע CT של בית החזה פעם אחת לקבל BASELINE אם כי סביר להניח שהדבר נעשה, CT בטן פעם אחת לאחר הניתוח שוב כ BASELINE (אני נוקט ב 3 חודשים לאחר הניתוח בדרך כלל) ובהמשך להסתמך בעיקר על מרקרים וצילומי חזה פשוטים. ניתן לחזור על ה CT בטן כעבור שנה וכעבור שנתיים ליתר ביטחון אך לא מדובר בחשיפה רבה כל כך לקרינה כמו שדרושה בחולים הנמצאים בניטור פעיל ויכולים להגיע ל 8-10 בדיקות CT. בתנאים אלה הצורך להתעקש על MRI פחות בולט

תודה על תשובתך, רציתי לשאול אותך מהן הסיבות שיכולות לגרום לאצירת שתן? כפי שרשמת שאנדומטריוזיס אינה גורמת לאצירת שתן אלא בעיה אורולוגית חמורה יותר. ומהן הבדיקות שיכולות לתת מענה לחסימה?? מעבר לאורודינמיקה שיצאה חסימתית, וציסטוסקופיה שיצאה עם ממצא טבעתי סביב צאוור השלפוחית בחלק העליון שלו. תודה

ב 98% ממקרי אצירת שתן בנשים הבעיה איננה חסימתית אלא בעיית התכווצות תקינה של כיס השתן. חסימה במוצא כיס השתן אפשרית (אך נדירה כאמור) כעקבות ניתוח או חבלה אחרת באיזור, בעקבות טיפול קרינתי ולעתים נדירות בשל שאת (גידול) ובכלל זה גם אנדומטריוזיס אם יש גוש מתאים כזה בשופכה עצמה. מהו ממצא טבעתי? גם הציסטוסקופיה וגן האורודינמיקה ניתנים לפרשנות ולכן לא די בסיכום הממצאים אלא אולי צריך לראות את הבדיקות עצמן.

איזה סוג של בעיה מתאפיינת בכאב באיבר שמתחזק בעת קיום יחסים?

למשל מחלת פרונייה

שלום, כאשר בנאדם מאובחן בסרטן ערמונית, האם הוא זכאי מקופת החולים לייעוץ של אורולוג ואונקולוג ללא תשלום? הבעיה היא שכל פגישה פרטית אצל אורולוג/אונקולוג עולה מעל 1000 ש"ח... כיצד אמורים להתמודד עם ההוצאה הכספית? כיצד קופת החולים משתתפת? תודה רבה

בישראל קיימת מערכת בריאות ציבורית במסגרת קופות החולים ובתי החולים הציבוריים. שם תוכל לפגוש אורולוגים או אונקולוגים (לא על פי בחירתך) לפי התורים הקיימים במערכת וללא תשלום או בתשלום מינימלי. במקביל קיימת בישראל גם רפואה פרטית, ומפגש עם מומחה בעל ידע, יכולת ושם על זמנו הפרטי עולה כסף בדיוק כמו שמפגש עם עורך דין עולה לך כסף. במידה ויש לך ביטוח בריאות נוסף בחברות הביטוח, תקבל החזר על ההתייעצות בכפוף לתנאי הפוליסה שלך. חלק מן הקופות מאפשרות התייעצויות עם מומחים (בדרך כלל מרמת מנהל יחידה ומעלה) בהחזר חלקי. אם אף אחד מהנ"ל לא זמין לך - תצטרך לשלם בעצמך על השירות בדיוק כמו שמשלמים עבור כל שירות אחר שלא קשור לרפואה.