פורום אורולוגיה אונקולוגית

דן, תודה רבה על ההשקעה והסלבנות לשואלים בפורום, ואני ביניהם... לילה טוב

גם לכם

שלום ד"ר, תודה רבה על התשובה המהירה. רציתי לחזור על השאלה - האם נתקלת במקרה כזה של גליסון גבוה, PSA נמוך, שום אבחנה בבדיקות דימות, וכן דגימה אחת מתוך 12 עם גידול. איך כלל הנתונים האלה מסתדרים? הגליסון 10 לא מסתדר עם כל השאר.. לכן אני לא מבין. את הביופסיה כבר לקחתי לפתולוג שני שגם אמר גליסון 10. ולגבי M.R.I התכוונתי לאנדורקטלי בתל השומר. ושכחתי לציין שאני בן 65

נתקלתי בצירוף כזה או דומה של נתונים. לעיתים סרטן מאוד אגרסיבי ובעל דרגת התמיינות נמוכה של התאים לא מפריש הרבה PSA מה שחשוב לי להדגיש הוא שלדעתי צריך להניח לספק בדבר האבחנה בעיקר אם הביופסיה עברה רוויזיה נוספת. גם אם בהמשך יתברר שזה לא גליסון 10 אלא גליסון 7 וכד'. מאוד לא סביר שבסופו של יום יתברר שאין כלל סרטן בבלוטה. אני אישית נוטה להמשיץ לכיוון כירורגי באנשים צעירים בני גילך ובלבד שאתה במצב גופני ובריאותי בו ניתוח הוא בחירה סבירה

שלום רב אבי בן 77 עבר ניתוח להסרת פוליפ שהסתבר שהסתיר מאחורי גידול בדופן שריר שלפוחית השתן (דופן ימנית) האורולוג המליץ על טיפול כימי קל וניתוח לכריתת השלפוחית T2 G3. אבי מסרב (ניתן להבין) לבצע ניתוח כזה , האם קיימת חלופה אחרת? , האם קימים טיפולים נסיוניים אצלכם שאולי הוא עומד בקריטריונים? - תודה

שלום לך מירב. ממכתבך עולה כי לאביך סרטן כיס השתן שחדר לדופן השריר. אם אלה הנתונים צריך קודם כל לבצע בדיקות CT בפרוטוקול שנקרא CTU ו CT בית חזה כדי לראות אם המחלה כבר התפשטה חלילה. אם אין עדות לפיזור הטיפול הנכון ביותר והיעיל ביותר עם הסיכוי הטוב ביותר להציל את החיים ולשמור על איכותם הוא כריתת כיס שתן רדיקלית. אני לא מבין מהו טיפול כימוטראפי "קל", ומהנתונים שמסרת אין די כדי להצדיק או לשלול טיפול כזה. חלופות לכריתת כיס שתן רדיקלית כמעט ואין. קיימת אסכולה של "שימור כיס שתן". מדובר בכריתה מירבית של הגידול מבפנים משולבת בטיפול אונקולוגי של קרינה וכימותראפיה. הסגרות הגדולות בעולם בתחום זה מראות סבירות של כ 30% של צורך בכריתת כיס שתן בהמשך בשל הישנות והתקדמות המחלה, על פגיעה של ממש באיכות החיים בקרב חלק מהחולים ועל התקדמות לגרורות למרות הטיפול בחלק אחר. במקרים אחרים נדירים יחסית ניתן להסתפק בכריתה מקומית בלבד בין אם ע"י כריתת כיס שתן חלקית או כריתה דרך השופכה בלבד (יש 3 מאמרים כאלה שאחד מהם אני כתבתי). עם זאת צריך להבין שאלה דרכים עקלקלות שסיכון של ממש לחיים בצידן ולא מתאימות אלא למקצת החולים.

ד"ר ליבוביץ', הייתי רוצה לקבל את עצתך לגבי מצבי: לפני חודש אובחנתי עם סרטן ערמונית. ביופסיה גליסון 10 ב 1 מתוך 12 דגימות. PSA עולה לאט ב 5 שנים אחרונות, בדיקה אחרונה 8.7. ערמונית 98 גרם. כל בדיקות הדימות שליליות: מיפוי עצמות, אולטראסאונד, אם אר איי, צילום חזה. ערך FREE PSA הוא 21.5%. - מכיוון שמצאו רק בדגימה אחת מתוך 12 גידול, האם ייתכן שיש טעות בביופסיה? שני פתולוגים הסתכלו ואמרו גליסון 10, אבל השאלה אם זיהוי בדגימה אחת זה מספיק וודאי. - איך זה הגיוני שיש לי גליסון 10 ומצאו רק דגימה אחת מתוך 12?? קראתי שגליסון 10 הוא הכי אגרסיבי וכאשר מגלים אותו הגידול כבר ככל הנראה התפשט מחוץ לערמונית. אבל לא זיהו כלום בבדיקות הדימות. - האם אתה ממליץ על ביופסיה חוזרת? או לבצע ניתוח הכי מוקדם שאפשר? או אולי עצה אחרת? - אולי יש לך תובנות כלשהן מהמקרה שלי? נתקלת במקרה כזה של גיסול אגרסיבי עם PSA נמוך ובלי זיהוי בבדיקות דימות? מה הייתה התוצאה של מקרים כאלה?? אני מאוד בלחץ בשבועות האחרונים ואשמח לכל פיסת מידע שתיתן לי. מודה לך מקרב לב, דוד

שלום לך, אבחנה של קרצינומה גליסון 10 היא בשורה לא קלה. מדובר אכן בגידול אגרסיבי אשר בדרך כלל פרץ כבר בעת האבחנה מחוץ לערמונית. זה בדרך כלל אבל יש חריגים (לעתים נדירות). על האפשרות של טעות בביופסיה אין הרבה מה לומר. עקרונית טעות היא דבר אפשרי אך לא סביר. אם הפתולוגים כותבים בצורה מחייבת שיש גידול סביר להניח שישנו. ניתן אם תרצה לקחת את הסליידים של הבדיקה ולהביא את הביופסיה לחוות דעת נוספת של פתולוג אחר בלתי תלוי אך זה די נדיר שבנתונים אלה יגידו - אין סרטן בבדיקה. אתה מציין שה PSA לא גבוה ושבדיקות הדימות מיפוי CT ו MRI (איזה MRI?) תקינות כלומר ללא גרורות. תוצאות אלה מעודדות אם כי זו איננה שלילה באופן אבסולוטי של גרורות אלא רק שלא מצאו אותן. אם אכן אין גרורות - לא מאוד שכיח במצבך למרבה הצער אבל בהחלט אפשרי - יש כאן סיכוי אמיתי לרפא את הסרטן. במצב כזה טיפול כגון ניתוח רדיקלי בהחלט בא בחשבון אם כי יש שיעדיפו לטפל בקרינה והורמונים. קשה לכוון אותך בין שתי אפשרויות אלה מבעד למסך המחשב... אני מקווה שעודדתי אותך קצת וכוונתי. ד.ל.

שלום קראתי שבצלקת אין אברי חישה מה בדיוק הדבר אומר? והאם איזור הצלקת מהברית מילה חסרים בו איזשהם עצבים או רגישות הנה הטענה של המנתח אותה קראתי "באזור הצלקת יש קצות עצבים חופשיים אך לא אברי חישה. כלומר יש תחושת חום קור כאב ומגע אבל אין את רצפטורי הלחץ" להתייחסותכם אודה.

לא מבין על מה מדובר. בישראל חלק גדול מהגברים עבר ברית מילה ויש להם תחושה טובה מאוד בפין...

האם תוכל להמליץ לי על איזשהם תרגילים שיכולים להחזיר לי את השליטה על השתן? תודה!!!!!!!!

קיימים תרגילים והדרך הטובה ביותר להתעסק בזה איננה דרך האינטרנט אלא במכון לפיזיותראפיה. התועלת בתרגילים קיימת אך כנראה לא מאוד גדולה. והזמן עושה את שלו בעניין זה

ד"ר ליבוביץ', עברתי כריתה רדיקלית עקב סרטן ערמונית גליסון 9. בוצע שימור עצבים. אני כרגע חודש אחרי הניתוח, ועדיין עם בעיות בשתן. הסימפטומים: כשאני יושב/שוכב - לא יוצא שתן. כשאני קם מישיבה, דולף לי שתן. מדי פעם אני מרגיש שאני צריך להשתין, הולך לשירותים ואז השתן יוצא מבלי מאמץ. תוכל בבקשה לומר לי האם סימפטומים אלה תקינים? האם הבעיה היא בסוגר החיצוני של השלפוחית? או שהבעיה היא בשופכה? ושאלה לגבי אופן הכריתה של הערמונית מהשופכה, ושלפוחית השתן: האם בניתוח חותכים את שלפוחית השתן? ומהם פיות השופכנים? תודה רבה דן

נא ראה תשובותי בין השורות שלך: עברתי כריתה רדיקלית עקב סרטן ערמונית גליסון 9. בוצע שימור עצבים. אני כרגע חודש אחרי הניתוח, ועדיין עם בעיות בשתן. הסימפטומים: כשאני יושב/שוכב - לא יוצא שתן. כשאני קם מישיבה, דולף לי שתן. מדי פעם אני מרגיש שאני צריך להשתין, הולך לשירותים ואז השתן יוצא מבלי מאמץ. תוכל בבקשה לומר לי האם סימפטומים אלה תקינים? לא תקינים אבל בהחלט שכיחים וסבירים חודש לאחר הניתוח. האם הבעיה היא בסוגר החיצוני של השלפוחית? או שהבעיה היא בשופכה? קשה לדעת וזה לא מאוד חשוב. בסופו של יום חשוב שתשלוט בשתן וזה צפוי להשתפר ברוב המקרים. ושאלה לגבי אופן הכריתה של הערמונית מהשופכה, ושלפוחית השתן: האם בניתוח חותכים את שלפוחית השתן? לפעמים הפרדת הערמונית מצוואר כיס השתן כרוך בכריתה של חלק מצוואר כיס השתן ומהם פיות השופכנים? אלה החיבורים בין השופכנים לכיס השתן

ד"ר שלום, אני מבין שלאחר ניתוח פתוח לכריתת ערמונית יש קושי בשליטה על השתן. ואני מבין שרמת הקושי משתנה מאדם לאדם. אני גם מבין שזה קשור לכך שבמהלך הניתוח חותכים את שלפוחית השתן ולאחר מכן תופרים מחדש. מה שאני לא מבין ואשמח אם תוכל להסביר: 1. למה זה משתנה מאדם לאדם? 2. האם עבור אדם מסויים, הקושי בשתן לאחר הניתוח יכול להיות שונה משמעותית בין שני מנתחים שונים? כלומר - האם רמת הקושי מושפעת מכישורי המנתח? ואם כן, עד כמה יש לכך השפעה? 3. אני מבין שרשמת הקושי משתנה משמעותית מאדם לאדם - יש כאלה שלאחר יום-יומיים מהוצאת קטטר צריכים רק פדים, ויש כאלה שצריכים חיתול. למה זה כל כך שונה???

אם אתה מדבר על כריתת ערמונית פתוחה עקב הגדלה טבה (רגילה) ולא כריתה רדיקלית עקב סרטן - דליפת שתן לרוב איננה מהווה בעיה. גם אם כן מדובר בעיקר בתקופה הראשונה לאחר ניתוח וזו בעיה שמסתדרת לבד תוך כמה זמן. למה יש הבדל בין בני אדם שונים? למה שלא יהיה הבדל. אנו שונים זה מזה בגובה, בצבע השיער והעור, בכוח הפיסי, במנת המשכל ובכושר הגופני למה לא נהיה שונים בכל עניין - זו לא הפתעה. כל אחד מחלים מעט אחרת.

אני מתכוון לכריתה רדיקלית בעקבות סרטן ערמונית. ואני בעיקר מתעניין במשמעות של כישורי המנתח - עד כמה הם משפיעים, ואם תוכל אפילו לרדת לפרטי הניתוח עצמו כדי להסביר מה מנתח "כשרוני" יודע לעשות שמנתח "זוטר" לא יודע בהקשר של פגיעה בתפקוד שתן... תודה רבה

שלום האם אפשר לדעת מה משמעות הנתונים הבאים slope log psa months-0.10 6.97 doubling time velocity 0.01 1.19 slope log psa years 0.58 years doubling time velocity 0.08 ,usv

ככלל אלה נתונים המתארים שינויים בקצב עליית ה PSA על ציר הזמן או בז'רגון שלנו הקינטיקה של PSA. צריך דעת מהו ערך ה PSA הכולל כעת, ומה הית התוצאה ההסיטולוגית בניתוח וכן חשובה מאוד הבדיקה הגופנית. בקיצור - תהה משמעות הנתונים אשר תהה - רצוי להגיע עימם לאורולוג.

ד"ר שלום אני בן 60 ובזמן האחרון יש לי בעיה במתן שתן

מהי שאלתך?

שלום ד''ר , אני בן 17 ואני מאונן מגיל 12 כמעט כל יום האם יכול להגרם נזק ? בבדיקת שתן נמצא ליקוציטים גבוהים בשתן האם זה מסוכן ?

התשובה לשאלה הראשונה היא - לא לא מסוכן ורוב הנוער עוסק בזה. לשאלה השניה - העניין מחייב בדיקה אצל אורולוג

שבוע טוב לאחרונה עברתי ריסוק חוץ גופי לאבן בגודל 1.3 ס"מ הריסוק עבר בהצלחה לפי מס' האבנים שירדו. השאלה שלי כל כמה זמן אני אמורה להיות בביקורת על מנת לבדוק שאין אבנים חדשים. אני ידועה עם רקע מחלת האנים עברתי במשך מס' שנים כ-6 ריסוקים בדרכים שונים. אשמח לקבל תשובה תודה מראש.

מחלת אבנים מתאפיינת בנטיה חוזרת לייצר אבנים משך השנים ולכן זה שריסקו והוציאו או ניקו בכל דרך אחרת את המערכת שלך אינו מבטיח שלא תהיה הישנות. רצוי לכן להיות במעקב צמוד של אולורוג למשך מספר שנים לפחות לפני שקובעים ש"הכל בסדר". כמו כן דרוש בירור מטבולי הכוונה לבדיקות מעבדה בכדי לאתר את הפגם שהביא להיווצרות אבנים מתכתחילה.

תודה רבה על התשובה המהירה

לבעלי נמצא סרטן בערמונית והרופא שבדק אתו המליץ מידית על ניתוח ובחו"ל, עקב הנסיון הרב שיש בחול לעומת בארץ. מבדיקה עם הביטוחים נאמר לנו שעלינו להביא המלצה על ידי רופא , הממליץ כי ניתוחים בחול בעלי סיכויי החלמה מלאה רבים יותר מבארץ. שאלתי, למי עלי לפנות בכדי לקבל המלצה כזו? מה הסיכוי שאקבל המלצה כזו?

אינני יודע למי לפנות על מנת לקבל המלצה כזו אבל עם כל הכבוד ההמלצה שקיבלתם בעניין זה איננה אחראית ואינה מוצדקת בעיני. כריתת ערמונית רדיקלית נערכת בישראל כבר קרוב ל 3 עשורים ויש כבר מומחים רבים מאוד העוסקים בכך ביום יום. אילו היה ממש במהלצה שקיבלתם זה היה פוסל מבחינת אתיקה רבים וטובים העושים זאת באופן יומיומי (ובאיכות שאינה שונה ולעיתים אף עולה על הנעשה בחו"ל), כי אסור לו לרופא להציע לחולה פיתרון שהוא פחות מהטוב ביותר.

מקריאת ההתכתבות בפורומים בנושא הבנתי שניתוח רובוט נמצא בארץ שנתיים בלבד, ושהוצאת הערמונית כשלעצמה אינה בעייתי אך פגיעות נלוות יכולות לפגוע במערכות השונות שיכולות להעביר גבר בן 50 עובד ספורטאי ופעיל בכל התחומים לעולם הגריאטריה. ולצערי ממספר קטן מאוד של מנותחים בארץ קיבלתי את ההלצה החמה לנתח בחול. אני בהחלט מבינה את המקום של האתיקה ושל הנאמנות המקצועית, אך בקהילה הרפואית בארץ הוא רק סטטיסטיקה אך בביתינו זה 100% שיש לנו. הסטטיסטיקה ממה שקראתי מדברת על עשרות בודדות של ניתוחים לרופא בארץ לעומת מאות עד אלפים בחו"ל. האם תוכל לתת לי מידע על הניתוח עצמו? זמן אישפוז, התאוששות, אילו פגיעות? כיצד מטפלים בהם?

ד"ר ליבוביץ', קיימת גם אפשרות, שאינני יודע את סבירותה, שהייתה טעות ברישום דגימות הביופסיה, והיה בעצם בלבול בין שני אנשים שונים (דגימות של X נרשמו כדגימות של Y ולהיפך). כיצד ניתן לשלול מקרה כזה בביופסיה שנלחקה בבי"ח ציבורי? תודה

גם האפשרות הזו קיימת משום שטעויות אנוש קיימות בכל מקום בו בני אדם עובדים. אינני יודע את שכיחות התופעה אך לדעתי מדובר במצב נדיר. ננקטות פעולות רבות כדי למנוע זאת מחינת סימון מבחנות הביופסיה והטפסים הנלווים והקפדה על נהלי זיהוי מחמירים אבל אין אף מערכת המעניקה 100% בטיחות מפני טעות. מרגע שחומר הביופסיה נלקח מגופו של האדם והושם במבחנה אין דרך (כמעט) לזהות ממי נלקחה. במילים אחרות אם דגימת ביופסיה של חולה א' הושמה במבחנה המסומנת במדבקה של חולה ב' - אין דרך לזהות שהדגימה נלקחה מהאדם הלא נכון.

אין אפשרות לבצע בדיקת DNA? במחקרים שקראתי הצליחו לבדוק התאמה

שלום ד"ר, איך אוספים נתונים למחקרים בנוגע לסרטן ערמונית בארץ? הכי ניתוחים למשל מבוצעים בבתי חולים שונים. אפילו טיפול בבנאדם אחד נע בין כמה בתי חולים (אחד לניתוח, אחד להקרנות וכו') וכמו-כן ייתכן שבנאדם עובר בין מספר אורולוגים, ואח"כ לאונקולוגים כך שאין בנאדם אחד שיודע הכל... כיצד בד"כ נאגר המידע שמשמש למחקרים? האם כל אורולוג "מדווח" למאגר כלשהו? אם יש משהו כזה, האם זה אנונימי או ששם החולה גם ידוע..? (מניח שיש איזושהי סודיות רפואית..) תודה

הסקרנות והשאלה במקומם. מחקר קליני נערך תחת בקרה (רגולציה) של המחוקק, ותחת כללי אתיקה מוגדרים היטב המקובלים כאמנה מחייבת בעולם המודרני תחת הכותרת GCP= good clinical practice. ה GCP מהווה הרחבה והתעמקות גדולה מאוד על בסיס אמנת הלסינקי אשר הגדירה לראשונה כללים מחייבים לגבי ניהול מחקר רפואי בבני אדם. לכן לפי החוק במדינת ישראל - כל חוקר המבקש לערוך מחקר בבני אדם (אפילו אם המחקר כרוך רק באיסוף נתונים מתיקים רפואיים חייב באישור הניתן ע"י מנהל בית החולים ובמקרים מסויימים מנכ"ל משרד הבריאות) כל מחקר מחייב שכל אדם הנכלל בו יקבל הסבר ויביע הסכמתו להיכלל במחקר בכתב. הסכמה זו מדעת כוללת את הבהרת העובדה שמדובר במחקר רפואי, החלופות הקליניות להשתתפות במחקר, התועלת והנזק האפשריים הצפויים למשתתף, והאפשרות לסגת מן המחקר בכל עת. כל מחקר קליני מחייב איסוף רישום ודיווח של תופעות לוואי ואירועים חריגים הקורים במהלכו גם אם לכאורה אין קשר בינם לנושא המחקר ויש עוד ועוד כללים והגבלות. תחת הגבלות אלה ותוך שקיפות מלאה (משום שכל מחקר מתפרסם באתר אינטרנט עולמי) ניתן לאסוף חומר מגיליונות רפואיים, לשתף פעולה בנושא זה עם חוקרים ומוסדות אחרים בארץ ובעולם, ואף לבצע מחקר התערבותי בו בחלק מהמטופלים עושים א ובחלק ב ומשווים תוצאות. ניהול המחקר נעשה תמיד באופן אשר יצמצם סיכון למשתתפים למינימום האפשרי ויגדיל הסיכוי לתועלת. בכל מחקר חל חיסיון מלא על פרטים מזהים של המשתתפים בו כולל בנושא של שתיוף והעברת מידע בין חוקרים. לכן המטופלים הנכללים מקבלים מספרי קוד במקום שמם או ת.ז. אני מציע לחפש ברשת מידע אודות כללי אתיקה במחקר, ועדות לניסויי אנוש ו GCP. שם תוכל לקבל פרטים נוספים.

ד"ר ליבוביץ' קראתי על מקרים שבהם ביופסיה לערמונית מגלה גידול ולעומת זאת פתולוגיה לאחר כריתת ערמונית אינה מגלה כלל גידול. ממה שקראתי - ביופסיה גילתה גידול גליסון 8, 3/12 דגימות. אף בדיקת הדמיה לא זיהתה גידול. PSA היה 9.6. 1. האם נתקלת במקרים כאלה? כיצד אתה מסביר זה? 2. מה יותר סביר - טעות בביופסיה או טעות בפתולוגיה אחרי כריתה? האם הגיוני לטעות בביופסיה בזיהוי גליסון 8? 3. האם ייתכן שבעצם האבחון היה שגוי? 4. כיצד ניתן בכלל לבדוק את כל הערמונית לאחר כריתה? הרי לא ניתן להסתכל על הכל תחת מיקרוסקופ, ואין שום בדיקת הדמיה מספיק טובה.... תודה רבה

מה שאתה מתאר הוא תרחיש מוכר ולא לגמרי נדיר. יתכן שקיים בכ 1% מניתוחי כריתת הערמונית. בדרך כלל מדובר בגליסון 6 ואני לא זוכר מקרה עם גליסון 8 אם כי אולי הבעיה היא בזיכרון שלי. לדעתי לא מדובר בטעות באיבחון הראשוני. בדרך כלל האבחנות נקבעות ע"י פתולוג מנוסה ולרוב ישנו פתולוג נוסף הבודק ומאשר את האבחנה באופן בלתי תלוי. כאשר האבחנה בשלב הביופסיה איננה וודאית הם נוטים לציין זאת ולכתוב במפורש שהממצאים אינם מספיקים כדי לקבוע וודאית אבחנה של סרטן הערמונית, ובמצב כזה המקובל הוא לחזור על הביופסיה ולא לנתח. לכן, סביר להניח שלא מדובר בטעות או שטעות באיבחון הראשוני מהוה רק נתח קטן ממקרים אלה. ככל הנראה ההסבר הוא בכך שהגידול הראשוני היה מיקרוסקופי, שנתגלה באופן אקראי (כלומר היתה הצדקה קלינית לביופסיה אך פגיעת המחט בנקודה הנכונה היא תוצאה של מקרה) ומה שנותר לאחר הביופסיה הוא כל כך קטן שלא מאתרים או לא מצליחים לקבוע היוותרות סרטן בבלוטה לאחר הניתוח. בוודאי שמצב כזה הוא טוב מבחינה אונקולוגית וקשור לסבירות גבוהה מאוד לריפוי המחלה. באופן עקרוני במרבית המקרים אין בודקים בפתולוגיה את כל בלוטת הערמונית אלא חותכים אותה באופן מסויים ובודקים מדגמית (ע"ע שיטת STANFORD). במקרים בהם לא מאותר גידול בדרך זו מקובל כן לחתוך את כל הערמונית סריאלית ולבדוק את כולה (whole mount technique) ועדיין לא נאתר גידול בחלק מהמקרים כאמור.

גדל תוך כשנתיים מ 45 גרם ל 51 גרם. כל פעם גודל קצת כבר כ 10 שנה. לא ממש מפריע, אני קם בלילה פעמיים. אני בן 65, ספורטיבי. מה זה אומר? מה אתה ממליץ דוקטור נכבד?

זה אומר שתמשיך לחיות חיים טובים ולגדל את הערמונית גם הלאה.

דר ליבוביצ נכבד.תרופות שאני לוקח הם norvasc 5 mg simvastatin 5mg tevapirin 100mg cilaril 5mg normalol 25mg האם בלקיחת תרוםות אלה אני יכול לקחת levitra 20mg תודה לתשובתך

כן בהחלט. מי שאסור לו לקחת לוויטרה או גם את שתי התרופות האחרות ממשפחה זו הם חולי לב המטופלים בניטריטים (לא אחת מהתרופות שציינת)

שלום בן 641/2 . בבדיקת דם שגרתית נמצא psa 2.9 ,(לפני שנה 2.2). הופנתי לביצוע fpsa ונמצא 12%.האם מומלץ לבצע ביופסיה?

לא בהכרח, אך צריך לזכור שיש עוד נתונים עליהם מסתמכים כגון בדיקה רקטלית, הסטוריה משפחתית ועוד. אתה חייב להיבדק אצל אורולוג

בבדיקת PSA השבוע יצא 1.9 . בשנה שעברה היה 1 וכך גם בשנים קודמות יותר. האם השינוי צריך להדאיג ? אני בן 60 תודה

לא בהכרח, אך צריך לזכור שיש עוד פרמטרים הנלקחים בחשבון כמו תלונות, בדיקה רקטלית הסטוריה משפחתית ועוד. תקבל תשובה מהימנה יותר אם תיבדק אצל אורולוג

היי דן, האם תוכל בבקשה להעריך פי כמה קצב ההתפשטות של גליסון 9 גדול יותר מגליסון 6? האם יש מאמרים בנושא? תודה רבה

שאלתך מרתקת והיא נוגעת ללב הביולוגיה של סרטן בכלל. לא ידוע מספיק על קצב הגדילה של סרטן הערמונית מעבר לאמירה שהוא איטי. הוא איטי בהשוואה לגידולי סרטן של הריאה שם גידול יכול להכפיל עצמו תוך מספר שבועות או גידולים מסויימים באשך היכולים להכפיל עצמם תוך כ 21 יום. יש בוושאי שונות בין גליסון 6 לגליסון 9. כעיקרון מה שמאפיין תאים סרטניים הוא שילוב של שתי תכונות אשר במידה מסויימת האחת באה על חשבון השניה והן התמיינות וכושר חלוקה. כושר החלוקה יחד עם תמותה תאית (האמורה להיות קטנה בחלק מן הגידולים) קובע את קצב גדילת הגידול. ההתמיינות היא מדד של עד כמה התאים בוגרים ובשלים ודומים לרקמת המקור הבריאה. ככלל, ככל שדרגת ההתמיינות גבוהה יותר והתאים בשלים יותר ודומים יותר לתאים תקינים כך קצב התחלקותם פוחת. תאים מאוד פרימיטיביים ללא התמיינות הם המרכיב העיקרי בגידולים אגרסיביים אשר גדלים במהירות רבה. עניין נוסף הוא העובדה שקצב הגדילה איננו אחיד. הסרטן מתחיל להתוות זמן רב מאוד לפני שהוא ניתן לגילוי קליני. קרוב לודאי שכאשר גידול מכיל כבר כמאה אלף תאים הוא כבר לא יעבור נסיגה ספונטנית, וללא טיפול הוא עתיד לגדול, להתפזר לגרורות ולקטול את האדם. עם זאת לא ניתן לאתר גידול של מאה אלף תאים בשום צילום או בדיקה. גידול המכיל כעשרה מיליארד תאים הוא בנפח של 1 סמ"ק וזהו פחות או יותר סף הגילוי הקילני של גידולים. המעבר ממליון תאים ל10 מיליארד יכול להמשך מספר שנים. כאשר הגידול מכיל טריליון תאים שהיינו כאלף מיליארד הוא שוקל כבר 1 ק"ג בערך ובמקרים רבים זהו הסף שאינו מאפשר המשך החיים לחולה. המעבר מ 1 סמ"ק לליטר או ק"ג אחד מהיר הרבה יותר ויכול להשמך חודשים מעטים או פחות משנה. סרטן הערמונית כאמור איטי יותר ולכן קצב התקדמות המחלה נמדד בשנים ולעתים אף שנים רבות. עם זאת, בשל הקושי לצלם ולמדוד בדייקנות אל נפח הגידול במחלה זו קצב הגדילה האמיתי אינו ידוע.

שלום אני נער בגיל ההיתבגרות בן 15 מדדתי את הפין של בזיקפה וראיתי בסרגל אחרי הצמדת הפין לסרגל 14 ס''מ זה תקין ? ועד איזה גיל גודל איבר המין של הגבר מיתעבה ומיתארך? יש ליעוד זמן עד להשלמת ההיתבגרות נכון? האים עד סוף ההיתבגרות היה לי גדול? ואים שפשר לישאול יש לי עוד שאלה האים הנוזל הלבן שיוצא לי באוננות זה הזרע ואיתו אפשר להביא ילדים? תודה נועם

השאלה לא קשורה לפורום הזה אלא לפורום אורולוגיה. חוץ מזה תוכל למצוא את התשובות לשאלות שלך באינטרנט.. חפש בגוגל :)

שלום ד"ר ליבוביץ' האם זה נכון שיותר קשה לזהות גוש של גליסון 9 מאשר גוש של גליסון 6 בבדיקות כמו אולטראסאונד ו MRI ?

בדרך כלל - להיפך

היי שלום דוקטור בעוד יומיים יש לי תור לאורולוג אני בן 16 וגילחתי את שק האשכים שלי ואני בפדיחה גדולה שהרופא האורולוג יבחין שהשק חלק ומגולח מה אני יעשה האים הדוקטור ירגיש שגילחתי את השערות מהשק? רק שלא ישאל אותי על זה אני מקווה האים ניתקלת במטופלים שלך שגילחו ?

השאלה לא קשורה לפורום הזה אלא לפורום אורולוגיה. אז מה אם הוא ישים לב ?!?! אתה בטוח לא הראשון...

אם גיחלת גילחת. סביר להניח שישמו לב וסביר להניח שהוא לא ישאל אותך על כך כי זה לא נוגע במישרין לבעיה אורולוגית אותה הוא צריך לפתור.

שלום דן, האם לאחר הניתוח מומלץ לא ללכת הרבה אלא רק לשכב ולנוח כיוון שכל תנועה יכולה לפגוע בשלפוחית השתן - לעכב ולהחמיר את תהליך ההחלמה והחזרה של תפקוד השתן??? האם יש דברים נוספים שצריך לשים לב אליהם על מנת לדאוג שהשלפוחית תחלים במהרה?? תודה!!

איזה ניתוח?

השאלה היא לגבי השבועיים שאחרי הניתוח (בנוכחות הקטטר), וגם לאחרי. האם הליכה או כל פעילות גופנית אחרת עלולה להזיק להחלמת שלפוחית השתן?

ד"ר ליבוביץ', 1. מבקש את המלצתך, ע"פ נסיונך לגבי טיפול לאחר כריתה רדיקלית ושוליים חיוביים בתשובה פתולוגית. גליסון 9, PSA לפני ניתוח נמוך מ 10. מהי המלצתך: א. קרינה בלבד. ב. הורמונים בלבד. ג. קרינה+הורמונים. 2. במה שונה הטיפול בגליסון 9 במקרה הנ"ל מאשר בגליסון 6? 3. מקווה שתוכל לענות, מהי המלצתך לגבי ב"יח לביצוע הקרנות (בלינסון או שיבא)? עד כמה יש הבדל ביניהם.. מה השיקולים בבחירה. 4. בטיפול קרינתי והורמונים - האם אותו אונקולוג יטפל גם בקרינה וגם בהורמונים, או שמדובר בשני רופאים שונים? מודה לך מאוד, עידו

אני עונה לך בין השורות שלך: . מבקש את המלצתך, ע"פ נסיונך לגבי טיפול לאחר כריתה רדיקלית ושוליים חיוביים בתשובה פתולוגית. גליסון 9, PSA לפני ניתוח נמוך מ 10. מהי המלצתך: א. קרינה בלבד. ב. הורמונים בלבד. ג. קרינה+הורמונים. - חשוב לדעת אם היו בלוטות לימפה נגועות או לא. אם התשובה חיובית יש חשיבות רבה לתוספת של הורמנים. אם לא העניין שנוי במחלוקת ויש המעדיפים לכיוון זה ואחרים לכיוון השני. 2. במה שונה הטיפול בגליסון 9 במקרה הנ"ל מאשר בגליסון 6? - קודם כל הפרוגנוזה שונה מאוד בין שני המצבים. שנית, אם יש אדם שנותח ויש לו מוקד מיקרוסקופי של שוליים חיוביים עם גליסון 6 ניתן גם לעקוב אחר ה PSA שלו ולא לתת קרינה מיידית. בניגוד לכך בגליסון 9 או אם השוליים חיוביים בנפח גדול יחסית יש מקום לקרינה 3. מקווה שתוכל לענות, מהי המלצתך לגבי ב"יח לביצוע הקרנות (בלינסון או שיבא)? עד כמה יש הבדל ביניהם.. מה השיקולים בבחירה. - אני לא יכול לענות על כך 4. בטיפול קרינתי והורמונים - האם אותו אונקולוג יטפל גם בקרינה וגם בהורמונים, או שמדובר בשני רופאים שונים? -כן האונקולוג יעשה את שני הדברים

שלום דן, עברתי כריתה רדיקלית של הערמונית, ואני צפוי להיות עם טיטולים לאחר הוצאת קטטר. רציתי לשאול: 1. איזה טיטולים אני צריך לקנות? אין לי מושג בנושא, ולא הצלחתי לקבל תשובה ברורה מהאורולוג. תוכל בבקשה להמליץ לי? האם יש טיטולים שונים לבוקר וללילה? 2. כמה זמן אני צפוי להיות עם הטיטולים? ברור לי שאין זמן מדוייק ואצל כל אחד זה אחרת, אני שואל מבחינת ממוצע.. תודה רבה רבה לך !!!

אני חייב להעיר תחילה שהאמירה שלך על היותך צפוי להיות עם חיתולים היא מוגזמת ומקודמת מדי. חלק גדול מהחולים יחוו אי שליטה מסויימת וזמנית בשתן אבל לא כולם זקוקים לחיתולים ובחלק מן המקרים המנותחים יבשים לגמרי ושולטים על השתן באופן מלא מהרגע הראשון. אין דרך טובה לנבא מי ישלוט ומי ידלוף ולכן נכון להיערך מראש. יש בשוק מגוון די גדול של מוצרי ספיגה למבוגרים וקיימים הבדלים ברורים בין מוצרים המיועדים לגברים לעומת נשים. כדאי לחפש קצת באינטרנט ולשאול בבתי מרקחת. רצוי לדעתי שתצטייד בפדים לגברים בתחתון ולאחר כמה ימים תוכל לדעת אם אתה באמת נזקק לחיתולים או רק לפדים. בנוסף אני מציע לך להמנע מפעילות חברתית מחייבת כל עוד אתה לא בטוח עד כמה אתה שולט ועד כמה מוצרי הספיגה שרכשת אמינים.

דן שלום, בחודש האחרון יש לי צריבה בתחילת מתן שתן. הצריבה היא בקצה של הפין. היא מופיעה בתחילת מתן השתן, ואז מפסיקה. ממה הדבר יכול לנבוע, ואילו בדיקות ניתן לעשות? תודה רבה!

הסיבות האפשריות מגוונות, אבל בירור העניין חייב לעבור דרך אורולוג שישב איתך ישמע הכל ויבדוק. לא באינטרנט

שבוע טוב דוקטור מה דעתך על טיפולים כאלו באיזור בסיס איבר המין ואולי מעט על האיבר עצמו.כמובן מדובר בשעירות יתר ונמאס מגילוחים. אין לי בכלל חשש באופן כללי כי ידידים שלי עברו טיפולים כאלו והכל כשורה. כמובן כמובן שאני לא מדבר על איזור האשכים.שם אסור לגעת(למרות שידוע לי על לא מעט קוסמטיקאיות שטיפלו באשכים בIPL,שזהו לדעתי פשע פלילי). האם יש לקחת בחשבון לפני הטיפול הזה את הגנטיקה המשפחתית בענין נטייה במשפחה לסרטן הערמונית,או לסרטן מסוג אחר?ומה קורה אם איני יודע אם למישהו אצלינו היה? אם יורשה לי לשאול מבלי להעמיס עלייך,שאלה נוספת:מה הן הבליטות הקטנטנות על איבר המין,בין אם יוצאות משם שיערות ובין אם לא,למה יש חבר'ה שיש להם וכאלה שאין להם? אם מדובר ב"כיסי" שורשי שיער,האם טיפול IPL שם יכול לעזור להעלים את התופעה?(במידה וזה כמובן קשור לשיער). במידה וזה אינו קשור לשיער,אשמח לחוות דעתך. מעריך מאוד את הזמן שאתה מקדיש כאן באתר לתשובות על שאלות כה מתוסבכות

הסרת שיער בלייזר או בדרכים אחרות היא באמת עניין לקוסמטיקאים לא לאורולוגים. אני חושש שאין לי כל ידע בנושא זה.

היי אני בן 15 ואני מרגיש גושים עגלגלים שמחוברים ליותרת האשך בצד שמאל ממש אחד אחרי השני זה ציסטות נכון? לפי מה שקראתי באינטרנט מדובר בציסטות וקראתי שזה שום דבר ולא גורם לשום בעיה לא בפוריות לא בזרע ולא בריאותית אבל אני בהחלט מרגיש בראש יותרת האשך ציסטה יחסית גדולה ניתן למשש את כולן אבל היא ממש מורגשת קבעתי תור לאורולוג ב 26.11 האים להיתייעץ איתו עים להסיר את הציסטות בניתוח או שהאורולוג לא יסכים ? דוקטור אני קצת לחוץ וחושש מהבדיקה כי הרופא צריך ליראות את האיבר מין שלי ויראה שיש לי שיערות שם אבל אין מה לעשות אני מעדיף ללכת ככה הכי טוב דוקטור תענה לי בבקשה על השאלה ואשמח שתישאר עימי בקשר עד אחרי הבדיקה כדי לדבר איתי אני קצת היפוכונדר ולחוץ תודה אליאור האים כדי לשכנע את האורולוג להסיר לי את הציסטות ספרמטוצלה? אחד מהשנים אני חושב בכול אופן שבת שלום תודה

אני מבין את הלחץ ולצערי אתה כבר יודע את התשובה עוד לפני ששאלת. אתה חייב להיבדק. אתה אולי מגיע למסקנה שאלה ציסטות אבל מאחר ואתה לא עושה UPLOAD לאשכים שלך לרשת לי אין דרך לבדוק אותך דרך המחשב. סביר להניח שאתה ככל נער בגילך מתעסק יותר בחלק זה של הגוף ובין היתר מגלה בו חלקים שלא היית מודע אליהם קודם. יתכן שמה שאתה מרגיש תקין ויתכן שלא, אך לא בידיך לקבוע זאת רק על סמך האינטרנט ועדיין הדברים נסגרים במפגש בין רופא למטופל. ברור שאתה מרגיש רתיעה ואולי בושה שרופא יבדוק אותך אבל תקבל את זה שהאורולוג בודק אברי מין של כל הגילים על בסיס יומיומי, הוא איש מקצוע והוא מחוייב גם להתייחסות נאותה ומקצועית וגם לרגישות לבושה שלך. אך אין לך ברירה אתה הולך להיבדק. לא הבנתי את תאריך התור שנקבע לך האם 26 בנובמבר 2011? אם אני לא מתבלבל אנחנו עדיין ב 18 ביוני ואני לא מכיר אף אורולוג בארץ שהתור לבדיקה אצלו הוא של 5 חודשים ואם בכל זאת כן - אני בטוח שתמצא אורולוג שיקבל אותך בחודש הבא.

היי דן, האם וריקוצלה באשך זה דבר שכיח? האם זה משהו שניתן לחיות איתו ללא ניתוח? מה הסיכוי (אם קיים מספר, ממחקרים) שהוא יכול לגרום לבעיות להביא ילדים? תודה רבה!

ווריקוצל קיים ב 1/6 מהגברים הצעירים ולרוב הוא חסר משמעות. כ 2% מגברים אלה עוברים ניתוח מסיבות שונות לתיקון ווריקוצל בין היתר עקב בעיית פיריון

שלום ד"ר ליבוביץ. לפני מספר ימים הבחנתי כי על אשך שמאל יש לי בליטה קטנה , כמו גודל של פצעון של עקיצת יתוש . האם עלי לחשוש ? מה עלי לעשות ? לפני מספר חודשים היו לי כאבים חדים במפשעה , נשלחתי לבדיקת אולטרה סאונד שאיבחנה כי יש לי רק וריקוצלה. לתשובתך אודה , תודה .

צריך להבחין בין בליטה בעור שק האשכים ללא קשר לאשך - לרוב לא ממצא מסוכן לבליטה של האשך עצמו בתוך השק וללא מעורבות של השק - עלול להיות גם דבר מסוכן. אורולוג יוכל להבחן בקלות בין שניהם. כבר נבדקת? ווריקוצל היא תופעה של גודש בוורידים המנקזים אשך וקיימת בכשישית מהגברים הצעירים. לרוב לא ממצא בעייתי המחייב טיפול

לא ד"ר , לא ביקרתי אצל אורולוג , רופא המשפחה שלח אותי לאולטרה-סאונד לפני חצי שנה בערך לאחר שהיו לי כאבים חדים במפשעה ובאשך .

היי דן, תוכל בבקשה לשתף כיצד אתה מצליח להספיק כל כך הרבה, ולא להתעייף? השאלה נובעת מסקרנות אישית שלי... תודה

אני גם עייף וגם מרגיש שלא מספיק כ"כ הרבה...

מה אומר PSA שתמיד היה ערך של 0.4 -0.5 ועכשיו קפץ לערך של 1.9 למרות שעדין נמצא בנומרה האם יש חשיבות לקפיצה .? אני סובל מדלקת כרונית שנים בערמונית ולא נמצא חיידק . האם זה יכול להיות סרטן ערמונית \אשכים? תודה רבה

לא אומר הרבה. ה PSA עלול להשתנות ממגוון של גורמים ובכלל זה גם סרטן הערמונית אך בוודאי לא רק סרטן. לא כדאי להניח הנחות או לפרשן רק על סמך נמון יחיד. כדאי להיבדק אצל אורולוג. עוד עניין - אין טעם או הגיון בשאלה המתחילה במילים "יכול להיות" כי כמעט הכל "יכול להיות" ולכן כמעט תמיד התשובה לכל השאלות האלה היא כן - יכול להיות

שלום ד"ר ליבוביץ, תוכל בבקשה לתאר (בנקודות) את הידוע לך מנסיונך לגבי סוג זה של סרטן שמקורו בערמונית - signet cell? בעיקר במה הוא שונה מסרטן "רגיל" השכיח יותר.. בנוסף, אם יש מידע שלא ניתן לכתוב כאן בהודעה, אז אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות רלוונטיים. המידע שהצלחתי למצוא באינטרנט הוא מאוד מינימלי. תודה רבה!

אין מידע רב בנושא וכבר התייחסתי לכך בתשובה לבני מתאריך 1/6/2011 קרא למטה

שלום ד"ר ליבוביץ' ראשית, לא יכולתי שלא לשים לב לתדירות ולזמנים שבהם אתה מקדיש לפורום, אז אני רוצה לומר תודה בשמי ובשם שאר האנשים שמקבלים כאן תשובות מפורטות ממך. רציתי לשאול כמה שאלות שקשורות לטיפול אחרי ניתוח רדיקלי של כריתת ערמונית: 1. איזה בדיקות נהוג לעשות לאחר הניתוח? (צילום חזה, MRI, וכו'). האם עושים אותם בכל מקרה או רק כאשר התוצאה הפתולוגית מעידה על פריצה מהקופסית? 2. האם מנסיונך, כאשר מדובר בגליסון 8 ומעלה, לרוב יש כשלון ביוכמי? 3. במידה והתוצאה הפתולוגית מעידה על שוליים חיוביים, מה נהוג לעשות? האם נהוג להפנות את המטופל לאונקולוג? או שהאורולוג הוא זה שממשיך לטפל מבחינת קרינה, הורמונים? כלומר איך המטופל ממשיך לקבל טיפול..? 4. שאלה בקשר לעלויות: כאשר מגיעים לאורולוג באופן פרטי לטיפול (למשל הרצליה מדיקל סנטר) והאורולוג גם מבצע את הניתוח - האם בביקורים נוספים לאחר הניתוח (במידה ויש צורך) צריך להמשיך לשלם על כל פגישה? או שהתשלום על הניתוח מכסה גם את המשך הטיפול במידה ונדרש..? 5. האם טיפול קרינתי עולה כסף או שממומן ע"י קופת חולים? 6. האם טיפול הורמונלי עולה כסף או ממומן ע"י קופת חולים? 7. האם המטופל מקבל עותק של התשובה הפתולוגית לאחר הניתוח או שהיא נשארת אצל האורולוג? 8. תוך כמה זמן מהניתוח וקבלת התשובה הפתולוגית, בד"כ יש להתחיל טיפול? תודה רבה רבה מראש !!!

נא ראה תשובותי בין שורותיך: ראשית, לא יכולתי שלא לשים לב לתדירות ולזמנים שבהם אתה מקדיש לפורום, אז אני רוצה לומר תודה בשמי ובשם שאר האנשים שמקבלים כאן תשובות מפורטות ממך. תודה רבה מאוד. לכבוד הוא לי, ובנוסף תמיד עושה טוב על הלב לקבל מעט פירגון. רציתי לשאול כמה שאלות שקשורות לטיפול אחרי ניתוח רדיקלי של כריתת ערמונית: 1. איזה בדיקות נהוג לעשות לאחר הניתוח? (צילום חזה, MRI, וכו'). האם עושים אותם בכל מקרה או רק כאשר התוצאה הפתולוגית מעידה על פריצה מהקופסית? - הבדיקה האחת המדוייקת והאמינה ביותר ביחס למצב האונקולוגי לאחר הניתוח היא בדיקת ה PSA בדם. כפי שתראה אולי בתשובה לגולש הקודם, אנו מקיים לרמת PSA<0.1, וכל ערך מעל לזה ובפרט כאשר יש מגמה של עליה הדרגתית על-פני זמן מעלה חשד סביר להימצאות סרטן שיורי בגוף. הבדיקה רגישה לעין ערוך יותר מכל בדיקת דימות קיימת ולכן בדיקות צילומיות = דימות אינן נהוגות כלל כרוטינה לאחר הניתוח. עם זאת, במאמר שכתבתי לעיתון CANCER לפני מס' שנים הראיתי לראשונה כי סרטן הערמונית עשוי להתקדם למצב גרורתי לאחר ניתוח גם מבלי שה PSA עולה - אך זהו מיעוט יחסית נדיר ולא הכלל, והוא אופייני דווקא בגידולים בדרגה הגבוהה (גליסון 8 ומעלה). השימוש בצילומים אם כן אינו רוטיני אלא ננקט בהתאם לקליניקה ולשיקול הדעת של הרופא. 2. האם מנסיונך, כאשר מדובר בגליסון 8 ומעלה, לרוב יש כשלון ביוכמי? -קשה לתת תחזית כאשר מסתכלים על פרמטר אחד בלבד. נתונים נוספים שבהם יש להתחשב כוללים גם PSA טרם הניתוח, רמת נדיר של PSA, האם היתה פריצה אל מחוץ לערמונית, האם היתה חדירת הגידול לרקמות אחרות או לקשרי לימפה ועוד. ככלל, גליסון 8 מציב את המחלה בקבוצת הסיכון הגבוה ובה לחלק גדול מן החולים סיכון להישנות ביוכימית ולהתהוות גרורות בהמשך. עדיין ניתן לרפא ולהציל חלק לא מבוטל מן החולים בקבוצה זו. 3. במידה והתוצאה הפתולוגית מעידה על שוליים חיוביים, מה נהוג לעשות? האם נהוג להפנות את המטופל לאונקולוג? או שהאורולוג הוא זה שממשיך לטפל מבחינת קרינה, הורמונים? כלומר איך המטופל ממשיך לקבל טיפול..? - כאשר יש שוליים חיוביים קיים סיכון מוגבר להישנות המחלה. גם כאן הסיכון אינו אחיד והוא תלוי בשני גורמים: דרגת הממאירות והיקף השוליים הנגועים. כך למשך מי שיש לו מוקד מיקרוסקופי של גליסון 6 בשוליים החיובים לא נמצא באותו סיכון כמי שיש לו מספר מוקדים גדולים מ 3 מ"מ של גליסון 9. כיום לגישתי האישית ולדעת קולגות בעולם, יש חשיבות גדולה מאוד לטיפול בקרינה כאשר יש שוליים חיוביים ביותר ממוקד אחד או כאשר גודל המוקד גדול מ 3 מ"מ או כאשר הגליסון גבוה מ 6. במצבים האחרים זו לא טעות להמתין עם הקרינה ולעקוב באופן צמוד אחר ה PSA. הטיפול בקרינה ניתן בידי אונקולוגים. מידת המעורבות של האורולוג/אונקולוג בתהליך ובהחלטות תלוי מאוד בטיב הקשר המקצועי ביניהם. לעיתים קרובות החולה מפיק את המיטב ממומחים מתחומים שונים היודעים לעבוד יחד כצוות אחד. טיפול הורמונלי בנסיבות אלה אינו רוטיני ואינו חובה. 4. שאלה בקשר לעלויות: כאשר מגיעים לאורולוג באופן פרטי לטיפול (למשל הרצליה מדיקל סנטר) והאורולוג גם מבצע את הניתוח - האם בביקורים נוספים לאחר הניתוח (במידה ויש צורך) צריך להמשיך לשלם על כל פגישה? או שהתשלום על הניתוח מכסה גם את המשך הטיפול במידה ונדרש..? - לא אוכל לדבר בשם כל האורולוגים (למרות שאני מזכיר האיגוד). נראה לי סביר לגמרי וראוי שלפחות הביקור הראשון לאחר ניתוח - כל ניתוח יהיה כלול במחיר הניתוח. אם לעומת זאת, המטופל מבקש להישאר במעקב אישי פרטי ארוך טווח לאחר ניתוח אצל המנתח ולאפשר לו להביא בפניו לבטים שונים וכן הלאה - כלומר לקבל ערך מוסף מהמשךהקשר ביניהם - זו בעיני עבודה נוספת הראויה לתגמול נוסף. 5. האם טיפול קרינתי עולה כסף או שממומן ע"י קופת חולים? - אמור להיות מכוסה לחלוטין ע"י קופת החולים 6. האם טיפול הורמונלי עולה כסף או ממומן ע"י קופת חולים? -כנ"ל 7. האם המטופל מקבל עותק של התשובה הפתולוגית לאחר הניתוח או שהיא נשארת אצל האורולוג? -חוק זכויות החולה קובע מפורשות שהרשומה הרפואית עומדת כולה לזכות החולה והוא יכול בכל עת לקבלה (או העתק ממנה). אני אישית מוסר תמיד מסמכים כאלה לחולה. 8. תוך כמה זמן מהניתוח וקבלת התשובה הפתולוגית, בד"כ יש להתחיל טיפול? - בהנחה שמדבריםפ על קרינה - העבודות הגדולות שבחנו את העניין מדברות על 4 חודשים. כך שלמשוך את זה מעבר לכך - זה לעשות דבר עליו אין לי נתונים. מצד שני, חשוב מאוד להביא את המטופל לקרינה כאשר הוא כבר החלים מן הניתוח מבחינת הצלקת, מבחינת התפקוד היומיומי והכוחות, ובעיקר כאשר הוא מטיל שתן היטב ושולט היטב בשתן.

שלום, תוכל בבקשה להוסיף קישור למאמר הנ"ל.. תודה רבה

ד"ר ליבוביץ' שלום, כמה זמן לאחר ניתוח כריתה רדיקלית נהוג להתחיל במעקב PSA? כלומר, מתי הפעם הראשונה שיש לעשות בדיקת PSA לאחר הניתוח? שאלה נוספת - הבנתי שיש מונח שנקרא נדיר (או משהו דומה) שקשור ל PSA.. תוכל בבקשה להסביר? תודה רבה

למרות שהחלבון PSA מיוצר כמעט בלעדית ברקמת הערמונית, סילוק הערמונית בכריתה רדיקלית אינו מוריד את ה PSA ל 0 מיידית בגמר הניתוח אלא שיש קצב דעיכה שלו הקשור למשך הקיום הביולוגי בגוף של החלבון שכבר יותר לפני הניתוח עד שהוא מפורק. בהתאם לקצב ההתפרקות של ה PSA ולרמתו ההתחלתית טרם הניץוח קובעים מתי הפעם הראשונה לבדוק PSA. לרוב זה כחודש לאחר הניתוח. במצבים נדירים בהם ה PSA ההתחלתי גבוה כדאי להמתין יותר. במידה וממהרים לבדוק PSA מוקדם יותר אנו עלולים לקבל תשובה של ערך גבוה מהצפוי ו"להדליק" בכך שלא לצורך נורות אדומות לגבי המצב האונקולוגי האמיתי של המנותח. נדיר = באנגלית רמת השפל. כלומר אנו רוצים לדעת מהי הרמה הנמוכה ביותר אליה הגיע ה PSA לאחר טיפול בסרטן הערמונית. אידאלית ערך הנדיר הוא אפס. רמה שמתחת ל 0.1 נ"ג/מ"ל מקובלת כ "PSA בלתי מדיד" ונחשבת כתוצאה המבוקשת מבחינת ה PSA לאחר ניתוח

בן 56 לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בשל גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית שוליים נקיות גליסון3+4 בשל כישלון ביוכימי מועמד להקרנות כעת מטופל בהורמונים לקחתי 10 כדורי קסדקס וזריקת לוקרין ובעוד 3 חודשים עוד זריקה psa כעת 0.04 לפני הטיפול ההורמנלי0.26 והשאלות1-בקשר לתופעות הלואי של ההורמונים ומיוחד החשק המיני שנעלם האם יחזור לאחר הפסקת הטיפול ההורמונאלי או יחמיר עם ההקרנות?2-מה דעתך לגבי תשובת psa ואם יש צורך בהקרנות או מספיק מעקב? תודה מראש

מה היה הערך הנמוך ביותר של ה PSA לאחר הניתוח? אם לא היה "בלתי מדיד" כלומר קטן מ 0.1 הטיפול בהורמונים חיוני. אם כן היה בלתי מדיד ובעיקר אם העליה ב PSA לאחר מכן היתה איטית לא בטוח שהצורך בטיפול הורמונלי מבוסס די הצורך. טיפול לדיכוי הורמונים זכריים מביא לתופעות לוואי כגון אובדן החשק המיני ולרוב גם אובדן הזיקפה, השמנה מרכזית, גודש וכאב בשדיים והגדלתם, החלשות עצמות, גלי חום ושינויים במצב רוח. לרוב תופעות נוטות לחלוף לאחר הפסקת הטיפול באופן הדרגתי. עם זאת ההתאוששות איטית ויכולה להימשך שנים אחדות ובחלק מהמקרים אין התאוששות כלל. קרינה אינה פוגעת בחשק המיני אך בסבירות גבוהה תפגע בזיקפה אם כי רק כעבור מספר חודשים או שנה.

דוקטור שלום האם יש סיבות נוספות לpsa גבוהה חוץ מפרוסטטה לדוגמה ניתוח להסרת פיסטולה בשן שעברתי בלא הצלחה יתרה בתודה מראש

PSA הוא חלבון המיוצר ע"י תאי הערמונית, אך קיים בכמויות מזעריות גם ברקמות אחרות כגון בלוטות רוק, בלוטות מין משניות אחרות ואפילו ברקמת הכליה. יש סיבות מגוונות לעליית PSA שלא כולן קשורות לסרטן הערמונית

ד"ר ליבוביץ' שלום, האם תוכל להסביר כיצד ייתכן שבאולטראסאונד ו MRI לא יזהו כלל גידול, אולם ביופסיה כן מגלה? מה המשמעות של זה? האם זה אומר שהגידול ממוקם לערמונית? האם מדובר בסוג של גידול ש"אינו נראה" בבדיקות הדמיה, ואין כל משמעות של גידול ממוקם או לא..? תודה רבה !!

סרטן הערמונית אינו יוצר תמיד גוש מוגדר שיש לו מאפיינים שונים כל כך מיתר הרקמה סביבו אשר הבדלים אלה ייקלטו באמצעי הדימות. לכן, בטכנולוגיה הקיימת היום אין אף בדיקה אידאלית אשר יכולה לראות גידולים בצורה ברורה ובעיקר אין אף בדיקה אשר יכולה לשלול גידול כאשר אינה רואה אותו. ביופסיה לעומת זאת איננה מסתמכת על איתור גוש או על שינוי ברמה הנראית לעין אלא הולכת לרמה המיקרוסקופית ושם בדרך כלל הדברים ברורים יותר

שלום ד"ר ליבוביץ', מזה זמן רב (שנים) לאחר שאני משתין ויוצא מהשירותים, יש לי דליפת שתן שמרטיבה את התחתונים. זה קורה כמעט כל פעם. הייתי לאחרונה אצל אורולוג שטען שמקור הבעיה הוא שהקצה של הפין (בסוף הצינור שמוביל את השתן) אינו פתוח לגמרי אלא רובו פתוח ובקצה הוא סגור. אז הוא טוען שבצינור הזה נאגר שתן, וכאשר אני זז, יוצא מהשירותים וכו', השתן יוצא. אני בן 28, והוא כלל לא ביצע בדיקה רקטלית כיוון שאמר שאני צעיר בשביל בעיות ערמונית. הוא אמר שיש אפשרות לבצע ניתוח כדי לפתוח את היציאה של השתן, אך הוא אינו ממליץ. השאלות: 1. האם ההסבר שלו הגיוני מבחינתך? 2. האם אתה מכיר את התופעה הזו, ויודע אולי האם יש לה מונח רפואי (כדי שאוכל לקרוא עליה)? 3. האם אצטרך לשים כל החיים פד בתחתונים כדי שיספוג את דליפת השתן? תודה רבה !!

אם אני מבין אתה מה שנאמר לך נכון הוא מכוון לכך שיש לך היצרות בפתח הפין מה שמכונה meatal stenosis כמובן אין לי דרך לאשר שאכן בכך המדובר מבלי לבדוק אותך ואני אישית מאמין שיש מקום לבדוק אותך בצורה מעמיקה יותר לפני החלטה על ניתוח הגם שמדובר בניתוח קטן

בימים האחרונים אני מרגיש צריבה או סוג של "שרפה" באשך ימין(לא כאב) זה מופיע אחד לכמה שעות למספר דקות ונעלם עלי לציין שהאשכים נראים בסדר אין נפיחות ואין סימנים חיצונים. האם זה סוג של דלקת? מאחר וזה לא כואב האם לחכות קצת עד שאולי זה יחלוף מעצמו או לגשת לאורולוג בדחיפות? כמו כן אני סובל כמה שנים מערמונית מוגדלת ועקב עליה בpsa ממתין הבתור לביופסיה של הערמונית. האם זה קשור למה שקורה עכשיו אצלי באשך ימין. בתודה מראש.

זה לא נדיר שאדם פונה אלינו עם תלונות כאלה ואחרות באשך ולא מוצאים כל ממצא המסביר אותן. מצד שני עם כל הכבוד הרואי אתה בדקת את האשכים שלך אבל עדיף שתיבדק גם אצל אורולוג מומסך. בלי בדיקה אין דרך לתת לך תשובה

שלום, מהו טווח ה PSA התקין לבחור בן 25-30? תודה

כיום אין אנו מדברים עוד על טווח PSA תקין משום שבכל קבוצת גיל ובכל רמת PSA קיים סיכון מסויים לסרטן. לכן, אין רמה של PSA שבה בוודאות לא יתכן סרטן הערמונית ומכאן שהמושג PSA "תקין" אינו קיים בכלל. במקום זאת אנו מדברים על PSA נמוך לעומת מוגבר. אין תשובה (לפחות שאני מכיר) לשאלתך, בין היתר משום שסרטן הערמונית בקבוצת הגיל 25-30 היא מחלה נדירה ביותר, ולכן אין צורך ולא מקובל לבדוק PSA בגברים צעירים כל כך.

אני בן 70 עברתי ניתוחradical prostatectomi לפני5 שנים ומאז אין לי זיקפה כלל.קיבלתי מאורולוג מומחה g האם נישקפת לי סקנה ממשית בלקיחת כדור זה? levitra 20 m

האם נשקפת לך סכנה ממשית מלוויטרה 20 מ"ג? התשובה - בדרך כלל לא. הסכנה (והיא קיימת בכל 3 התרופות ממשפחה זו) צץייחסת לחולים אלרח אוטם בעיקר טרי של שריר הלב המטופלים בניטריטים. ובכל מקרה שילוב בין ניטריטים לתרופות אלה אסור. אם אתה לא חולה לב ולא לקוח ניטריטים לא אמורה להיות בעיה.

AFP הם ראשי תיבות ל alpha feto-protein. זהו חלבון עוברי המשמש באורולוגיה כסמן אפשרי לחלק מגידולי האשכים. הוא לא משמש לאיתור סרטן אלא לקביעת דרגת הסיכון של הגידול לאחר כריתת האשך ולהערכת התגובה לטיפול בהמשך. AFT - מה זה?

ד"ר ליבוביץ' שלום, עקב הצורך לקרוא מידע רפואי בתהליך הטיפול בסרטן הערמונית, אני מסוקרן לדעת כיצד נכתב דוח ניתוח. כלומר, האם המנתח בסיום הניתוח יושב מול המחשב וכותב דוח, או שבמהלך הניתוח המנתח קורא בקול את השלבים שהוא מבצע ומישהו רושם במחשב (כמו בבית משפט)? תוכל בבקשה להאיר קצת את החושך שיש לי ולחולים אחרים ממה שמתחולל בחדר הניתוח? תודה מראש על האינפורמציה!

קודם כל אני מודה לך על השאלה החשובה והמעניינת ואתה צודק- ראוי שהציבור באמת ידע. דו"ח ניתוח הוא חלק ממה משקרוי רשומה רפואית והיא למעשה מתכונת מסודרת של תיעוד בכתב של ממצאים, מחשבות החלטות, לבטים ופירוט של טיפול. התיעוד חשוב ביותר מהיותו אמצעי להעברת מידע בין גורמים מטפלים. כך למשל מכתב שחרור מאישפוז נועד לפרט לרופא המשפחה מה היה ומה נעשה עם המטופל באישפוז ומה הפעולות שצריך לנקוט עתה משחזר לקהילה. דו"ח הניתוח הוא מסמך המפרט מה נעשה בניתוח. הוא כולל את זהות המנותח, זהות הצוות לרבות רופאים מנתחים, מרדימים ואחיות, סוג הניתוח והצד המנותח, שיקולים והתוויות לניתוח, ממצאים בניתוח ומהלך הניתוח שהיינו פרק המתאר כמו בספר בישול מה נעשה במדוייק שלב אחר שלב. לבסוף ישנו סיכום המתאר כיצד הניתוח הסתיים, ומה מצב החולה בסיומו. מתוארת גם שיטת ההרדמה ואירועים חריגים בזמן הניתוח. מסמך זה נכתב באחריות המנתח (אם כי בפועל הוא יכול להכתב גם ע"י העוזר). לאחר הניתוח. בעבר כתבנו את המסמך ידנית וכעת מקובל להקלידו למערכת הממוחשבת של בית החולים. בארה"ב במרכז הרפואי בו עבדתי היה נהוג להקריא את דו"ח הניתוח לטלפון. הוא הוקלט קולית במערכת אוטומטית ובהמשך הוקלד לכתב ע"י צוות יעודי. אני מקווה שהעניין שפך מעט אור לתוך "החושך" שלך

שלום ד"ר דן ליבוביץ'. שמי יניב, בחור בן 22, פראמדיק במקצועי. ברקע יל"ד קשה לטיפול והפרעות קצב (PSVT) תכופות מזה כשנה וחצי (שחרור מצה"ל תחת פרופיל פוסל שירות 21). לאור החמרה בחודשיים האחרונים שבהן אין איזון ל"ד למרות טיפול ב-3 קבוצות תרופות במינונים מקס' ולאור יל"ד התקפי כולל הזעה וגלי חום, כאבי ראש הוחלט לחזור על הבירור הרפואי ולהרחיבו בכיוון אנדוקריני. איסוף שתן לקטכולמינים פתולוגי לאפינפרין (פי 24 מגבול עליון). בוצע CT בטן ואגן שפוענח כתקין (מכון מור). במיפוי MIBG הודגמה קליטה מוגברת באדרנל שמאלי. ביום ראשון יבוצע MRI באופן בהול על מנת להשלים קורולציה הדמייתית אבחנתית. לסיכומו של דבר עד כה נראה חשד גבוה מאוד לפאוכרומוציטומה. כרגע כבר מדובר על כריתת בלוטת האדרנל וכבר הוחל לפני יומיים טיפול הכנתי להרדמה- הופסקו ביתא בלוקרים, חוסמי אייס ומשתנים והוחל טיפול בחוסמי אלפא (קדקס). ידוע לי כי המצב "רגיש" מבחינה כירורגית- למיטה הבנתי מניפולציה שתבוצע על הגידול עשויה לגרום להפרשת קטכולמינים וכי יש צורך במציאת כירורג מנוסה בגישה לפרוסקופית על מנת לבצע באופן יעיל ואפקטיבי את הטיפול. אשמח לשמוע ממך ראשית עד כמה ניסיון יש בארץ לאורולוגים המנתחים בהסרת גידול ניורואנדוקריני מסוג זה? ולאיזה מומחים כדאי לפנות בעניין (מתמחים מתחום הכירורגיה האנדוקרינית, האורולוגית...)? שנית, אני מנסה לתור אחר מנתח שיוכל מפורשות לומר לי כי הוא יוכל לבצע באופו יעיל את הטיפול בגישה אנדוסקופית. קיבלתי המלצה על ד"ר דוד קקיאשווילי מרמב"ם כמומחה לאונוקולוגיה אורולוגית. אשמח לשמוע ממך ולקבל רושם כללי על התהליך הכירורגי מניסיונך בתחום הספציפי. תודה מראש ושבת שלום! יניב.

שלום לך. אכן כריתת אדרנל באבחנה של פיאוכרומוציטומה היא עניין רגיש ומורכב ומזכיר לי פירוק של פצצה מבלי שתתפוצץ - כלומר צריך לדעת מה עושים ולעבוד בזהירות ובדייקנות. לא פחות חשובה היא ההכנה לקראת והטיפול ההרדמתי תוך כדי הניתוח. בעבר הלא רחוק הגישה המקובלת לניתוחים אלה היתה בכירורגיה פתוחה. עם צבירת הניסיון הלאפרוסקופי נראה שגם גישה זו אפשרית ומתאימה ברוב הגדול של המקרים (וזה תלוי הרבה בגודל הגידול ומראהו ב MRI). הניסיון הכירורגי לא יכול להיות גדול מאוד בשום מקום כי בסה"כ מדובר בבעיה לא שכיחה במיוחד אך ברור לי כי הדבר ניתן לביצוע. בהצלחה

ד"ר ליבוביץ' שלום, אשמח אם תוכל לתאר את נושא הקטטר לאחר כריתה רדיקלית פתוחה של הערמונית. אשמח אם תוכל להתייחס ל: 1. למה שמים קטטר? 2. מה הכוונה שמחברים "בלון" - איך נעשה, איך מסירים בסוף התהליך.. לאן זה מחובר בפנים? 2. בתקופת הקטטר, האם צבע השתן צפוי להיות אדום? אם כן, לכמה זמן, וממה זה נובע? באילו מקרים זה לא תקין? האם הצבע האדום מקורו בעצם בדימום? 3. האם לאחר הוצאת הקטטר עדיין השתן צפוי להיות אדום (עם דם)? 4. בתקופת הקטטר, כאשר השתן חוזר להיות צהוב, האם הוא יכול לחזור ולהיות שוב אדום (או מרגע שחזר לצהוב, ה"החלמה" הסתיימה)? תודה רבה לך.

שלום לך בני, בניתוח רדיקלי כרורתים את כל בלוטת הערמונית אשר השופכה בחלקה הראשון עוברת דרכה. לכן צריך לחבר מחדש את שלפוחית השתן אל השופכה על מנת שתהיה המשכיות למערכת השתן ושהמנותח יוכל להטיל שתן דרך השופכה. חיבור זה מורכב וזקוק לזמן להחלים לפני שניתן להזרים דרכו שתן בלחץ גבוה, ולכן יש צורך להשאיר קטטר. לא יודע לאיזה "בלון" אתה מתייחס ולא מכיר את המושג. דימום בשתן אינו בעיה של ממש לאחר כריתת ערמונית רדיקלית אם כי השתן עלול להמשיך להיות אדמדם או ואורד לזמן מה ואין לזה משמעות

הי דן, תוכל בבקשה להסביא מהם הגבולות הניתוחיים של כריתת ערמונית? אני מתכוון למונחים כמו apical notch וכאלה, והאם יש הבדל בין מנתחים שונים - כלומר האם כל מנתח בוחר לכרות ערמונית בגבולות אחרים? תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!

גבולות כריתת הערמונית בחלקה הרחוק (אפיקלי) הוא הגבול הינה לבין השופכה. על מנת להמנע מהשארת חלק מן הערמונית בגוף החיתוך עצמו צריך להיות מחוץ לערמונית על השופכה עצמה. בגבול הקרוב - בסיס כיס השתן כנ"ל אמורה להישאר על הערמונית מעט רקמת כיס השתן על מנת שלא יקרה להיפך. הגבולות הקדמיים של הבלוטה לרוב אינם מהווים בעיה משום ששם מישור ההפרדה ברור יחסית. הגבול האחורי הוא הרקטום. למעשה הערמונית צמודה לדופן הקדמית של הרקטום ולרוב ניתן להפריד ביניהם מבלי להשאיר רקמת ערמונית על הרקטום ומבלי לעשות בו חור (אם כי שני הדברים אפשריים וקורים מדי פעם). בחלקים הצידיים אחוריים של הבלוטה עוברית כלי דם וביניהם נמצאים העצבים האחראיים לזיקפה. ניתן לנסות לשמר חלקים אלה בחולים מתאימים או להחליט לכרות אותם מראש בהתאם לנתוני המחלה. גבולות אלה מוגדרים ומוכרים למנתחים. עם זאת, כל מנתח בוחר בסופו של יום איפה בדיוק הוא מניח את הסכין או אמצעי חיתוך אחרים והיכן הוא קבוע את הגבול. מאחר והגבולות אף פעם אינם מאוד ברורים ואין תמרורים או חיצים קטנים עם שילוט (למרצבה הצער) הדברים כן תלויים בידע ובנסיון של המנתח

תודה רבה!