פורום אורולוגיה אונקולוגית

שלום ד"ר, איך אוספים נתונים למחקרים בנוגע לסרטן ערמונית בארץ? הכי ניתוחים למשל מבוצעים בבתי חולים שונים. אפילו טיפול בבנאדם אחד נע בין כמה בתי חולים (אחד לניתוח, אחד להקרנות וכו') וכמו-כן ייתכן שבנאדם עובר בין מספר אורולוגים, ואח"כ לאונקולוגים כך שאין בנאדם אחד שיודע הכל... כיצד בד"כ נאגר המידע שמשמש למחקרים? האם כל אורולוג "מדווח" למאגר כלשהו? אם יש משהו כזה, האם זה אנונימי או ששם החולה גם ידוע..? (מניח שיש איזושהי סודיות רפואית..) תודה

הסקרנות והשאלה במקומם. מחקר קליני נערך תחת בקרה (רגולציה) של המחוקק, ותחת כללי אתיקה מוגדרים היטב המקובלים כאמנה מחייבת בעולם המודרני תחת הכותרת GCP= good clinical practice. ה GCP מהווה הרחבה והתעמקות גדולה מאוד על בסיס אמנת הלסינקי אשר הגדירה לראשונה כללים מחייבים לגבי ניהול מחקר רפואי בבני אדם. לכן לפי החוק במדינת ישראל - כל חוקר המבקש לערוך מחקר בבני אדם (אפילו אם המחקר כרוך רק באיסוף נתונים מתיקים רפואיים חייב באישור הניתן ע"י מנהל בית החולים ובמקרים מסויימים מנכ"ל משרד הבריאות) כל מחקר מחייב שכל אדם הנכלל בו יקבל הסבר ויביע הסכמתו להיכלל במחקר בכתב. הסכמה זו מדעת כוללת את הבהרת העובדה שמדובר במחקר רפואי, החלופות הקליניות להשתתפות במחקר, התועלת והנזק האפשריים הצפויים למשתתף, והאפשרות לסגת מן המחקר בכל עת. כל מחקר קליני מחייב איסוף רישום ודיווח של תופעות לוואי ואירועים חריגים הקורים במהלכו גם אם לכאורה אין קשר בינם לנושא המחקר ויש עוד ועוד כללים והגבלות. תחת הגבלות אלה ותוך שקיפות מלאה (משום שכל מחקר מתפרסם באתר אינטרנט עולמי) ניתן לאסוף חומר מגיליונות רפואיים, לשתף פעולה בנושא זה עם חוקרים ומוסדות אחרים בארץ ובעולם, ואף לבצע מחקר התערבותי בו בחלק מהמטופלים עושים א ובחלק ב ומשווים תוצאות. ניהול המחקר נעשה תמיד באופן אשר יצמצם סיכון למשתתפים למינימום האפשרי ויגדיל הסיכוי לתועלת. בכל מחקר חל חיסיון מלא על פרטים מזהים של המשתתפים בו כולל בנושא של שתיוף והעברת מידע בין חוקרים. לכן המטופלים הנכללים מקבלים מספרי קוד במקום שמם או ת.ז. אני מציע לחפש ברשת מידע אודות כללי אתיקה במחקר, ועדות לניסויי אנוש ו GCP. שם תוכל לקבל פרטים נוספים.

ד"ר ליבוביץ' קראתי על מקרים שבהם ביופסיה לערמונית מגלה גידול ולעומת זאת פתולוגיה לאחר כריתת ערמונית אינה מגלה כלל גידול. ממה שקראתי - ביופסיה גילתה גידול גליסון 8, 3/12 דגימות. אף בדיקת הדמיה לא זיהתה גידול. PSA היה 9.6. 1. האם נתקלת במקרים כאלה? כיצד אתה מסביר זה? 2. מה יותר סביר - טעות בביופסיה או טעות בפתולוגיה אחרי כריתה? האם הגיוני לטעות בביופסיה בזיהוי גליסון 8? 3. האם ייתכן שבעצם האבחון היה שגוי? 4. כיצד ניתן בכלל לבדוק את כל הערמונית לאחר כריתה? הרי לא ניתן להסתכל על הכל תחת מיקרוסקופ, ואין שום בדיקת הדמיה מספיק טובה.... תודה רבה

מה שאתה מתאר הוא תרחיש מוכר ולא לגמרי נדיר. יתכן שקיים בכ 1% מניתוחי כריתת הערמונית. בדרך כלל מדובר בגליסון 6 ואני לא זוכר מקרה עם גליסון 8 אם כי אולי הבעיה היא בזיכרון שלי. לדעתי לא מדובר בטעות באיבחון הראשוני. בדרך כלל האבחנות נקבעות ע"י פתולוג מנוסה ולרוב ישנו פתולוג נוסף הבודק ומאשר את האבחנה באופן בלתי תלוי. כאשר האבחנה בשלב הביופסיה איננה וודאית הם נוטים לציין זאת ולכתוב במפורש שהממצאים אינם מספיקים כדי לקבוע וודאית אבחנה של סרטן הערמונית, ובמצב כזה המקובל הוא לחזור על הביופסיה ולא לנתח. לכן, סביר להניח שלא מדובר בטעות או שטעות באיבחון הראשוני מהוה רק נתח קטן ממקרים אלה. ככל הנראה ההסבר הוא בכך שהגידול הראשוני היה מיקרוסקופי, שנתגלה באופן אקראי (כלומר היתה הצדקה קלינית לביופסיה אך פגיעת המחט בנקודה הנכונה היא תוצאה של מקרה) ומה שנותר לאחר הביופסיה הוא כל כך קטן שלא מאתרים או לא מצליחים לקבוע היוותרות סרטן בבלוטה לאחר הניתוח. בוודאי שמצב כזה הוא טוב מבחינה אונקולוגית וקשור לסבירות גבוהה מאוד לריפוי המחלה. באופן עקרוני במרבית המקרים אין בודקים בפתולוגיה את כל בלוטת הערמונית אלא חותכים אותה באופן מסויים ובודקים מדגמית (ע"ע שיטת STANFORD). במקרים בהם לא מאותר גידול בדרך זו מקובל כן לחתוך את כל הערמונית סריאלית ולבדוק את כולה (whole mount technique) ועדיין לא נאתר גידול בחלק מהמקרים כאמור.

גדל תוך כשנתיים מ 45 גרם ל 51 גרם. כל פעם גודל קצת כבר כ 10 שנה. לא ממש מפריע, אני קם בלילה פעמיים. אני בן 65, ספורטיבי. מה זה אומר? מה אתה ממליץ דוקטור נכבד?

זה אומר שתמשיך לחיות חיים טובים ולגדל את הערמונית גם הלאה.

דר ליבוביצ נכבד.תרופות שאני לוקח הם norvasc 5 mg simvastatin 5mg tevapirin 100mg cilaril 5mg normalol 25mg האם בלקיחת תרוםות אלה אני יכול לקחת levitra 20mg תודה לתשובתך

כן בהחלט. מי שאסור לו לקחת לוויטרה או גם את שתי התרופות האחרות ממשפחה זו הם חולי לב המטופלים בניטריטים (לא אחת מהתרופות שציינת)

שלום בן 641/2 . בבדיקת דם שגרתית נמצא psa 2.9 ,(לפני שנה 2.2). הופנתי לביצוע fpsa ונמצא 12%.האם מומלץ לבצע ביופסיה?

לא בהכרח, אך צריך לזכור שיש עוד נתונים עליהם מסתמכים כגון בדיקה רקטלית, הסטוריה משפחתית ועוד. אתה חייב להיבדק אצל אורולוג

בבדיקת PSA השבוע יצא 1.9 . בשנה שעברה היה 1 וכך גם בשנים קודמות יותר. האם השינוי צריך להדאיג ? אני בן 60 תודה

לא בהכרח, אך צריך לזכור שיש עוד פרמטרים הנלקחים בחשבון כמו תלונות, בדיקה רקטלית הסטוריה משפחתית ועוד. תקבל תשובה מהימנה יותר אם תיבדק אצל אורולוג

היי דן, האם תוכל בבקשה להעריך פי כמה קצב ההתפשטות של גליסון 9 גדול יותר מגליסון 6? האם יש מאמרים בנושא? תודה רבה

שאלתך מרתקת והיא נוגעת ללב הביולוגיה של סרטן בכלל. לא ידוע מספיק על קצב הגדילה של סרטן הערמונית מעבר לאמירה שהוא איטי. הוא איטי בהשוואה לגידולי סרטן של הריאה שם גידול יכול להכפיל עצמו תוך מספר שבועות או גידולים מסויימים באשך היכולים להכפיל עצמם תוך כ 21 יום. יש בוושאי שונות בין גליסון 6 לגליסון 9. כעיקרון מה שמאפיין תאים סרטניים הוא שילוב של שתי תכונות אשר במידה מסויימת האחת באה על חשבון השניה והן התמיינות וכושר חלוקה. כושר החלוקה יחד עם תמותה תאית (האמורה להיות קטנה בחלק מן הגידולים) קובע את קצב גדילת הגידול. ההתמיינות היא מדד של עד כמה התאים בוגרים ובשלים ודומים לרקמת המקור הבריאה. ככלל, ככל שדרגת ההתמיינות גבוהה יותר והתאים בשלים יותר ודומים יותר לתאים תקינים כך קצב התחלקותם פוחת. תאים מאוד פרימיטיביים ללא התמיינות הם המרכיב העיקרי בגידולים אגרסיביים אשר גדלים במהירות רבה. עניין נוסף הוא העובדה שקצב הגדילה איננו אחיד. הסרטן מתחיל להתוות זמן רב מאוד לפני שהוא ניתן לגילוי קליני. קרוב לודאי שכאשר גידול מכיל כבר כמאה אלף תאים הוא כבר לא יעבור נסיגה ספונטנית, וללא טיפול הוא עתיד לגדול, להתפזר לגרורות ולקטול את האדם. עם זאת לא ניתן לאתר גידול של מאה אלף תאים בשום צילום או בדיקה. גידול המכיל כעשרה מיליארד תאים הוא בנפח של 1 סמ"ק וזהו פחות או יותר סף הגילוי הקילני של גידולים. המעבר ממליון תאים ל10 מיליארד יכול להמשך מספר שנים. כאשר הגידול מכיל טריליון תאים שהיינו כאלף מיליארד הוא שוקל כבר 1 ק"ג בערך ובמקרים רבים זהו הסף שאינו מאפשר המשך החיים לחולה. המעבר מ 1 סמ"ק לליטר או ק"ג אחד מהיר הרבה יותר ויכול להשמך חודשים מעטים או פחות משנה. סרטן הערמונית כאמור איטי יותר ולכן קצב התקדמות המחלה נמדד בשנים ולעתים אף שנים רבות. עם זאת, בשל הקושי לצלם ולמדוד בדייקנות אל נפח הגידול במחלה זו קצב הגדילה האמיתי אינו ידוע.

שלום אני נער בגיל ההיתבגרות בן 15 מדדתי את הפין של בזיקפה וראיתי בסרגל אחרי הצמדת הפין לסרגל 14 ס''מ זה תקין ? ועד איזה גיל גודל איבר המין של הגבר מיתעבה ומיתארך? יש ליעוד זמן עד להשלמת ההיתבגרות נכון? האים עד סוף ההיתבגרות היה לי גדול? ואים שפשר לישאול יש לי עוד שאלה האים הנוזל הלבן שיוצא לי באוננות זה הזרע ואיתו אפשר להביא ילדים? תודה נועם

השאלה לא קשורה לפורום הזה אלא לפורום אורולוגיה. חוץ מזה תוכל למצוא את התשובות לשאלות שלך באינטרנט.. חפש בגוגל :)

שלום ד"ר ליבוביץ' האם זה נכון שיותר קשה לזהות גוש של גליסון 9 מאשר גוש של גליסון 6 בבדיקות כמו אולטראסאונד ו MRI ?

בדרך כלל - להיפך

היי שלום דוקטור בעוד יומיים יש לי תור לאורולוג אני בן 16 וגילחתי את שק האשכים שלי ואני בפדיחה גדולה שהרופא האורולוג יבחין שהשק חלק ומגולח מה אני יעשה האים הדוקטור ירגיש שגילחתי את השערות מהשק? רק שלא ישאל אותי על זה אני מקווה האים ניתקלת במטופלים שלך שגילחו ?

השאלה לא קשורה לפורום הזה אלא לפורום אורולוגיה. אז מה אם הוא ישים לב ?!?! אתה בטוח לא הראשון...

אם גיחלת גילחת. סביר להניח שישמו לב וסביר להניח שהוא לא ישאל אותך על כך כי זה לא נוגע במישרין לבעיה אורולוגית אותה הוא צריך לפתור.

שלום דן, האם לאחר הניתוח מומלץ לא ללכת הרבה אלא רק לשכב ולנוח כיוון שכל תנועה יכולה לפגוע בשלפוחית השתן - לעכב ולהחמיר את תהליך ההחלמה והחזרה של תפקוד השתן??? האם יש דברים נוספים שצריך לשים לב אליהם על מנת לדאוג שהשלפוחית תחלים במהרה?? תודה!!

איזה ניתוח?

השאלה היא לגבי השבועיים שאחרי הניתוח (בנוכחות הקטטר), וגם לאחרי. האם הליכה או כל פעילות גופנית אחרת עלולה להזיק להחלמת שלפוחית השתן?

ד"ר ליבוביץ', 1. מבקש את המלצתך, ע"פ נסיונך לגבי טיפול לאחר כריתה רדיקלית ושוליים חיוביים בתשובה פתולוגית. גליסון 9, PSA לפני ניתוח נמוך מ 10. מהי המלצתך: א. קרינה בלבד. ב. הורמונים בלבד. ג. קרינה+הורמונים. 2. במה שונה הטיפול בגליסון 9 במקרה הנ"ל מאשר בגליסון 6? 3. מקווה שתוכל לענות, מהי המלצתך לגבי ב"יח לביצוע הקרנות (בלינסון או שיבא)? עד כמה יש הבדל ביניהם.. מה השיקולים בבחירה. 4. בטיפול קרינתי והורמונים - האם אותו אונקולוג יטפל גם בקרינה וגם בהורמונים, או שמדובר בשני רופאים שונים? מודה לך מאוד, עידו

אני עונה לך בין השורות שלך: . מבקש את המלצתך, ע"פ נסיונך לגבי טיפול לאחר כריתה רדיקלית ושוליים חיוביים בתשובה פתולוגית. גליסון 9, PSA לפני ניתוח נמוך מ 10. מהי המלצתך: א. קרינה בלבד. ב. הורמונים בלבד. ג. קרינה+הורמונים. - חשוב לדעת אם היו בלוטות לימפה נגועות או לא. אם התשובה חיובית יש חשיבות רבה לתוספת של הורמנים. אם לא העניין שנוי במחלוקת ויש המעדיפים לכיוון זה ואחרים לכיוון השני. 2. במה שונה הטיפול בגליסון 9 במקרה הנ"ל מאשר בגליסון 6? - קודם כל הפרוגנוזה שונה מאוד בין שני המצבים. שנית, אם יש אדם שנותח ויש לו מוקד מיקרוסקופי של שוליים חיוביים עם גליסון 6 ניתן גם לעקוב אחר ה PSA שלו ולא לתת קרינה מיידית. בניגוד לכך בגליסון 9 או אם השוליים חיוביים בנפח גדול יחסית יש מקום לקרינה 3. מקווה שתוכל לענות, מהי המלצתך לגבי ב"יח לביצוע הקרנות (בלינסון או שיבא)? עד כמה יש הבדל ביניהם.. מה השיקולים בבחירה. - אני לא יכול לענות על כך 4. בטיפול קרינתי והורמונים - האם אותו אונקולוג יטפל גם בקרינה וגם בהורמונים, או שמדובר בשני רופאים שונים? -כן האונקולוג יעשה את שני הדברים

שלום דן, עברתי כריתה רדיקלית של הערמונית, ואני צפוי להיות עם טיטולים לאחר הוצאת קטטר. רציתי לשאול: 1. איזה טיטולים אני צריך לקנות? אין לי מושג בנושא, ולא הצלחתי לקבל תשובה ברורה מהאורולוג. תוכל בבקשה להמליץ לי? האם יש טיטולים שונים לבוקר וללילה? 2. כמה זמן אני צפוי להיות עם הטיטולים? ברור לי שאין זמן מדוייק ואצל כל אחד זה אחרת, אני שואל מבחינת ממוצע.. תודה רבה רבה לך !!!

אני חייב להעיר תחילה שהאמירה שלך על היותך צפוי להיות עם חיתולים היא מוגזמת ומקודמת מדי. חלק גדול מהחולים יחוו אי שליטה מסויימת וזמנית בשתן אבל לא כולם זקוקים לחיתולים ובחלק מן המקרים המנותחים יבשים לגמרי ושולטים על השתן באופן מלא מהרגע הראשון. אין דרך טובה לנבא מי ישלוט ומי ידלוף ולכן נכון להיערך מראש. יש בשוק מגוון די גדול של מוצרי ספיגה למבוגרים וקיימים הבדלים ברורים בין מוצרים המיועדים לגברים לעומת נשים. כדאי לחפש קצת באינטרנט ולשאול בבתי מרקחת. רצוי לדעתי שתצטייד בפדים לגברים בתחתון ולאחר כמה ימים תוכל לדעת אם אתה באמת נזקק לחיתולים או רק לפדים. בנוסף אני מציע לך להמנע מפעילות חברתית מחייבת כל עוד אתה לא בטוח עד כמה אתה שולט ועד כמה מוצרי הספיגה שרכשת אמינים.

דן שלום, בחודש האחרון יש לי צריבה בתחילת מתן שתן. הצריבה היא בקצה של הפין. היא מופיעה בתחילת מתן השתן, ואז מפסיקה. ממה הדבר יכול לנבוע, ואילו בדיקות ניתן לעשות? תודה רבה!

הסיבות האפשריות מגוונות, אבל בירור העניין חייב לעבור דרך אורולוג שישב איתך ישמע הכל ויבדוק. לא באינטרנט

שבוע טוב דוקטור מה דעתך על טיפולים כאלו באיזור בסיס איבר המין ואולי מעט על האיבר עצמו.כמובן מדובר בשעירות יתר ונמאס מגילוחים. אין לי בכלל חשש באופן כללי כי ידידים שלי עברו טיפולים כאלו והכל כשורה. כמובן כמובן שאני לא מדבר על איזור האשכים.שם אסור לגעת(למרות שידוע לי על לא מעט קוסמטיקאיות שטיפלו באשכים בIPL,שזהו לדעתי פשע פלילי). האם יש לקחת בחשבון לפני הטיפול הזה את הגנטיקה המשפחתית בענין נטייה במשפחה לסרטן הערמונית,או לסרטן מסוג אחר?ומה קורה אם איני יודע אם למישהו אצלינו היה? אם יורשה לי לשאול מבלי להעמיס עלייך,שאלה נוספת:מה הן הבליטות הקטנטנות על איבר המין,בין אם יוצאות משם שיערות ובין אם לא,למה יש חבר'ה שיש להם וכאלה שאין להם? אם מדובר ב"כיסי" שורשי שיער,האם טיפול IPL שם יכול לעזור להעלים את התופעה?(במידה וזה כמובן קשור לשיער). במידה וזה אינו קשור לשיער,אשמח לחוות דעתך. מעריך מאוד את הזמן שאתה מקדיש כאן באתר לתשובות על שאלות כה מתוסבכות

הסרת שיער בלייזר או בדרכים אחרות היא באמת עניין לקוסמטיקאים לא לאורולוגים. אני חושש שאין לי כל ידע בנושא זה.

היי אני בן 15 ואני מרגיש גושים עגלגלים שמחוברים ליותרת האשך בצד שמאל ממש אחד אחרי השני זה ציסטות נכון? לפי מה שקראתי באינטרנט מדובר בציסטות וקראתי שזה שום דבר ולא גורם לשום בעיה לא בפוריות לא בזרע ולא בריאותית אבל אני בהחלט מרגיש בראש יותרת האשך ציסטה יחסית גדולה ניתן למשש את כולן אבל היא ממש מורגשת קבעתי תור לאורולוג ב 26.11 האים להיתייעץ איתו עים להסיר את הציסטות בניתוח או שהאורולוג לא יסכים ? דוקטור אני קצת לחוץ וחושש מהבדיקה כי הרופא צריך ליראות את האיבר מין שלי ויראה שיש לי שיערות שם אבל אין מה לעשות אני מעדיף ללכת ככה הכי טוב דוקטור תענה לי בבקשה על השאלה ואשמח שתישאר עימי בקשר עד אחרי הבדיקה כדי לדבר איתי אני קצת היפוכונדר ולחוץ תודה אליאור האים כדי לשכנע את האורולוג להסיר לי את הציסטות ספרמטוצלה? אחד מהשנים אני חושב בכול אופן שבת שלום תודה

אני מבין את הלחץ ולצערי אתה כבר יודע את התשובה עוד לפני ששאלת. אתה חייב להיבדק. אתה אולי מגיע למסקנה שאלה ציסטות אבל מאחר ואתה לא עושה UPLOAD לאשכים שלך לרשת לי אין דרך לבדוק אותך דרך המחשב. סביר להניח שאתה ככל נער בגילך מתעסק יותר בחלק זה של הגוף ובין היתר מגלה בו חלקים שלא היית מודע אליהם קודם. יתכן שמה שאתה מרגיש תקין ויתכן שלא, אך לא בידיך לקבוע זאת רק על סמך האינטרנט ועדיין הדברים נסגרים במפגש בין רופא למטופל. ברור שאתה מרגיש רתיעה ואולי בושה שרופא יבדוק אותך אבל תקבל את זה שהאורולוג בודק אברי מין של כל הגילים על בסיס יומיומי, הוא איש מקצוע והוא מחוייב גם להתייחסות נאותה ומקצועית וגם לרגישות לבושה שלך. אך אין לך ברירה אתה הולך להיבדק. לא הבנתי את תאריך התור שנקבע לך האם 26 בנובמבר 2011? אם אני לא מתבלבל אנחנו עדיין ב 18 ביוני ואני לא מכיר אף אורולוג בארץ שהתור לבדיקה אצלו הוא של 5 חודשים ואם בכל זאת כן - אני בטוח שתמצא אורולוג שיקבל אותך בחודש הבא.

היי דן, האם וריקוצלה באשך זה דבר שכיח? האם זה משהו שניתן לחיות איתו ללא ניתוח? מה הסיכוי (אם קיים מספר, ממחקרים) שהוא יכול לגרום לבעיות להביא ילדים? תודה רבה!

ווריקוצל קיים ב 1/6 מהגברים הצעירים ולרוב הוא חסר משמעות. כ 2% מגברים אלה עוברים ניתוח מסיבות שונות לתיקון ווריקוצל בין היתר עקב בעיית פיריון

שלום ד"ר ליבוביץ. לפני מספר ימים הבחנתי כי על אשך שמאל יש לי בליטה קטנה , כמו גודל של פצעון של עקיצת יתוש . האם עלי לחשוש ? מה עלי לעשות ? לפני מספר חודשים היו לי כאבים חדים במפשעה , נשלחתי לבדיקת אולטרה סאונד שאיבחנה כי יש לי רק וריקוצלה. לתשובתך אודה , תודה .

צריך להבחין בין בליטה בעור שק האשכים ללא קשר לאשך - לרוב לא ממצא מסוכן לבליטה של האשך עצמו בתוך השק וללא מעורבות של השק - עלול להיות גם דבר מסוכן. אורולוג יוכל להבחן בקלות בין שניהם. כבר נבדקת? ווריקוצל היא תופעה של גודש בוורידים המנקזים אשך וקיימת בכשישית מהגברים הצעירים. לרוב לא ממצא בעייתי המחייב טיפול

לא ד"ר , לא ביקרתי אצל אורולוג , רופא המשפחה שלח אותי לאולטרה-סאונד לפני חצי שנה בערך לאחר שהיו לי כאבים חדים במפשעה ובאשך .

היי דן, תוכל בבקשה לשתף כיצד אתה מצליח להספיק כל כך הרבה, ולא להתעייף? השאלה נובעת מסקרנות אישית שלי... תודה

אני גם עייף וגם מרגיש שלא מספיק כ"כ הרבה...

מה אומר PSA שתמיד היה ערך של 0.4 -0.5 ועכשיו קפץ לערך של 1.9 למרות שעדין נמצא בנומרה האם יש חשיבות לקפיצה .? אני סובל מדלקת כרונית שנים בערמונית ולא נמצא חיידק . האם זה יכול להיות סרטן ערמונית \אשכים? תודה רבה

לא אומר הרבה. ה PSA עלול להשתנות ממגוון של גורמים ובכלל זה גם סרטן הערמונית אך בוודאי לא רק סרטן. לא כדאי להניח הנחות או לפרשן רק על סמך נמון יחיד. כדאי להיבדק אצל אורולוג. עוד עניין - אין טעם או הגיון בשאלה המתחילה במילים "יכול להיות" כי כמעט הכל "יכול להיות" ולכן כמעט תמיד התשובה לכל השאלות האלה היא כן - יכול להיות

שלום ד"ר ליבוביץ, תוכל בבקשה לתאר (בנקודות) את הידוע לך מנסיונך לגבי סוג זה של סרטן שמקורו בערמונית - signet cell? בעיקר במה הוא שונה מסרטן "רגיל" השכיח יותר.. בנוסף, אם יש מידע שלא ניתן לכתוב כאן בהודעה, אז אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות רלוונטיים. המידע שהצלחתי למצוא באינטרנט הוא מאוד מינימלי. תודה רבה!

אין מידע רב בנושא וכבר התייחסתי לכך בתשובה לבני מתאריך 1/6/2011 קרא למטה

שלום ד"ר ליבוביץ' ראשית, לא יכולתי שלא לשים לב לתדירות ולזמנים שבהם אתה מקדיש לפורום, אז אני רוצה לומר תודה בשמי ובשם שאר האנשים שמקבלים כאן תשובות מפורטות ממך. רציתי לשאול כמה שאלות שקשורות לטיפול אחרי ניתוח רדיקלי של כריתת ערמונית: 1. איזה בדיקות נהוג לעשות לאחר הניתוח? (צילום חזה, MRI, וכו'). האם עושים אותם בכל מקרה או רק כאשר התוצאה הפתולוגית מעידה על פריצה מהקופסית? 2. האם מנסיונך, כאשר מדובר בגליסון 8 ומעלה, לרוב יש כשלון ביוכמי? 3. במידה והתוצאה הפתולוגית מעידה על שוליים חיוביים, מה נהוג לעשות? האם נהוג להפנות את המטופל לאונקולוג? או שהאורולוג הוא זה שממשיך לטפל מבחינת קרינה, הורמונים? כלומר איך המטופל ממשיך לקבל טיפול..? 4. שאלה בקשר לעלויות: כאשר מגיעים לאורולוג באופן פרטי לטיפול (למשל הרצליה מדיקל סנטר) והאורולוג גם מבצע את הניתוח - האם בביקורים נוספים לאחר הניתוח (במידה ויש צורך) צריך להמשיך לשלם על כל פגישה? או שהתשלום על הניתוח מכסה גם את המשך הטיפול במידה ונדרש..? 5. האם טיפול קרינתי עולה כסף או שממומן ע"י קופת חולים? 6. האם טיפול הורמונלי עולה כסף או ממומן ע"י קופת חולים? 7. האם המטופל מקבל עותק של התשובה הפתולוגית לאחר הניתוח או שהיא נשארת אצל האורולוג? 8. תוך כמה זמן מהניתוח וקבלת התשובה הפתולוגית, בד"כ יש להתחיל טיפול? תודה רבה רבה מראש !!!

נא ראה תשובותי בין שורותיך: ראשית, לא יכולתי שלא לשים לב לתדירות ולזמנים שבהם אתה מקדיש לפורום, אז אני רוצה לומר תודה בשמי ובשם שאר האנשים שמקבלים כאן תשובות מפורטות ממך. תודה רבה מאוד. לכבוד הוא לי, ובנוסף תמיד עושה טוב על הלב לקבל מעט פירגון. רציתי לשאול כמה שאלות שקשורות לטיפול אחרי ניתוח רדיקלי של כריתת ערמונית: 1. איזה בדיקות נהוג לעשות לאחר הניתוח? (צילום חזה, MRI, וכו'). האם עושים אותם בכל מקרה או רק כאשר התוצאה הפתולוגית מעידה על פריצה מהקופסית? - הבדיקה האחת המדוייקת והאמינה ביותר ביחס למצב האונקולוגי לאחר הניתוח היא בדיקת ה PSA בדם. כפי שתראה אולי בתשובה לגולש הקודם, אנו מקיים לרמת PSA<0.1, וכל ערך מעל לזה ובפרט כאשר יש מגמה של עליה הדרגתית על-פני זמן מעלה חשד סביר להימצאות סרטן שיורי בגוף. הבדיקה רגישה לעין ערוך יותר מכל בדיקת דימות קיימת ולכן בדיקות צילומיות = דימות אינן נהוגות כלל כרוטינה לאחר הניתוח. עם זאת, במאמר שכתבתי לעיתון CANCER לפני מס' שנים הראיתי לראשונה כי סרטן הערמונית עשוי להתקדם למצב גרורתי לאחר ניתוח גם מבלי שה PSA עולה - אך זהו מיעוט יחסית נדיר ולא הכלל, והוא אופייני דווקא בגידולים בדרגה הגבוהה (גליסון 8 ומעלה). השימוש בצילומים אם כן אינו רוטיני אלא ננקט בהתאם לקליניקה ולשיקול הדעת של הרופא. 2. האם מנסיונך, כאשר מדובר בגליסון 8 ומעלה, לרוב יש כשלון ביוכמי? -קשה לתת תחזית כאשר מסתכלים על פרמטר אחד בלבד. נתונים נוספים שבהם יש להתחשב כוללים גם PSA טרם הניתוח, רמת נדיר של PSA, האם היתה פריצה אל מחוץ לערמונית, האם היתה חדירת הגידול לרקמות אחרות או לקשרי לימפה ועוד. ככלל, גליסון 8 מציב את המחלה בקבוצת הסיכון הגבוה ובה לחלק גדול מן החולים סיכון להישנות ביוכימית ולהתהוות גרורות בהמשך. עדיין ניתן לרפא ולהציל חלק לא מבוטל מן החולים בקבוצה זו. 3. במידה והתוצאה הפתולוגית מעידה על שוליים חיוביים, מה נהוג לעשות? האם נהוג להפנות את המטופל לאונקולוג? או שהאורולוג הוא זה שממשיך לטפל מבחינת קרינה, הורמונים? כלומר איך המטופל ממשיך לקבל טיפול..? - כאשר יש שוליים חיוביים קיים סיכון מוגבר להישנות המחלה. גם כאן הסיכון אינו אחיד והוא תלוי בשני גורמים: דרגת הממאירות והיקף השוליים הנגועים. כך למשך מי שיש לו מוקד מיקרוסקופי של גליסון 6 בשוליים החיובים לא נמצא באותו סיכון כמי שיש לו מספר מוקדים גדולים מ 3 מ"מ של גליסון 9. כיום לגישתי האישית ולדעת קולגות בעולם, יש חשיבות גדולה מאוד לטיפול בקרינה כאשר יש שוליים חיוביים ביותר ממוקד אחד או כאשר גודל המוקד גדול מ 3 מ"מ או כאשר הגליסון גבוה מ 6. במצבים האחרים זו לא טעות להמתין עם הקרינה ולעקוב באופן צמוד אחר ה PSA. הטיפול בקרינה ניתן בידי אונקולוגים. מידת המעורבות של האורולוג/אונקולוג בתהליך ובהחלטות תלוי מאוד בטיב הקשר המקצועי ביניהם. לעיתים קרובות החולה מפיק את המיטב ממומחים מתחומים שונים היודעים לעבוד יחד כצוות אחד. טיפול הורמונלי בנסיבות אלה אינו רוטיני ואינו חובה. 4. שאלה בקשר לעלויות: כאשר מגיעים לאורולוג באופן פרטי לטיפול (למשל הרצליה מדיקל סנטר) והאורולוג גם מבצע את הניתוח - האם בביקורים נוספים לאחר הניתוח (במידה ויש צורך) צריך להמשיך לשלם על כל פגישה? או שהתשלום על הניתוח מכסה גם את המשך הטיפול במידה ונדרש..? - לא אוכל לדבר בשם כל האורולוגים (למרות שאני מזכיר האיגוד). נראה לי סביר לגמרי וראוי שלפחות הביקור הראשון לאחר ניתוח - כל ניתוח יהיה כלול במחיר הניתוח. אם לעומת זאת, המטופל מבקש להישאר במעקב אישי פרטי ארוך טווח לאחר ניתוח אצל המנתח ולאפשר לו להביא בפניו לבטים שונים וכן הלאה - כלומר לקבל ערך מוסף מהמשךהקשר ביניהם - זו בעיני עבודה נוספת הראויה לתגמול נוסף. 5. האם טיפול קרינתי עולה כסף או שממומן ע"י קופת חולים? - אמור להיות מכוסה לחלוטין ע"י קופת החולים 6. האם טיפול הורמונלי עולה כסף או ממומן ע"י קופת חולים? -כנ"ל 7. האם המטופל מקבל עותק של התשובה הפתולוגית לאחר הניתוח או שהיא נשארת אצל האורולוג? -חוק זכויות החולה קובע מפורשות שהרשומה הרפואית עומדת כולה לזכות החולה והוא יכול בכל עת לקבלה (או העתק ממנה). אני אישית מוסר תמיד מסמכים כאלה לחולה. 8. תוך כמה זמן מהניתוח וקבלת התשובה הפתולוגית, בד"כ יש להתחיל טיפול? - בהנחה שמדבריםפ על קרינה - העבודות הגדולות שבחנו את העניין מדברות על 4 חודשים. כך שלמשוך את זה מעבר לכך - זה לעשות דבר עליו אין לי נתונים. מצד שני, חשוב מאוד להביא את המטופל לקרינה כאשר הוא כבר החלים מן הניתוח מבחינת הצלקת, מבחינת התפקוד היומיומי והכוחות, ובעיקר כאשר הוא מטיל שתן היטב ושולט היטב בשתן.

שלום, תוכל בבקשה להוסיף קישור למאמר הנ"ל.. תודה רבה

ד"ר ליבוביץ' שלום, כמה זמן לאחר ניתוח כריתה רדיקלית נהוג להתחיל במעקב PSA? כלומר, מתי הפעם הראשונה שיש לעשות בדיקת PSA לאחר הניתוח? שאלה נוספת - הבנתי שיש מונח שנקרא נדיר (או משהו דומה) שקשור ל PSA.. תוכל בבקשה להסביר? תודה רבה

למרות שהחלבון PSA מיוצר כמעט בלעדית ברקמת הערמונית, סילוק הערמונית בכריתה רדיקלית אינו מוריד את ה PSA ל 0 מיידית בגמר הניתוח אלא שיש קצב דעיכה שלו הקשור למשך הקיום הביולוגי בגוף של החלבון שכבר יותר לפני הניתוח עד שהוא מפורק. בהתאם לקצב ההתפרקות של ה PSA ולרמתו ההתחלתית טרם הניץוח קובעים מתי הפעם הראשונה לבדוק PSA. לרוב זה כחודש לאחר הניתוח. במצבים נדירים בהם ה PSA ההתחלתי גבוה כדאי להמתין יותר. במידה וממהרים לבדוק PSA מוקדם יותר אנו עלולים לקבל תשובה של ערך גבוה מהצפוי ו"להדליק" בכך שלא לצורך נורות אדומות לגבי המצב האונקולוגי האמיתי של המנותח. נדיר = באנגלית רמת השפל. כלומר אנו רוצים לדעת מהי הרמה הנמוכה ביותר אליה הגיע ה PSA לאחר טיפול בסרטן הערמונית. אידאלית ערך הנדיר הוא אפס. רמה שמתחת ל 0.1 נ"ג/מ"ל מקובלת כ "PSA בלתי מדיד" ונחשבת כתוצאה המבוקשת מבחינת ה PSA לאחר ניתוח

בן 56 לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בשל גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית שוליים נקיות גליסון3+4 בשל כישלון ביוכימי מועמד להקרנות כעת מטופל בהורמונים לקחתי 10 כדורי קסדקס וזריקת לוקרין ובעוד 3 חודשים עוד זריקה psa כעת 0.04 לפני הטיפול ההורמנלי0.26 והשאלות1-בקשר לתופעות הלואי של ההורמונים ומיוחד החשק המיני שנעלם האם יחזור לאחר הפסקת הטיפול ההורמונאלי או יחמיר עם ההקרנות?2-מה דעתך לגבי תשובת psa ואם יש צורך בהקרנות או מספיק מעקב? תודה מראש

מה היה הערך הנמוך ביותר של ה PSA לאחר הניתוח? אם לא היה "בלתי מדיד" כלומר קטן מ 0.1 הטיפול בהורמונים חיוני. אם כן היה בלתי מדיד ובעיקר אם העליה ב PSA לאחר מכן היתה איטית לא בטוח שהצורך בטיפול הורמונלי מבוסס די הצורך. טיפול לדיכוי הורמונים זכריים מביא לתופעות לוואי כגון אובדן החשק המיני ולרוב גם אובדן הזיקפה, השמנה מרכזית, גודש וכאב בשדיים והגדלתם, החלשות עצמות, גלי חום ושינויים במצב רוח. לרוב תופעות נוטות לחלוף לאחר הפסקת הטיפול באופן הדרגתי. עם זאת ההתאוששות איטית ויכולה להימשך שנים אחדות ובחלק מהמקרים אין התאוששות כלל. קרינה אינה פוגעת בחשק המיני אך בסבירות גבוהה תפגע בזיקפה אם כי רק כעבור מספר חודשים או שנה.

דוקטור שלום האם יש סיבות נוספות לpsa גבוהה חוץ מפרוסטטה לדוגמה ניתוח להסרת פיסטולה בשן שעברתי בלא הצלחה יתרה בתודה מראש

PSA הוא חלבון המיוצר ע"י תאי הערמונית, אך קיים בכמויות מזעריות גם ברקמות אחרות כגון בלוטות רוק, בלוטות מין משניות אחרות ואפילו ברקמת הכליה. יש סיבות מגוונות לעליית PSA שלא כולן קשורות לסרטן הערמונית

ד"ר ליבוביץ' שלום, האם תוכל להסביר כיצד ייתכן שבאולטראסאונד ו MRI לא יזהו כלל גידול, אולם ביופסיה כן מגלה? מה המשמעות של זה? האם זה אומר שהגידול ממוקם לערמונית? האם מדובר בסוג של גידול ש"אינו נראה" בבדיקות הדמיה, ואין כל משמעות של גידול ממוקם או לא..? תודה רבה !!

סרטן הערמונית אינו יוצר תמיד גוש מוגדר שיש לו מאפיינים שונים כל כך מיתר הרקמה סביבו אשר הבדלים אלה ייקלטו באמצעי הדימות. לכן, בטכנולוגיה הקיימת היום אין אף בדיקה אידאלית אשר יכולה לראות גידולים בצורה ברורה ובעיקר אין אף בדיקה אשר יכולה לשלול גידול כאשר אינה רואה אותו. ביופסיה לעומת זאת איננה מסתמכת על איתור גוש או על שינוי ברמה הנראית לעין אלא הולכת לרמה המיקרוסקופית ושם בדרך כלל הדברים ברורים יותר

שלום ד"ר ליבוביץ', מזה זמן רב (שנים) לאחר שאני משתין ויוצא מהשירותים, יש לי דליפת שתן שמרטיבה את התחתונים. זה קורה כמעט כל פעם. הייתי לאחרונה אצל אורולוג שטען שמקור הבעיה הוא שהקצה של הפין (בסוף הצינור שמוביל את השתן) אינו פתוח לגמרי אלא רובו פתוח ובקצה הוא סגור. אז הוא טוען שבצינור הזה נאגר שתן, וכאשר אני זז, יוצא מהשירותים וכו', השתן יוצא. אני בן 28, והוא כלל לא ביצע בדיקה רקטלית כיוון שאמר שאני צעיר בשביל בעיות ערמונית. הוא אמר שיש אפשרות לבצע ניתוח כדי לפתוח את היציאה של השתן, אך הוא אינו ממליץ. השאלות: 1. האם ההסבר שלו הגיוני מבחינתך? 2. האם אתה מכיר את התופעה הזו, ויודע אולי האם יש לה מונח רפואי (כדי שאוכל לקרוא עליה)? 3. האם אצטרך לשים כל החיים פד בתחתונים כדי שיספוג את דליפת השתן? תודה רבה !!

אם אני מבין אתה מה שנאמר לך נכון הוא מכוון לכך שיש לך היצרות בפתח הפין מה שמכונה meatal stenosis כמובן אין לי דרך לאשר שאכן בכך המדובר מבלי לבדוק אותך ואני אישית מאמין שיש מקום לבדוק אותך בצורה מעמיקה יותר לפני החלטה על ניתוח הגם שמדובר בניתוח קטן

בימים האחרונים אני מרגיש צריבה או סוג של "שרפה" באשך ימין(לא כאב) זה מופיע אחד לכמה שעות למספר דקות ונעלם עלי לציין שהאשכים נראים בסדר אין נפיחות ואין סימנים חיצונים. האם זה סוג של דלקת? מאחר וזה לא כואב האם לחכות קצת עד שאולי זה יחלוף מעצמו או לגשת לאורולוג בדחיפות? כמו כן אני סובל כמה שנים מערמונית מוגדלת ועקב עליה בpsa ממתין הבתור לביופסיה של הערמונית. האם זה קשור למה שקורה עכשיו אצלי באשך ימין. בתודה מראש.

זה לא נדיר שאדם פונה אלינו עם תלונות כאלה ואחרות באשך ולא מוצאים כל ממצא המסביר אותן. מצד שני עם כל הכבוד הרואי אתה בדקת את האשכים שלך אבל עדיף שתיבדק גם אצל אורולוג מומסך. בלי בדיקה אין דרך לתת לך תשובה

שלום, מהו טווח ה PSA התקין לבחור בן 25-30? תודה

כיום אין אנו מדברים עוד על טווח PSA תקין משום שבכל קבוצת גיל ובכל רמת PSA קיים סיכון מסויים לסרטן. לכן, אין רמה של PSA שבה בוודאות לא יתכן סרטן הערמונית ומכאן שהמושג PSA "תקין" אינו קיים בכלל. במקום זאת אנו מדברים על PSA נמוך לעומת מוגבר. אין תשובה (לפחות שאני מכיר) לשאלתך, בין היתר משום שסרטן הערמונית בקבוצת הגיל 25-30 היא מחלה נדירה ביותר, ולכן אין צורך ולא מקובל לבדוק PSA בגברים צעירים כל כך.

אני בן 70 עברתי ניתוחradical prostatectomi לפני5 שנים ומאז אין לי זיקפה כלל.קיבלתי מאורולוג מומחה g האם נישקפת לי סקנה ממשית בלקיחת כדור זה? levitra 20 m

האם נשקפת לך סכנה ממשית מלוויטרה 20 מ"ג? התשובה - בדרך כלל לא. הסכנה (והיא קיימת בכל 3 התרופות ממשפחה זו) צץייחסת לחולים אלרח אוטם בעיקר טרי של שריר הלב המטופלים בניטריטים. ובכל מקרה שילוב בין ניטריטים לתרופות אלה אסור. אם אתה לא חולה לב ולא לקוח ניטריטים לא אמורה להיות בעיה.

AFP הם ראשי תיבות ל alpha feto-protein. זהו חלבון עוברי המשמש באורולוגיה כסמן אפשרי לחלק מגידולי האשכים. הוא לא משמש לאיתור סרטן אלא לקביעת דרגת הסיכון של הגידול לאחר כריתת האשך ולהערכת התגובה לטיפול בהמשך. AFT - מה זה?

ד"ר ליבוביץ' שלום, עקב הצורך לקרוא מידע רפואי בתהליך הטיפול בסרטן הערמונית, אני מסוקרן לדעת כיצד נכתב דוח ניתוח. כלומר, האם המנתח בסיום הניתוח יושב מול המחשב וכותב דוח, או שבמהלך הניתוח המנתח קורא בקול את השלבים שהוא מבצע ומישהו רושם במחשב (כמו בבית משפט)? תוכל בבקשה להאיר קצת את החושך שיש לי ולחולים אחרים ממה שמתחולל בחדר הניתוח? תודה מראש על האינפורמציה!

קודם כל אני מודה לך על השאלה החשובה והמעניינת ואתה צודק- ראוי שהציבור באמת ידע. דו"ח ניתוח הוא חלק ממה משקרוי רשומה רפואית והיא למעשה מתכונת מסודרת של תיעוד בכתב של ממצאים, מחשבות החלטות, לבטים ופירוט של טיפול. התיעוד חשוב ביותר מהיותו אמצעי להעברת מידע בין גורמים מטפלים. כך למשל מכתב שחרור מאישפוז נועד לפרט לרופא המשפחה מה היה ומה נעשה עם המטופל באישפוז ומה הפעולות שצריך לנקוט עתה משחזר לקהילה. דו"ח הניתוח הוא מסמך המפרט מה נעשה בניתוח. הוא כולל את זהות המנותח, זהות הצוות לרבות רופאים מנתחים, מרדימים ואחיות, סוג הניתוח והצד המנותח, שיקולים והתוויות לניתוח, ממצאים בניתוח ומהלך הניתוח שהיינו פרק המתאר כמו בספר בישול מה נעשה במדוייק שלב אחר שלב. לבסוף ישנו סיכום המתאר כיצד הניתוח הסתיים, ומה מצב החולה בסיומו. מתוארת גם שיטת ההרדמה ואירועים חריגים בזמן הניתוח. מסמך זה נכתב באחריות המנתח (אם כי בפועל הוא יכול להכתב גם ע"י העוזר). לאחר הניתוח. בעבר כתבנו את המסמך ידנית וכעת מקובל להקלידו למערכת הממוחשבת של בית החולים. בארה"ב במרכז הרפואי בו עבדתי היה נהוג להקריא את דו"ח הניתוח לטלפון. הוא הוקלט קולית במערכת אוטומטית ובהמשך הוקלד לכתב ע"י צוות יעודי. אני מקווה שהעניין שפך מעט אור לתוך "החושך" שלך

שלום ד"ר דן ליבוביץ'. שמי יניב, בחור בן 22, פראמדיק במקצועי. ברקע יל"ד קשה לטיפול והפרעות קצב (PSVT) תכופות מזה כשנה וחצי (שחרור מצה"ל תחת פרופיל פוסל שירות 21). לאור החמרה בחודשיים האחרונים שבהן אין איזון ל"ד למרות טיפול ב-3 קבוצות תרופות במינונים מקס' ולאור יל"ד התקפי כולל הזעה וגלי חום, כאבי ראש הוחלט לחזור על הבירור הרפואי ולהרחיבו בכיוון אנדוקריני. איסוף שתן לקטכולמינים פתולוגי לאפינפרין (פי 24 מגבול עליון). בוצע CT בטן ואגן שפוענח כתקין (מכון מור). במיפוי MIBG הודגמה קליטה מוגברת באדרנל שמאלי. ביום ראשון יבוצע MRI באופן בהול על מנת להשלים קורולציה הדמייתית אבחנתית. לסיכומו של דבר עד כה נראה חשד גבוה מאוד לפאוכרומוציטומה. כרגע כבר מדובר על כריתת בלוטת האדרנל וכבר הוחל לפני יומיים טיפול הכנתי להרדמה- הופסקו ביתא בלוקרים, חוסמי אייס ומשתנים והוחל טיפול בחוסמי אלפא (קדקס). ידוע לי כי המצב "רגיש" מבחינה כירורגית- למיטה הבנתי מניפולציה שתבוצע על הגידול עשויה לגרום להפרשת קטכולמינים וכי יש צורך במציאת כירורג מנוסה בגישה לפרוסקופית על מנת לבצע באופן יעיל ואפקטיבי את הטיפול. אשמח לשמוע ממך ראשית עד כמה ניסיון יש בארץ לאורולוגים המנתחים בהסרת גידול ניורואנדוקריני מסוג זה? ולאיזה מומחים כדאי לפנות בעניין (מתמחים מתחום הכירורגיה האנדוקרינית, האורולוגית...)? שנית, אני מנסה לתור אחר מנתח שיוכל מפורשות לומר לי כי הוא יוכל לבצע באופו יעיל את הטיפול בגישה אנדוסקופית. קיבלתי המלצה על ד"ר דוד קקיאשווילי מרמב"ם כמומחה לאונוקולוגיה אורולוגית. אשמח לשמוע ממך ולקבל רושם כללי על התהליך הכירורגי מניסיונך בתחום הספציפי. תודה מראש ושבת שלום! יניב.

שלום לך. אכן כריתת אדרנל באבחנה של פיאוכרומוציטומה היא עניין רגיש ומורכב ומזכיר לי פירוק של פצצה מבלי שתתפוצץ - כלומר צריך לדעת מה עושים ולעבוד בזהירות ובדייקנות. לא פחות חשובה היא ההכנה לקראת והטיפול ההרדמתי תוך כדי הניתוח. בעבר הלא רחוק הגישה המקובלת לניתוחים אלה היתה בכירורגיה פתוחה. עם צבירת הניסיון הלאפרוסקופי נראה שגם גישה זו אפשרית ומתאימה ברוב הגדול של המקרים (וזה תלוי הרבה בגודל הגידול ומראהו ב MRI). הניסיון הכירורגי לא יכול להיות גדול מאוד בשום מקום כי בסה"כ מדובר בבעיה לא שכיחה במיוחד אך ברור לי כי הדבר ניתן לביצוע. בהצלחה

ד"ר ליבוביץ' שלום, אשמח אם תוכל לתאר את נושא הקטטר לאחר כריתה רדיקלית פתוחה של הערמונית. אשמח אם תוכל להתייחס ל: 1. למה שמים קטטר? 2. מה הכוונה שמחברים "בלון" - איך נעשה, איך מסירים בסוף התהליך.. לאן זה מחובר בפנים? 2. בתקופת הקטטר, האם צבע השתן צפוי להיות אדום? אם כן, לכמה זמן, וממה זה נובע? באילו מקרים זה לא תקין? האם הצבע האדום מקורו בעצם בדימום? 3. האם לאחר הוצאת הקטטר עדיין השתן צפוי להיות אדום (עם דם)? 4. בתקופת הקטטר, כאשר השתן חוזר להיות צהוב, האם הוא יכול לחזור ולהיות שוב אדום (או מרגע שחזר לצהוב, ה"החלמה" הסתיימה)? תודה רבה לך.

שלום לך בני, בניתוח רדיקלי כרורתים את כל בלוטת הערמונית אשר השופכה בחלקה הראשון עוברת דרכה. לכן צריך לחבר מחדש את שלפוחית השתן אל השופכה על מנת שתהיה המשכיות למערכת השתן ושהמנותח יוכל להטיל שתן דרך השופכה. חיבור זה מורכב וזקוק לזמן להחלים לפני שניתן להזרים דרכו שתן בלחץ גבוה, ולכן יש צורך להשאיר קטטר. לא יודע לאיזה "בלון" אתה מתייחס ולא מכיר את המושג. דימום בשתן אינו בעיה של ממש לאחר כריתת ערמונית רדיקלית אם כי השתן עלול להמשיך להיות אדמדם או ואורד לזמן מה ואין לזה משמעות

הי דן, תוכל בבקשה להסביא מהם הגבולות הניתוחיים של כריתת ערמונית? אני מתכוון למונחים כמו apical notch וכאלה, והאם יש הבדל בין מנתחים שונים - כלומר האם כל מנתח בוחר לכרות ערמונית בגבולות אחרים? תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!

גבולות כריתת הערמונית בחלקה הרחוק (אפיקלי) הוא הגבול הינה לבין השופכה. על מנת להמנע מהשארת חלק מן הערמונית בגוף החיתוך עצמו צריך להיות מחוץ לערמונית על השופכה עצמה. בגבול הקרוב - בסיס כיס השתן כנ"ל אמורה להישאר על הערמונית מעט רקמת כיס השתן על מנת שלא יקרה להיפך. הגבולות הקדמיים של הבלוטה לרוב אינם מהווים בעיה משום ששם מישור ההפרדה ברור יחסית. הגבול האחורי הוא הרקטום. למעשה הערמונית צמודה לדופן הקדמית של הרקטום ולרוב ניתן להפריד ביניהם מבלי להשאיר רקמת ערמונית על הרקטום ומבלי לעשות בו חור (אם כי שני הדברים אפשריים וקורים מדי פעם). בחלקים הצידיים אחוריים של הבלוטה עוברית כלי דם וביניהם נמצאים העצבים האחראיים לזיקפה. ניתן לנסות לשמר חלקים אלה בחולים מתאימים או להחליט לכרות אותם מראש בהתאם לנתוני המחלה. גבולות אלה מוגדרים ומוכרים למנתחים. עם זאת, כל מנתח בוחר בסופו של יום איפה בדיוק הוא מניח את הסכין או אמצעי חיתוך אחרים והיכן הוא קבוע את הגבול. מאחר והגבולות אף פעם אינם מאוד ברורים ואין תמרורים או חיצים קטנים עם שילוט (למרצבה הצער) הדברים כן תלויים בידע ובנסיון של המנתח

תודה רבה!

דן שלום, תוכל בבקשה להסביר את תפקיד הנקז בניתוח כריתת ערמונית רדיקלית פתוחה? אשמח אם תוכל להתייחס לאופן חיבורו, מקום חיבורו - לאן בדיוק הוא מחובר וכיצד הוא פועל? כמו-כן לגבי מתי ואיך מוציאים את הנקז? תודה מראש

בכל כריתת ערמונית רדיקלית נהוג להשאיר נקז ללא תלות בגישה הניתוחית (פתוחה, לאפרוסקופית או רובוטית). בניתוח נעשית השקה = חיבור מחדש של השופכה לכיס השתן. חיבור זה הוא תמיד מסובך ועדין ולוקח לו זמן להחלים. כדי להגן עליו משאירים קטטר דרשך השופכה לזמן מסויים לאחר הניתוח ובנוסף משאירים נקז = צינור המנקז שתן העלול לדלוף מן ההשקה שעדיין לא החלימה לגמרי. כך, במקום שהשתן הדולף אל מחוץ למערכת השתן יצטבר באגן הוא מנוקז באופן מבוקר אל מחוץ לגוף ואנו אף מודדים את נפח ההפרשה ולומדים בכך עד כמה הדלף חמור. ברוב המקרים ניתן להוציא את הנקז תוך 48 - 72 דעות בתלות בנפח הההפרשה

בעלי עבר את הניתוח הנ"ל לפני 3 ימים ומאז שהוציאו את צינור הנקז יש לו הפרשה רבה מהחור שנשאר, מה זה אומר? אשמח לתשובה!

שלום לך ד"ר. אני מקבל עכשיו שטיפות מיטומיצין לתוך השלפוחית השתן פעם בחודש (טיפול חוזר). האם בזמן הטיפולים האלו מותר לקיים יחסי מין רגילים ואורליים.

באמת שאלה טובה ותתפלא אבל אין תשובה טובה. העניין לא נבדק בצורה מספיק מדוייקת ולכן אין לי גרף האומר איזה ריכוז של מיטומיצין יש בהפרשות הזרע כעבור איזה זמן מהטיפול. עם זאת, החומר ניתן לשלפוחית השתן ונראה שמן השתן הוא מתפנה וסביר להניח (לא עניין שנבדק) שכעבור מספר ימים אין כבר זכר לו בשתן. לסיכום - אין מידע, מציע א. לדחות יחסי מין במספר ימים, ואולי להשתמש בקונדום

ד"ר ליבוביץ' שלום, אשמח אם תוכל להשיב על שאלות לגבי ניתוח כריתת ערמונית רדיקלית: 1. תוכל בבקשה להסביר מה זה PLND? אני מבין שזה קשור לדגימה של בלוטות לימפה. האם זה משהו שמתבצע בזמן הניתוח או לאחר הניתוח? מה משמעות הבדיקה, והאם היא נותנת מידע מספק לגבי פריצה של הגידול? כלומר עד כמה תוצאת הבדיקה משקפת את המציאות..? 2. האם בכל ניתוח כזה יש איבוד דם? האם כל איבוד דם מחייב מתן דם דרך הווריד? כלומר - מה הקריטריונים בזמן ניתוח שלפיהם מחליטים האם וכמה דם לתת? 3. כמה רופאים מנתחים יש בניתוח כזה? כלומר - האם רק רופא מנתח אחד, או שיש לו עוזרים נוספים? אם יש, כמה? הבהרה: אני לא מתכוון למרדים וכו', אלא האם הניתוח עצמו מבוצע ע"י מנתח יחיד או מספר מנתחים? 4. מהו בד"כ זמן ההחלמה מהניתוח שמאפשר לחזור להליכה ברגל ללא כאבים? 5. מהי מידת ההתאמה בין תוצאה פתולוגית לאחר ניתוח לבין חזרת המחלה? כלומר כאשר תשובה פתולוגית אומרת שהגידול מוגבל לערמונית - מה הסיכוי שהוא אכן מוגבל לערמונית? (האם ידוע מספר כזה ממחקרים..) תודה רבה רבה !!!

לשאלותיך: 1. PLND הוא קיצור המבטא כריתת בלוטות ליפמה (יש לומר קשרי לימפה בעברית תקנית) מם האגן במטרה לברר האם המחלה התפזרה לאתר זה שהוא לרוב האתור הראשון לפיזור מחוץ לבלוטת הערמונית. ה PLND מבוצע כחלק מן הניתוח והבדיקות בחומר המוצא נערכות לאחר הניתוח. 2. בכל ניתוח כזה קיים איבוד דם כלשהו אך הוא יכול לנוע בין מספר עשרות סמ"ק שזה דימום ללא כל משמעות לכמה מאות שזה כבר כן משמעותי. כיום הסבירות לצורך בהחזר דם הוא כ 10%. מי שמחליט על מתן דם הוא המנתח בהתאם לשיקול דעת קליני ולבדיקות מעבדה. הנטיה כיום היא לנסות לא לתת מנות דם עד כמה שניתן כדי לצמצם תופעות לוואי של טיפול כזה. 3. יש רופט מנתח אחד המבצע את הניתוח, מנהל את מהלכיו ומקבל החלטות. בנוסף קיים עוזר מנתח הפועל יחד עם המנתח וכשמו כן הוא - מסייע לו טכנית לבצע את הפעולה אך אין הוא מוביל אותה או מבצעה אותה. 4. כמובן שיש שונות רבה. אני משתדל להוציא את כל המנותחים מהמטיה כבר למחרת הניתוח מסיבות רבות אך בעיקרון כמה שיותר מהר חוזרים להתהלך על הרגליים - כך ההחלמה טובה ומהירה יותר. על-פי רוב, ניתוח זה לא מאוד כואב ועם מעט מאמץ ומשכחי כאב ניתן להסתובב במחלקה כבר למחרת הניתוח, ומכאן ואילך כל יום זה נעשה מעט קל יותר. 5. תוצאת הניתוח ההיסטולוגית מנאת בדרך כלל היטב את הפרוגנוזה. בניגוד לביופסיות הערמונית המוציאות פחות מפרומיל אחד של חומר מן הערמונית, כאן כל הבלוטה על המבנה הפנימי שלה וגבולותיה החיצוניים (וכמובן קשרי הלימפה אם נעשה PLND)נתונים לביקורת פתולוגית. כך שהמידע המושג אמין ומהימן יותר מזה של הביופסיה. עם זאת, שאלתך מוצדקת והיא נוגעת לחוסר יכולת לנבא באופן מלא את היות המחלה אכן מוגבלת לערמונית וזאת בשני מתארים: ראשית אם מאה תאים חרגו מן הערמונית והלכו להתייש במקום אחר מרוחק כמו עצם למשל - אין אף בדיקה פתולוגית או אחרת שתוכל לאתר זאת. בחלק ממקרים אלה עתיד ה PSA להתחיל לעלות כעבור זמן והחולה למעשה עובר לשלב גרורתי למרות שנותח ולמרות שההיסטולוגיה מן הניתוח קבעה שהוא עם מחלה "מוגבלת". שנית, אין לערמונית קופסית אמיתית. כלומר אין קו גבול אנטומי היסטולוגי מוגדר לבלוטת הערמונית (זאת בניגוד לכבד, טחול כליה ואחרים) ולכן הפתולוג בוחן האם הגידול הגיע עד לגבולות הערמונית המצויים בידו וכך הוא קובע הן את מצב השוליים הכירורגיים והן את היות המחלה "מוגבלת" או לא. אפשרי מצב בו נותרה כמות זעירה של רקמת ערמונית שנכתחה או התקלפה לא טוב בזמן הניתוח (וזה יכול לקרות גם אצל מנתחים טובים ומנוסים), ופתולוג לא יוכל לעלות על זה. גם מצב כזה עלול להביא לעליית PSA לאחר הניתוח. לגבי המספר אליו אתה חותר - אין מספר אחד כזה כי הדברים נתונים ומושפעים במידה רבה ע"י רוגמים נוספים כגון דרגת הגליסון וה PSA

בחצי שנה אחרונה אני סובל מתסמינים רבים,שהתחילו באי נוחות קטנה בבטן ימין והם כוללים גם כאבי בטן בעיקר בקיבה שהחריפו בשבוע האחרון, זיעה קרה במצח, סחרחורות, גזים, פיהוקים, טעם מר (מתכתי) בפה (לא דלקת חניכיים), שינוים במרקם וצבע היציאות, יובש בידיים ועכשיו גם פיצול בזרם השתן.. עשיתי בדיקות גסטרו מקיפות לחיידק הליקובקטור (גסטרוסקופיה), לקרהון (קולנוסקופיה). הכל נקי. גם בדיקות הדם בסדר אולי חוץ: CRP-0.6 הפרוקטולוג מצא פיסטולה פראנלית. לפני חודש הופיע עוד תסמין: פיצול בזרם השתן ל-2.. ומה לעזאזל הוא קשור? אני גם ככה מספיק סובל ממערכת העיכול.. רציתי לדעת האם הוא קשור? ואני די מיואש ממצבי, הרופא משפחה לא מצליח להבין, רופאי הגסטרו סיימו עבודתם בהצלחה יתרה ואני נשארתי כלי שבור שמחפש תשובה בין דפי האינטרנט.. לפני כמה ימים התחילו לי כאבים חריפים בקיבה, אני נוגע באזור וממש כואב.. אני לא חי וחושב פשוט להגיע לביה"ח ולהתאשפז עד שימצאו מה זה לעזאזל, כי מעי רגיז לא גורם לפיצול בדרכי השתן ולחלק גדול מהתסמינים. אני רק אציין שאני בן 27 ומעולם לא הייתה לי בעיה רפואית חוץ מפציעות ספורט. אם תוכל אפילו רק להפנות אותי למישהו אני אודה לכם.

זרם השתן המפוצל אינו אמור להיות קשור לכל יתר התלונות. מבחינת תלונות הבטן היתי מציע לך להשלים בירור ע"י אולטרסאונד בטן עליונה, כליות וכיס השתן. נושא הזרם המפוצל צריך להתברר ע"י אורולוג

שלום, בן 65, מזה חצי שנה משתמש באנדרוג'ל. בבדיקה נמצאה עלייה תלולה ב - PSA. נשלחתי לביופסיה של הערמונית. האם יש בדיקות מקדימות לביופסיה שרצוי לבצע? תודה.

רצוי לבצע תרבית שתן כדי לוודא שאין לך חיידקים בזמן ביצוע הבדיקה ולצמצם בכך את הסיכון לזיהום

שלום רב לפני כ4 שנים חליתי בסרטן הערמונית . קיבלתיזריקות הורמונים והקרנות . בעקבות השתנה מרובה וערמונית גדולה , אני נוטל פרמיקסון ואומניק . רציתי לשאול האם בעקבות הטיפול שקיבלתי, יש טעם להמשיך וליטול התרופות? בברכה יקי

הטיפול בקרינה אינו משפר ממשית תלונות הנובעות מערמונית מוגדלת ויתר על כן בשלב הראשון יש אפילו החמרה בשל בצקת ותגובה דלקתית בערמונית לאחר ההקרנה. הצורך בטיפול תלוי עד כמה אתה זקוק לכך. כלומר איך איכות ההשתנה שלך כיום עם הטיפול. אם טובה ואתה מרגיש שאולי אינך זקוק יותר לטיפול, תוכל לשקול להפסיק את התרופות אפילו באון זמני לשבוע ולבחון אם יש הרעה של ממש בתלונות בהטלת השתן - מוטב לחזור ולקחת את הכדורים. אין אין - סימן שאתה כנראה לא זקוק להן.

מאז תחילת 2008 סובל מערמונית מוגדלת ותכיפות במתן שתן. עברתי בזמנו בדיקת צטולוגיה של השתן שיצאה תקינה.במו כן עברתי בדיקת ארודינמיקה באסף הרופא הבדיקה היתה בגדר הנורמה שלפוחית וכו... חוץ מזה שגילו שהשלפוחית לא מתרוקנה במתן שתןכך שאני רץ לעיתים קרובות לשרותים. בדיקות psa כדלקמן- אפריל 08 1.72 אוקטובר 08 1.55 נובמבר 09 עליה 2.55 התלוננתי אז גם על צריבה בשתן דבר שקורה לפעמים מאז. קיבלתי אנטיביוטיקה. וחזרנו לבדיקות psa דצמבר 09 2.3 ירידה. אפריל 10 2.28 בכל הבדיקות הנ"ל היחס עם הpsa טוטאל וחופשי והרגיל היה תקין. בדיקת psa אחרונה ינואר 11 psa 2.9 free psa 0.756 %free total psa 26.17 בבדיקה ידנית מלפני כמה ימים האורולוג מצא שהערמונית גדלה מדרגה 1 פלוס לאחד וחצי פלוס כמו כן יש אונה נוקשה בצד ימין דבר שנמצא מ2009 ואז הוא החליט ואני מסכים איתו שצריך לעבור ביופסיה פלוס אולטראסאונד טרנס רקטאלי. היות ואני מודאג מאוד רציתי לשאול מה הסבירות של ממצא סרטני לאור ההסטוריה הנ"ל. ועוד דבר שמדאיג אותי שנקבע לי תור באסף הרופא לעוד חודשיים. האם ניתן לחכות או לנסות להקדים ואפילו באופן פרטי.ושאלה אחרונה עד היום לא השתמשתי בתרופות בגלל תופעות הלוואי ותפקודי התקין לחלוטין בתחום המיני אבל עכשיו לאור המצב אני שוקל להשתמש באבורדט האם אפשר לפני הביופסיה או לחכות לאחר הבדיקה. אודה על תשובתך המהירה מודאג מאוד. נ.ב אני בן 57.5

לצערי לא רשמתי ברור תוצאות psa אחרונה מינואר 2011 הערכים הם psa 2.9 free pas 0.756 free/total psa 26.17% בתודה מראש

התלונות שלך לרבות העובדה שנותרת שארית לאחר התרוקנות אינן חריגות לגיל וקשורות לפחות בחלקן לערמונית מוגדלת. בעיניין זה הצורך בטיפול תלוי במידת ההפרעה לחיי היום יום וזה עניין לשיפוטתך האישי. החלטה על טיפול תרופתי אין לה כל קשר לעניין ה PSA ולחשד לסרטן בערמונית. כמו כן, טיפול באבודארט כתרופה יחידה הוא אפשרי אך פחות מקובל ונכון יותר לתת או חוסם אלפא כתרופה יחידה או שילוב של חוסם אלפא ואבודארט אך השאלה היא האם בכלל אתה זקוק לתרופות לגבי הביופסיה - סביר בהחלט להחליט לבצעה גם אם ה PSA "תקין" אם יש ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית. אין זה אומר שיש לך סרטן אלא שנוצר חשד במידה מספקת כדי ללכת לביופסיה. התורים אגן עמוסים וזמן המתנה של חודשיים אינו נדיר אך זו הספיה האפשרית באסף הרופא כרגע. האם ללכת באופן פרטי זה עניין להחלטתך.

כמו שכתבתי למרות האי נוחות אני לא משתמש בתרופות. אבל מאחר והערמונית שלי גדלה עוד קצת לאחרונה חשבתי שאבודארט יכול להקטין מעט את הערמונית(כמו גם במיקרים מסוימים לצערנו את הכושר המיני) וזאת כדי למנוע גדילה נוספת של הערמונית שתגרום אולי לעצירת שתן בעתיד או סיבוך אחר. תתקן אותי אם אני טועה. מבחינתי כמה שפחות תרופות אם בכלל. בקשר לביופסיה נבצע אותה ונקווה שתהיה תקינה. תשובתך הקודמת גורמת לי להיות יותר רגוע. תודה רבה וחג שמח.

דוקטור שלום אני בן 70 ב 2008 1 15 psa 5.45 נשלחתי לביאופסיה והיה תקין מאז ביצעתי כל 3 חודשים בדיקת psa הערכים שנמדדו היו לפי הסדר 4.89 5.06 5.24 5.18 4.51 5.26 4.78 5.46 6.12 5.29 5.13 והאחרון 6.2 ratio free total 0.19 מבקש לדעת האם יש צורך לבצע כל שלשה חודשים האם צריך לעשות ביאופסיה בתודה מראש יצחק

לדעתי (אינני רופא), יש חשד לסרטן ערמונית אך לא הצליחו עד כה "לתפוס" אותו בביופסיה. לדעתי צריך לחזור על הביופסיה (שלושה חודשים אחרי הביופסיה האחרונה), ואולי לקחת יותר דגימות... כדי לנסות ולדגום את הגידול. אתה מבין? בלי הביופסיה לא ניתן להוכיח... כמובן להמשיך עם מדידות PSA. אולי גם לבצע בדיקת MRI אנדורקטלית - לא מזיק, וייתכן שייתן לך מידע נוסף. חכה לתגובה של דן, הוא המומחה פה...

הבעיה עם PSA היא שהוא סמן לא מדוייק ובעיקר בלתי ספציפי. כלומר - למרות שהוא מוגבר במרבית חולי סרטן הערמונית לעיתים קרובות PSA מוגבר אינו מבטא סרטן אלא נובע מסיבות אחרות. סה"כ ה PSA שלך די יציב עם תנודות קלות במהלך שנתיים וזה סימן מעודד אך לא שולל וודאית קיומו של סרטן. ה PSA החופי גבולי ולא מלמד הרבה, והסבירות שיש לך סרטן נתסר שלא נתגלה שרירה וקיימת אך לא מוחלטת.איך יוצאים מן הסבך? - ראשית אין כל טעם או המלצה לבדיקות PSA כל 3 חודשים. עדיף לבחון תנודות ברמתו בטווחים של 6-12 חודשים. שנית - ניתן כמובן לחזור על הביופסיה. אם חלילה ביופסיה חוזרת תגלה סרטן - הרי שבכך הסתימה שאלת ה PSA (וכמובן מתחילות שאלות אחרות). אם הביופסיה תהיה תקינה - גם זה לא שולל קיומו של סרטן נסתר בבלוטה שחמק משתי ביופסיות. מנגד אם לא תעשה ביופסיה ותעקוב אחר רמת ה PSA קיים סיכון לכך שאתה נמנע מלטפל בסרטן אך הסיכון האמיתי שסרטן כזה יהפוך לגרורתי תוך כדי מעקב קפדני די נמוך. מצד שני אתה חוסך לעצמך פעילות פולשנית של ביופסיות. ניתן להיעזר גם בבדיקות מתוחכומות יותר כגון PCA-3 או MRI של הערמונית. הבעיה היא שבדיקות אלה אינן מספקות תשובה מוחלטת אלא הסתברותית- דהיינו האם מחדדות את התמונה עד כמה בנתונים שלך הסיכון להמצאותו של סרטן נסתר גבוה, אך הן לא אומרות אם עליך לעבור ביופסיה או לא. כך למשך בדיקת ה PCA-3 יכולה להגיד שאצלך הסיכון לסרטן גבוה ואתה תעבור ביופסיה נוספת שתהיה תקינה או להיפך הבדיקה יכולה להגיד שהסבירות לסרטן נמוכה ואתה לא תעבור ביופסיה ולא נדע . אני חושש שזה כל מה שניתן לומר באופן אינטרנטי.

דן שלום, יש לי שאלה ממוקדת: בביופסיה בדגימה אחת מתוך 12 זוהה סרטן. גליסון 9, זוהה signet ring cell carcinoma PSA=9 ב TRUS וב MRI אנדורקטלי לא זוהה גוש סרטני (כנראה בגלל זה רק בדגימה אחת מתוך 12 זוהה גידול). האם יש חשש שמקור הגידול אינו בערמונית? אלא במקומות אחרים? אני שואל כיוון שקראתי ש signet ring בערמונית הינו נדיר מאוד. האם אתה ממליץ על ניתוח? קרינה? תודה מראש.

ואף על פי שנדיר - יש בהחלט גידול כזה בערמונית והרבה יותר סביר בעיני שזהו גידול ראשוני של הערמונית מאשר שזו גרורה של סרטן הקיבה לצורך העניין. מאחר וזו מחלה נדירה, אין בנמצא מחקרים ראויים הכוללים חולים רבים מהם ניתן להסיק מהי דרך הטיפול העדיפה. במצב כזה בו אין עובדות ברורות, ההחלטה היא עניין של הערכה ושיפוט קליני. לדבריך אין כל עדות לפיזור המחלה ומכאן שיש לנקוט בטיפול אגרסיבי כגון ניתוח או קרינה על מנת לנסות לרפא את המחלה. אתה חייב להיפגש עם אורולוג שמכיר היטב את החומר על מנת לקבל החלטה מסוג זה. אי אפשר לתת לך המלצה רצינית באינטרנט

כריתה ראדיקאלית של הערמונית, תוך קריעה ופגיעה בשלפוחית השתן ובצינור השתן. לאחר יותר משנתיים, לא חזרה אלי השליטה, ואני דולף כל הזמן ונעזר בחיתולים. הוצע לי להכניס לי סוגר מלאכותי, ואינני רוצה בו, אך רוצה לשאול איך בדיוק פועל הסוגר המלאכותי, ומה עדיף: סוגר או שיחזור? האם בחו"ל יוכלו לעשות תיקון טוב יותר? ובכלל, מדוע נקרעה אצלי שלפוחית השתן? האם הרופאים פישלו? יש לי גם עליה איטית ומעטה של PSA, האם יהיה עלי לעשות הקרנות? תודה מראש על תשובתך.

שלום לך וראשית אני מצטער לשמור את כל זאת. כריתת ערמונית רדיקלית איננה ניתוח קל או פשוט ולעיתים יכולות להיות בעיות. גם בידי המנתחים הטובים והמנוסים יותר יש 5-7% של מנותחים הנותרים עם פגיעה קשה וקבועה בשליטה על השתן. % גבוה הרבה יותר נותר לא תפקוד מיני. כל זה נלקח בחשבון אל מול הצורך לרפא סרטן. כלומר זה לא ניתוח קוסמטי אלא מלחמה להצלת חיים - שכמו בכל מלחמה יש בה גם נפגעים. לא ברור לי למה כוונתך על שחזור. בעיקרון בנתונים שאתה מציג אם חומרת הדליפה קשה, סביר להניח שהטיפול הנכון ביותר הוא השתלת סוגר מלאכותי. הסוגר מבוסס על שרוול סיליקון הונח כך שהוא עוטף את צינור השופכה מבחוץ ולוחץ עליו באמצעות מים המנפחים את השרוול. ישנו מנגנון המרוקן את המים בלחיצה על משאבה ומאפשר לשתן לצאת ולאדם להתרוקן, ולאחר מכן השרוול שב ומתמלא והשליטה על השתן חוזרת. נכון זה עוד ניתוח ויש בו מורכבות וסיכון אך החלוה המצערת היא להשאר עם חיתולים וזה קשה מאוד אישית, מוראלית וחברתית. אני לא בטוח שאתה צודק בכך שאתה מוותר על העניין מראש. ה PSA העולה הוא מקור אחר לדאגה באשר הוא עלול לבטא הישנות המחלה. מן הסתן גם בעניין זה צריך לשקול מה לעשות אך תקצר כאן היריעה מלהחליט על כך

דן, איך אתה מסביר את זה שבכל המדינה יש רק 3 אנשים שמסוגלים לפענח בדיקת MRI אנדורקטלית?? למה לא שולחים מספיק רדיולוגים להשתלמות לחו"ל? אני לא בא בטענה אליך, אני פשוט באמת ובתמים לא מבין איך זה יכול להיות למשל שבאסף הרופא יש מכשיר שמסוגל לבצע בדיקה, אך אין צוות מוכשר לביצוע ופענוח הבדיקה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבדיקה חשובה ביותר במחלה נפוצה ביותר כמו סרטן הערמונית. רדיולוג אחד ל 600 אלף גברים ??? איך זה קורה?

ראשית אודה לך אם תואיל להיכנס לתגובתי לגולש הקודם שלא הזדהה בשמו אך מציין "בעיה במערכת הבריאות" שנית מי באמת "שולח" מישהו לחו"ל ? לרוב הרופאים נוסעים על חשבונם. לידיעתך

היי דן, רציתי לשתף אותך במה שחוויתי במהלך החודשים האחרונים שבהם נזקקתי לשירותי הרפואה בישראל. נתקלתי כל הזמן במצבים שבהם רופאים מנסים לנצל את המצב הבעייתי בארץ ולהרוויח על חשבון החולים. למשל, תור לרופא במקום ציבורי יכול לקחת חצי שנה ובקליניקה הפרטית זה לוקח יום. או למשל שלקבוע תור לבדיקה יכול לקחת חצי שנה ואף יותר, אבל אם אתה מוכן לשלם מהצד לרופא, הוא יכול להקדים לך את זה למחר. איך הוא יכול??? שמתי לב למשל שיש בדיקות שאומרים לך מראש שהתור הפנוי הוא רק בעוד חצי שנה כדי שתשתלם עוד כסף על מנת לקבל תור מוקדם יותר (למרות שאין באמת תור ארוך). כתוצאה מכל זה, אני מקבל רושם שרוב הרופאים ממש מושחתים. סליחה על ההתבטאות. אני אומר את זה בלב כבד, אבל נתקלתי בזה לא מעט. המצב של הרופאים - השכר מהבית חולים - הוא כל כך מועט שהרופאים מתדרדרים להתנהגות כזאת???

צריך להיות מאוד זהיר מרשמים מסוג זה. אמירה ש"רוב הרופאים מושחתים" - עדיף שתהיה מבוססת על עובדות ולא על רושם. מצב הרפואה ובעיקר הכלכלה הרפואית בארץ בכי רע. חלק מהעניין הוא בכך שרפואה הולמת ברמה הגבוהה לה הציבור מייחל עולה כסף, ואיננה עסק רווחי. מנגד, החברה הישראלית לא מוכנה לשלם כסף זה. כך קורה שישראל היא המדינה המערבית המוציאה את החלק הכי מועט מן התל"ג על בריאות בכל העולם. מה שזה יוצר - הם מוסדות רפואה לא מתוקצבים, תקני רופאים שעודכנו לאחרונה בשנות החמישים, היעדר יכולת קידום רפואית, קשישות השוכבות במסדרון ותורים ארוכים במסגרת הרפואה הציבורית. זה גם יוצר רופאים העובדים כמוני וכמו רבים אחרים בהיקף של 2-3 משרות על מנת להתפרנס (שכר היסוד של רופא מומחה הוא כ 6000 ש"ח לחודש). חשוב על כך שבכל בתי החולים המפוארים אליהם אתה נכנס תראה שילוט בניין ע"ש X מכון ע"ש Y - הכל מתרומות של נדבנים עשירים בעולם לא כסף של המדינה. אמור לי מתי ראית בפעם האחרונה שלט קטן המציין "מטוס F15 זה נרכש בנדיבותו של מר X" או "גדוד טנקים זה הוקם בנדיבות הקהילה היהודית במקום אחר?" מדוע בנושא הבריאות אנו מקבלים זאת כמובן מאיליו שהמערכת צריכה להתקיים מנדבות? ולבסוף קיימת גם רפואה פרטית. הרפואה הפרטית איננה דבר לא מוסרי או לא ראוי כל עוד הרפואה הציבורית חזקה די הצורך לתת מענה ראוי למי שאין ביכולתו לשלם. אלא שתמיד ישנם אלה המשלמים ובעלי האמצעים הרוכשים בתים יפים יותר, נוהגים במכוניות טובות יותר ונהנים באותה דרך גם מרפואה טובה או אולי זמינה יותר. גם כאן, ניתן היה לשפר משהו ע"י הפרדה ברורה יותר בין העוסקים ברפואה ציבורית לפרטית, הבעיה היא שאף רופא שלמד 7 שנים, עבר התמחות של עוד 5-6 שנים, עוד תת התמחות של 2-4 שנים, התמקצע, נבחן בבחינות רבות והקריב מחייו האישיים, עבד לילות ושבתות - אף אחד כזה לא יסכים לעבוד אך ורק תמורת מה שהמערכת הציבורית מוכנה לשלם. טענתך האחת הצודקת בעיני היא כלפי מי שמוכן לקדם תור או להיות זמין בתוך המערכת הציבורית תמורת תשלום - אלה למעשה מקבלים שוחד וזו עבירה פלילית כידוע. אם לדעתך ולדעת אחרים החיים כאן המערכת הציבורית קורסת - מדוע אין נשמע קולכם? מדוע אין הפגנה של אזרחים מול הנכסת להצלתה של הרפואה בישראל? מדוע אין לאיש איכפת מכך שישראל מתדרדרת מבחינת המחקר הרפואי? מדוע מוכנים לקבל את התנהלות חוק ההסדרים ומשרד האוצר בענייני בריאות? כל עוד הציבור יישאר אדיש או ימשיך לקוות לקבל רפואה של המאה ה 21 במחיר שעלתה הרפואה לפני חמישים שנה או יותר - כך תיראה מערכת הבריאות בארץ. אמר כבר רופא אחד - "הרפואה איננה מקצוע במצוקה - הציבור הוא במצוקה.

תודה על כל העזרה בפורום

אני חייב להגיד לך שכאשר התחלתי עם זה לפני מספר חודשים לא דמייינתי אפילו כמה פונים יהיו ועד כמה הפורום יעורר עניין. לי זה עדיין נראה מעט מוזר כי תמיד חשבתי שמסירת מידע והסבר (שזה מה שאני עושה בעצם) הוא חלק מהמפגש בין רופא לחולה ולכן אני מופתע לגלות איזה "רעב" למידע יש כאן שאנשים מוכנים לשאול שאלות ONLINE. אני שמח לעזור כל טוב

דן שלום, כיצד נקבע היכן תתבצע הבדיקה הפתולוגית של ערמונית המוסרת בכריתה רדיקלית? ומהם המקומות האפשריים? וספציפית, לגבי ניתוח שמתבצע בבי"ח אסף הרופא, במדיקל סנטר הרצליה, ובאסותא רמת החייל? האם כל מקום שולח את הערמונית לבדיקה פתולוגית במקום מסויים קבוע או שזה משתנה.. במה תלוי? מודל על התשובה !

כל בית חולים עובד עם המכון הפתולוגי שלו או אחד הנמצא עימו בקשרי עבודה. בכל בית חולים ציבורי לרבות אסף הרופא יש מכון פתולוגי וכל הבדיקות הפתולוגיות שמקורן בניתוחים המבוצעים באסף - נבדקים במכון באסף. בתי חולים פרטיים עובדים עם מכונים חיצוניים בדרך כלל וההפנייה אליהם תלויה בעיקר בביטוח או בזהות הגורם המשלם ולא נתון לבחירה של המנתח או החולה. אסותא עובד עם LEM וגם עם פאתולאב (שוב לפי מי המבטח). אינני יודע ספציפית לגבי HMC משום שאני אישית מנתח באסותא ולא ב HMC.

תודה על התשובה! תוכל בבקשה להפנות אותי למידע בנוגע ל signed ring? או לציין בנקודות את המאפיינים שלו..? האם סוג סרטן זה (בערמונית) מאופיין עם PSA נמוך? תודה!

אתה יכול לחפש מאמרים אודו signet ring cell carcinoma of the prostate דרך המדליין. זהו מנוע חיפוש למאמרים רפואיים http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/. אתה תמצא כ 40 מאמרים שרובם פרשות של מקרים בודדים או סדרות קצרות ולא כולם באנגלית. לחילופין אתה יכול לפנות בשאלה דרך אתרים של מרכזי סרטן גדולים בעולם כגון MD ANDERSON CANCER CENTER בהיוסטון טקסס או MEMORIAL SLOAN KETTERING CANCER CENTER בניו יורק. סרטן זה אכן מתאפיין ב PSA נמוך יחסית.