פורום אורולוגיה אונקולוגית

ד"ר ליבוביץ שלום, אני בן 48, ולפני קצת יותר משנתיים עברתי כריתת ערמונית בעיקבות ביופסיה חיובית. אני נמצא במעקב. ה PSA שלי עולה בהתמדה, ערכים נמוכים מאוד, אבל לאחר הכריתה ה PSA היה 0.05 והיום הגיע ל 0.16. 1. עד כה הרופאים המטפלים (גם אורולוג וגם אונקולוג) אומרים לי שמדובר כפי הנראה על ערמונית שיורית שעדיין מייצרת PSA. האם ניתן לבצע בדיקות כלשהן כדי לראות האם יש בעייה או לא? 2. האונקולוג אמר לי שניתן לבצע בדיקת PCA3. קראתי על הבדיקה, וממה שהבנתי הבדיקה מיועדת לגברים עם ערמונית. האם הבדיקה מיועדת גם לגברים במצבי?

עליית PSA מערך בלתי מדיד אל מעל ל 0.1 מוגדרת כ"כישלון ביוכימי" בעקבות ניתוח והיא כמובן תוצאה לא רצויה. הדבר יכול לבטא הישארות תאים גידוליים בגוף בין אם כאלה שהתפזרו כגרורות ובין אם כממצא מקומי באיזור בו הערמונית היתה. לחילופין, יתכן גם מצב שבו נותרה בגוף מעט רקמת ערמונית שפירה שמייצרת PSA אבל אין לה פוטנציאל לסכן את בריאותך בעתיד. הבעיה היא שאין דרך טובה להבחין בין השניים, ובעבר נהגו להסתמך על הקצב של עליית ה PSA אם הוא מהיר הדבר מעיד ככל הנראה על מחלה גרורתית ואם איטי או יציב על האפשרויות האחרות. כאמור אין דרך יעילה להבחין בין השניים ובדיקת PCA-3 לא רלווטנית כאן משום שהיא אפשרית רק בגברים עם ערמונית. צריך לחזור אל הדו"ח הפתולוגי ולראות בדיוק מה נאמר בו. יתכן שיש בו רמז לכך שנדרש טיפול בקרינה. במצב זה אין התלבטות - וצריך לקבל את הטיפול. אם אין רמז כזה, ובערכי PSA של 0.16 הייתי מציע לעקוב מעט ובחון את מגמת השינוי ב PSA לאורך ציר הזמן וכן הייתי שוקל בדיקת MRI אנדורקטלית

שלום דוקטור, רציתי לוודא כי הבנתי את תשובתך, האם לאור המצב שפירטתי- כיום אני 3 שנים אחרי טיפול ב-NSGCT שלב 2: כריתת אשך שמאלי, כימותרפיה ו-PCRPLND (ללא ממאירות,לא בטוח אם זה היה חד או דו צדדי). שנה אחרי סריקה אחרונה של C.T בטן,אגן,חזה שיצאה תקינה,סמנים שביצעתי לפני כחודש היו תקינים. האם יש צורך לחזור על בדיקת C.T בטן,אגן,חזה או שניתן להמיר בדיקה זו ב-MRI או צילומי רנטגן? לאורך כמה זמן יש להמשיך בבדיקות האלו? מודה מאד על עזרתך בנושא.

בקצרה אסביר שוב: בנתונים שלך מקובלת בדיקת CT אחת 3 חודשים מהניתוח כ BASELINE ומעבר לכך הדעות חלוקות אך לדעתי יש מקום בבדיקה אחת נוספת כזו כעבור שנה או שנתיים (שזה הזמן הרגיש ביותר מבחינת הסיכון חהישנות). עקרונית אין מניעה מהחלפת ה CT ב MRI. עם זאת טרם התפרסם מחקר שהשווה את הדיוק האבחנתי בין שתי הבדיקות במתאר שלך, ומנגד הצורך בחיסכון בקרינה הקיים תמיד בכל אדם, פחות בולט במקרה שלך לעומת אדם הנמצא במסלול של ניטור פעיל (לא טופל ולא נותח) ועליו לעבור 8-10 בדיקות CT

שלום ד"ר ליבוביץ'. אני מאוד אודה לך אם תוכל לענות לי. אני בן 39. לפני כחודשיים הופיע לי דם בשתן, מלווה בצריבה וכעבים במתן השתן. בבדיקות השתן היו רמות גבוהות של לייקוציטים, חלבון. בתרבית השתן - Clebciela pneumania. אולטרה סאונד תקין. טופלתי ב- zenat. אחרי שסיימתי עם zinat הסימפטומים חזרו רק הרבה יותר חזק - השתן אדום מרוב הדם, צריבה מאוד חזקה במתן השתן. רצתי למיון. נתנו לי ciproxin לשבוע. סיימתי עם ציפרוקסין. Clebciela לא נמצאה בבדיקה, אבל עדיין יש לי צריבה במתן השתן. נתנו לי לקחת ציפרוקסין עוד שבוע ואח"כ עוד שבועיים. לפני שבוע סיימתי עם האנטיביוטיקה. עדיין יש לי צריבה. הקלה רק כאשר השלפוחים מלאה, אבל אחרי השירותים שוב צריבה, במיוחד בסיום של "התהליך". ערמונית לא מוגדלת. מה זה יכול להיות להערכתך? האם אולטרה סאונד נחשב לכלי דיאגנוסטי מדוייק? האם אבן/סרטן מתגלים באולטרה סאונד? מאוד לא רוצה לעשות ציסטוסקופיה (רופא משפחה כבר רמז לי על כך). מאוד אשמח לקבל ממך תשוב! בכבוד רב, אלון.

שלום לך, מה שיש לך הוא שילוב של זיהום בשתן ןדם בשתן (המטוריה). למרות ששני הדברים יכולים להתרחש בו זמנית, המטוריה איננה חלק שגרתי מהסתמינים של זיהום וזיהום כשלעצמו הוא מאורע נדיר בגברים בגילך. מחלת אבנים יכולה בהחלט להיות ההסבר מאחורי שתי התופעות אם כי לא ניתן לשלול גם אפשרויות פחות טובות, ולמעשה בכל מקרה של המטוריה הנראית לעין יש חובה לבצע בירור מעמיק יותר הכולל בדיקת CT בפרוטוקול מיוחד הנראה CTU וכן ציסטוסקופיה. אני מציע שתתחיל בבדיקת ה CTU והצורך בציסטוסקופיה יתברר בהמשך. אני מבין שאתה חושש מבדיקה זו וזה נראה לי טבעי. יחד עם זאת כאשר הבדיקה נערכת במיכשור גמיש, בידיים הנכונות אצל רוב האנשים יש רק אי נוחות קלה של דקה ולא יותר מכך

mmברצוני לשאול אבי בן 64 סובלת מבלוטת ערמונית מוגדלת זה שנים עבר מספר פעמים ביופסיהה והכל תקין רמות הPSA , עומדות בין 10-14 נשלח על ידי הארולוג לבדיקת המרכיב החופשי והתוצאות הם PSA 11.50 FREE PSA 1.73 FREE TOTAL RATIO 15.3?% מה הכוונה? אודה בעבור תשובתך

יחס נמוך מ 20-25% (של אביך 15%) מעיד שיש חשד לסרטן ערמונית. רוב הסיכוי שיש, ופשוט פספסו בביופסיה. קשה להוכיח שיש גידול בלי ביופסיה חיובית... הצעה שלי היא לעשות MRI אולי יזהו שם משהו. ולחזור על ביופסיה בעוד כ 3 חודשים, אולי אצל רופא יותר מקצועי שיוכל "לקלוע" לגידול. בינתיים - תקראו ותלמדו, כיוון שיש מספר אופציות טיפול, ולוקח זמן להבין את הכול. בהצלחה

חלבון ה PSA המופרש מן הערמונית ומגיע בחלקו הקטן לדם (שכן בעיקר הוא מגיע חנוזל הזרע) נע בתוך כלי הדם כאשר רובו קשור לחלבונים שונים ומיעוטו חופשי ומומס במים. משך השנים התברר כי בחולי סרטן הערמונית חלק גדול יותר מן ה PSA בדם קשור לחלבון ולכן היחס בין הפרקציה החופשית לכוללת נמוך. מאחר וקל לבדוק מעבדתית את החלק החופשי נוהגים להשתמש ביחס בין PSA חופשי לכולל כדי להבין את הסבירות לסרטן בנוכחות PSA מוגבר( אשר לעתים מבטא סרטן ובפעמים אחרות הוא מוגבר מסיבה אחרת). יחס גבוה של PSA חופשי לכולל >30% מבטא סבירות נמוכה לסרטן. יחס נמוך מאוד כגון 5% מבטא סבירות גבוהה, ויש גם תחום אפור שקשה יותר להיות בטוחים בו. כעקרון 15% נחשב לנמוך כלומר חשוד. ואם לוקחים זאת יחד עם ה PSA הכולל שהוא גבוה אצל אביך הרי שקיימת סבירות לסרטן. במצב כזה יש צורך להכריע בין ביצוע ביופסיה נוספת לאפשרויות אבחנתיות אחרות.

היי, האם תוכל להסביר ו/או להפנות למידע לגבי פענוח MRI? אני מעוניין להסתכל על התמונות ולנסות להבין (למרות שבוצע פענוח של רופא.. מסיבות אישיות). תודה רבה

בדיקת ה MRI מבוססת על יצירה של שדה מגנטי חזק ביותר סביב גוף הנבדק והרפייתו לסרוגין. דבר זה גורם לתנודות של פרוטונים שהם למעשה הגרעינים של אטומי מימין. המימין הוא היסוד הנפוץ ביותר בגוף בהינתן שיש שני אטומים שלו בכל מולקולת מים וכ 70% ממשקל הגוף הם מים. תנודת הפרוטון משחחרת גל אלקטרומגטני המאותר ע"י הגלאים ומחשב חזק יוצר מזה תמונה. פיענוח MRI הוא עניין מורכב ביותר המחייב ידע מעמיק בפיזיקה ובעיקר בדימות של MRI. מרבית הרופאים אינם בקיאים בפיענוח בדיקה זו ויש לצורך זה רופאים רדיולוגים שזו התמחותם. קיימים פרוטוקולים או שלבי בדיקה רבים מאוד הכוללים פעולות מגנטיות שונות כדי לדכא או להגביר אותו מסויימים של רקמות שונות. כך למשך רקמת שומן יכולה להיראות בהירה מאוד בסריקה מסויימת ושחורה כמעט בסריקה אחרת. אני חושש שאין לי דרך של ממש ללמד MRI דרך הרשת ואני גם אינני מחשיב עצמי כמומחה לנושא זה.

אשמח אם אנשים שעשו בדיקת MRI בהדסה או תל השומר ישתפו בזמן ההמתנה לתשובה.. תודה

שלום אני אמורה לעבור ריסוק חוץ גופי, רציתי לדעת מה התופעה שאמורה להיות לאחר ריסוק האם יתכן שיהיה התקף של כאב או עם האבן מתפוררת יורדת ללא כל כאב אשח לקבל תשובה תודה מראש

אם יש לך מזל והאבן מתפוררת לפירורים קטנים -לאבק היא תיעלם ללא כאב. שכיח יותר שיש חלקי אבן גדולים יותר שפליטתם כואבת יותר או פחות. בכל אופן זו עדיין הדרך הפחות קשה לך להיפטר מהאבן

תודה רבה אני ממש נהנת לקרוא את התשובות שלך אתה תמיד יודעת לתת הסבר מעמיק ומדיוק תודה

דן שלום, עד כמה לדעתך הכשרת אונקולוגית לאורולוג (שנותנת את תואר הכלאיים "אורואונקולוג") מספיקה בהתמודדות עם סרטן ערמונית? אני מבין שברוב המקרים ההכשרה היא מספקת, אבל מה קורה במקרי קצה, במקרים לא סטנדרטיים? כמו למשל שמתגלה בביופסיה תאים סרטניים שלא נלמדו לעומק בהכשרה ואין עליהם מידע רב, כמו למשל signet ring cell carcinoma? ולגבי signed ring cell carcinoma - האם נתקלת בחולה שאובחן עם תאים סרטניים כאלה? האם יצא לך לבצע ניתוח כריתה רדיקלית של הערמונית בחולה עם גליסון 9-10 ותאים מסוג signed ring? האם לדעתך נוכחות בולטת של תאים signed ring צריכה לשנות את אופן הטיפול (לעומת המקרה שבו לא צויין סוג התאים)? תודה רבה על זמן היקר !!

ההכשרה כוללת התמחות מלאה באורולוגיה ולאחריה תקופת השתלמות נוספת במוסד מוכר בעולם בנושא זב. לא מדובר ביציר כלאיים אנו אורולוגים לכל דבר אלא שתת ההתמחות שלנו היא בסרטנים של מערכת השתן והמין בגבר. אנו מנתחים ואיננו מטפלים בקרינה או כימותראפיה. קשה להיות מומחה במחלות נדירות משום שהמידע עליהן דל. עם זאת תת הסוג אליו אתה מתייחס מוכר לי היטב. מדובר בתאים מפרישי ריר וזה סוג של סרטן הדומה מורפולוגת לסרטן הקיבה ובדומה לו הוא אגרסיבי ועמיד יחסית לטיפול כימי. יש הגיון בניתוח בהנחה שלא נמצאו גרורות

תודה על התשובה! תוכל בבקשה להפנות אותי למידע בנוגע ל signed ring? או לציין בנקודות את המאפיינים שלו..? האם סוג סרטן זה (בערמונית) מאופיין עם PSA נמוך? תודה!

דן שלום, מדוע לדעתך לא נמצא פתרון לסרטן? המחלה הזאת קיימת המון זמן, יש לכם תאים סרטניים, יש התקדמות בטכנולוגיה, ובהמון תחומים, אבל אנחנו די "מכסים שריפות" בכל הנוגע לסרטן... אשמח לקבל את דעתך בנושא..

כמי שלא רק חוקר סרטן אלא גם מטפל בחולים אני שותף לתסכול שלך. עם זאת מדובר בתופעה מורכבת ביותר החל מזה שסרטן איננה מחלה אחת אלא קבוצה של מאות מחלות שונות זו מזו המשך בזה שתאי הסרטן דומים מאוד לתאי הגוף הבריאים ולכן קשה לפגוע בהם ספציפית, המשך דרך זה שחלק מהמנגנונים ה יולוגיים של סרטן דרושים לתהליכים נורמליים כגון הריון וריפוי פצע, וכלה בזה שמגוון הגנים והמסלולים המולקולאריים המעורבים הוא עצום אלפים רבים מאוד. עם זאת יש התקדמות רבה בתחום וכיום ניתן לרפא חלק גדול מהחולים

לד"ר ליבוביץ שלום רב . אני מודה לך על תשובתך הממצה מיום 27/3/11 . עדיין לא התחלתי בהקרנות ( מצאו לי ב-CT גוש היפודנסיבאזור שפוחית הזרע שהוצאה בניתוח ושינו את התכנית ) .אני לאחר טיפול הורמונלי של 28 כדורי קזודקס וזריקת זולאדקס ( צפוי לקבל עוד אחת לאחר 3 חודשים מהראשונה ) . ה-PSA ירד בעקבות הטיפול הנ"ל מ-0.69 ל- 0.1 . האם זה ייתכן ? האם ניתן לוותר או לדחות את ההקרנות בשל כך ? אודה מאוד לתשובה מהירה . אני אמור לתחיל בהקרנות ב-31/5/11 .

לא ברור לי איזה ניתוח עברת ומה היתה ההיסטולוגיה. המקרה שלך מורכב ולא בטוח שניתן לענות על שאלתך באינטרנט

עברתי ניתוח להסרה רדיקלית של הערמונית לפני כשנה ורבע וה-PSA עלה מ-0.2 ל-0.69 במהלך התקופה ( בקפיצות של כ-0.15 כל 3 חודשים ) . עתה , לאחר הטיפול ההורמונלי שציינתי הוא ירד ל-0.1 בלי שהתחלתי הקרנות ( התכנון הינו 40 הקרנות מ-31/5/11 ) . אודה לקבלת חוות דעתך לגבי הצורך בהקרנות כרגע . היה לי גליסון 6 בביופסיה של הערמונית וציינת בזמנו שאין מחקר המעיד על כך שטיפול הורמונלי בנוסף להקרנות משפיע במקרה של הסרה רדיקלית . אודה על תגובה מהירה . בברכה , אריה

שלום, ביצעתי בדיקת MRI אנדורקטלי, אך עדיין אין תשובות. כמה זמן זה בד"כ לוקח? תודה

בדיקות MRI הן מורכבות מאוד מבחינה פיזיקלית והפיענוח שלהן ממושך ומצריך שעות עבודה רבות. בנוסף מספר הרדיולוגים בעלי היכולת והניסיון לפענח תשובות אלה קטן יחסית למשך למספר הרדיולוגים היודע לפענח בדיקות CT. כל אלה מביאים להתארכות הזמן עד למתן תשובה. לגבי השמן המדוייק במקרה שלך - אני מציע שתפנה שאלה זו למכון שבו עברת את הבדיקה.

דר" דןשלום.לפני כשנה היתחלתי עם הורמונים לוקרין distilbeneוזומרה ,היו ירידות ועליות היום הרמה של הבדיקה האחרונה 240 .כרגע חושבים להתחיל כימוטרפיה' שאלתי היא האם אין טיפול אחר והאם הטיפול הכימוטרפי עלול לסבך אותי יותר אודה לך על תשובה למרות השאלה המבולבלת אני מקווה להבנה לפחדיי תודה אלי גוזלן ירושלים

מר גוזלן היקר, בהנחה שרמת הטסטוסטרון שלך נמוכה מאוד, רמת PSA של 240 ומגמת עליה בה מעידים על שלב בו המחלה איננה מגיבה לטיפול הורמונלי (CASTRATION RESISTENT PROSTATE CANCER). טיפול כימותראפי הוא אבן היסוד כיום בטיפול בשלב מחלה זה. יחד עם זאת, תרופה חדשה בשל ארבירטרון יכולה להישקל, וכן טיפולים ניסיוניים שונים בעיקר במנגנונים שנועדו לפגוע במסלול VEGF. אכן הכימותראפיה איננה טיפול קל אך לטעמי זהו הטיפול היעיל ביותר והוא אף הוכח כמשפר את איכות החיים ומאריך את החיים. לא הייתי פוסל זאת

ד"ר דן שלום, האם יש לך מידע על אנשים עם גליסון גבוה מאוד (מעל 8) עם PSA נמוך (מתחת ל 10)? האם קבוצת חולים זו נמצאת בסיכון גבוה יותר? כיצד זה מסתדר שהגידול יותר אגרסיבי (גליסון גבוה) אך PSA נמוך מאוד יחסית? מה הטיפול המקובל לחולים אלה (בהנחה שהבדיקות מראות גידול מוגבל לערמונית)? האם גם בהם מקובל לנתח? תודה רבה!

השילוב הזה קיים אם כי אינו נפוץ. יש שני מצבים עיקריים: א. מחלה בדרגה גבוהה יחסית אך בשלב התחלתי מאוד עם גוש לא גדול בערמונית או לעיתים נדירות ללא גוש כלל ועם PSA נמוך. אלה המקרים עם מירב סיכויי הריפוי בקבוצה זו. מצב אחר הוא כאשר יש מרכיב סרטני שונה המשולב עם הברטן ה"רגיל" של הערמונית והכוונה בעיקר לגידולים נאורואנדוקריניים או SMALL CELL CARCINOMA של הערמונית הכוללים תאים פרימיטיביים שלא עברו התמיינות מספקת לכיוון של תאי ערמונית ולכן אינם יודעים לייצר PSA. אלה גידולים יותר אגרסיביים והטיפול בהם מחייב לדעת פרטים נוספים אך במקרים רבים מחייב גם כימותראפיה. קשה לתת תשובות כלליות על צורת הטיפול מכיוון שיש בכך הכללה ושיקול הדעת הוא בכל זאת פרטני

דוקטור שלום, בהמשך לתשובתך על מנת שאוכל לקבל מענה יותר ממוקד, מצבי הרפואי הינו כדלקמן:אני למעלה מ-3 שנים אחרי טיפול אורולוגי ואונקולוגי ב-NSGCT שלב 2. עברתי כריתת אשך שמאלי, כימותרפיה ו-PCRPLND.לפני קצת מעל שנה ביצעתי סריקה אחרונה של C.T בטן,אגן,חזה שהיו תקינים. סמנים שביצעתי לפני כחודש היו תקינים. אודה לך אם תוכל לפרט איזה סריקות לדעתך עלי לבצע ובאיזה איברים (MRI,C.T,שילוב של השניים באיברים שונים) וזאת לעוד כמה זמן? תודה רבה על התייחסותך.

תודה על הפרטים הנוספים. בהנחה שההיסטולוגיה של ה PCRPLND היתה ללא ממאירות (נמק או טרטומה) ובהנחה שה RPLND היה שלם ודו צידי, הסבירות להישנות המחלה ברטרופריטונאום קטנה מ 1%. לכן אין טעם בריבוי בדיקות CT או לעניין זה MRI של הבטן. הסבירות להישנות המחלה היא בעיקר בשנתיים הראשונות ולאחר מכן פוחתת משמעותית ולכן יש הגיון לבצע CT של בית החזה פעם אחת לקבל BASELINE אם כי סביר להניח שהדבר נעשה, CT בטן פעם אחת לאחר הניתוח שוב כ BASELINE (אני נוקט ב 3 חודשים לאחר הניתוח בדרך כלל) ובהמשך להסתמך בעיקר על מרקרים וצילומי חזה פשוטים. ניתן לחזור על ה CT בטן כעבור שנה וכעבור שנתיים ליתר ביטחון אך לא מדובר בחשיפה רבה כל כך לקרינה כמו שדרושה בחולים הנמצאים בניטור פעיל ויכולים להגיע ל 8-10 בדיקות CT. בתנאים אלה הצורך להתעקש על MRI פחות בולט

תודה על תשובתך, רציתי לשאול אותך מהן הסיבות שיכולות לגרום לאצירת שתן? כפי שרשמת שאנדומטריוזיס אינה גורמת לאצירת שתן אלא בעיה אורולוגית חמורה יותר. ומהן הבדיקות שיכולות לתת מענה לחסימה?? מעבר לאורודינמיקה שיצאה חסימתית, וציסטוסקופיה שיצאה עם ממצא טבעתי סביב צאוור השלפוחית בחלק העליון שלו. תודה

ב 98% ממקרי אצירת שתן בנשים הבעיה איננה חסימתית אלא בעיית התכווצות תקינה של כיס השתן. חסימה במוצא כיס השתן אפשרית (אך נדירה כאמור) כעקבות ניתוח או חבלה אחרת באיזור, בעקבות טיפול קרינתי ולעתים נדירות בשל שאת (גידול) ובכלל זה גם אנדומטריוזיס אם יש גוש מתאים כזה בשופכה עצמה. מהו ממצא טבעתי? גם הציסטוסקופיה וגן האורודינמיקה ניתנים לפרשנות ולכן לא די בסיכום הממצאים אלא אולי צריך לראות את הבדיקות עצמן.

איזה סוג של בעיה מתאפיינת בכאב באיבר שמתחזק בעת קיום יחסים?

למשל מחלת פרונייה

שלום, כאשר בנאדם מאובחן בסרטן ערמונית, האם הוא זכאי מקופת החולים לייעוץ של אורולוג ואונקולוג ללא תשלום? הבעיה היא שכל פגישה פרטית אצל אורולוג/אונקולוג עולה מעל 1000 ש"ח... כיצד אמורים להתמודד עם ההוצאה הכספית? כיצד קופת החולים משתתפת? תודה רבה

בישראל קיימת מערכת בריאות ציבורית במסגרת קופות החולים ובתי החולים הציבוריים. שם תוכל לפגוש אורולוגים או אונקולוגים (לא על פי בחירתך) לפי התורים הקיימים במערכת וללא תשלום או בתשלום מינימלי. במקביל קיימת בישראל גם רפואה פרטית, ומפגש עם מומחה בעל ידע, יכולת ושם על זמנו הפרטי עולה כסף בדיוק כמו שמפגש עם עורך דין עולה לך כסף. במידה ויש לך ביטוח בריאות נוסף בחברות הביטוח, תקבל החזר על ההתייעצות בכפוף לתנאי הפוליסה שלך. חלק מן הקופות מאפשרות התייעצויות עם מומחים (בדרך כלל מרמת מנהל יחידה ומעלה) בהחזר חלקי. אם אף אחד מהנ"ל לא זמין לך - תצטרך לשלם בעצמך על השירות בדיוק כמו שמשלמים עבור כל שירות אחר שלא קשור לרפואה.

שלום דן, האם מקובל לבצע ניתוח Radical Prostatectomy כאשר הגליסון גבוה מאוד (למשל 9 או 10), אך אין אבחנה על התפשטות הגידול מחוץ לערמונית (ע"פ CT, מיפוי עצמות, US, ו MRI אנדורקטלי), ו PSA נמוך מ 10? האם יש לך ניסיון עם ניתוח בנתונים הנ"ל? יכול לתת מידע מנסיונך על הפרוגנוזה? על חלופות טיפול אחרות? תודה!

טכנית ניתן לבצע את הניתוח בחלק מהמקרים ולכן השאלה היא יותר של תועלת הניתוח. מכיוון שבנתונים חמורים אלה שכיחה מאוד פריצת מחלה אל מחוץ לערמונית, הסבירות לרפאה בניתוח ללא טיפול נוסף נמוכה. יחד עם זאת, גם הסבירות לרפאה בקרינה משולבת הורמונים נמוכה, ואין אף מחקר שהישווה קרינה לניתוח (פרט למחקר קטן בודד מיפן שהראה יתרון לניתוח). הנטייה האישית שלי היא לבחון האם המחלה מפושטת (גרורות) או לא. אם יש עדות לגרורות התועלת של ניתוח במצב כזה מוטלת בספק. אם אין גרורות, (עד כמה שניתן לקבוע) יתכן שלא נוכל לרפא את המחלה אבל יש הגיון מסויים לנסות לשלב בין דברים ולבצע במקרים מסויימים גם ניתוח וגם טיפולים אחרים בהמשך. גישה כזו לא הוכחה מחקרית אך יש בה הגין לטעמי אם כי יש גם יותר סיכונים של תופעות לוואי. לחלק האישי יותר - אכן ביצעתי ניתוח בנתונים אלה, רוב החולים בהם הושג ריפוי היום עם גליסון 8.

כשאתה אומר לבדוק אם המחלה מפושטת - למה אתה מתכוון? הרי לא ניתן לדעת בוודאות. אילו בדיקות יספקו אותך על מנת להניח שאין גרורות ולבצע ניתוח? האם US, CT, bone scan שליליים זה מספיק? האם תדרוש גם MRI? ציסטוסקטפיה? קולונוסקופיה? אני מתכוון - יש המון בדיקות, ולבצע את כולן לוקח זמן...זמן יקר וקריטי. במידה ועושים אותן וכולן שליליות, היכן לדעתך צריך לעצור ולהחליט על ניתוח? כלומר איזה סט של בדיקות יהיה מספק עבורך (ברוב המקרים..)?

דוקטור שלום רב, במסגרת מעקב לאחר סרטן האשכים אני נדרש לבצע סריקות c.t של בטן, אגן וחזה. ברצוני לברר האם על סמך ניסיונך והספרות המקצועית ניתן לבצע את המעקב גם באמצעות סריקת MRI ? תודה מראש על תשובתך.

שלום אמיר, ראשית המעקב אחר סטן האשכים תלוי בסוג הסרטן, קבוצת הסיכון והטיפול שקיבלת. אם אתה במסלול של ניטור פעיל אתה זקוק לבדיקות CT בטן ולצילומי חזה. ניתן בהחלט לוותר על CT בית חזה במצב כזה (פרט לבדיקה ראשונית כ BASELINE). למעשה מאחר והסיכון להישנות הוא בבטן ניתן אפילו תיאורטית לוותר על CT אגן ולהסתפק ב CT בטן. הבעיה היא שבישראל מסיבות אדמיניסטרטיביות קשה לנתק בין השניים. שאלתך אודות MRI נכונה ומוצדקת ומעסיקה רבות גם אותי. הבעיה היא שאין מחקר מספיק בנושא זה מבחינת הדיוק של הבדיקה במחלה זו. מנגד, הטכנולוגיה של MRI הולכת ומשתפרת והיא חוסכת קרינה רבה באנשים צעירים ולכן אני חושב שנכון להחליף לפחות חלק מבדיקות ה CT ב MRI. השאלה היא האם המבטח שלך יסכים לממן זאת בהיעדר התוייה מוסכמת בסל

דוקטור שלום, בהמשך לתשובתך על מנת שאוכל לקבל מענה יותר ממוקד, מצבי הרפואי הינו כדלקמן:אני למעלה מ-3 שנים אחרי טיפול אורולוגי ואונקולוגי ב-NSGCT שלב 2. עברתי כריתת אשך שמאלי, כימותרפיה ו-PCRPLND.לפני קצת מעל שנה ביצעתי סריקה אחרונה של C.T בטן,אגן,חזה שהיו תקינים. סמנים שביצעתי לפני כחודש היו תקינים. אודה לך אם תוכל לפרט איזה סריקות לדעתך עלי לבצע ובאיזה איברים (MRI,C.T,שילוב של השניים באיברים שונים) תודה רבה על התייחסותך.

שלום, האם ניתן לבקש בדיקת דם עבור free PSA מהקופת חולים? כלומר האם זה כלול בסל הבריאות..? והאם ישנן עוד בדיקות דם פשוטות שניתן לעשות על מנת לקבל מדדים נוספים על מחלת סרטן הערמונית? תודה דן

הבדיקה כלולה בסל הבריאות אך איננה מקבולת כבדיקת סקר (באנשים בריאים). הפעולה האחרת החשובה שאתה יכול לנקוט בה היא בדיקה אצל אורולוג

שלום, מישהו במקרה יודע האם קופת חולים כללית מאפשרת מימון של חו"ד שניה על ביופסיה (ללא "מושלם")? תודה

אינני נציג של ה"כללית" ואינני עובד עימם. כדאי לברר במשרדי הקופה

רציתי לברר לגבי מתן הורמונים+הקרנות לאחר כישלון ביוכימי בעקבות ניתוח רדיקאלי של כריתת הערמונית עקב גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית גליסון 3+4 והשאלה1- האם יתכן ריפוי מוחלט מהמחלה לאחר השלמת הטיפול המוצע,ואם כן תוך כמה זמן ניתן לברך על המוגמר{ בשנים}2- האם תופעות הלואי חולפות ובמיוחד זקיפה ואורגזמה?3-מה תחולת החיים למצב נתון זה? מדובר באדם בריא בן 58 ללא מחלות ,לא מעשן,עושה ספורט יום יומי.

מספר תשובות לשאלותיך: א. טיפול בקרינה לאחר ניתוח רדיקלי נחוץ לעיתים ויכול לרפאה חלק מהמקרים ב. לברך על המוגמר צריך יום יום. לא תדע בוודאות מוחלטת לעולם אך ככל שעובר הזמן וה PSA נותר בלתי מדיד הסבירות שהצלחת גדלה. ג. השילוב של הורמונים בקרינה לאחר ניתוח איננו מבוסס באותה מידה כמו טיפול משולב כזה כטיפול ראשוני במקום ניתוח. לתוספת ההורמונים יש עם זאת תופעות לוואי בעיקר בנושא המיני למשך חודשים רבים ובחלק מהמקרים שנים אחדות. ד. לקרינה תופעות שונות ההולכות ומצטברות עם הזמן - כדאי ללמוד על נושא זה ישירות מן האונקולוג שיטפל בך

הייתי בכנס בארה"ב ולצערי לא היה לי זמן וגם לא חיבור קבוע לאינטרנט

חסרונך מורגש, לפחות אצלי. תודה על ההשקעה שלך בפורום.

שלום רב,אני בן 78 תוצאות בדיקת הMRI שעשיתי לאחרונה: האשך השמאלי נמצא בעמדה יחסית נמוכה בסקרוטום מדובר באשך שמרקמו תקין.לאחר הזרקה של גדוליניום לוריד האשך נראה כמואדר בעיקר בחלקו היותר פריפרי(אזור הטוניקה -אלבוגגינאה). האשך הימני ממוקם בעמדה יותר קדמית ויותר גבוהה בסקטרום. מדובר באשך בעל מרקם הטרוגני כאשר חלקו היותר מרכזי נראה היפואינטנטי. לאחר הזרקת גדוליניום לוריד קיימת האדרה פריפרית באזור הטוניקה-אלבוגינאה.האזור המרכזי נראה מואדר פחות ופחות גם מאשר בצד השמאלי.אני מאוד מודאג מהממצאים האלה ובמיוחד מהמלה "האדרה" שמופיעה לגבי שני האשכים.אודה לכם אם תידעו אותי בדחיפות מה המשמעות של התוצאות האלה כי התור שלי לאורולוג הוא די רחוק ותודה לכם מראש.(עלי לציין כי עברתי ניתוח בקע מפשעתי פתוח חוזר בצד ימין לפני 7 חדשים לאחר שהניתוח הקודם בשיטה הלפרסקופית לא החזיק מעמד ולאחר הניתוח האחרון הופיעה בצקת באזור הניתוח וגם בשק האשכים והאשך הימני היה תפוח למשך זמן רב)

קשה להתייחס לממצאי בדיקת דימות כשהם מנותקים מפרטים קליניים נוספים ובעיקר בדיקה גופנית. מבחינה זו האינטרנט והפורומים עדיין לא החליפו ביקור מסודר אצל רופא. האדרה פירושה זרימת דם - מצב שקיים באופן נורמלי. אני לא יכול להתייחס ליתר הממצאים אם כי אפשרי שמדובר בסה"כ על שינויים לאחר תיקון בקע

שלום, היום אני בן 30 שנולדתי עברתי מס' של ניתוחים לתקן את ההיפוספדיאס והניתוחים לא הצליחו. כיום יש לי חור מתחת לכיפה האם זה מפריע לפריון.

אם זרע מגיע לתוך הנרתיק ההיפוספדיאס לא אמור להפריע

שלום דר ליבוביץ אובחנתי בסרטן הערמונית גליסון 7 psa 52 הנני בריא בן 64 האם לבצע ניתוח או אופציה אחרת בתודה מראש

צריך לבדוק אותך גופנית על מנת לקבל החלטה כזו. כמו כן בערכים כאלה של PSA נחוצות בדיקות דימות נוספות. לאחר כל אלה ניתן לנסות לענות על שאלתך

אני בן 58 לפני חודשיים עברתי ניתוח רדיקלי להסרת הערמונית אני עדיין ללא שליטה מלאה על שלפוחית השתן.מטופל בסיאליס 5 מ"ג יומי ללא זיקפה מלאה. מה שמפריע לי ביותר הוא איבדתי את התשוקה למין שהייתה לי בעבר האם זה יחזור?יש לציין כי בלוטות הזרע הוסרו עם הערמונית תודה יעקב

מניסיון שלי, זקפה מלאה חזרה אחרי קצת יותר מחצי שנה

דן שלום, האם אפשר לעשות בדיקת endorectal MRI סמוך למועד הניתוח (שבוע-שבועיים לפני הניתוח)? כלומר, האם הבדיקה גורמת לתגובה כלשהי שאחריה יש להמתין לפני ביצוע ניתוח (כמו בבדיקת ביופסיה)? תודה!!!!!!!!

בדיקת ה MRI לא מפריעה לביצוע הניתוח ונושא התזמון ביניהם לא רלוונטי

שלום, שאלתי אותך שאלה לגבי דלקות שתן חוזרות. לא ציינתי פרו חשוב שאולי ישנה את תשובתך. אני מצנתרת את עצמי בשל מעורבות אנדומטריוזיס בשלפוחית. האם עדיין דלקות חוזרות וכאבים במותן בשילוב הצינתור (כ4-5 צינתורים ביום ). לא יכולים לפגוע או חלילה לעלות לכליות??? תודה

אנדומטריוזיס כשלעצמה איננה סיבה לצינטורים עצמיים ולכן נראה לי שהבעיה הארולוגית שלך יותר מורכבת ממה שאת מתארת. בדרך כלל זיהומים בשתן אינם פוגעים בתפקוד הכליות

דן שלום רב, אובחנתי לפני כחודשיים עם גידול ערמונית, גליסון 8, ללא ממצאים נוספים ב CT ומיפוי עצמות. אני צפוי לעבור ניתוח בעוד כחודש, אולם האונקולוגים שאצלם הייתי אינם ממליצים על ניתוח כיוון שלטענתם הגידול התפשט מעבר לערמונית. אינני מצליח, חרף מאמצים רבים, לקבוע תור ל MRI אנדורקטלי שאליו הופניתי לבדיקת נרחבות הגידול. שני המקומות היחידים שמבצעים את הבדיקה הם שיבא והדסה. בשניהם לא ניתן לקבוע תור בזמן שקיים עד הניתוח. באסף הרופא הגעתי עד ההנהלה, והם אינם מבצעים עדיין את הבדיקה (למרות שהמכשור קיים). אינני יודע מה לעשות: 1. לבצע את הניתוח ללא MRI 2. להמתין עם הניתוח עד שיתפנה תור ל MRI (אין צפי לכמה זמן זה יכול לקחת). תוכל בבקשה להמליץ לי? אינני יודע מה עוד לעשות..

שלום לך בני, אם אכן נבדקת ע"י אורולוג והומלץ לך על ניתוח או שניתוח בא בחשבון - ה MRI איננו חובה מוחלטת. יש יתרון שתהיה בדיקה כזו אך ניתן לבצע את הניתוח גם ללא MRI ובדיקה זו התוייה זו שנוייה עדיין במחלוקת ואיננה חובה. האמירה של האונקולוגים כאילו המחלה פרצה אל מחוץ לערמונית היא סטטיסטית בלבד וככל הנראה נכונה, השאלה איננה אם צריך לנתח במקרה כזה אלא מהו הטיפול היעיל ביותר במצב כזה ועל כך אין תשובה ברורה. פסילת הניתוח על הסף בתנאים אלה איננה נכונה בכל המקרים משום שלעיתים ניתן לרפא אנשים במצב כמו שלך גם בניתוח בלבד, ולעתים לא ניתן ואז יהיה נחוץ לשלב בין הניתוח לאמצעים נוספים כמו קרינה ועוד. החלטה מושכלת בנושא זה מחייבת לשוחח עימך אישית ולבדוק אותך ואיננה מתבצעת ברשת. בכל אופן לסיכום - אני לא פוסל ניתוח על הסף במצבים אלה וכבר ביצעתי אותו בנתונים אלה לא פעם - ולעיתים ללא צורך בטיפולים נוספים. שנית, ה MRI אינו חיוני וניתן להסתדר גם בלעדיו

אשמח לחוות דעתכם בנושא שלהלן: רמי, בן 60, לאחר כריתת ערמונית לפני שנתיים (גליסון 7, שלוש + ארבע בתוצאת הניתוח). בשנה הראשונה כמעט לא חלו שינויים בערכי ה PSA ובשנה השניה עליה הדרגתית מה- 16.5.10 ערך PSA 0.029 ועד 6.3.11 ערך 0.207 PSA, המלצת האונקולוג לבצע הקרנות. טרם בוצעה סימולציה. בינתיים כנראה בעקבות שינוי אורח חיים (תזונה- כרוכום, תה ירוק, פשתן ועוד + פעילות גופנית וירידה במשקל) חלה ירידה בערך ה PSA והוא עתה ב 26.4.11 ערך 0.169 PSA. האם זו עדות לירידה בפעילות הסרטן? במידה ותחול התיצבות שכזו או אף ירידה נוספת האם רצוי להכות במחלה בהקרנות עתה, או שניתן להמשיך במעקב? ( באיזו תדירות?) הדילמה היא סיכוי לריפוי בהקרנות (סטטיסטית 60%) עם תופעות לוואי, חלקן בלתי הפיכות, למול המשך מעקב ושמירה על איכות חיים נוכחית (תיפקוד מלא) עם סיכון להתפשטות המחלה. האם ניתן להעריך את הסיכון ? אשמח לקבל חוות דעת ובעיקר - האם לשינוי אורח החיים המלווה בירידה או ייצוב ה PSA יש שליטה מספקת בפעילות הסרטן? וכמובן שאלה - משאלה האם ידוע על חיזוק מערכת החיסון הטבעית עד כדי התגברות על המחלה? תודה

שאלת שאלות רבות רמי ולהלן מספר תשובות: א. לא ידוע לי על קשר בין תזונה ל PSA אלא אם כן יש חומרים הורמונליים כגון פיטואסטרוגנים בתוספי התזונה שלך. ב. עקרונית ה"ירידה" ב PSA לא מבטאת העלמות של הסרטן ולמעשה הערך של 0.106 אינו תקין ומבטא מקור פעיל ל PSA. אם המקור הוא מוקד סרטני שנותר בגוף, קיימת סכנה עתידית (משך שנים) של פיזור גרורות. מנגד יתכן שהמקור הוא שייר של רקמת ערמונית טבה (שפירה) שמפריש PSA אבל לא מסכן אותך. במקרה הראשון אגן יש מקום לשקול הקרנות ובמקרה השני הן לא נחוצות אך אין דרך טובה להבחין בין המצבים. לדעתי, ניתן לעקוב זמן מה אחר מגמת ה PSA ולהעריך אם ממשיך לעלות ואז יש מקום לטיפול (רצוי כל עוד ה PSA<0.5 או שניתן להמשיך במעקב לאורך זמן רב. ג. הלבטים על קרינה ואיכות חיים נכונים תמיד אך אותו הדבר ניתן לטעון גם לגבי הניתוח. אם היה חשוב לך להבריא מסרטן גם במחיר פגיעה באיכות חיים לפני הניתוח - מדוע הדבר השתנה כעת? אין לי המלצות תזונתיות ושל אורח חיים ספציפיות לטיפול בסרטן הערמונית.

אני בן 57 עברתי כריתה רדיקאלית של הערמונית בגלל גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית גליסון3+4 שולים נקיות במהלך הניתוח הוצאו קשרי לימפה והשאלה 1- האם יתכן בעתיד שליחת גרורות למרות הוצאת קשרי הלימפה ואם כן לאיזה איברים ותוך כמה זמן, כי ישנה עליה psa לאחר הניתוח0.19 שנה מהניתוח,ומה דעתך על המשך הטיפול?הדעות חלוקות בין האונגולוגים. תודה ושבת שלום

ראשית אכן לצערי יתכן שהמחלה תחזור ותתקדם לשלב של גרורות למרות ניתוח והוצאת בלוטות לימפה. במקרה כזה הבטוי הראשון יהיה עליה ב PSA ובהמשך גרורות לבלוםות לימפה (שלא הוצאו) ולעצמות. תהליך ההתקדמות עשוי להמשך שנים. כדי לענות על השאלה השניה צריך לבדוק אותך וכן לראות את קצב עליית ה PSAץ יתכן שתזדקק לקרינה

בן 74בדיקות שנתיות תקינות עוסק בספורט לפני חצי שנה psa 4.7 היום 5.4 מה עושים?

לא ניתן לתת לך המלצה ראויה מבלי לבדוק אותך גופנית ולכן כדאי שתפנה לאורולוג

הגידול שהוצא מהכליה נקרא: SOLITARY FIBROUS TUMOR מהו גידול זה? בחיפוש באינטרנט לא מצאתי עליו חומר בעברית. בתודה

לא מוכר לי. על פי השם בלבד נשמע שמדובר בממצא שפיר

שלום. יש לי כבר פעם שלישית ברציפות חיידק בשתן (אי קולי) ואני לוקחת אנטביוטיקה והוא שוב חוזר.... מזה כשבועיים שיש לי כאבים חזקים שבאים והולכים במותן שמאל. מתי צריך לחשוש ואם בכלל שהחיידק עלה לכליות???? והאם החיידק הזה ללא טיפול יכול לגרום נזק?? אין לי כרגע חום, וקראטנין שלי עומד על 0.73. תודה רבה

נשים רבות סובלות מזיהומים חוזריםץ הדבר באמת לא נעים אבל לפחות אין בזה סיכון לבריאות או לכליות. לעיתים הפיתרון הוא טיפול אנטיביוטי מונע ממושך

דן שלום, האם ידוע לך על מטופלים שלקחו הורמונים לפני ביצוע הניתוח (על מנת לעצור את התפשטות הסרטן)? האם יש לך המלצות כלשהן לגבי התנהלות בשבועות שלפני הניתוח (אוכל מיוחד, ויטמינים, ספורט)?

בשנות ה 90 נערכו מחקרים על התועלת במתן הורמונים לפני הניוח (עיין Matrin Gleeve) והתברר שאין בזה כל תועלת או יתרון והיום הדבר אינו מקובל. אין הכנה מיוחדת לניתוח ובכל זאת מי שנהנה מתמיכה רגשית רבה הן מצד המשפחה והן מאיש מקצוע רציני שיכול גם לעזור בהחלטות וכן ללוות באופן אנושי - חולים כאלה עוברים את העיניין בקלות רבה יותר ומתאוששים טוב יותר

דן שלום, מנסיונך, האם יש טעם לבצע ניתוח במקרה של גליסון 8? כלומר, האם יש סיכוי טוב לריפוי מוחלט? האורולוגים ממליצים על ניתוח כי לדעתם ניתן לרפא, אך מבירורים שונים אני מבין שדעתם מוטית, כיוון שהם מרוויחים על ניתוח סכום די גדול. האם לדעתך יש טעם בהתייעצות עם אונקולוג שחוות דעתו תהיה אובייקטיבית? (כלומר האם אכן התייעצות עם אונקולוג יכולה לשנות את אופי הטיפול ולביטול הניתוח) אני שואל את השאלה מחשש לרוץ לניתוח מורכב שאולי אינו מבטיח ריפוי, אבל כן "מבטיח" (באחוזים לא קטנים) תופעות לוואי קשות שמשפיעות על איכות החיים. מודה לך על הרצון לעזור וזמנך היקר

כמה הערות לי אליך: ס. לא ניתן להבטיח ריפוי לא בגליסון 8 ולא בסרטן כלשהו. ניתן לקוות לריפוי אבל לא להבטיח ב.ניתן לעיתים ומוצדק לעיתים לטפל בגליסון גבוה בניתוח ואשר לשאלתך אני עצמי עשיתי זאת בהצלחה מספר פעמים ג. לא כולנו מושחתים. תן מעט קרדיט שרופא שיושב איתך מעוניין בעיקר לעזור לך. ד. אין פסול להתייעץ גם עם אונקולוג

שלום דן, מכל החומר שקראתי עדיין לא ברור לגמרי מהם הכלים שמאפשרים לדעת אם הגידול מרוכז רק בערמונית או פרץ החוצה? האם בחלק מהביופסיות לוקחים גם דגימות מבלוטות לימפה או איפשהו מחוץ לערמונית? כי ראיתי בחלק מביופסיות של אנשים שרשום להם שאובחן שהגידול התפשט מחוץ לערמונית. כיצד אבחנה זו נקבעת? האם יש אפשרויות אחרות לדעת אם הגידול התפשט החוצה? עד כמה שהבנתי, PSA וגליסון לא מאפשרים את זה. בנוסף לפי מה שהבנתי צילום חזה, CT גם לא מראה. ולפי הבנתי גם MRI לא יכול להראות... אז השאלה היא האם יש איזשהם כלים לדעת אם הגידול נמצא רק בערמונית? תודה רבה מראש!

אין דרך טובה לדעת זאת מביופסיה, והאפשרות היחידה היא במקרה בו הביופסיה כוללת גם רקמה הנצמאת מחוץ לבלוטת הערמונית (שומן, כיס שתן או שלפוחית זרע) ויש בה גידול אך זה מצב נדיר. אין גם כמעט בדיקות צילומיות (דימות) שעוזרות בעניין זה אם כי יש תקווה ש MRI יספק מידע בנושא זה לפחות בחלק מן המקרים. אין מבצעים ביופסיות מבלוטות לימפה. ולכן הדרך היחידה היא להעריך את הסיכון באופן סטטיסטי

נניח שלשני אנשים נמדדה רמת פי.אס.איי 5. אחד מהם בן 50 והשני בן 60. האם לצעיר יותר יש סיכוי רב יותר לפתח גידול גרורותי?

לא תמיד ערך כזה של PSA משקף בכלל שיש סרטן לא כל שכן סבירות לגרורות. עם זאת, אם תקח מדגם של 100 איש בני 50 ו 100 איש בני 60 ולשני המדגמים PSA 5 לכל אחד המאנשים, יותר אנשים בני 50 יהיה להם סרטן בערמונית לעומת הסבירות לכך בגיל 60. לגבי גרורות - קשה מאוד לומר.

שלום דן, האם ידוע לך על קשר כנ"ל, או על מחקר שנעשה למציאת הקשר בין ציון גליסון לבין קצת עליית PSA? תודה מראש!

זה נושא סבוך למדי ויש עדויות סותרות. בעבר היה נהוג לחשוב שיש קשר כזה. היה מאמר שאף מצא קשר בין קצב עליית PSA טרם אבחנה של סרטן הערמונית לסיכון לתמותה בהמשך ממחלה זו. כיום אנו יודעים שיש קשר לינארי חזק בין PSA כשלעצמו לקצב העליה שלו (כלומר אצל חולים עם PSA גבוה קצב העליה יהיה גבוה יותר מאשר אצל אחרים עם PSA פחות גבוה). בנוסף מאמר עדכני מעיתון מאוד מכובד JNCI בדק את מהימנות הניבוי של קצב עליית ה PSA בקרב כ 5000 חולים שהיוו זרוע הביקורת של מחקר אחר (ה PCPT) והתברר שערך הניבוי של קצב עליית ה PSA כמדד יחיד אינו גבוה במיוחד ואינו תורם כמעט דבר מעבר ל PSA לבדו. יתר על כן היכולת של קצב עליית ה PSA לנבא דרגת גליסון גבוהה או מחלה "משמעותית קלינית" לפי הקריטריונים של אפשטיין היתה דלה. הדעה האישית שלי היא שלקצב עליית ה PSA חשיבות קטנה יותר מבעבר בהגדרת מצב המחלה. המקום העיקרי בו לנתונים אלה נותרה חשיבות היא לאחר כריתת ערמונית רדיקלית כאשר ישנה עליה ברמת ה PSA. עם זאת יש מחקרים גם בהקשר זה המטילים ספק בממצאים קודמים לפיהם יכולנו להבחין בין הישנות מקומית של המחלה לפיזור גרורתי בשלב מוקדם מאוד בהסתמך על הקצב. קמווה שעניתי לך ושלא בילבלתי אותך מדי

תודה רבה לך

שלום דן, שתי שאלות שמעניינות אותי: 1. כשמבקשים את דגימות הביופסיה, כלומר את ה"סליידים" עצמם, האם ניתן לבחון אותם (דרגת גליסון) ללא מיקרוסקופ? במידה ולא, עד כמה חזק צריך להיות מיקרוסקופ על מנת לאפשר לבחון את הדגימות? 2. האם תוכל בבקשה להעריך עד כמה יש הפרדה ברורה בין גליסון 3 ו 4? עד כמה הם שונים בעין? תודה רבה !!

דירוג גליסון מבוסס על בדיקה מיקרוסקופית בלבד. מיקרוסקופ סטנדרטי מאפשר שימוש בהגדלות שונות לרוב בין פי 100 לפי 1000. שימור בהגדלות ביניים (השונות ממכשיר למכשיר )ב ין הערכים הנ"ל מאפשר הגדרה של דירוג גליסון. הדירוג ע"ש גליסון מבוסס על קריטיריונים מוגדרים היטב אותם הפתולוגים מכירים היטב. זאת על מנת ליצור שפה משותפת ולמנוע קביעת הציון באופן שרירותי. לפיכך יש הבדלים ברורים בין 3 ו 4 (בעיקרון בלוטות סרטניות בדירוג 4 נושקות זו לזו ללא גבולות ברורים וללא חלל. דרגה 3 מחייבת חלל בכל הבלוטות והן אמורות להסתנן בין בלוטות שפירות.

בראשית ברצוני לודות לך בשמי ובשם בעלי על התשובה הענינית והמקצועית { אגב אני קוראת הרבה באתר } אינני רופאה או בעלת מקצוע רפואי אך אציין כי התשובות שלך לפונים מפורטים מקצועיים ומרגעים. לענין של בעלי כפי שצניתי גליסון 3+4 ממוקד עם התערבות סב עצבית הנתונים שמסרתי לגבי אחוזי הריפוי מהאונגולוג שיעץ לנו לגבי שילוב הורמונים כדורי קסודקס 50 מ"ג למשך 10 ימים וביום החמישי זריקת לוקרין 11.25 ולאחר שלושה חודשים זריקה נוספת והקרנות,כך שמתן הורמונים קצר ביותר לדעתו ואין משמעות לתופעות לואי מלבד גלי חום.אנא התיסותך. שוב תודה לך וחג שמח

מבלי להתייחס כרגע לשאלה אם לתת תוספת של טיפול הורמונלי או להסתפק בקרינה בלבד, צריך לקחת בחשבון שהטיפול בלוקרין (או תכשירים אחרים מקבוצת LHRH AGONISTS) פועלים לזמן ממושך. אמנם הזריקה ניתנת אחת ל 3 חודשים כך שלכאורה הטיפול הוא לחצי שנה (בהינתן שיקבל רק 2 זריקות) אך לעיתים קרובות ההשפעה נמשכת לזמן ארוך בהרבה (בעיקר אצל קשישים) ולעיתים המסלול ההורמונלי הפיזיולוגי אינו מתאושש כלל מן הדיכוי. כך שטכנית, הטיפול הוא לחצי שנה. פרקטית השפעותיו עשויות להתמשך מעבר לכך. נכון הוא שאם יקבל שתי זריקות בלבד, התופעות הצפויות הן בעיקר של גלי חום ואובדן הכושר המיני.

שלום, בעלי עבר לפני חודש ניתוח סרטן הערמונית. כאשר הגענו להוציא את הקטטר(כשבוע לאחר הניתוח)לא הצליחו להוציאו. עבר חודש מאז ועדיין לא מצליחים להוציא את הקטטר. הרופאים אומרים שצריך לחכות עד שיתמוססו התפרים, אך עבר כבר חודש!! אנחנו חוששים מהתרופפות השרירים השולטים על שחרור השתן. האם זה סיבוך נפוץ? מה לדעתך כדאי לעשות? האם החשש שלנו מוצדק? תודה רבה מראש.

קודם כל זה לא מצב מאוד נדיר. ככל הנראה אחד התפרים של ההשקה (החיבור החדש בין כיס השתן לשופכה עבר דרך דופן הקטטר ומקבע אותו למקומו). המצב לא נעים כי הוא "תוקע" אותו עם קטטר לפרק זמן ארוך משתוכנן אבל אינו מסוכן באמת ולבסוף התפר אכן יתמוסס ויחלש כך שניתן יהיה להוציא הקטטר מבלי לתלוש אותו בכוח - דבר שעלול להזיק כמובן. החשש מהתרופפת שרירים חסר כל משמעות ובסיס. לאחר כריתת ערמונית רדיקלית יכולה להיות בעיה בשליטה על השתן ב 5-8% מהמקרים וזה עניין שמשתפר עם הזמן. אין לזה כל קשר להישארות קטטר לאורך זמן וזה עניין שקשה לנבאו מראש. לעיתים לאחר ניתוח שעבר חלק ביותר והיה קל יחסית לביצוע והמנתח יוצא גאה ומאושר - המטופל לא שולט בשתן ולהיפך. בכל אופן כרגע - אין הרבה מה לעשות ולא כדאי למשוך בכוח אלא להתאזר בסבלנות.

פניתי בתאריך 2-5 ועדין לא קיבלתי תשובה אנא התיחסותך תודה מראש

לא שכחתי- ראי למטה.

אבי סובל הרבה מאוד שנים מפרוסטטה. ב5 שנים אחרונות עשה ביופסיה פעמיים (אחרונה בערך לפני שנתיים) שיצאו תקינות. בבדיקת דם אחרונה (לפני כמה ימים) יצאו ערכים הבאים: PSA Prostatic Specific Ag=4.79 PSA Ratio (Free/Total)=0.08 הבדיקה PSA Ratio (Free/Total בוצעה לראשונה עכשיו. PSA Prostatic Specific Ag בבדיקות הקודמות הערכים היו 4.7 לפני חצי שנה ו4.2 לפני שנה וחצי. האם נראה לאור הנתונים הנ"ל שיש צורך לעבור ביופסיה עוד פעם? החיים בצל הפחד שיתפתח סרטן או יום בהיר אחד הוא לא יוכל ללכת לשירותים גורמים לרצון לעבור ניתוח אבל משיחות עם רופאים הבנו שניתוח זה נעשה רק במקרה חרום. האם באמת זה האופציה היחידה שקיימת לחכות לחרום??? תודה מראש

אבי בן 61 והבעיה קיימת קרוב ל20 שנה

הי גלית. מקריאת פנייתך אני מתרשם שאת מערבת בין שני עניינים שונים לגמרי. מצד אחד את מצינת שהוא "סובל" אך לא ברור במה מתבטא הסבל. את גם מתייחסת למצב של עצירת שתן שהוא סיבוך אפשרי לא מאוד שכיח של הגדלת ערמונית שפירה. מצד שני את עוסקת בפירוט ב PSA על נגזרותיו ועל הצורך בביופסיה נוספת - ואלה נעשים במחשבה על סרטן הערמונית - כאמור מחלה שונה. נראה לי שכדי לפזר את הערפל ולהחליט מה לעשות - בשני התחומים האמורים - עדיף להגיע לפגישה עם אורולוג.

שלום דן, באסף הרופא לא מוכנים לקבוע תור לבדיקת MRI אנדורקטלית. הם מאוד לא ברורים לגבי הסיבה ("אין רופא שיסתכל", "תשובות מקבלים אחרי הרבה זמן", "עשינו בדיקות כאלה והפסקנו"). לא הצלחתי להבין את הסיבה האמיתית. יש לדעתך משהו שאפשר לעשות בנוגע לזה? תודה רבה על העזרה

יחידת ה MRI במוסדנו חדשה ואיכותית ביותר. עם זאת עדיין יש מעט חבלי קליטה. לצערי אין לי דרך לזרז עניינים בעצמי. אני יכול להפנותך לשברר את המצב עם הנהלת המרכז הרפואי בטלפון 08-9779500 בהצלחה.

בעלי בן 56 עבר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בגלל גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית גליסון3+4 שוליים נקיות{בעלי בריא ללא מחלות רקע}לא מעשן לפני 8 חודשים לצערנו psa עולה 0.09 אחרי 3 חודשים וכעת 0.26 התיעצנו עם אונקולוג אשר הציע טיפול משולב הורמונלי למשך 3 חודשים כהכנה להקרנות ולדעתו ההצלחה כמעט 60% לעומת ההקרנות בלבד 40% ועל ידי כך ניתן להשמיד את תאי הסרטן שנשארו ולרפא את המחלה? מאחר והינו מבולבלים מהפגישה ולמרות ההסבר שניתן רציתי לשמוע את דעתך בנושא ומה הן תופעות הלואי לשני הטיפולים והאם יתכן הישנות המחלה בעתיד ותוך כמה זמן ניתן להגיד שהמחלה מאחורינו בשנים? למרות שהרופא אופטימי מאוד כמו המנתח לפני הניתוח שהכל יסתדר או ניתו ללכת על טיפול הורמנאלי בלבד? סליחה שאני שואלת הרבה שאלות כי אנחנו מבולבלים מאוד ובעלי בדיכאון מהנושא שמטריד אותו מאוד. תודה לך

שלום לאה. לקח לי קצת זמן לענות כי חיפשתי הוכחה בספרות על התועלת או הערך המוסף של הורמונים לקרינה לאחר כריתת ערמונית - ולא מצאתי. מה שידוע ומבוסס היטב הוא כי תוספת של הורמונים לטיפול בקרינה מפחית את התמותה מסרטן בחולים שהטיפול הראשוני בהם הוא קרינה (לא עברו ניתוח כלל), בעיקר בקבוצת הסיכון הבינוני והגבוה ולא בקבוצת הסיכון הנמוך. יש הסברים רבים כיצד פועל השילוב ולמה התוספת חשובה. לא מצאתי כאמור - עדות לשילוב זה בחולים בהם הקרינה ניתנת בתור קו שני לאחר שה PSA עולה בעקבות ניתוח. במצב כזה, התוספת ההורמונלית עשויה להיות מועילה (אולי במנגנונים דומים) אלא שהעניין לא נבדק ואין לכך תימוכין, ומכאן שאני לא יודע מניין המספרים של 40 ו 60%. אני מאמין שאצל בעלך יש מה שנקרא בז'רגון המקצועי כישלון ביוכימי לאחר ניתוח וכי טיפול בקרינה בתנאים כאלה הוא סביר, הגיוני ונחוץ ואני יודע שיש לטיפול כזה סבירות טובה למדי לרפאו (כמובן בתנאי שלא מדובר במחלה מפושטת כבר). אני גם לא מתנגד להורמונים התנגדות גורפת אלא שלעניות דעתי הבסיס המדעי של תוספת זו צר. יש לטיפול הורמונלי תופעות לוואי לא מבוטלות: ירידה בחשק ואובדן היכולת המינית, השמנה מרכזית, צמיחת שדיים וכאב בהם, היחלשות עצמות (אוסטיאופורוזיס) ואפילו ירידה ושינויים במצב הרוח ובחשיבה. ברור שלא כל התופעות קורות לכל המטופלים אך זה קיים. גם לטיפול בקרינה תופעות שונות שתלויות גם במיומנות במהצעים ובתכנון שדה הקרינה. בגדול - אם ה PSA הולך ועולה לאחר ניתוח (ובעיני חשוב גם אם המחלה היתה משמעותית: הרבה גידול ודרגת גליסון גבוהה) צריך לגשת לקו טיפולי שני של קרינה כי אחרת קיים סיכון עתידי לגרורות. כך שבסופו של דבר אם ה PSA ממשיך לעלות צריך לטפל. האם להוסיף הורמונים או לא - זו שאלה משנית. יהיה מי שיגיש שעל בסיס המחקרים בחולים שלא נותחו ניתן להרחיב את המסקנות גם במנותחים. עם זאת מאחר ולא מצאתי עדות לכך שזה נבדק בהקשר כזה ראויה לכך מידה של זהירות.

שלום, אני בת 31 בשל אצירת שתן מזה כ חודשיים אני מצנתרת את עצמי. הוכנס קטטר לשבועיים בשל דלקת בשתן. בציסטוסקופיה ממצא טבעתי סביב השלפוחית ייתכן ואנדומטריוזיס. נשלחתי לבצע אורדינמיקה להלן התוצאות: early sensation of filling detrusor overactivity voiding with an untremittent normal to high pressure detrusor contraction and dyssyneric pelvic floor pvr 480 cc sui was not demonstrated. urethra was not demonstrated EMG was dyssynergic during part of the voiding since obstruction cannot be ruled out- repeated cystoscopy is recommended. אני מבינה כי יש צורך לחזור על הציסטוסקופיה אך מה בגדול אומרים שאר הנתונים והאם הם מצבעים על איזה שהיא בעיה אחרת לסיבת האצירת שתן?? עוד אציין כי בסוף הבדיקה ניסיתי לתת שתן עצמאי ויצא לי 50 השאר יצא בצינתור. תודה רבה

הסיפור שלך לא שגרתי. דלקת בשתן בגיל 31 בנשים היא עניין כמעט יומיומי בפרקטיקה האורולוגית. עצירת שתן בנשים נדירה הרבה יותר. כפי הנראה היתה לך עצירת שתן בזמן הדלקת ולכן נזקקת לקטטר (שאינו חלק מהטיפול בדלקת בדרך כלל). האורודינמיקה שהבאת נראית על פניה חסימתית עם או ללא קשר לאפשרות של אנדומטריוזיס. הממצא שאת מתארת כ"טבעתי" לא ברור מספיק ועל סמך מה נקבע שהוא חשוד לאנדומטריוזיס? נראה לי שאת צריכה לחזור לאורולוג ולברר כל זאת הלאה.

האם כאב רק בצד אחד באיזור תחילת האיבר יכול להיות מאפיין של סוג של דלקת בדרכי השתן או בערמונית? יש תופעה אחרת שמתאפיינת בכאב הזה?

סוג כזה של כאב לא מתאים לא לדלקת בשתן ולא בערמונית. קיימת מחלת פרונייה בגברים בני 50 ומעלה המתאפיינת בכאב נקודתי בחלק מן הפין לעיתים קרובות בקרבת הבסיס ובצד אחד. הכאב נמשך בעיקר בזיקפה מספר חודשים וחולף אך משאיר לעיתים עקמת הפין.

האם מעבר למחלת פרונייה יש עוד תופעה שמתאפיינת בכאב מסוג שכזה ? (לא בגיל מבוגר) תודה

אי בן 56 ולפני כ-10 שנים עקב PSA גבוה (כ-4.7) עברתי במשך שנה שלוש ביופסיות וכולן יצאו שליליות(26 דגימות במצטבר). מאז באופן עקבי ה-PSA עולה ולאחר אנטיביוטיקה הוא יורד במקצת. בבדיקה אחרונה הוא הגיע ל-11.5 ולאחר אנטיביוטיקה הוא ירד ל-9.2.בקשתי מהאורולוג לבצע בדיקת PCA3 והתוצאה של בדיקה זו היתה -69. כמו"כ בצעתי US של דרכי השתן ונמצא ערמונית 6.6*5.1*6.9 בנפח 124 סמ"ק, וזאת למרות ששני רופאים שעשו לי בדיקה ידנית (כולל הרופא בהדסה)טענו שאין לי ערמונית גדולה. האם מומלץ לי לעשות ביופסיה נוספת ?

בנתונים שלך קשה לדעת באופן וודאי אם יש בערמונית מוקד סרטני שמסתתר או שהתוצאות של PSA מוגברות מסיבה אחרת. התוצאה של ה PCA-3 חשודה למדי ולכן וכן לאור העובדה שחלפו 10 שנים מאז שעברת את הביופסיות אני סבור שיש מקום לחזור על ביופסיה. יחד עם זאת, הייתי מקדים לפעולה זו בדיקת MRI אנדורקטלי שנועדה לבחון אם יש איזור בערמונית שהוא חשוד. בדרך זו ניתן לכוון את הביופסיה ולהגדיל את הסבירות שתהיה יעילה. כרגע המכון הטוב ביותר לביצוע MRI אנדורקטלי וכן גם הזמין מכולם הוא מכון ה MRI במרכז רפואי אסף-הרופא בהצלחה.

תודה על התשובה המהירה. כיצד מגיעים לאסף הרופא לביצוע ה-MRI(אני תושב ראשל"צ)? כמו"כ כיצד מתישבת הסתירה בין תוצאות ה-US לבין הבדיקה הידנית לגודל הערמונית ?

דן שלום, כרגע באסף הרופא הבדיקה הנ"ל לא זמינה לטענתם כיוון שמשך המתנה לתוצאה הוא יותר מחודש ("כי אין רופא שיסתכל.."). יש אפשרות לקדם את העניין? תודה