פורום אורולוגיה אונקולוגית

פורום אורולוגיה אונקולוגית מיועד לאנשים הזקוקים לטיפול בסרטן ערמונית, שלפוחית, כליות ואשכים. הפורום מיועד לסובלים מגידולים ממאירים של הערמונית, השלפוחית, הכליות והאשכים, להם ולמלוויהם. הפורום יענה על שאלות בנושאים לעיל, לרבות גילוי מוקדם של סרטן ערמונית, מעקב אורולוגי, טיפולים בסרטן ערמונית לרבות מעקב פעיל, ניתוחים לכריתת הערמונית, הקרנות, טיפולים תרופתיים, אבחון סרטן שלפוחית, טיפולים בסרטן השלפוחית כולל ניתוחי שלפוחית ושחזורי שלפוחית, מעקב לאחר טיפול בסרטן שלפוחית, אבחון של סרטן הכליה וטיפולים שונים בו כולל ניתוחים לכריתה חלקית או מלאה של הכליה, אבחון של סרטן אשכים, טיפולים בסרטן אשכים כולל ניתוחי אשך וניתוחי רטרופריטוניאום. .
1365 הודעות
1315 תשובות מומחה

מנהל פורום אורולוגיה אונקולוגית

01/05/2011 | 10:38 | מאת: נעים

מה מידת ההישרדות לאחר הקרנות טיפול משלים לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בגלל גידול ממוקד ללא פריצה הקופסית שוליים נקיות גליסון 3+4 עם עליה psa.

01/05/2011 | 15:17 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מידת ההישרדות תלויה בגורמים נוספים. עם זאת, סרטן הערמונית מתקדם בקצב איטי למדי. עקרונית לפי עבודות שונות יש לטיפול בקרינה סבירות של כ 50% לרפא אותך בנתונים שמסרת. במידה חלילה לא יושג ריפוי יכולות לעבור שנים עד להתקדמות ממשית של המחלה.

התשובה ההיסטולוגית מאקרו--4 בלוטות לימפה שומניות בקוטר עד 1 ס"מ.3 בלוטות לימפה שומניות בקוטר עד 1.5 ס"מ.ערמונית כולל שלפוחית וחבל הזרע במשקל 46 גר". מיקרו-four reactive lymph nodes.no tumor seen. three reactive lymph nodes.no tumor seen. prostatic adenocarcinoma' gleason score 7[3+4}.tumor involves right and left lobes of prostate. few foci of perineural invasion found. no capsular or extracapsular invasion seen. specimen margins {apex'bladder'neck and circum ferental margins] are free of tumor. semhnal vesicles and vasa deferetia {right and left] are free of tumor. שולט על השתן לפעמים ישנה תכיפות במתן השתן. אנא התיחסותך והמלצותיך בהמשך? תודה לך על התשובה המהירה . שבת שלום

01/05/2011 | 15:14 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

בהמשך לשיחתנו, עקרונית ניתן לעקוב באופן צמוד אחר ה PSA כדי לבחון את המגמה (כלומר לחזור על זה בעוד 3 חודשים). אני חושב שגם חשוב מאוד לבדוק אותך רקטלית ובאופן כללי להיות במעקב אורולוגי אמיתי ולא רק בעולם האינטרנט.

28/04/2011 | 15:52 | מאת: יובל

שאלה לד"ר דן ליבוביץ': קראתי כיצד מחושב ציון גליסון (2 מספרים, הרכאשון צריך להוות מעל 50 אחוז מהרקמה, והשני פחות מ 50 ויותר מ 5 אחוז). השאלה: מהו ציון גליסון עבור ביופסיה של 12 רקמות שמתוכן באחת נמצא גידול בציון 4 שמהווה כ 10 אחוז מאותה רקמה, ולא נמצא גידול עם ציון אחר. כלומר: 1. יש רק ציון אחד ולא שניים. 2. אותו ציון מהווה פחות מ 50 אחוז מאותה רקמה (לא מתאים תנאי גליסון). האם במצב כזה צריך לבצע ביופסיה חוזרת או ציון גליסון הוא פעמיים הציון הראשון, קרי 8? תודה רבה מראש !!!

29/04/2011 | 07:04 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין צורך לחזור על הביופסיה, ולא מדובר על ציון אחד שחסר. הקושי שלך נובע מכך שאתה מדבר על שני סוגים שונים של אחוזים. דירוג הגליסון ניתן לרקמה סרטנית בלבד. כלומר האחוזים שציינת מתייחסים ל % מכלל איזור הגידול. לעתים כאשר יש רק מוקד זעיר של קרצינומה קשה להתיחס לשניאיזורים והציון הכולל הוא פעמיים הדרגה של הגידול. האחוזים אליהם אתה מתייחס (10%) אינם מכלל הרקמה הסרטנית אלא מבטאים את % הגידול מאורך גליל הביופסיה שנלקח כלומר אורך הגליל הנגוע חלקי אורך הגליל כולו כפול 100. בעיקרון הביופסיה היא חיובית - יש בה סרטן וצריך לגזור החלטה על הטיפול.

28/04/2011 | 12:50 | מאת: אמיר

בן 57 לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית עקב סרטן ממוקד ללא פריצה ,שוליים נקיות לפני 8 חודשים,psa אחרי 3 חודשים 0.09 אחרי 6 חודשים 0.21 אחרי 8 חודשים 0.26 התיעצתי עם אונגולוגים הדיעות חלוקות לגבי ההמשך הקרנות או מעקב אנא התיחסותך לנושא.נוטל סיאליס 5 מ,ג יומי מאז הניתוח 20 מ"ג לפני קיום יחסי מין עדין אין זקיפה חזקה והשאלה עד מתי להמשיך את הטיפול?

28/04/2011 | 13:29 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

האם יש ברשותך תוצאות היסטולוגיות מפורטות? חשוב לדעת יותר פרטים על הסרטן שהיה בערמונית. יתכן שלא יהיה מנוס מטיפול בקרינה אך אין מניעה להמתין עוד 3 חודשים ולקבל מידע נוסף על מגמת ה PSA. האם אתה שולט בשתן? אני מבין שאין עדיין זיקפה המאפשרת חדירה ליחסי מין, ואם זה המצב, עדיף להפסיק בשלב זה את הטיפול בסיאליס וללכת לטיפול יעיל יותר כגון הזרקות לפין.

28/04/2011 | 00:43 | מאת: אלון

היי דן, קודם כל אני רוצה להודות לך על הסבלנות, ועל התשובות המקיפות והמנומקות. אני יודע שאני "קרציה", אבל אתה בטח יודע שרק כך אפשר להצטיין ;) אני נמצא במצב בעייתי כיוון שהייתי אצל מספר אורולוגים בכירים, וקיבלתי המלצות שונות, בעיקר לגבי מועד ביצוע הניתוח. חלקם טוענים שכדאי לנתח מיידית, וחלקם טוענים שאין צורך למהר, עדיף לחכות להחלמה מלאה מהביופסיה ולנתח רק אחרי כ- 3 חודשים מהביופסיה. הסיבה להמתנה לדעתם היא הצלחה טובה יותר לניתוח וכמו-כן סיכוי טוב יותר לשמירה על עצבים. הנתונים שיש בידי: ביופסיה: בדגימה 1 מתוך 12 נמצא גידול. גליסון 4+4=8. PSA בעלייה כבר מספר שנים. עליה חדה מאוד של כ 4 ng/ml בתקופה של כשנה לערך 10. ומאז נדנוד (עליה/ירידה) סביב 9. עקב ההמלצות השונות, אני נאלץ לקבל את ההחלטה בעצמי, שאינה קלה. לכן אני מנסה להגיע לשורש העניין, להבין את הבעיה בעצמי כדי שאוכל לקבל את ההחלטה. אני מטבעי מאוד יסודי. אינני רופא אולם אני סבור שאם אבין את מקור ההמלצות אוכל להגיע להחלטה ללא ייסורי מצפון... אודה לך אם תוכל לתת מעט פרטים לגבי ההליך הניתוחי: האם מהלך הניתוח הוא זהה בין מנתחים שונים, בפרט האם מקובל לקחת דגימות מהערמונית וסביבתה בזמן הניתוח על מנת להחליט בזמן אמת, תוך כדי הניתוח, על הרחבת הניתוח לחלקים סמוכים לערמונית? כלומר להסיר חלקים אחרים.. כמו-כן, אילו בדיקות מבוצעות במהלך הניתוח (PSA, ביופסיה, ...)? והאם הבדיקות הנ"ל מבוצעות על-ידי כל המנתחים כדבר שגרתי או לפי החלטתו של המנתח? תודה רבה על זמנך והשקעתך!!

28/04/2011 | 06:27 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ראשית, אני שמח לעזור ולכן אני כאן. שנית - אתה צודק. כאשר אדם מתייעץ עם גורמים שונים (ואין לי כלל ביקורת על כך) מבלי משים הוא מקבל תשובות שונות כי אין שני אנשים הרואים הכל עין בעין. מצב כזה אין מישהו שהוא "בורר" או קובע מה נכון ומה לא וכובד ההחלטה בין ברירות סותרות נופל על המתייעץ עצמו. אין לכך פיתרון. אשר לניתוח: ההליך הניתוחי פחות או יותר דומה בין מנתחים שונים בהיבט של היקף הניתוח. לא מבצעים בדיקות תוך כדי הניתוח ולא ניתן לזהות פריצה מיקרוסקופית של מחלה מחוץ לערמונית. אין משמעות לבדיקת PSA תוך כדי הניתוח. המטרה היא לסלק את הערמונית כולה ושלפוחיות הזרע ובלוטות לימפה תוך שמירה על "גבולות כריתה חופשיים מגידול" (למרות שתוך כדי ניתוח קשה לדעת אם משיגים יעד זה או לא). מאחר וכבר ציינת בפירוט רב את מצבך - אמרתי לך את דעתי בנידון וגם נתתי לך נימוקים שנראים הגיוניים בעיני לאו דווקא מנקודת ראות של הביולוגיה של המחלה אלא מבחינת ההתנהלות הכללית - ראה "התכתבויות קודמות". אני שב ואומר דבר שכבר אמרתי. אל לך להיצמד בדבקות כזו לשימור העצבים. זה נשמע כאילו אני אומר לך עזור את יחסי המין זה לא כל-כך חשוב. אך זה לא כך. כאשר אדם עובר ניתוח כזה יש סבירות גדולה לפגיעה בתפקוד המיני בין אם המנתח מדווח על שימור קפדני של העצבים ובין אם לא. כאשר יש סבירות לפריצת מחלה מחוץ לערמונית (בשל הגליסון הגבוה) הדבר החשוב ביותר הוא לנסות להגיע לגבולות חופשיים אפילו במחיר שלא משמרים עצבים. המטרה של הניתוח היא לרפא אותך מסרטן ולא לשמר או לשפר כושר מיני. את המין ניתן לשקם בהמשך. מצד שני אם מקבלים גבולות ניתוחיים נגועים (וזה מצב אפשרי בכל ניתוח) הצעד הבא הוא טיפול קרינתי, או הורמונלי או שניהם ואז התפקוד המיני נפגע בלאו הכי. הצבת השימור העצבי כיעד מרכזי היא טעות עקרונית.

27/04/2011 | 15:14 | מאת: דרור

אני בן 66. לפני כחודשיים עברתי ניתוח להסרת הערמונית ובבדיקת PSA שעברתי אתמול התקבל הערך 0.001. האם זה מספיק טוב או שהיה "עדיף" הערך 0 ממש. בתודה.

27/04/2011 | 15:57 | מאת: אורן

היי, אפשר לשאול אצל מי נותחת, איפה, והאם אתה מרוצה? אני לקראת ניתוח ומתלבט איפה ואצל מי לנתח... אם לא מתאים פה, כיצד אפשר לפנות אליך בפרטי? תודה..

27/04/2011 | 21:08 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אורן שלום, לא הבנתי למי מכוונת השאלה. אם אתה מחפש אותי - הפרטים שלי מצויים באתר. ד"ר דן ליבוביץ

27/04/2011 | 17:00 | מאת: שלמה

27/04/2011 | 21:07 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

התשובה היא כן. זה ערך טוב מאוד וכך צריך להיות כלומר כל עוד ה PSA<0.1 הוא מוגדר כבלתי מדיד וזו התוצאה הרצויה. מסיבות שונות ומורכבות לא מקבלים תוצאה של 0 מוחלט. לידיעתך

שלום, רציתי לשאול האם קיימת הערכה לגבי הקשר שבין ציון גליסון לקצב התפשטות הסרטן? למשל, עבור ציון גליסון 8, מה קצב ההתפשטות (סדר גודל של ימים/שבועות/חודשים/שנים)?

יש קשר הדוק בין דרגת הגליסון לתחזית המחלה. סרטן הערמונית גליסון 6 וסרטן הערמונית גליסון 8 הם שני דברים שונים מאוד מאוד. לצערי הדרך שלנו לבא הבדלים אלה היא לא בתחזית זמן כפי שניסחת את שאלתך דהיינו כמה זמן חולף עד שהמחלה מתפשטת משום שאין דרך מדוייקת לבדוק זאת ומשום שזה לא אתי לחקור זאת. (תאר לך שצמיעים לך להשתתף במחקר בו אין מטפלים בך וכל תכליתו למדוד את משך הזמן מן האבחנה להתהוות גרורות. יש לי חשד מסויים שלא תרצה להשתתף...) אנו מבטאים את הסיכון בסבירות למעורבות של קשרי לימפה בסבירות למחלה גרורתית בעת האבחנה ובסיכויי ההישרדות 5 שנים לאחר האבחנה. ניתן לחפש ולאתר את המספרים הרלוונטיים אך אני לא בטוח שנכון מבחינתך לחפש זאת. למספרים טכניים כאלה יש משמעות ביניו של חוקר סרטן אשר אמור להוכיח כי טיפול מסויים חדש שמצא מאריך חיים. לך כחולה, חשוב בעיקר להבריא. אם תבריא סיכויי הצלחתך הם 100%. שנית יש להביא בחשבון כי הערכות הסיכון נעשות גם על סמך רמת ה PSA טרם הביופסיה ותיאור הבדיקה הרקטלית ויש סממנים רבים נוספים ובכל מקרה אלה הערכות ולא מדידות מדוייקות. למעשה אנו מנהלים "שיחה" כבר זמן מה ומעבר לעניינים הטכניים אני חש שאתה נתון ללחץ רב וזקוק לעזרה. לדעתי אתה צריך למצות את העניין ולגשת לטיפול. לעיתים קרובות החלפת הלבטים בעשיה מעודדת ומקלה וזה גם מה שאתה צריך מבחינה רפואית בהצלחה.

רציתי להבין האם מתן ציון גליסון לתוצאות ביופסיה יכול להיות שונה בין רופאים שונים. במידה וכן, מה הפער האפשרי, והאם הוא יכול להיות משמעותי (כלומר לשנות טיפול)? למשל, אם פתולוג אחד נתן ציון גליסון 4+4=8 לתוצאת ביופסיה, האם פתולוג אחר יכול לתת ציון שונה, למשל 3+4=7?

27/04/2011 | 20:57 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

דירוג הגליסון נקבע ע"י פתולוגים על סמך קריטריונים מוגדרים היטב שנועדו לייצור שפה אחידה. כך ששני פתולוגים שונים בולתי תלויי זה בזה (דהיינו כל אחד מהם בדק את הפרפרטים בנפרד) יתנו ציון זהה לממצאים. כל תוצאת ביופסיה, דרך אגב, נבדקת בדיוק כך - בידי שני פתולוגים בכירים בלתי תלויים. למרות כל זאת, מדי פעם יתכנו הבדלים בין פתולוגים שונים הנובעים מכך שמכשיר הבדיקה הוא בסופו של דבר העיניים והשכל האנושי ולא סקלה "אובייקטיבית". כאשר מדובר בפתולוגים מנוסים בעיקר כאלה אשר עיקר עבודתם באורולוגיה - הסבירות לסטיות כאלה קטנה. בעיקרון לדירוג הגליסון יש משמעות פרוסנוטית חזקה מאוד ושינוי בדרגה מבטא הבדל אמיתי בתחזית.

24/04/2011 | 08:50 | מאת: משה

אני מועמד להקרנות לאחר כשל ביוכמי מניתוח רדיקאלי של הערמונית ממוקד ללא פריצה הקופסית שוליים נקיות גילסון 3+4 לפני 8 חודשים יש עליה psa 0.21 קראתי הרבה ספרות ומבקש את דעתך לגבי היוצרות גידולים ממארים בעתיד 10-15 שנה בשלפוחית השתן.או במעים באחוזים גבוהים בעקבות ההקרנות לאיזור הפרוסטטה ? והאם השלמת טיפול בהקרנות במצבי יכול לחסל את שאריות הסרטן לתקופה ארוכה?

24/04/2011 | 10:45 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך, חשיפה לקרינה פוגעת במטען הגנטי של התאים (DNA) ובעצם זהו המנגנון בו היא קוטלת תאים פעילים או כאלה המתרבים במהירות = תאי סרטן. לעיתים הפגיעות ב DNA אינן משמידות את התא אלא שולחות אותו למסלול העלול להביא להתמרה ממארת = הפיכתו במסלול ארוך ומורכב מתא רגיל לתא סרטני. (אגב היווצרות של תא סרטני עדיין איננה שוות ערך להתהוות סרטן משום שתאים כאלה נוצרים בגופנו לעתים ומושמדים בשלב מוקדם ע"י מערכת החיסון התאי). עם זאת, וזה דבר ידוע יש קשר בין חשיפה לקרינה לסיכון לסרטן בעתיד, והדבר נבדק במספר מחקרים טובים בהקשר של טיפול בקרינה לסרטן הערמונית וכרגע מקובל לנקוט בסבירות של 1-2% לעשר שנים. כך, שלא מדובר ב"אחוזים גבוהים" כפי שכתבת. סיכונים כאלה אכן קיימים בטיפול קרינתי גם במחלות אחרות ובחלק מן הטיפולים הכימותראפיים. השאלה היא אם כך עקרונית - וניתנת לתשובה בהגיון פשוט ולא מחייבת ידע רפואי: האם הסיכון של סרטן עתידי בשדה הניתוח מצדיק טיפול כרגע, והתשובה על כך היא בפשטות - כן! משום שהסיכון שסרטן הערמונית אשר כבר קיים בגופך, יתפרץ וייסכן את חייך תוך עשר שנים גבוה הרבה יותר מאשר הסיכון לפתח סרטן אחר בשדה הניתוח. בעולם אידאלי היינו רוצים טיפול יעיל ללא סיכונים אך המציאות איננה אידאלית (אגב בעולם אידאלי לא היה לך סרטן מלכתחילה...) הסבירות שהקרינה תרפא אותך היא כ 40-50% וזה לא מעט בהתחשב בכך שמדובר בקו טיפולי שני, ובהשוואה למחלות סרטניות אחרות. ולבסוף - אך לפני 8 חודשים הלכת לניתוח גדול וקשה כדי לסלק את הסרטן ולהבריא. כעת, למרבה הצער מתברר שהניתוח לא השיג את מטרתו. האם בשל כך הצורך לחסל את הסרטן ולהבריא השתנה ?! אם היה חשוב להילחם עליך לפני 8 חודשים אינני רואה מדוע לא להיות עקביים ולהמשיך בכך גם היום...

שלום ד"ר יקר, עשיתי בדיקות מקיפות של PCR בשתן, שופכה, זרע ל- STD. הדבר היחידי שנמצא זה: 1. חיידק המופילוס פאראגלינרום 2. ספירת זרעונים בודדים (ליקוציטים) - מה שאולי מעיד על דלקת קלה? סובל מסימפטומים של צריבה במתן שתן ובפליטת זרע (מאין שריפה בשפיץ) ומכאבים באזור המפשעה במשך חודשיים. יכול לקשור את האירוע, למין אוראלי שבחורה עשתה לי או שנישקתי את הגורה שלה מסוג פקניז או בכלל מרכיבה ממושכת ולא נכונה על אופניים שגרמו לדלקת באזור. בשורה החתונה (ואולי כניסוי וטעיה): 1. רופא אורולוגית המליצה לקחת כדור זינט 500 מ"ג X2 למשך 7 ימים וגם טוענת שיש לי פרוסטיטיס רגישה, זאת לאחר שבצעה לי בדיקה רקטלית. 2. רופא למחלות זיהומיות המליצה לקחת זריקת רוצפין IN ROCEPHIN. נכון להיום נוטל כדורי חמוציות וגם פרמיקסון - ללא הטבה משמעותית. לא יודע ממה מקור הסבל שלי - שתן, ערמונית, מין.אבל יודע שמאוד סובל. לא רוצה להעמיס את הגוף שלי בכדורים ולכן שאלותיי: מה נכון לקחת והאם הזריקה וכדור הזינט לא מאותה משפחה של טטראציקלינים בעלי אותה השפעה, כך שאין צורך לקחת את שניהם? האם לא נכון לנסות קודם מוקסיפן או אוגמנטין ורק אחר כל לנסות כדור חזר יותר כמו זינת (או הזריקה), כך שהגוף לא יפתח עמידות מיותרת? מה לנסות קודם? להשכלה כללית - אני סובל מ - G6PD. תודה על תשובתך. איתן

24/04/2011 | 10:32 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

המופילוס אינו גורם מחלה שכיח בכיוון של STD, ולא בטוח כלל שהטיפול המתאים הוא אנטיביוטי. למרות פנייתך המאוד מפורטת אני בכל זאת חושב שהחלטות טיפוליות צריך לקבל פנים אל פנים במפגש אמיתי בין רופא ולמטופל ולא באינטרנט.

23/04/2011 | 17:36 | מאת: נסים

תודה לך על תשובתך המהירה והענינית ורציתי להתיחס לתשובתך מיום 22-4 בקשר לשוליים על פי הדיווח הינם שלילים על כן אבקש את התיחסותך לכך. שוב תודה וחג שמח

24/04/2011 | 10:29 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

תודה על העדכון, אני סבור שתזדקק לטיפול בקרינה. ניתן אמנם להמתין עוד ולבחון את מגמת העליה ב PSA אך יש לזכור שהתוצאות של טיפול בקרינה טובות יותר מבחינת הריפוי כאשר הטיפול ניתן בשלב מוקדם PSA<1.0.

23/04/2011 | 15:37 | מאת: ניב

1. האם קנאק במהלך יחסים ללא כל פגיעה בזקפה או עקמת הוא עניין שבדר"כ עובר מעצמו? 2. האם בדיקת אולטראסאונד שיצאה תקינה לחלוטין , שוללת כל אפשרות לפגיעה פיזית באיבר? אם לא איזה בדיקה תשלול את העניין? תודה

23/04/2011 | 17:17 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מה זה קנאק? זה לא מושג ברור. אם יש לך תחושה שהפין התכופף בזמן מגע מיני וכאב אתה זקוק לבדיקה רפואית. אם לא כואב ואין שטף דם, כנראה הכל בסדר. לא בטוח אם יש משמעות לבדיקת ה US

שלום, אני צריך לעבור ניתוח רדיקלי להסרת הערמונית. ביצעתי לא מזמן ביופסיה שגילתה את הסרטן. השאלה: כמה זמן צריך לעבור מהביופסיה ועד לביצוע הניתוח? (הבנתי שיש שיקולים שונים כמו זהירות מפגיעה בעצבים וכו'...) מדובר במדד GLEASON של 4+4=8. האם ניתן לנתח מיידת? או שעדיף לחכות, ואם לחכות אז כמה זמן? תודה רבה !!!

22/04/2011 | 17:49 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום אלון, לדעתי האישית לא כדאי להמתין זמן רב בין האבחנה לניתוח במקרה שלך. מידת היכולת למשר עצבים איננה דבר הניתן לחיזוי מדוייק מראש ולרוב ניתן להעריך את משמעותה רק בדיעבד - כלומר האם נשמרה הפעילות המינית ובאיזו מידה. עם זאת, לדעתי - זהו שיקול משני בחשיבותו, בעיקר בנתוני המחלה שלך. בנתונים כמו שלך, המאמץ העיקרי הוא להציל אותך מסרטן אגרסיבי. כאשר למחלה מאפיינים חמורים פחות, ניתן להתחיל "להתמקח" על המחיר ולראות איך משיגים ריפוי (שצפוי בסבירות גבוהה) תוך מינימום נזק. אצלך - המטרה צריכה להיות ריפוי מעל לכל. אם הניתוח ירפא אותך מסרטן ותאבד את הזיקפה - זה דבר שניתן לשיקום מלא בעיקר תלוי במידת המוטיבציה שלך בעניין. אם חלילה הניתוח לא ירפא אותך בין היתר אולי בשל הכוונה לנסות ולשמר עצבים - לתפקוד המיני תהיה משמעות שולית גם אם יישמר. הקושי הניתוחי עשוי להיות קשור במידה כזו או אחרת לזמן שחלף בין ביופסיה לניתוח, אלא שלא ידוע מהו הזמן האופטימלי ועניין זה לא נבדק בצורה מדעית מבוקרת ובכלל מידת הקושי בניתוח כפי שאותה חש המנתח היא עניין סובייקטיבי ולא בטוח שחשוב. לבסוף, יש עניין אחרון - תאר לך שתחליט לדחות את הניתוח, נאמר ב 3 חודשים על מנת לאפשר לאיזור הביופסיה להחלים ולהקל את הניתוח ככל האפשר ואת השימור העצבי. ותאר לך בהמשך שלאחר הניתוח יאמר לך המנתח שיש שוליים כירורגיים נגועים או פריצת קופסית או מעורבות של סרטן ההבלוטות הלימפה. (ולצערי זה תרחיש אפשרי עם גליסון 8 ). אתה לעולם לא תדע אם העיכוב הזה של 3 חודשים הוא שגרם לכך ומנע ממך את הסיכוי להרפא באופן מלא, ויתכן שתישאר עם תחושת החמצה קשה שלא ניתן יהיה לסלק מהראש. לסיכום - לדעתי האישית - לך ועבור את הניתוח בידיים הטובות ביותר ובהקדם האפשרי ובהצלחה לך. ד"ר דן ליבוביץ

23/04/2011 | 00:53 | מאת: אלון

דן תודה רבה לך על התשובה המהירה! העניין הוא כזה - הייתי אצל מספר רופאים בכירים. רופא בכיר אחד המליץ לבצע ניתוח מיידית (שהוא יבצע). רופא בכיר יותר ממנו (למשל עשה הרבה יותר ניתוחים ממנו) אומר שעקב ההתפתחות האיטית של הסרטן, ומתוך הניסיון שלו, הזמן האופטימלי לבצע את הניתוח הוא 3 חודשים מהביופסיה. אז אני נאלץ לבחור מבין שתי אפשרויות: 1. לנתח מיידית עם מנתח פחות מנוסה. 2. להמתין עוד כחודשיים ולנתח עם רופא מנוסה יותר. אני לא מכיר את סיבוכיות הניתוח, ולכן קשה לי להחליט בין שתי האפשרויות. אני לא מבקש שתחליט במקומי, אבל אשמח לשמוע יתרונות/חסרונות לכל אפשרות, ובכלל מה דעתך לגבי הנושא.. שאלה נוספת - ביצעתי CT ומיפוי עצמות, והבדיקות יצאו תקינות. כיצד אפשר לדעת אם אצטרך הקרנות אחרי הניתוח? האם MRI ייתן את התשובה? כיצד הרופאים יחליטו? האם יקחו ביופסיה מחלקים אחרים בגוף במהלך הניתוח...? שאלה אחרונה - נאמר לי שבדיקת MRI ניתן לעשות רק אחרי חודשיים מהביופסיה. האם זה אכן מה שמקובל..? תודה רבה רבה לך !!!

21/04/2011 | 12:55 | מאת: נסים

בן 57 לאחר ניתוח רדיקאלי של הערמונית בשל גידול ממוקד גילסון3+4 ללא פריצה הקופסית על פי הדוח הפתלוגי.ברור נטסטטי שכלל מיפוי עצמות ו-ct של הבטן והאגן ללא פיזור גרורתי,במהלך הניתוח הוצאו קשרי לימפה אגניים בגישה רטרו-פובית.במכתב הסיכום של המנתח בבדיקה מיקרוסקופית של התכשיר הניתוחי נמצא 3+4 גילסון דו צדדי עם מעורבות סב-עצבית,נשמרו עצבי הזקיפה.רציתי לברר את משמעות התוצאה,יש עליהpsa 0.19 לאחר חצי שנה מהניתוח,כאשר התשובה הראשונה אחרי הניתוח 3 חודשים 0.09 מה דעתך על המשך המצב מבחינה המצב הכללי ,עליה psa,.הדעות חלוקות בין האורולוגים והאנגולוגים בקשר להמשך טיפול ומעקב.האם ניתן לטפל בהקרנות דבר שיכול לחסל את שאריות הגידול לגמרי כפי שאמר לי אחד האונגולוגים לאחר מעקב בעוד 3 חודשי של psa במידה ועולה ונותן שקט לשנים רבות?מה איכות החיים ותחולת החיים למצבי?אני מבולבל. תודה וחג שמח

22/04/2011 | 11:12 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך ניסים, שאלה זו שכיחה וחוזרת בדרכים שונות בין הגולשים בפורום. מה שעולה מן הדו"ח הפתולוגי אותו אתה מתאר הוא שהיה סרטן בדרגת גליסון 3+4 מוגבל לבלוטה אך עם הסננה סב עצבית וללא מעורבות של קשרי לימפה. עם זאת, לא צויין מה הסטטוס של השוליים הניתוחיים. שוליים אלה מציינים את גבולות הכריתה ואם יש מעורבות של השוליים ניתן להניח שיש אפשרות לכך שגידול נותר מאחור - באיזור הניתוח. מעבר לזה, המצאותו של PSA מדיד (>0.1) ובוודאי PSA במגמת עליה די מהירה מעידה על המצאות מסה משמעותית של תאים מייצרי PSA שנותרו בגוף. תאים אלה עשויים להיות של ערמונית טבה או תאי סרטן הערמונית, והאחרונים עלולים להימצא בשדה הניתוח או (פחות שכיח) באיזורים מרוחקים (גרורות). אין בנמצא דרך צילומית להבחין בין המצבים השונים. כאשר יש שוליים כירורגיים חיוביים בעיקר במעורבות רב מוקדית מקובל לטפל בקרינה לאחר הניתוח. כאשר יש עליה ב PSA לאחר הניתוח ללא שוליים חיוביים, הדעות יותר חלוקות. עם זאת, בהתחשב בהסננת הגידול סביב עצבים, במעורבות הדו צידית בבלוטה, בדרגת הגליסון ובקצב עליית ה PSA אני הייתי שוקל תוספת קרינה. בחלק גדול מן המקרים בהם ה PSA ממשיך לעלות לאחר הניתוח יופיעו גרורות בסופו של דבר ומצב זה מאפיין סרטן מתקדם ובלתי הפיך (לא ניתן לריפוי כיום). לכן, בהתחשב בכל הנתונים שמסרת, יש הגיון לטפל. אם לפני חצי שנה נלקחה החלטה להילחם בסרטן ולנתח אותך, אותו הגיון ובאותה עיקביות מחשבתית קיימת גם עתה. פשוט המחלמה בסרטן לא תמה ומחייבת שלב נוסף. שאלת איכות החיים חשובה. עם זאת, אם אתה כבר שולט היטב בשתן, התוספת של טיפול בקרינה לא תפגע משמעותית באיכות החיים. יתכן שיהיה צורך בטיפול כלשהו לשקם את היכולת המינית במידה וזו נפגעה כתוצאה מהניתוח או שתיפגע הלאה מההקרנות. בהצלחה, ד"ר דן ליבוביץ

20/04/2011 | 12:04 | מאת: עמי

רציתי לברר אם קיים קשר בין סלניום +ויטמין d לסרטן הערמונית? תודה וחג שמח

22/04/2011 | 10:56 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך, לא קיים קשר ישיר לסרטן הערמונית. עם זאת, משך השנים נערכו מספר מחקרים במטרה לבחון אפשרות למניעת סרטן הערמונית בגברים בריאים באמצעות מוצרים שונים. אחד המחקרים הגדולים בנושא זה היה ה SELECT TRIAL ובו מספר רב מאוד של משתתפים סווג אקראית לקבוצה שטופלה בשילוב של סלניום וויטמין E ואחרים קיבלו פלצבו (תרופת דמי חסרת פעילות). לאחר שנים של מעקב אחר שתי הקבוצות התברר כי שיעור התחלואה בסרטן הערמונית היה דומה בשתי הקבוצות אולם בקרב המשתתפים שקיבלו סלניום וויטמין E נמצאה היארעות גבוהה יותר של סוכרת מבוגרים. סיכום המחקר היה שלשילוב של סלניום וויטמין E לא נמצא אפקט מגן או מונע על סרטן הערמונית, לעומת זאת מי שנחשף לשילוב זה נמצא בסיכון יתר לסוכרת. לכן, כיום השימוש בתכשירים אלה בהקשר של ערומונית או מניעת סרטן בה אינו מומלץ. וויטמין D הוא סיפור אחר לגמרי ויש לו פעילות ביולוגית על ספיחת סידן לעצם ובעקיפין על סרטן ערמונית גרורתי אך אין לו משמעות ידועה בנושא מניעה. בברכה, ד"ר דן ליבוביץ

לקריאה נוספת והעמקה
17/04/2011 | 12:24 | מאת: לאה

תודה לך על התשובה המהירה והמקצועית רציתי לדווח לך שבתשובה ההיסטולוגית לבעלי שולים נקיות הגידול ממוקד ללא פריצה על כן אבקש את דעתך בנדון{הודעה התיעצות נכתבה 14-4 כולל תשובתך אך ביקשת לדעת בנושא השולים} תודה וחג שמח

18/04/2011 | 06:38 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הייתי עוקב באופן צמוד אחר ה PSA לזמן נוסף. בדרך זו נכול לבין טוב יותר מהי המגמה ובאיזה קצב עולה ה PSA. אני מציע לחוזר על PSA בעוד 3 חודשים ולראות מה קורה. אם אמנם הוא ממשיך לעלות באותו קצב לא יהיה מנוס מטיפול בקרינה. למרות שהדבר איננו חובה, עדיף להגיע לטיפול בקרינה כאשר השליטה על השתן מלאה משום שהטיפול עלול להחמיר בעיה בשליטה על השתן במידה וזו נותרה מהניתוח.

14/04/2011 | 13:28 | מאת: אור

שלום תודה על התשובה שקיבלתי. אני מבינה שאני צריכה להפגש עם רופא, אני רק רציתי לדעת עם גודל האבן 6*15 מ"מ היא אבן גדול שצריכה טיפול. תודה ג'ינה

16/04/2011 | 20:27 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך. הסיבה לתשובה שקיבלת לא היתה בכדי "לנפנף" אותך אלא משום שמה שאת מתארת הוא הסתיידות בצילום בטן סוקר. חלק מהסתיידויות אלה הן אבנים ולעתים הן לא אבנים (כל מיני הסתיידויות ברקמות או אבנים בכיס המרה או אםילו כדורים שבלענו נגד כאבים. כלומר הקביעה "אבן" ע"ס צילום בטן סוקר מחייבת מידה של זהירות. התשובה העקרונית היא שכל אבן בכל גודל מחייבת התייחסות והמצב האידאלי הוא להיות ללא אבנים. אם מה שאת מתארת הוא אבן הרי שמדובר באבן די גדולה ובוודאי שחובה לטפל בה. עם זאת - לא ניתן להחליט או להמליץ על טיפול מבלי לראות את הצילומים. תשובה איננה מספקת לעניין זה וכבר היה מי שאמר שתמונה כמוה כאלף מילים. וזה מה שמחזיר אותי לתשובה הראשונה שלי אלייך - אין ברירה את צריכה להיפגש עם אורולוג...

14/04/2011 | 08:41 | מאת: לאה

בעלי עבר ניתוח רדיקאלי של הערמונית לפני 8 חודשים ,יש עליה psa 3 חודשים אחרי הניתוח 0.09 אחרי 6 חודשים 0.19 יש התלבטות בקרב האורולוגים והאונגולוגים לגבי המשך ,מעקב בלבד וחלק ממליץ על הקרנות יותר לציין שאחד הרופאים שהתיעצנו איתו {אוגולוג} טוען לא כל עליה psa מעידה על הישארות תאים סרטנים באיזור יכול לנבוע מתהליך דלקתי והשאלה איך נוכל לדעת מה הסיבה לעליה הזאת ?שמענו על בדיקת שתן pca3 ?רציתי לשמוע את דעתך, האם יש קשר בין חסר בויטמין D לסרטן הערמונית?ממליציםלבעלי על נטילת סלניום + ויטמין ד.בבדיקת דם יש מעט חסר בויטמין ד. תודה לך וחג שמח,

14/04/2011 | 10:33 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לאה, התשובה היא שלא ניתן לדעת. PSA הוא חומר המיוצר ע"י תאי ערמונית. תאי ערמונית תקינים וסרטניים גם יחד. אם אין ערמונית (למשך בנשים או בגברים לאחר ניתוח) ה PSA אמור לרדת קרוב ל 0 (ליתר דיוק אמור להיות נמוך מ 0.1). הישארות של PSA מעל לערך זה ומגמת עליה בו מבטאת ברוב המקרים הישארות של רקמת ערמונית בגוף למרות הניתוח. רקמת ערמונית זו עלולה להכיל גם גידול. צריך אם כן לחזור לתשובת ההיסטולוגיה מן הניתוח ולהבין אם השוליים הכירורגיים חופשיים או לא. בעיקרון, הדאגה במצב כזה היא שנותר סרטן מאחור אשר לא ניתן לאתרו באף בדיקה צילומית, ובמצב כזה הגיוני לטפל בקרינה חיצונית. מצד שני, ניתן לעקוב מעקב צמוד מאוד ולהחליט על קרינה אם ה PSA ממשיך לעלות. עם זאת מחקרים הראו כי טיפול מאוחר בקרינה (בנוכחות PSA<1.0 ויש האומרים גדול מ 0.5) הרבה פחות יעיל מטיפול מוקדם. PCA-3 איננה רלוונטית לענייננו כי היא מיועדת רק לאנשים עם ערמונית. סלניום וויטמין E לא הוכחו כטיפול או טיפול מונע לסרטן הערמונית וכן הוכחו כמעלים סיכון לסוכרת - כך שאין מקום לזה

13/04/2011 | 18:37 | מאת: עמי

שלום קבלתי היום תוצאות של בדיקת דם (אני בן 63) בדיקת PSA רגילה היתה 2.12 לפני שנה התוצאה הייתה זהה ושנה קודם התוצאה הייתה 1.75. בדיקת PSA FREE הראתה 0.24 מה המשמעות של שתי הבדיקות הללו ומה ההבדלים בין שתי הבדיקות תודה

14/04/2011 | 10:26 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ערכי ה PSA הכולל שלך (1.75 ו 2.12) תקינים ומבטאים בכך רמת סיכון נמוכה לסרטן הערמונית. בדיקת PSA חופשי איננה דרושה בתנאים אלה, כי היא אמורה להבחין בין PSA שהוא מוגבר מסיבות תמימות שלא מדאיגות לבין PSA מוגבר עקב סרטן בערמונית, ואצלך ה PSA אינו מוגבר.

13/04/2011 | 12:13 | מאת: סימה

צריבות בשתן, מתן שתן כל כמה דקות, השתן בצבע אדום

14/04/2011 | 10:24 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

פנית כבר לרופא???

12/04/2011 | 15:36 | מאת: אור

שלום לאחרונה ביצעתי צילום בן להלן הממצאים: מוקד סיד 6*15 מ"מ בבטן שמאלית עליונה יכול להתאים לאבן בקוטב התחתון של כליה שמאלית. מוקד קטן סמיך בבטן ימנית יכול להתאים לאבן זעירה בגביע של כליה ימנית. השאלה שלי מה ניתן לעשות האבן גודל האבן מצריך טיפול האם ריסוק חוץ גופי מתאים לגודל האבן בצד שמאול. אשמח לקבל תשובה אני סובלת מאבנים בכליות עברתי מס' ריסוקים בכל מיני שיטות תודה וחג שמח.

14/04/2011 | 10:23 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

צר לי אך לא ניתן לתת לך המלצה טיפולית דרך האינטרנט. צריך לשוחח איתך לבדוק אותך, לעבור על התיק הרפואי שלך, על בדיקות מעבדה ועל הצילום ואז להחליט מה עושים. התהליך שפירטתי נקרא "רפואה". מה שאנחנו עושים כאן הוא דיבורים בפורום. יש הבדל ביניהם.

12/04/2011 | 14:26 | מאת: יוני

במשך חצי שנה יש לי מידי פעם כאבים באזור האשכים, בהתחלה זה התחיל בבטן התחתונה והקרין לכיוון האשכים ולאחרונה הכאבים הם רק באשכים עצמם, כמו כן, יש תחושת צריבה בפין עצמו, הכאבים ותחושת צריבה יותר קשים לאחר קיום יחסי מין. עשיתי אולטרסאונד בבטן ובאשכים ורנטגן בבטן התחתונה והכל יצא בסדר גמור. האורולוג אמר שמדובר בדלקת,ונתן לי אנטיביוטיקה רחבת טווח, ובסיום האנטיביוטיקה התחלתי לקחת פרמיקסון הבדיקת דם יצאה בסדר, בבדיקת שתן יצאו ממצאים שאיני זוכר את שמם. הפרמיקסון לא עוזר והכאבים ממשיכים. מה הפיתרון??

14/04/2011 | 10:21 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הפיתרון המיידי הוא לחזור לאורולוג שטיפל בך ולדווח לו על כך שהכאב עדיין נמשך. לא בכל מקרה מוצאים סיבה לכאב, אך כאשר לא מוצאים יש מקום לפחות לחזור על הבדיקה הגופנית

12/04/2011 | 11:23 | מאת: יוסי

ד"ר ליבוביץ שלום, ביצעתי בדיקת MRI בטן לפני כשבוע והיום קיבלתי התוצאות כי יש בכליה השמאלית מודגם נגע באספקט הלטרלי בקוטב העליון בקוטר 1.8 ס"מ עם גבול מעט בחלקו הלטרלי ומוקד בעל אות גבוה בחלקו המדיאלי. T1- לובולרי ונגע בעל אות נמוך ב נגע בעל אות גבוה. T2- ב לאחר הזרקת חומר ניגודי אין מזהים מוקדי האדרה או נגעים סולידים. אין עדות להידרוניפררוזיס. סיכום : נגע בכליה השמאלית ככל הנראה מדובר בציסטה עם מוקדי דמם באזור המדיאלי. אין עדות למוקדים סולידים. רציתי לדעת מה זו ההבחנה הזו, ומה הכוונה למוקדי דמם? בתודה מראש, יוסי

14/04/2011 | 10:20 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

ציסטות הן חללים מלאי נוזל ולרובם הגדול אין משמעות רפואית ולא מטפלים בהן. במקרים מסויימים דרוש מעקב אחר ציסטות ובמקרים נדירים יחסית דרוש ניתוח להסרתן. גושים בכליות אינם ציסטות אלא גושים רקמתיים = גידולים ורובם ממאירים ומחייבים טיפול. תשובת ה MRI אינה מספקת ולא ניתן לבצע רפואה באינטרנט. אורולוג צריך לראות את הצילומים ואותך ולקבל החלטות

לקריאה נוספת והעמקה
11/04/2011 | 14:58 | מאת: ליטל

שוב שלום, בדיקת הCT יצאה תקינה ומלבד מספר פלבוליטים קטנים באגן משני הצדדים ואבן מזערית בכיס מרה,אין עדות לדבר. א. מהם פלבוליטים. 2. בבדיקת נבדקו כל איברי הבטן הפנימיים ( כבד, לבלב, כיס מרה וכו) . אשמח לדעת מדוע יש לעשות בדיקה חוזרת עם חומר ניגוד. מה לא רואים בCT שביצעתי שיכול להראות בCT הנוסף. האם זה הכרחי שוב לעבור בדיקה עם קרינה. 3. חשוב לי לציין שעדין מופיע לפעמים בעת ניגוב בלבד ( לא במהלך זרימה ) גוון כתמתם לאחר מתן שתן ( לרוב בשתן הראשון של היום ) תודה מראש

11/04/2011 | 15:03 | מאת: ליטל

שכחתי לציין שנקבע לי תור לצוטוסקופיה אבל התור הוא רק ביוני. האם זה סביר לחכות זמן כה רב...?

14/04/2011 | 10:17 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני מסכים עם בדיקת הציסטוסקופיה כשלב הבא בבירור. לאחר מכן יש לשקול אם לבצע CT אורוגרפי. אם התור לציסטוסקופיה מאוחר כל כך, נא בדקי אם אפשר להקדימו או פני למסלול של רפואה פרטית (פרטית ממש או דרך חברת ביטוח או מושלם כלשהו) וראי מה ניתן לעשות

10/04/2011 | 16:52 | מאת: אסף

לום, בילדותי סבלתי מקשיים בהתאפקות והרטבה במיטה באופן יומיומי שנמשכה כמעט עד לגיל 14. אותה בעיה הובילה לבדיקות שונות אצל אורולוג(מיפוי כליות ותפקודן, אולטרה סאונד כליות ודרכי השתן, שארית שתן) שם גיליתי ששתי הכליות שלי לא זהות בגודלן וכמו כן בחלוקת העבודה בינהן (הכליה הימנית הקטנה מתפקדת כ22% לעומת השמלית היותר הגדולה יותר שמתפקדת כ- 78%). למרות תוצאות הבדיקה, שלמעשה הראו תוצאות די נורמליות פרט לאי האיזון בגודל ותפקוד הכליות, האורולוג טען בזמנו, שעפ"י תוצאות הבדיקות השונות לא אמור להיות קשר בין חוסר האיזון הזה לבין ההרטבה בלילה, וכי יש סיכוי סביר שהבעיה היא נפשית. כיום אני בן 27, וכבר שנים לא סובל מהרטבה בלילה אבל עדיין יש לי קשיים בהתאפקות ואני הולך להשתין בערך 20-25 פעמים ביום, עובדה שדי התרגלתי אליה. בשנים האחרונות עברתי מעברים חדים בחיי, לרבות שינויים רבים במקומות עבודה, במסלולי לימודים ובמקומות מגורים. ב 5 שנים האחרונות עברתי כ 20 מקומות עבודה, 6 ערים (גם בארץ וגם בחו"ל) והתחלתי מבלי לסיים 5 מסגרות לימוד שונות לחלוטין האחת מהשניה. חשוב לי לציין שמרבית חיי הייתי תלמיד טוב מאוד ובילדותי אפילו הייתי מחונן, ללא בעיות משמעת או התנהגות. כתוצאה מהמעברים החדים הללו פניתי לאחת הפסיכולוגיות המוערכות ביותר בארץ. עפ"י הביוגרפיה שלי ובהתאם לאבחנה שלה אני סובל מחוסר איזון תורשתי בין שני הורמונים - אדרנלין וסרוטונין(עודף באדרנלין וחוסר בסרוטונין), ולכן בעצם נוצר האי שקט הזה שגורם לי לעזוב\לברוח מכל משהו שאני מתחיל. היא המליצה לי לקחת כדור נגד דיכאון קל, ממשפחת SSRI, בשם ציפרלקס שאמור לאזן את רמות ההפרשה של שני ההורמונים, ובאופן מעשי להפוך את החיים לבעלי פחות עליות וירידות חדות ויותר מתונים. מאחר ואני לא בדכאון, ופרט לאותו חוסר השקט אני סה"כ בנאדם שמח בסה"כ, אני לא מרגיש שזה נכון עבורי לקחת את הכדור הנ"ל, לפני שאני אדע בצורה מדעית שאכן קיים אותו חוסר האיזון בין אדרנלין וסרוטונין. לאחרונה קראתי על בלוטת יותרת הכליה ועל תפקידיה השונים לרבות ייצור אדרנלין. השאלה שלי בעצם היא האם יכול להיות קשר בין חוסר האיזון בגודל הכליות שלי ותפקודן לבין ליקוי הורמונולי כל שהוא בבלוטת יותרת הכליה? איזו בדיקה עליי לעשות כדי לדעת את על איכות תפקוד בלוטת יותרת הכליה? אולי הבעיה אני סובל ממנה היא הורמונלית? אני ממש לא מבין בתחום אבל איפושהוא התחברו לי כל הנקודות בין הליקוי שלי בכליות, דרך ספק ליקוי בבלוטת יותרת הכליה, לאדרנלין, לחץ, בריחה וחוסר שקט. פרט לאי השקט הנ"ל אני סה"כ אדם צעיר ושמח ואני לא בטוח שזה הזמן והמקום להתחיל לקחת כדורים נגד דיכאון ואני חושב שיש סיכוי גבוה יותר שיש לי בעיה אורגנית ולא נפשית, ולכן אולי אני כן צריך לקחת כדור - אבל כדור אחר. בתודה מראש, אסף

14/04/2011 | 10:13 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שאלתך נוגעת יותר לתחום הנפשי וליתר דיוק לתחום הפסיכיאטרי (פסיכיאטרים הם רופאים הרושמים תרופות לטיפול בבעיות של תפקוד כללי והתנהגות אגב פסיכיאטרים ולא פסיכולוגים אשר כעיקרון אינם רשאים לרשום תרופות כלל). לכן אני אישית כאורולוג - לא יכול להביע דעה מלומדת בעניין זה. מכל מקום, דבריה של הפסיכולוגית כאילו קיים חוסר איזון בין אדרנלין וסרוטונין מתייחסים למצב ברקמת המוח ולא לרמת האדרנלין בדם. שנית אין קשר בין הכליות לבלוטות יותרת הכליה. אלה איברים שונים. אין שום משמעות לכליה קטנה או חלשה יותר (ואף כליה שלא פועלת כלל) לגבי תפקוד יותרת הכליה באותו צד בדיוק שאין קשר בין בעיות בעין לבעיה באוזן - ושניהם איברים הנמצאים בראש. שלישית אין קשר בין בדיקת תפקוד האדרנלים (יותרות הכליה) לבעיה שלך, הכוונה כאמור לרמת האדרנלין במוח ואת זה אני לא יודע איך בודקים.

09/04/2011 | 10:39 | מאת: שיי

אני.בגיל.59.לפני.שבועיים.התחלתי.ליטול.דטרוסיטול.2מג.מחר.אני.צריך.לעבור.סיטי.פנים.עם.חומר.ניגוד.האם.זה.מסוכן.בגלל.התרופה?האם.התרופה.פוגעת.בכליות?

10/04/2011 | 10:03 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

התשובה שלילית לשתי השאלות. אין קשר בין דטרוזיטול לחומר ניגוד ולא ידועה אינטרקציה ביניהם.

06/04/2011 | 16:37 | מאת: מ.ו

אפשר לקבל את מספר ה"רפואה" או תאריך הפצתו? בתודה מ.ו

06/04/2011 | 17:07 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

בבקשה: Harefuah. 2006 Oct;145(10):763-7, .

06/04/2011 | 14:08 | מאת: מ.ו

שלום, האם גידול סרטני קטן מאוד בערמונית מחייב ניתוח או כל התערבות אחרת? אפשר להיסתפק במעקב בלבד? מדובר בגבר בן 60. בתודה מ.ו

06/04/2011 | 16:23 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

השאלה קשה ומורכבת. נהוג כיום במקומות רבים לנקוט גישה של ניטור פעיל - כלומר מעקב צמוד (ראה מאמר שכתבתי על כך ב"רפואה" (ניתן לחפשו באתר הר"י) מנגד אין לזה מקבילות רבות ולא שמענו על אישה שיש להגוש קטן סרטני בשד וממליצים לה לעקוב בלבד או גוש בריא או במע כו'. כדי לענות בורה מדוייקת יות עלי לראות את החולה לבדוק אותו ולשוחח עימו.

05/04/2011 | 23:02 | מאת: שני

שלום רב. אבחנו לאבי סרטן ממאיר בבלוטת הערמונית כאשר רמת הגליקסון:3+4 וערכי ה-PSA 3.8. אבי קיבל מספר אופציות לטיפול כאשר נאמר לו כי יש סיכוי של 50% שידרש לעבור טיפול הקרנתי לאחר ניתוח. ברצוני לשאול: 1. בהנחה שלאחר ניתוח יש צורך בהקרנות האם עוצמתן וכמותן תהיינה כמו אדם שמקבל הקרנות בלבד ולא עבר ניתוח? 2.מה הסבירות לקבלת הורמונים לאחר ביצוע של ניתוח והקרנות? בברכה, שני.

06/04/2011 | 10:48 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני לא במצב בו אני יודי מספיק על אביך אך ההערכה של סבירות של 50% של צורך בקרינה לאחר ניתוח נראית לי מעט מוגזמת. מינון הקרינה לאחר ניתוח קטן רק במקצת לעומת קרינה הניתנת כטיפול ראשוני לסרטן הערמונית. ההחלטה על טיפול נוסף לאחר ניתוח תלויה בתוצאות הניתוח ולא מתקבלת בדרך כלל מראש. הצורך בהורמונים לאחר הניתוח כטיפול יחיד או כתוספת לקרינה תלויה בגורמים שונים לרבות התוצאות ההיסטולוגיות מן הניתוח והתנהלות ערכי ה PSA

06/04/2011 | 11:49 | מאת: שני

ד"ר ליבוביץ שלום בנוסף לנתונים שציינתי אבי עבר MRI וסיכומה: תהליך שליט, מתאים לשאת באונה ימנית אמצעית ובבסיס חשד גבוה לפריצת קופסית קטנה, חשד למעורבות האגד הנוירוסקולרי מימין. אנו בדילמה קשה האם ללכת לכיוון של ניתוח והקרנות או שמא ההעדפה היא לבצע הקרנות בלבד (קיבלנו את 2 הדעות הנ"ל).

05/04/2011 | 14:29 | מאת: blumenfeld martin

מבקש דגובה מה זה תשובה ל בדיקה ב MOR לא ניתן לישלול RCC תודה

06/04/2011 | 10:45 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום מרטין. אתה מביא מעט מאוד פרטים אבל בכל זאת: הביטוי לא ניתן לשלול נפוץ מאוד ברפואה ומטרתו להבהיר למי שקורא שהכותב לא מסוגל או לא מוכן להתחייב. עם מדובר בצילום של כליה המדגים גוש למשל - רוב הגושים סרטניים וחלקם הקטן שפיר. בדרך כלל לא ניתן להבחין בין סרטני לשפיר על סמך צילום בלבד, ואז הכותב מעיר שלא ניתן לשלול סרטן. הוא עושה זאת כדי להתגונן משפטית, וכדי להבהיר למי שקורא שיש כאן חשד לגידול אותו צריך להמשיך לברר.

04/04/2011 | 08:43 | מאת: עמי

רציתי לברר לאחר שעינתי וקראתי הרבה מאמרים לגבי התפשטות סרטן הערמונית שהינו איטי ביותר מבין שאר סוגי הסרטן האחרים לוקח הרבה שנים שהוא מתפשט ,ורוב חולי סרטן הערמונית נפטרים בלי שיתגלה הסרטן ומאידך מפרסימים בפורמים שכל יום נפטרים 3 חולי סרטן הערמונית,דבר היוצר לחץ ואי ודאות בנושא ,אנא התיחסותך לנושא,שמעתי עליך הרבה דברים חיוביים. תודה ויום נעים

06/04/2011 | 10:40 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך עמי, התשובה לשאלתך פשוטה. סרטן הערמונית הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר (לאחר סרטן עור מסוג BCC שאינו מפזר גרורות ואינו קטלני). הסיכון של גבר להיות מאובחן אי פעם עם מחלה זו במהלך חייו ללא קשר לגיל הוא 1 מתוך 6. בגיל מבוגר (80 ואילך) לקרוב למחצית מהגברים יש מוקד מיקרוסקופי של סרטן הערמונית בגופן (ולרוב הם לא מודעים לכך ולא מתים מזה). אך הנה עוד מספר מאפיינים שיסבירו את העניין: א. שכחיות המחלה עולה עם הגיל והיא בעיקר מחלה של הגיל המבוגר. עם זאת יש גם מקרי סרטן הערמונית בצעירים בני 50 ואף מוקדם יותר ב. המחלה לרוב איטית ומתונה ועוברות שנים רבות עד לפיזור של גרורות וסיכון חיים. עם זאת יש סוגי סרטן הערמונית אגרסיביים יותר עם התקדמות מהירה יותר ג. למחלה אין כל סימנים ויאנה גורמת לתלונות אלא בשלב מאוחר. ניתן לאתרה בשלב מוקדם רק אם מחפשים אותה באופן יזום. מכל אלה עולה כי בשל השכיחות של המחלה - די בחלק קטן מן החולים הסובלים מסרטן יותר אגרסיבי של הערמונית להביא את "סרטן הערמונית" למקום השני בתמותה מסרטן לאחר סרטן הריאות. עדיין אצל רוב האנשים המחלה איטית וקורית בגיל מתקדם. מקווה שעניתי

03/04/2011 | 22:34 | מאת: טלי

ברצוני להתיעץ על המשך טיפול בעלי עבר 6 שטיפות של bcg לפני זה עבר כריתת שאת high grade עם חדירה ללמינה פרופיה ללא שריר בהסתכלות חוזרת עם ביופסיה ללא שינויי לאחר סיום שטיפות בוצע ציסטוסקופיה -איזור כריתתה מימין ללא השתנות גידול פפילרי בתוך פיה ימינית -בוצעה כריתה ללא צריבה נשאר גדול בשופכן דיסטלי . תשובה פתלוגית מיקרו:קטעים שיטחים שלtcc low-grade and focally high-grade tcc. איך ממשיכים מפה ?כריתה של שופכן וכליה אם כן בניצוח גדול או פתיחה של פרלוסקוטיה? מה מומלץ ?

04/04/2011 | 11:20 | מאת: עדן

בעלי בהחלמה מסרטן שופכה.בבירור שעשינו הבנו שקיימות אופציות ניתוחיות אחרות שחייבים להכיר. אם תרצי אני אוכל לצרף טלפון של רופאים. נשאלת השאלה לגבי טיפול כימי שגם צריך לברר. דברי איתי במייל ואני אספר לך מהנסיון שלנו edenshapira123@gmail

04/04/2011 | 14:28 | מאת: טלי

עדן תודה על תגובתך לא הצלחתי לחזור אליך במייל אבל את יכולה לחזור אלי למייל[email protected]

02/04/2011 | 18:06 | מאת: romi gold

03/04/2011 | 06:26 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

בשמחה

31/03/2011 | 22:10 | מאת: לאה

רציתי לברר האם אדם שעובר הקרנות בגלל גידול בערמונית ולאחר ניתוח רדיקאלי ישנם הגבלות מסוימות ?האם יכול להמשיך בעבודה כרגיל{עובד עבודה משרדית}.תוך כמה זמן לאחר הטיפול תוך מעקב על בדיקת פ,ס,א ניתן לשער שהגידול מאחורנו 5,10 שנים ?

01/04/2011 | 09:59 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אין מניעה שימשיך לעבוד תוך כדי ולאחר הטיפול. לא מדובר בטיפול קשה. הירידה ב PSA צפויה תוך מספר חודשים. הידיעה שהגידול "מאחורנו" היא עניין לא ברור. ככל שחולפות יותר שנים והאדם בריא, מרגיש טוב ומרוצה מהחיים וה PSA נותר יציב על ערך נמוך מאוד או בלתי מדיד - כך גדל הביטחון שהצלחנו.

31/03/2011 | 17:04 | מאת: jako

שלום ד"ר ליבוביץ דן לגבי ההסמקה שהצעת לי [ androcur 050 ]באמת עזר אבל לגבי ההזעה הנוראה עדיין לא עבר ,מה עושים בבקשה תעזור לי בתודה מראש

31/03/2011 | 17:38 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אתה רק התחלת בטיפול. אל תתיאש. עם זאת, יש אנשים אצלם הבעיה קשה יותר לטיפול. עקרונית הבעיה תסדתר עם הזמן משום שהציר ההורמונלי הטבעי אצלך אמור וצפוי להתאושש. אין לי הצעה טובה יותר לצערי.

31/03/2011 | 13:17 | מאת: לאה

האם תופעות הלואי לאחר טיפול משלים {הקרנות} בעקבות ניתוח רדיקאלי של הערמונית בגלל גידול ממוקד אותן התופעות דהינו בעיות שליטה,בעיות בזקיפה, לאדם שעובר הקרנות ללא ניתוח.? האם יש צורך בנטילת תרופות לזקיפה תרופות אלה בעלי השתמש לאחר הניתוח למשך חצי שנה.

31/03/2011 | 17:36 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

התופעות שציינת לא כ"כ קשורות לקרינה אלא לניתוח עצמו. בדרך כלל לקרינה אין תופעות לוואי רבות במהלך הטיפול ולאחריו. תתיכן עייפות וליעיתם שילשול. בטווח הארוך יכולות להיות בעיות כתוצאה מפגיעת קרינה באיברים סמוכים כגון רקטום וכיס השתן. הביטוי עלול להיות דימומים חוזרים כאבים וצורך תכוף להתרוקנות. אלה דברים שקורים בערך ב 10-15% מהחולים. יש סכנה לאובדן התפקוד המיני בטווח הארוך. בעיות שליטה על השתן פחות שכיחות.

30/03/2011 | 20:00 | מאת: romi gold

שלום דוקטור, ראשית: תודה רבה רבה על מענה מהיר ומפורט! לגבי ההקפאה הפוקאלית- האם יש מקום/ אדם המתמחה בכך במיוחד? בברכה רומי גולד

31/03/2011 | 17:42 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הבעיה איננה לבצע הקפאה ממוקדת של איזור מוגדר בערמונית אלא להחליט מהו האיזור בו יש את הגידול ובו צריך לטפל. קביעה זו מבוססת על MRI אנדורקטלי בעל רזולוציה גבוהה. למיטב ידיעתי אין ניסיון רב בהקפאה פוקאלית ובטיפולים פוקליים אחרים. בית החולים וולפסון נוקט בשיטת HIFU (חימום ממוקד באמצעות אולטרסאונד) אך אני לא יודע אם הם מבצעים טיפול פוקאלי. בעולם ד"ר לואיס פיסטרס וחב' מ MD ANDERSON CANCER CENTER מבצעים זאת בהיוסון טקסס ארה"ב. ד"ר טרכטנברג מטורונטו מבצע טיפול פוקאלי באמצעות לייזר תוך רקמתי. וישנם גם אחרים. באסף הרופא יש לנו ניסיון רב בהקפאת ערמונית (וכך גם לד"ר ציטרון בברזילי) אך לא עשינו טיפול פוקאלי עדיין.

לקריאה נוספת והעמקה
30/03/2011 | 18:53 | מאת: דניאל

שלום אני בת 31 ובצעתי ציסטוסקופיה בשל דם בשתן, וכן תכיפות, כאב וצריבה במתן שתן. נלקח שתן לציטולוגיה, התוצאות הציטולוגיה: הוכנו 2 ציטוספינים נמצאים גבישים ותאים אורוטליאליים מטפלסטיים ללא אטיפיה. כמו כן נרשם כי זו בדיקה 1 מתוך 5 אך לא נתנו לי עוד תוצאות מעבר. יש לי אצירת שתן עם ממצא בציסטוסקופיה של מעיין "טבעת" סביב הסוף של השלפוחית והשופכה אחרי 10 ימים הוצא קטטר וכעת אני מצנתרת את עצמי. ברקע יש לי אנדומטריוזיס וכן קרשיות יתר עם תסחיפים(PE'TIA).מטופלת בקומדין מה משמעות התשובה תודה רבה

31/03/2011 | 17:45 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

משמעות התשובה היא שבאותה בדיקה שנעשתה לא נמצאו תאים ממאירים. לא ברור לי מה קרה עם יתר הבדיקות ומדוע אינך יכולה לקבל תשובה. הסבירות שיש לך סרטן נמוכה אך קיימת והיעדר תאי גידול הוא בשורה משמחת אם כי לא מבטלת לחלוטין את האפשרות הגידולית בכל זאת. מציע לך להפנות את השאלה לגבי יתר הבדיקות למי ששלח אותך.

30/03/2011 | 15:10 | מאת: לאה

בעלי בן 56 עבר ניתוח הערמונית לפני 6 חודשים בגלל גידול ממוקד בערמונית ללא פריצה הקופסית psa 0.09 אחרי 3 חודשים וכעת 0.20 לאחר התייעצות עם המנתח הומלץ על טיפול משלים על ידי הקרנות ושאלתי אליך .1-מה הן מספר ההקרנות שאמור לעבור{לדברי המנתח מספר קטן של סדרות בערך 6 טיפולים מאחר והטיפול הינו משלים}?2- מה תחולת החיים לאדם שעובר השלמת טיפול כזה בשנים.3- היתכן הישנות המחלה בעתיד? תודה

31/03/2011 | 17:33 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לאה שלום, מספר ההקרנות הוא נתון לא מאוד חשוב. חשוב יותר המינון וזה עניין די קבוע והוא כ 65 גריי (Gy) באדם המטופל לאחר ניתוח רדיקלי. למרות שאפשר לתת את כל המנה בבת אחת היא מחולקת למנות קטנות יומיות על מנת לצמצם תופעות לוואי. בדרך כלל מדובר על 5 ימי טיפול בשבוע למשך קרוב לחודשיים. הערכת תוחלת החיים היא כמובן עניין בעייתי ולא מדוייק. לטיפול בקרינה יש סיכוי של ממש לרפא אותו אם כי הדבר אינו וודאי. אם הטיפול יצליח ובכך הסרטן יחוסל - תוחלת חייו תהיה שגרתית כאילו לא חלה מעולם. אם חלילה המחלה תתקדם למרות הטיפול עשויות לחלוף עד כ 5 שנים עד להופעת גרורות - וכיום ניתן לחיות עוד מספר שנים נוספות עם גרורות אם כי העניין משתנה מאדם לאדם.

29/03/2011 | 21:13 | מאת: רומי גולד

שלום דוקטור, יש לי מספר שאלות: 1.האם יש סיכויים למועמד הנמצא במעקב פעיל לא להזדקק לטיפול לעולם?האם קיימת סטטיסטיקה כזו המצדיקה את הסיכון? 2.האם לנמצאים במעקב פעיל, או למסרבים לקבלת טיפול הורמונאלי וניתוח/קרינה על סמך היותם בדרגת סיכון נמוכה מומלצת דרך חיים מסויימת מעבר לענייני תזונה וספורט, או קיים טיפול אלטרנטיבי? 3.האם לנמצא תחת מעקב פעיל יש אפשרות לטיפול בקריותרפיה/הקפאה פוקאלית? האם טיפול זה שולל אפשרות לניתוח בעתיד בעת הצורך? אודה לך מאוד על מתן תשובות לשאלותיי בברכה רומי גולד

30/03/2011 | 12:03 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום רב לרומי גולד, אצל חולים עם סרטן ערמונית בקבוצת הסיכון הנמוך, הסיכון להתקדמות המחלה ולתמותה עקב כך קיים בפרספקטיבה של הרבה שנים. לכן, אם יש לאדם גם סרטן הערמונית בקבוצת הסיכון הנמוך וגם תוחלת חייו הצפויה קצרה יחסית, יתכן שלא יחיה די זמן כדי לפתח גרורות ולמות מסרטן הערמונית. במילים אחרות אדם יכול להמשיך בחייו כרגיל וללכת לעולמו מסיבה אחרת מבלי להיות "חולה" בסרטן הערמונית ומבלי שנפטר עקב כך גם אם היה לו מוקד זעיר של המחלה. למשל הנה שתי דוגמאות מעט קיצוניות אך מאוד ברורות: גבר בן 80 עם אי ספיקת לב לאחר שני התקפי לב, עם אי ספיקת כליות על רקע סוכרת ומצב של קיעטת רגל בשל סוכרת. יתכן שתוחלת חייו הצפויה בשל מחלות הרקע שלו אינה גדולה משנתיים, בעוד שלסרטן הערמונית תידרשנה 10-15 שנה על מנת לסכן את חייו. באדם כזה עדיף לא לטפל בסרטן הערמונית ואולי אף עדיף שלא לאבחן את המחלה משום שאינה רלוונטית עבורו. מנגד, בן 50 בריא, ספורטאי, רזה לא מעשן ששני הוריו נפטרו בגיל 90 ו 93 בבריאות טובה, ויש לו מוקד מזערי של סרטן הערמונית בדרגת ממאירות נמוכה. אצל אדם כזה אנו מוטרדים לא רק מה יקרה בטווח של 10-15 שנה אלא אפילו מה עלול לקרות איתו בעוד 25 שנה ואף יותר. החשש הוא שהמחלה שלו תתקדם בסופו של דבר ותקצר את חייו (אם גם בשלב מאוחר יותר) ולכן יותר הגיוני לבחור טיפול אקטיבי. אין סטטיסטיקה ברורה האומרת מהו הסיכוי שהמחלה לא תתקדם לעולם. הלעולם תלוי בעיקר בתחולת החיים הצפויה לאותו אדם כתוצאה מסיבות אחרות. אין המלצות תזונתיות או אחרות לגבי אורח חיים שהוא ספציפי לחולי סרטן הערמונית. טיפול פוקאלי לסרטן הערמונית מעורר עניין רב לאחרונה מתוך שיקול של שליטה בסרטן תוך צמצום המחיר של הטיפול. ככל הנראה זו שיטה נכונה ומתאימה בחולים נבחרים ומחייבת מעקב צמוד. גישה זו איננה מונעת בחירה בכריתת ערמונית רדיקלית בעתיד במידת הצורך אלא שהניתוח צפוי היות קשה יותר טכנית, עם תופעות לוואי קשות יותר והחלמה בעייתית יותר והסבירות להצלחתו במובן האונקולוגי איננה ברורה.

לקריאה נוספת והעמקה
30/03/2011 | 19:53 | מאת: רומי גולד

שלום דוקטור, ראשית: תודה רבה רבה על מענה מהיר ומפורט! לגבי ההקפאה הפוקאלית- האם יש מקום/ אדם המתמחה בכך במיוחד? בברכה רומי גולד

29/03/2011 | 09:39 | מאת: לאה

ד"ר נכבד בוקר טוב לך כתבתי אליך 19-3 בכותרת עזרה אך עדין לא קיבלתי התיחסות אנא ממך אם תוכל להתיחס לנכתב, אנו לוחצים ורצינו לשמוע את דעתך המקצועית. תודה ויום נעים

30/03/2011 | 11:52 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לאה שלום, אכן כתבת ב 19 ואני עניתי רק ב 29 לחודש וזאת, משום שלא היתי בארץ ולא היתי מחובר למחשב - וגם זה יכול לקרות. כדי למנוע מצב כזה שבו אנשים ממתינים זמן רב לתשובות פניתי מראש לעורך האתר מר שגיא אלבז מאתר "דוקטורס" ויידעתי אותו על תאריכי היעדרותי מישראל וכן על העובדה שלא אהיה מחובר לאינטרנט. לפי מיטב ידיעתי הוא הוסיף מודעה על כך בפורום. אם בכל זאת לא קיבלת את המסר במועד אנא הפני את תחושותיך על כך אליו.

29/03/2011 | 01:25 | מאת: אבי

אוננתי היום ובעת השפיכה יצאו לי 2 טיפות של זרע אדום (לא כמו דם אלא לבן בעל גוון אדום) ושאר השפיכה הייתה נורמלית. 2 הטלות שתן לאחר מכן היו נורמליות ורגילות. כמה דברים על עצמי: לא קיבלתי מכות באשכים או באיזור המין בזמן האחרון (3 חודשים אחרונים), אני בן 17 ועוד לא קיימתי יחסי מין בחיי... האם אני צריך להלחץ והאם המצב הזה מסוכן??

30/03/2011 | 11:46 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

הי אבי דם בזרע אינו תופעה נדירה וכמעט בכל המקרים (ובעיקר אצל בני 17) חסר כל משמעות. לרוב לא דרוש אפילו בירור בעניין זה, אם כי הוא עלול לחזור בעתיד.

27/03/2011 | 23:44 | מאת: טמיר

במוסף בריאות של עיתון ידיעות אחרונות מתאריך 13.3 פורסם שקיימת בדיקת PSA חדשה ואמינה יותר ששמה- PSA 3 האם הבדיקה מתבצעת בקופות החולים מה דעתך על הבדיקה תודה

30/03/2011 | 11:44 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מדובר ב PCA-3 ולא PSA-3. הבדיקה קיימת היא לא בסל ולא נמצאת בקופות החולים. כיום היא מבוצעת בישראל בתשלום במרכז רפואי הדסה עין כרם. הבדיקה אינה פושלנית (בדיקת שתן לאחר בדיקה רקטלית) ולכן אינה מסוכנת. יתרונה ביכולת הפילוח שלה במקרים בהם ה PSA גבוה, בין חולים אשר סביר להניח שה PSA שלהם מוגבר בשל גידול ורצוי לקחת אצלם ביופסיה לכאלה שסביר להניח שה PSA שלהם מוגבר מסיבות אחרות וניתן אצלם לשקול להימנע מביופסיה בשלב זה. הבדיקה איננה אבסולוטית ולא מאבחנת או שוללת סרטן. הבדיקה נחקרה עד כה בעולם בעיקר בהקשר של גברים העומדים בפני החלטה על ביופסיה חוזרת לאחר ביופסיה קודמת ללא ממאירות ואשר אצלם ה PSA נותר גבוה או אף עולה.

27/03/2011 | 15:55 | מאת: אריה

שלום רב , לפני כ-14 חודש עברתי ניתוח רדיקלי להסרת ערמונית שהיתה גדולה ( 81 גרם ) , לאחר ביופסיה עם סימנים לסרטן . בדיקה פתולוגית לאחר ההסרה הראתה גליסום 6 ( 3+3 ) . צוין גם ;MARGINS :APEX , BN , POSTEROLATERAL AND LATERAL UNINVOLVED .אני עורך בדיקות PSA כל 3 חודשים והתוצאות התחילו מ-0.21 וב"קפיצות" של 0.1 כל פעם , עתה הגיע ל-0.60 . האם ייתכן שה-PSA הזה נובע מדלקת כרונית באזור "מיטת הערמונית" ואנטיביוטיקה יכולה לעזור ? הציעו לי לעבור הקרנות ( 40 במשך כחודשיים ) . איך ייתכן שנותרו שאריות לאחר הניתוח ? מהי יעילות ההקרנות ? האם רצוי לשלב גם עם נטילת הורמונים ומה תופעות הלוואי של הטיפול וההורמונים ? אודה לתשובה דחופה היות ואני עומד בפני החלטה קריטית .

30/03/2011 | 11:40 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

אני מקווה שכבר עניתי לכמעט כל מה ששאלת. צר לי על העיכוב בתשובה שלי משום שהייתי בחו"ל ולא מחובר לרשת. שאלתך הנוספת היא האם PSA יכול לנבוע מדלקת לאחר ניתוח - מאוד מאוד לא סביר בעיני. ד.ל.

27/03/2011 | 15:53 | מאת: אריה

שלום רב , לפני כ-14 חודש עברתי ניתוח רדחקלי להסרת ערמונית שהיתה גדולה ( 81 גרם ) , לאחר ביופסיה עם סימנים לסרטן . בדיקה פתולוגית לאחר ההסרה הראתה גליסום 6 ( 3+3 ) . צוין גם ;MARGINS :APEX , BN , POSTEROLATERAL AND LATERAL UNINVOLVED .אני עורך בדיקות PSA כל 3 חודשים והתוצאות התחילו מ-0.21 וב"קפיצות" של 0.1 כל פעם , עתה הגיע ל-0.60 . האם ייתכן שה-PSA הזה נובע מדלקת כרונית באזור "מיטת הערמונית" ואמטיביוטיקה יכולה לעזור ? הציעו לי לעבור הקרנות ( 40 במשך כחודשיים ) . איך ייתכן שנותרו שאריות לאחר הניתוח ? מהי יעילות ההקרנות ? האם רצוי לשלב גם עם נטילת הורמונים ומה תופעות הלוואי של הטיפול וההורמונים ? אודה לתשובה דחופה היות ואני עומד בפני החלטה קריטית .

27/03/2011 | 22:46 | מאת: אריה

לד"ר ליבוביץ , תודה על התשובה המפורטת והיסודית

25/03/2011 | 11:31 | מאת: מלי

לאבא שלי בן 73 נקבע ניתוח דחוף - uretroctomy+reimplantion, לאחר הניתוח הוא צריך לעבור ניתוח שני בכליה, הודגם גוש בקוטר כ-6.8 ס"מ בקוטב העליון של כליה הימנית. ללא לאמאדנופיה מדיאסטינלית,הילרית או אקסלרית.נאמר לנו שבין הניתוחים צריך להיות מינימום 6 שבועות . שאלה: האם אנחנו לוקחים סיכון שהסרטן בכליה יכול להתפשט בזמן המתנה לניתוח שני ? למה לא מציעים לו לעבור הקרנה בכליה ? אבא שלי בן אדם בריא ללא מחלות לב. לא יודעת לומר באיזה שלב ההמחלה? אבל הבנתי שללא גרורות וללא פגיעה באברים אחרים. אני נורא מודאגת ואודה מאוד לתשובה מהירה. תודה רבה.

25/03/2011 | 14:40 | מאת: מלי

שכחתי לציין שבדיקות ביופסיה בוצעו לפני חודש. האם בדיקת ביופסיה יכולה לגרום להתקדמות והפשתטות סרטן ? אבא מתחיל לאבד משקל, תוך חודש ירד 3 ק"ג

27/03/2011 | 22:08 | מאת: מלי

בשופכן השמאלי : Left ureter papillary urothelial carcinoma,low grade.בכליה ימנית: Clear cell carcinoma

02/04/2011 | 17:03 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מלי שלום, לאביך שתי בעיות נפרדות - סרטן ראשוני של הכליה וסרטן נוסף ראשוני ואחר של השופכן התחתון - הצינור המחבר בין הכליה וכיס השתן. מטרת הטיפול היא לסלק את שני הגידולים ולשמר כמה שיותר מן הכליה וכמובן את צינור השתן. לא ראיתי צילומים אך ככל שניתן לומר אני מסכים עם ההגיון מאחורי הטיפול, עם סדר הניתוחים ופער הזמנים ביניהם. המתנה של 6 שבועות איננה צפויה לגרום לשינוי גדול מבחינת הגוש בכליה ולא תסכן את החולה. הסיבה לירידה במשקל לא ברורה ולא בטוח שניתן להבינה ממעט הנתונים שמסרת. אין טם בטיפול בקרינה משום שסרטן הכליה עמיד לקרינה ולכן טיפול זה אינו מקובל ולא הוכח שמביא לתועלת

25/03/2011 | 08:49 | מאת: שא

אני מבקש לקבל מידע (כל מידע) על ד"ר בשם סמיח ? כנראה עובד בבלינסון תודה

30/03/2011 | 11:24 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

לא מוכר לי. פנית לדובר של בילינסון?

24/03/2011 | 13:56 | מאת: דני

שלום רב, אני סובל מזה זמן מלחץ באשך ימין. הלחץ מגיע וחולף. יכול להימשך שעות עד ימים ואז נעלם עד שחוזר.. אודה מאד לחוות דעתך.

30/03/2011 | 06:10 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך דני אני כמעט מתפתה לכתוב לך לבקש שתשלח לי את האשך שלך בהקדם לבדיקה גופנית ואז אולי אדע. ברצינות - לא ניתן לבצע רפואה באינטרנט - אתה זקוק לבדיקת אורולוג

23/03/2011 | 22:51 | מאת: מבקש עזרה

אני בן 70 עברתי ניתוח פרוםטטה ביגלל גידול סרטני השאלה האם יש לי אפשרות להגיעה לזיקפה ולקיים יחסי מיו קולשהם.

30/03/2011 | 06:08 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

שלום לך התשובה היא כן. אובדן זיקפה היא בעיה נפוצה אצל חולי סרטן הערמונית כמעט בכל שיטת טיפול שהם מקבלים. למרבה המזל ניתן בהחלט לשקם את התפקוד המיני כמעט בכל המקרים באופן מלאכותי - בין אם בכדורים או בטיפולים אחרים חלקם אפילו ניתוחיים. עדיף לתת לך הסבר מדויק ומפורט יותר במפגש ולא באינטרנט

23/03/2011 | 14:33 | מאת: עשירה

שלפוחית שתן: שארית לאחר התרוקנות 140 סמ"ק ערמונית: נפח 30 סמ"ק מה זה אומר?

30/03/2011 | 06:06 | מאת: ד"ר דן ליבוביץ

מצטער להגיד לך אבל זה לא "אומר" לי כמעט כלום. למי הבדיקה נעשתה? מאיזו סיבה? מה היו התלונות? מה היו הממצאים בבדיקה? אילו ממצאים אחרים יש בבדיקות מעבדה או בצילומים? - בקיצור אי אפשר לעשות רפואה ממשפט בודד באינטרנט