גיל ההתבגרות?
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שירלי שלום, בני הבכור כבן( 12.5) מזלזל בהכל אם זה במטלות הבססיות שלו כגון הכנת שעורים וגם בהתייחסות מכובדת לנו ולמורים. זה גורם לבעיות וחיכוכים רבים והרבה פעמים הוא נותן את ההרגשה שהוא חושב שהוא חכם מכולם. יש לו ירידה בתוצאות בב"ס והצוות כבר זימן אתנו בגלל התחצפויות חוזרות אולם הוא בשלו.מצב מלחמתי זה הופך להיות מרכזי במערכת היחסים ביננו ואני מרגיש שאני מפספס משהו חשוב שיכול לפגוע בעתיד שלו. מהם הדרכים שהיית ממליצה לי להתמודד עם זה. בברכה ותודה מראש.
מוטי שלום רב, בשאלתך נגעת בתופעה שהנה שכיחה למדי, לצערי הרב. ילדים בגילו של בנך מרגישים לעיתים במעבר לחטיבת הביניים, שהנם ילדים גדולים, ושאף אחד "לא יכול עליהם". הם נחשפים להתנהגויות של הילדים הבוגרים בביה"ס (ילדי כיתות ט' ומעלה), ורוצים גם. כלומר, הם מתמרדים בצורה מאוד קיצונית בכל מה שהיה מוכר להם עד כה. הילדים רוצים לתפוס את מקומם החברתי, שהנו בעל משמעות יתרה בגיל זה, ומנסים להשתלב בין "המקובלים" ובין ה"מגניבים" בשכבה. מרד זה יכול להוביל לבעיות התנהגות קשות עד למצבי סיכון, כמו: התחצפות להורים ולצוות החינוכי, שינה מאוחרת, ירידה בלימודים, עישון, שתייה חריפה ועוד. במקרים אלו הילדים נמצאים בסיטואציות, שהנן קשות בעבורם מבחינה רגשית מצד אחד, אך מצד שני הם אינם יודעים כיצד לצאת מן המעגל מבלי להתפס כ"חנון" או כ"לא מקובל". בשלב זה התערבות הורית נכונה יכולה לעזור לילד להתמתן, "לרדת מן העץ הגבוה" ולמצוא את מקומו בחברת הילדים בני גילו. יש להלך על חבל דק מאוד בין הצבת גבולות ברורים לבין מאבק כוח. הורים אינם "נלחמים" בילדיהם מסר זה צריך לעבור גם לבנך, כדי לנטרל מאבקי כוח היו חכמים ולא צודקים. הזמינו אותו לשיחה גלוייה ופתוחה. בשיחה זו הקשיבו לרצונותיו מה הוא רוצה ? התמקדו במטרותיו בבית הספר (לימודים), בחברת בני גילו ובמשפחה. ראו מה קשה לו, ובמה הוא צריך עזרה. שתפו אותו בדאגתכם הרבה, בתוצאות ובהשלכות שיהיו בעקבות בחירותיו והתנהלותו, למשל: ירידה בלימודים ופגיעה בעתידו. חשוב לומר לו, שהוא חשוב לכם, שלא תוותרו עליו ושאתם אוהבים אותו. העזרו בצוות החינוכי, ובדרכים לסייע לו מתוך ביה"ס. אם אתם חשים, שהמצב אינו משתפר, יש לפנות להדרכת הורים לקבלת הכוונה, תמיכה וליווי. לסיום עליכם לזכור כל הזמן, ולהזכיר זאת גם לבנכם, שהוא עדיין "רק" בן 12.5 נער רך בשנים, שזקוק לכם ולעזרתכם. שולחת לכם הרבה כוחות ואורך רוח, שירלי