יחסי אמהות וחברויות ילדים בגן

בני כמעט בן 5. ילד יחיד. אני יחידנית. לאחרונה הילד ממש מתחנן שאפגיש אותו עם ילדים מהגן. אני עצמי לא טיפוס חברותי במיוחד, ובגילו, החברויות והמפגשים תלויים גם ביחסים שלי עם האמהות. בתחילה זה די הצליח, והוא התארח הרבה. אבל לאחרונה היוזמות שלי לא מצליחות להפגיש. הצעתי להזמין אלינו הבייתה, ואני נתקלת בסירובים והתחמקויות חוזרות ונשנות. כואב לי על הילד והבדידות שלו. אני חושבת שזה אולי בגללי, ואולי כי פשוט לאנשים יש את המשפחות שלהם והם לא זקוקים לחברת ילדים אחרים. מתחקירים שעשיתי, הוא לא מתנהג בפראות יוצאת דופן עם הילדים. מריבות מידי פעם הם משהו טבעי. בקיצור, איני יודעת איך לנהוג. מחכה שיגדל ויצור את הקשרים החברתיים שלו לבד שלא תלוי בי. מה לעשות?

תודה שירלי. הבעיה לא בבן שלי. הוא יכול להשאר לבד אצל אחרים. הבעיה בהורים של הילדים האחרים. או שלא משחררים אותם לבוא אלינו לבד, או שכל הזמן ״עסוקים״ ולא מאפשרים מפגש. לתאם היום מפגש משחק עם הילדים, זה כמו לתאם פגישת עסקים או דייט :-). מבעס אך זה המצב.