שאלה
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שלום. אנחנו נמצאים במין צומת דרכים בחיינו כמשפחה..אנחנו גרים במקום קטן עם כל המשפחה המורחבת מסביב, אך בחודשים הקרובים כולם מתפזרים. דבר נוסף הוא שאני צריכה ללדת עוד חודש חצי בערך. המצב הכלכלי שלנו ממש גרוע ואנחנו כל הזמן בחיפוש אחר דירה חדשה (גרים בשכירות) מחפים מקום לטווח ארוך כדיי שיהיה מקום יציב לגדל ולחנך את המשפחה. בכל הסיפור הזה יש ילדה קטנה בת 2 וחצי רגישה ביותר שכרגע נמצאת בפעוטון מחוץ למקום מגורנו כך שגם מבחינה כספית זה קשה לנו וגם עוד מעט אני ילד ואני לא יודעת איך אסתדר מבחינת ניידות. מה גם שהילדה חולה הרבה ויוצא שהרבה מהימים היא פשוט בבית... היא נמצאת בפעוטון מ8 עד 12 לא עד 16:00 ואנחנו חושבים אולי להוציא אותה מהגן .. אך מפחדים שזה יעשה לה רע....בעוד כחודשיים כל העולם שלה ישתנה.. תוולד לה אחות ,כל המשפחה המורחבת שנהגה לראות יום יום תעלם לה ואני מקווה שנמצא דירה במקום טוב יותר ומשהו קבוע יותר.... חוץ מזה היא לא תוכל להמשיך להיות עם הילדים שהיא נמצאת עכשיו כי אנחנו נחשבים "אנשי חוץ" ובמקום אנחנו גרים אין מערכת שאנחנו חושבים שהיא טובה והבת שלנו תוכל להתחנך פה.. בקיצור אנחנו מבולבלים (ורואים את זה אני מתארת לי מכל הבלגן שרשמתי (-8 ) . אודה לכם על עצתכם
אלי שלום רב, את נמצאת בשלב בחייך שהנו מבלבל ושאינו פשוט כלל בעבורך ובעבור משפחתך. ישנם הרבה סימני שאלה ותהיות לגבי עתידכם מעבר דירה, פרידה ממשפחה, לידה חדשה, דאגה לילדה וקושי כלכלי. כמו שציינת, בעוד זמן קצר תאלץ "הקטנטונת" שלכם להתמודד עם מעבר דירה, עם הסתגלות לגן, לאזור ולחברים חדשים בצד הלידה שלך, ותינוקת חדשה במשפחה. במצב זה חשוב לאפשר לבתך, כמה שניתן, תחושת ביטחון תוך שמירה על שגרה קבועה ויציבה בכל תחומי חייה, למשל: סדר יום או גן מוכר. כלומר, רצוי להשאיר אותה בגן הנוכחי עם ילדים ועם גננת, שמוכרים לה, למרות הקושי שלכם. גם בבית המשיכו בשגרה ובסדר היום המוכר לה, והשתדלו לא לערוך שינויים כלשהם בסדר זה. ואת, אלי העזרי כעת בכל מי שיכול לתת לך יד, ובמי שיכול לסייע לך לעבור את התקופה הזו "בשלום": חברים, חברה טובה, משפחה ועוד. כולי תקווה שבעוד זמן מה, כל אלו יהיו מאחורייך. כל טוב ובהצלחה, שירלי
תודה רבה על תשובתך! לבעלי יש הסתייגות מלהשאיר אותה באותו גן, הוא פוחד שהיא לא תתפתח מבחינה שיכלית וחברתית כי היא תהיה הכי גדולה שם ,זה גן מ7 חודשים עד 3 והיא תהיה בת 2 ו9 חודשים בתחילת השנה הבאה. האם יש צדק בפחד הזה או שצריך להתמקד בצד הנפשי? תודה מראש