שוטר רע מול שוטר טוב.
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
בני בן הארבע לעיתים (לא תמיד) אננו מקשיב לדברי . יוצא שאני אומרת לו מה אני מצפה ממנו לעשות,הוא לא עושה את זה,ואז אני אומרת לו "אם לא תעשה X לא תקבל Y" הוא ממשיך בשלו ,ואני לא מתייחסת אליו,עוזבת אותו למנוחה גם אם הוא יושב בצד או על הריצפה כעוס,אחרי כמה שניות מגיע בעלי או אחותי או מי שבסביבה ,מדברים אליו בנחמדות "אתה רוצה לעזור לי לעשות X", או "תבטיח לי שתתנהג Y",והוא נרגע ועושה מה שהשוטר הטוב בכיבול אומר לו לעשות. שאלתי היא-אנני מבינה מדוע כשאני אומרת לו בצורה פדגוגית לעשות דברים ,לעיתים הוא אננו מקשיב לי,אך אחרי כשמישהוא מגיע אליו ומדבר בנחמדות הוא עושה את הדברים. כמובן שאני ברוב הפעמים מדברת אליו בנחמדות אך אני גם יודעת שילדים צריכים סמכות וזה לא יכול להגיע בנחמדות . האם עלי לשנות את התנהגותי או לא? תודה
אילנה יקרה, נראה שאת אימא מסורה, דואגת ואוהבת, ולכן אין ממש סיבה להיות "שוטר רע". המונחים הללו חלפו מן העולם. יש זוג הורים, שמגדל בשותפות ובכבוד את ילדיהם. איום אינו מהווה דרך חינוכית, שבה הילד לוקח אחריות על מעשיו. באיום את נשארת "השוטר הרע", שמונע מהילד דבר מה. חשבי עם בעלך על מערך של חוקים ושל גבולות בבית ואכפו אותם יחד. בנוסף עודדו את הילד לעזור ולתרום כחלק מהמקום שלו במשפחה. בהצלחה שירלי