נער בן 15 ללא מוטיבציה לכלום !

שרית שלום רב, משפטך: " יאמר כי הוא ילד עדין, נעים, אהוב ומקובל בחברה", הנו חשוב ומשמעותי בעיני, ומדגיש את מצוקותיו ואת קשייו של בנך אף יותר. נראה שתפיסתו לגבי רמת יכולותיו ורמת מסולגותיו האישיות הנן נמוכות ומשפיעות על דימויו העצמי. הוא לבטח חושב, שאינו מסוגל, שתמיד נכשל או אינו מצליח, ושלא משנה מה יעשה או כמה יתאמץ תמיד יחפשו את מגרעותיו. קיים קושי לשקף לו כעת את מחיר בחירותיו, מכיוון שבראייתו, אין לו כבר מה להפסיד. כדי לגייסו לשינוי, יש להבין את הקושי, שבו הוא נמצא, ולראותו במבט אמפטי ואוהב, גם אם הוא מצליח להוציא אתכם מדעתכם בהתנהלותו: אנחנו מבינים שקשה לך, אנו יודעים שאתה לא עושה בכוונה, בוא נראה איך אפשר לעזור לך וכד', ולהזכיר לו ללא ליאות על הילד העדין והאהוב שבו. ישנם ילדים שמפרשים טיפול פסיכולוגי כ"הודעה רשמית" של סביבתם, בכך שיש בהם משהו "פגום" ושצריכים "לתקן" אותם. במקרה זה אתם יכולים לפנות לטיפול או לייעוץ משפחתי בו תקבלו הדרכה, תמיכה וליווי לגבי התנהלותכם והתמודדותכם מולו מחד גיסא, ומאידך גיסא, הטיפול הנו מערכתי, כך שהמיקוד בבנך כ"בעיה" משפחתית, הופך לשיתוף ולעזרה הדדית של כל חברי המשפחה. כאשר בן משפחה אחד נמצא במשבר או בקושי לכל חברי המשפחה קשה, לההורים ולבנותיהם. בנוסף, רצוי להתייעץ עם הצוות המקצועי בביה"ס, ולבדוק עימם גורמים נוספים, שיכולים להקל עליו, כמו: אבחון, אם יש צורך בכך, כמובן. מאחלת לכם ימים טובים וכל טוב, שירלי