ילד רגזן

גלית שלום רב, אצל אנשים בכלל ואצל ילדים בפרט התנהגות הנה שפה. בנך ילד טוב, חכם וחברותי, ונראה שהתנהגות זו אינה תואמת את התנהלותו הכללית. לכן נסי לחשוב מה הוא רוצה לומר לך בהתנהגות זו ? למשל: אני מרגיש בודד, אשמח מאוד שתשחקי איתי קצת, אני זקוק לעזרתך – עזרי לי לחשוב על עיסוק מעניין ועוד. ומה הוא "מרוויח" ממנה ? כמו: שבסוף את מוותרת לו, שהוא מצליח לעורר אצלך רגשות אשמה על החלטתך, שהוא מקבל יחס רב, שהוא מקבל פיצויי כלשהו על "הויתור" שלו ועוד. ישנם ילדים, שקשה להם במעבר בין ארוע אחד למשנהו ואז נוצרת "תקיעות" או "קיבעון" , כמו שכתבת. על-כן הסבירי לו מה היו שיקולי דעתך בסירוב (מה ההגיון מאחורי ההחלטה). בנך צריך להבין שאינך "עושה לו דווקא" ושאינך רוצה להרע לו (כמובן !). חשבי עימו מה ניתן לעשות בזמן הפנוי – לשחק במחשב, לצייר, לקרוא ועוד. בנוסף, צייני בפניו מועד חלופי שבו הוא יוכל להזמין חבר, למשל: היום אני לא מסכימה שחבר יבוא לישון, כי מחר אנו צריכים לקום מוקדם או אני מאוד עייפה, אבל אשמח שתזמין את חברך מחר/מחרתיים לישון. אם הוא מקבל את דברייך, עודדי אותו, ואמרי לי שאת שמחה וגאה בו שהוא ילד כל כך טוב שמתחשב במשפחתו. הקפידי להדגיש את תכונותיו הטובות, ולתת להן מקום. כך הוא תלמדי אותו לקבל תשומת לב ויחס באופן חיובי. בהצלחה, שירלי