הצבת גבולות
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שלום רב , יש לנו תינוקת מקסימה ונבונה מאוד לגילה , באמת מפותחת מאוד לגילה , ושובבה מאוד , לאחרונה התחילה להיות מאוד עקשנית , היא מתעקשת לעשות הכל בעצמה ובד"כ אנו מאפשרים לה לעשות דברים בעצמה, אך לעיתים היא מתעקשת שמישהו ספציפי יעשה משהו בעבורה אמא או אבא, ולא מוכנה שמישהו אחר ישעה זאת בעבורה , ומסרבת בתוקף, לדוג' אם אני הכנתי לה דייסה , היא מתעקשת שדווקא אני אגיש לה אותו ולא אבא שלה למשל, ואם במקרה הוא זה שהגיש לה אותו , היא בוכה מייד וזורקת את הבקבוק לפעמים , או מסרת לשתות עד שאני ייתן לה אותו. העברנו אותה למיטת נוער והיא הסתגלה די טוב , אבל היא יורדת מהמיטה בלי סוף עד שהיא נרדמת , והיא לא מקשיבה לזה שאנו מבקשים שתישאר במיטה , היא לא מקבלת את זה ועושה את מה שהיא רוצה , איך אפשר "לאיים" בצורה כזו שתקבל את דברינו ? האם עונשים עוזרים , אנו די נואשים לפעמים מהתנהגות ומהצעקות שלה כשהיא כועסת ...תודה מראש
רויטל שלום רב, ילדים נבונים ומפותחים נוטים להיות ילדים יותר מאתגרים בבדיקת הגבולות מול הורייהם. בתכם בודקת עד כמה תאפשרו לה, והיכן עובר הגבול. חשבו יחד מהם הגבולות, שהנם חשובים ועקרוניים בביתכם ובמשפחתכם. גבולות אלו צריכים להיות ברורים וידועים לכם ולבתכם. למשל, האם עקרוני וחשוב לכם מי יגיש לה את הדייסה ? לעומת זאת, בשעת ההשכבה אין לאפשר לה לצאת מן המיטה. ילדים בגילה אינם נענים לבקשות, אלא מבינים התנהגות. יש לומר לה מראש את סדר היום, כמו: היום בערב נאכל ארוחת ערב, נעשה אמבטיה, נקרא סיפור יחד ואז תלכי לישון - בלילה ישנים ולא יוצאים מן ההמיטה. לאחר כל הפעולות הללו יש להשכיבה, ובכל פעם שהיא יוצאת מן המיטה, יש להחזירה למיטה, ולומר לה: עכשיו לילה ועכשיו ישנים. יש לחזור על הפעולה כל פעם שהיא יוצאת עד שהיא נרדמת, וכן לחזור עליה כל לילה עד שהיא תלמד לא לצאת מהמיטה. בהצלחה וליל מנוחה, שירלי
איך בדיוק להציב גבולות , להעניש זה פיתרון , או פשוט לקחת לה משהו אם צורחת וכועסת ללא שום סיבה ?
זה כלל לא עקרוני עניין הדייסה , זו רק הייתה דוגמה לעקשנותה אפילו במי יבצע מה בבית , זה יכול להיות על חטיף שהיא רוצה לפני ארוחת ערב ואנו לא מסכימים , או אם היא מכה מישהו תודה
רויטל, את דוגמת הדייסה את יכולה ליישם על כל דבר עליו היא מתעקשת. מאוד לא פשוט להתנהל מול ילדה עקשנית, שרוצה להחליט ולקבוע על הכל, ובהחלט ליבי איתך. יחד עם זאת, עבודתכם המשמעותית כהורים הנה ללמדה מתי היא יכולה להחליט, ומתי לא. במקרה זה אין להכנס עימה לויכוח או למריבה, אלא לומר - עכשיו את לא יכולה או עכשיו אסור (ועל כך לחזור שוב ושוב - "תקליט שבור"). בויכוח יש מקום לויתור, בהחלטה הורית איתנה אין מקום לויתור. מכות למשל הנם גבול חד משמעי אותו אין לעבור. בכל פעם שהיא מנסה יש לאחוז בידה ולומר לה - אסור להרביץ או אצלינו בבית לא מכים. ניתן להכין אותה לפני פגישה עם חברים, ולומר שאם היא תבחר להרביץ את בצער רב תאלצי ללכת הביתה או שהחבר ילך לביתו. אם היא מתנהגת יפה חשוב לעודדה על הניסיון ועל התהליך שעשתה. נסי לחזק אצלה את החיובי, ואולי אף למצוא בעבורה כל מיני "תפקידים" קטנים, שבהם תרגיש חשובה ומשמעותית בבית. שולחת לך הרבה כוחות ואורך רוח, שירלי
שלום רב, יש לנו תינוקת בת שנתיים , מאוד חכמה , אך גם מאוד עקשנית , לאחרונה התחילה לבכות על כל דבר , מה שלא מתאים לה . בנוסף כל בוקר אנו מנסים לשכנע אותה לצחצח שיניים ולהתארגן - אבל כלום לא עוזר היא בד"כ מתעקשת לא לשתף איתנו פעולה ולא מוכנה לצחצח שיניים , כל בוקר אנו מוצאים את עצמנו מתעקשים איתה לגבי ההתארגנות , אבל זה לא עוזר היא צורחת ובורחת , וגם אנחנו כבר מוצאים את עצמנו חסרי סבלנות ומרימים את הקול עליה , מה שבאמת אנו משתדלים לא לעשות לכעוס , איך אפשר להתמודד עם זה , ולשכנע אותה להתארגן בבוקר בנועם, האם עונשים יעזרו , כמו למנוע ממנה לשחק במשחק שאוהבת אם מתנהגת לא יפה ואיך אפשר להיות אסרטיביים יותר וכועסים פחות - נודה לעזרתך
מנהל פורום ייעוץ חינוכי
