גמילה מחיתולים

ליאת שלום רב, גמילה מטיטול הנה הליך שלוקח זמן. לכל ילד יש את הקצב ואת "הסגנון" משלו. יש צורך להערך בסבלנות מרובה ואורך רוח. את עושה עימו עבודה טובה של הכנה לקראת גמילה, ועלייך להמשיך כך. כשהילד מפספס אין צורך לדבר עימו ארוכות, כמו שעשית. יחד עם זאת, אין צורך להסביר לו שלא יעשה את צרכיו בריצפה או בתחתונים את זאת הוא יבין לבד. אין לתת לכך מקום ותשומת לב, כדי לא ליצור התעסקות מיותרת סביב העניין. כמו-כן יש להציע לו מספר רב של פעמים לגשת לשירותים, ולאו דווקא לסמוך עליו שיאמר לך. פעוטות בתהליך הגמילה אינם יודעים עדיין בדיוק מתי היא נקודת ה"אל חזור" של צרכיהם, ולכן יש להזכיר להם. לגבי בשילותו לגמילה – אם בנך עובר את התהליך ללא בכי וללא מאבקי כוח, יש לאפשר לו את מרחב הזמן לגמילה. אם את חשה, שהוא "נלחם" בך או "עושה דווקא" יש אפשרות לשקול להמתין עוד קצת. אם בנך במסגרת של גן, ניתן להתייעץ עם הגננת, ולשמוע את דעתה. התנהגותו של בנך בלילה הנה שכיחה ונורמטיבית. ב"פרידה" מן הקיקי ומן הפיפי יש הבטים פסיכולוגיים רבים הקשורים בהתפתחות הילד מנקודות שונות, כמו: הפן הרגשי או הפן הגופני. ההי קשובה לבנך ולצרכיו. לא ניתן להכריחו להיגמל מטיטול, ולכן חשוב שהחוויה תהיה נעימה ורגועה כמה שניתן – אם הוא רוצה טיטול אפשרי לו זאת. בהצלחה ושבוע טוב, שירלי