נער בן 16 עם בעיות התנהגות

לאמא המודאגת שלום רב, אחד ממאפייני גיל ההתבגרות הנו הקונפליקט. המתבגרים זקוקים לו, מכיוון שבעזרתו הם בונים את זהותם האישית, ובודקים מה מתאים להם ומה לא בהמשך חייהם כמבוגרים. רבים מן הקונפליקטים מתרחשים בבית מול ההורים, כשזו התנהגות שכיחה ונורמטיבית. בדרך כלל, אין לקחת ללב יתר על המידה את עוצמת הויכוח, מכיוון שבגיל זה המתבגרים מתנהלים בקצוות, לדוגמא: שחור או לבן, שמחה גדולה ובשנייה לאחר מכן דיכאון וכו'. למרות זאת, בנך לקח את הקונפליט צעד אחד יותר מידי, ואכן התנהגותו ובחירותיו הקיצוניות מדאיגות, למשל: הפנייה למשטרה או הרצון לעזוב לפנימייה. על-כן, העזרי בכל מי שיכול לתת לך יד, כמו: יועצת, מחנכת, פסיכולוג ביה"ס, סבים, קרובי משפחה, חברים שלו, מאמן (אם יש) ועוד. קבעי פגישה עם הצוות החינוכי בביה"ס, ולמדי מהם על התנהגותו בביה"ס. האם זו מופיעה רק בבית מולכם או גם בבית הספר. בדקי האם יש דמות חינוכית שיכולה לשוחח עימו, ולשמוע ממנו על קשייו ומצוקותייו. יש לברר היטב מה הוא מנסה לומר בהתנהגות זו, מה קשה לו – מדוע הוא מתנהג כך ? ומה הלחצים שיש עליו כעת בכל תחומי חייו – לימודים, משפחה וחברים ? בנוסף על כך, ממליצה לך לפנות בהקדם להדרכת הורים ולטיפול משפחתי, כדי למנוע משבר בקשר עימו, וכדי לקבל הכוונה ותמיכה בהתנהלות מולו. אם בנכם הנו נער חברותי ומנומס, אין סיבה שמשבר זה יהפוך לקרע במשפחה. כל טוב ורוב נחת, שירלי