אובדת עצות

אתי שלום רב, בנך אינו אוהב ללמוד ואינו אוהב ללכת לביה"ס מכיוון שקשה לו – קושי זה הנו אובייקטיבי על-פי האבחון.כדי לקדמו יש לקרוא היטב את המלצות האבחון להורים, ולפעול לפיהם. עלייך לקחת בחשבון שבמהלך השנים נוצרו אצלו פערים לימודיים שאותם הוא צריך להשלים או לצמצם – זו משימה לא פשוטה כלל. לכן, יש לראות את התקדמותו ביחס אליו ולא בהשוואה לילדים אחרים. רצוי לשוחח עם המורות שמלמדות אותו, ולבקש מהן הקלה בשיעורי הבית, אם ניתן לעשות זאת לפי שיקול דעתה של המורה. בנוסף על כך, לעיתים קרובות הדימוי העצמי של ילדים אלו הנו נמוך, והם תופסים עצמם כלא מוצלחים או/ו טיפשים. לכן, חשוב מאוד לעודדו כל הזמן על המשימות שהוא כן עושה, גם אם אלה אינן מתבצעות בצורה מושלמת. יש לומר לו : אני רואה שאתה מתאמץ, אני גאה בך ואוהבת אותך, אני רואה שקשה לך מאוד, אני כאן לעזרתך ועוד. כדי לעזור לו, יש לגייס את כל מי שיכול לסייע, למשל: מורה, יועצת, הורים ועוד. כמו-כן בנך זקוק לך בתיווך של שיעורי הבית, לכן עזרי לו כמה שניתן, אך השתדלי לא לעשות במקומו. עשייה זו אינה תורמת דבר לא לך ולא לבנך. בנוסף, אל תכנסי עימו למאבי כוח ולריבים סביב נושא זה. לגבי כיתה ז' , דאגתך אינה בכדי, אבל יש לכם עוד שנה שלמה של עבודה, כדי שהמעבר לחטיבה יעבור בקלות כמה שניתן. רצוי גם לשקול מתן מענה רגשי בנוסף לחיזוק הלימודי. לסיכום- חזקי אותו הן לימודית והן רגשית. שתפי את הצוות החינוכי ובקשי את עזרתו. עודדי אותו ותמכי בו, שלא יחוש שאת מאוכזבת ממנו. בדקו יחד את התקדמותו ביחס אליו ובלי השוואה לילדים אחרים. בטוחני, שבהשקעה נכונה בנך יצליח בלימודיו. בהצלחה וכול טוב, שירלי