לא להרביץ אבל גם לדעת להתגונן כשמרביצים לך

גל שלום רב, הורים רבים מתלבטים בסוגייה זו – כיצד לגדל ילד אדיב, נעים ולא אלים מצד אחד, ומהצד השני ללמדו להתגונן בעת הצורך. במקרה זה יש לשים את הדעת, לא להעביר לילד מסר כפול, כמו: לומר לו שאסור להרביץ לאבא ולאמא, אבל כשחברים פוגעים בו שיחזיר. ילדים צעירים אינם יודעים להבחין בסוג הפגיעה, ועל כן חשוב לא לעודדם לאלימות. אלימות הנה גבול חד משמעי וברור, שהנכם צריכים להעביר לבתכם הפעוטה. אם היא מכה את זולתה יש לאחוז בידה ולומר לה בתקיפות אדיבה – אסור להרביץ ! אם היא מכה אצל חברים או כשחברים באים אליכם, יש לומר לה מראש, שאם תבחר להרביץ תאלצו בצער רב ללכת מבית החבר או שהחבר יצטרך ללכת לביתו. חשוב להדגיש בפנייה שאתם סומכים עלייה, שבפעם הבאה תבחר לא להכות. יש לעודדה על מאמץ ועל השתדלות. לגבי התמודדות עם זולת שמכה – ישנן אפשרויות רבות לדרך התגובה במקרים אלו, ולאו דווקא האפשרות הנפוצה שלהחזיר בחזרה. בחרו זמן שבו בתכם תהיה רגועה וקשובה, ושוחחו עימה על הנושא. שאלו אותה מה היא עושה כשמכים אותה ? וחשבו יחד מה ניתן לעשות במקרים אלו, לדוגמא: לגשת לאדם מבוגר (גננת או הורה), להתרחק מהילד המכה, לבחור חברים אדיבים ונעימים, לא להתגרות בילדים אחרים וכו'. אין למהר ולתת לה פתרון משלכם, כשהיא מספרת לכם על מקרה של אלימות. יש לשמוע ממנה מה קרה, וכיצד היא פעלה והתמודדה, ולעודדה במילים על כך, לדוגמא: התמודדת היטב, אנו גאים בך, את ילדה נבונה ועוד. ילדים הנם יצירתיים, הם יודעים להסתדר היטב ולהתאים עצמם למצבים חברתיים בדרך כלל. לכן למדו לסמוך עלייה, ולוו אותה בדרך זו. בהצלחה וכל טוב, שירלי