נסיעות ברכב
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שירלי ערב טוב. היום אחרי סיוט באוטו שעברנו עם הבן שלי הנני נאלצת לפנות להצעותיך. היתה לנו נסיעה דחופה לעיר אחרת, לפני זה הקטן, בן שנתיים אכל ארוחה שלמה והיה רגוע. כשנתקענו בפקק הראשון הוא התחיל להשתגע בסל קל וניסה להורית את החגורות, אני תוך כדי נסיעה לא כל כך יכולתי לשלוט במצב וניסיתי להסביר לו בקול קשוח שיש לשבת עם גב מיושר ובשקט כי התנהגותו עלולה להוביל למצב מסוכן ושנינו ניפגע, שום דבר לא עבד והוא המשיך....אז הסתובבתי ופשוט נתתי לו מכה עדינה ברגליים כדי שיתיישב וכמובן שהוא נסער מזה עוד יותר....מה עושים במצב כזה? עכשיו דרך חזרה זה ממש הפך לסיוט. היו לי עודיות וירקות וצעצועים אך לפי חוק מרפי גם דרך חזרה היה פקק ענקי בגלל התאונה ופשוט לא זזנו, נגמר כל המלאי של האוכל והקטן התייאש ופשוט התחיל לצרוח צרחות אימים, שום שיחה וסובלנות שלי לא עזרה הרגשתי חסרת אונים לחלוטין, הרי עלי להיות זהירה בכביש , אך מצד שאני האם זה לא היה מסר שכאילו לא אכפת לי מהבכי שלו, הוא היה ממש נואש והושיט את ידיו אלי, אך לא יכולתי להיות איתו ממש..........עכשיו יש לי יסורי מצפון ואני מרגישה ממש רע, אבל מצד שני מה צריך לעשות? הרי גם ילד אמור להבין שנסיעה באוטו זה אחריותי, חליל וחס אם אפספס משהו.....זה עלול להגמר מאוד עצוב....איך ניתן להתגבר על בעיות בנסיעות? תודה מראש וסליחה על האורך
מרי שלום רב, מפניותייך הקודמות אני יודעת, שעוברת עלייך תקופה לא קלה עכשיו. בנך, בנוסף להיותו בן שנתיים ומורכבות הגיל, חווה יחד איתך את הקושי. לכן השתדלי להעזר בקרובים, שיכולים להקל עלייך, ולו במעט, את התמודדותך בשגרה ובחיי היומיום, כמו: סבא או/ו סבתא, דודים, אחיינים, שכנות, אחים ועוד. ולשאלתך כמו שציינת נהיגה אינה משחק, וחוסר זהירות קלה יכולה להסתיים באסון. חשוב שתבחיני בין התנהגות חד פעמית של בנך, במקרה של יום פחות מוצלח לשניכם, לבין דפוס התנהגותי בזמן הנסיעה. אם התנהגות זו חוזרת על עצמה, יש למגרה בהקדם. בנהיגה עלייך להיות רגועה כמה שניתן, ולא לעסוק בדברים אחרים חוץ ממנה. כמו-כן, אין לאפשר לבנך לצאת מכסאו בזמן הנסיעה. זהו גבול חד משמעי של סכנת חיים, ועלייך להבהיר לו זאת בתקיפות. חשוב שתסבירי לו דברים אלו, כשהוא רגוע וקשוב לדברייך. לנסיעה קחי דברים שיכולים לעניין או להעסיק את בנך. ניתן גם להשמיע מוזיקה ולשיר יחד באוטו. אם הוא מתחיל לבכות, דברי אליו ברוגע, ואמרי לו שאתם כבר מגיעים. שחקי איתו במשחקים, כמו: לספור מכוניות אדומות או לחפש משאיות גדולות. דיבור רגוע ירגיע גם אותך. אם הבכי הופך להתפרצות, השתדלי לעצור בצד, ולהרגיעו לפני שתמשיכו בנסיעה. בהצלחה וכל טוב, שירלי
בוקר טוב שירלי, תודה על התשובה ועל התמיכה. אכן הץקופה היא באמת לא פשוטה ואני משתדלת להיות רגועה ולהעזר בקרובים כשיש הזדמנות. אז מדבריך אני כן פועלת נכון לכן אמשיך בדרכי, שוב המון תודה לך ויום נעים