גיל שנתיים וחצי

רנא שלום רב, לא פשוט להתנהל בשיגרה וביומיום מול ילד עצבני, כעוס וצורח. סף התסכול של ילדים בגילו הנו נמוך, כך שכל דבר שאינו לרוחו של בנך נגמר לעיתים קרובות בכעס ובצעקות. כדי להפחית את עוצמת ההתפרצות, יש לתת מינימום תשומת לב להתנהגות השלילית, רצוי לדבר בתקיפות או לחבק ולהכיל בעת הצורך ולומר משפטים קצרים שחוזרים על עצמם. כלומר, יש להכינו מראש לפני מפגש עם חברים. אם יבחר לצעוק או להכות, תאלצו בצער רב ללכת הביתה או שהחבר ילך לביתו. הסבירי לו מדוע לא נעים כשהוא מתנהג כך, וחזקי אותו בהתנהגות חיובית גם כשזו מתבצעת בזמן קצר. אין לתת לו את התחושה שאסור לכעוס. כעס הנו רגש ומותר לכעוס, כשדבר מה מרגיז אותנו, אך רצוי ללמדו כיצד להתמודד עימו, כיצד לפנות לעזרה וכיצד לבקש מה רצונו, כמו: אני מבינה שאתה כועס שנגעתי לך בדברים, אך במקום לצעוק אתה יכול לבקש – ניתן להתאמן על כך במשחקי תפקידים של מה קורה אם.... כמו-כן חשבי מה יכול לסייע לו להרגע או מה יכול למנוע את ההתפרצות. אם תוכלי לאתר את הדברים הללו, תדעי כיצד להתנהל מולו, למשל: אולי הוא זקוק לחבוק או כמה דקות להרגע או כשהוא מרוכז במשחק יש לאפשר לו זאת, ולא להפריע לו וכו'. בהצלחה וכל טוב, שירלי