גמילה מהרגל אצל תינוק בן 6 חוד'
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
היי, בני בן 6 חוד'. הוא התרגל להירדם בידיים שלי ושל בעלי בתנוחה כמו בהנקה ובשירי ערש. ברגע שהבנו שהוא פיתח תלות כדי להירדם, החלטנו לגמול אותו. אין לי מושג איך נכון לעשות זאת. הוא תינוק חייכן, פעיל ורגוע ברוך השם ואף פעם לא התעלמנו ממנו ביודעין. אני מפחדת שהוא יפגע. אתמול השכבתי אותו במיטה כדי שירדם בכוחות עצמו. הוא כמובן בכה למרות שהייתי לידו, שרתי לו, דיברתי אליו וליטפתי אותו. הוא המשיך בבכי ולאחוז בידיי כאילו מבקש שאקח אותו לחיקי וארדים אותו. לא ויתרתי והמשכתי להיות לידו כשהוא שוכב במיטה שלו. בשלב מסויים בעלי החליף אותי וכך הוא בכה במשך 45 דק'. לבסוף נרדם כשהוא מחבק את הבובה:( התחלתי לחשוש לשלומו ושאוליי זה לא הגיל להפסיק לו את מה שהוא שואב חום וקרבה ממנו (כלומר, תנוחת בטן לבטן) אציין שאני אישית מאוד אוהבת להרדים אותו בחיקי אבל בו זמנית חוששת שזה מתחיל לאבד מהאפקט ולפתח תלות אצל בני אשר תוביל אוליי להפרעת שינה כלשהי. בבוקר הוא קם עם עיניים מעט נפוחות ואצלי ספק גדול. מה נכון? מה לעשות? ואיך לעשות? דלית
דלית שלום רב, בנכם עדיין מאוד צעיר, רק תינוק בן שישה חודשים ועל כך יש לשים את הדעת. הצורך בשינוי דפוס התנהגותי של תינוק, כמו הרדמה על הידיים, נובע בדרך כלל מאי נוחות מסויימת של ההורים. לפני שמתחילים עלייכם לבדוק היטב, האם אתם מוכנים להעביר את תינוקכם מהירדמות בידיים להירדמות במיטה. אם אינכם בטוחים לחלוטין, ואתם מרגישים שיש לכם את הצורך להחזיקו "עוד קצת" בידיים או שהוא זקוק לכם בהרדמותו, יהיה לכם קשה להעבירו למיטה. הילד ירגיש את תחושותיכם, כגון: יסורי מצפון, עצב, דאגה, חרדה ועוד, ולא יאפשר לכם להרדימו במיטה. ניתן להמתין עוד קצת. אמנם, שיטת הרדמות זו מגבילה אתכם, אך אם הוא ירדם בחייקכם, לא יגרם לו נזק עתידי כלשהו, וניתן יהיה לערוך את המעבר לקראת גיל שנה. אם החלטתם, שהגיע השעה, ניתן לעשות זאת כך: יש ליצור סדר השכבה ברור ומובנה, שחוזר על עצמו בכל ערב, כמו: ארוחת ערב (בקבוק או הנקה לפני שינה), מקלחת, עיסוי מרגיע ושיר ערס. בזמן זה לא לשחק עימו, וליצור אווירה רגועה ושלווה לפני השינה (להאזין למוזיקה שקטה, למשל). ניתן לומר לו (למרות גילו הצעיר), עכשיו אנו מתארגנים לשינה ועוד מעט תלך לישון ותחלום חלומות מתוקים. על כך יש לחזור כמה פעמים. לאחר מכן, להשכיבו במיטה, ולהיות לידו כל הזמן. לא להרימו בידיים, לא לשיר ולא ללטף. אם הוא מתתרומם או מרים את הראש, להשכיבו בעדינות פעם אחר פעם, ולומר עכשיו לילה ועכשיו הולכים לישון. אם הילד בוכה, יש להרגיעו כמה שניתן, ולחזור על הפעולות לעיל. המעבר מן הידיים של ההורים למיטה אינו פשוט ואורך זמן. זמן זה משתנה מילד לילד. יש צורך באורח רוח ובסבלנות מרובה. ליל מנוחה לכל המשפחה, שירלי