להכיל, להדריך או לאבחן?
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
בן בגיל 9 ילד אינטיליגנטי,רגיש,נהנה מאוד מעיסוק עם מכשור טכנולוגי אהוד בקרב בני משפחה .כאשר בא על סיפוקו "זורם",מתקשר ומשדר שמחה . סלקטיבי מאוד באכילה בבחירת עיסוק בשעות הפנאי, בבחירת חברים,עבר תקופה של אשפוז לפני כחודשיים זקוק לטיפול תרופתי מונע מתשך בעקבות המחלה . נוטה להגיע בקלות להתפרצויות בכי או למצב של קיבעון ועקשנות "תקיעות " בעקבות סיבות קטנות משתנות כמו סירוב של ההורים לבקשה ,קושי בבחירת דבר מאכל נוטה "להכנס לשריון" משדר כעם ומסרב לתקשר לאחרונה חל שיפור בעקבות התעלמות שלנו מהשדר שלו - שהתפרש בהתיעצות כ"סחטנות ריגשית" אך התפרצויות הבכי ממשיכות לפעמים מס' פעמים ביום. קיימת אבחנה של פסיכולוגית רפואית שהעלתה ביטוי של חרדה וחוסר גמישות. יש לציין שתופעות אלה נצפו גם לפני האשפוז .
יעל חמד שלום רב, אם קיימת אבחנה ראשונית של אשת מקצוע לגבי חרדה וחוסר גמישות, חשוב להמשיך את הבירור ולערוך לילד אבחון מעמיק יותר, שיאפשר לכם ידיעה ברורה על קשייו ודרכי טיפול. כמו-כן חשוב להעזר בהדרכת הורים, כדי לקבל כלים כיצד להתמודד עימו. כך תוכלו לסייע לו, ולהקל גם על עצמכם. בנוסף, את מוזמנת לעיין בספר "ילד פיצוץ" של ד"ר רוס גרין. הספר עוסק בגישה חדשה להבנתם של ילדים הנוטים לתסכול, לנוקשות ולהתפוצצות. הוא מתאים גם לאנשי מקצוע וגם להורים. כל טוב, שירלי