שניים בחדר...

הי שירלי, יש לנו שני ילדים, בת שנתיים וחודשיים ובן חצי שנה. לפני פחות מחודש צירפנו את הקטן לחדר של הגדולה אחרי שהיה אצלנו בחדר, בעיקר כי חששנו (ובצדק...) מההשלכות לגבי ההשכבה בלילה.. מאז שהעברנו אותו לחדר איתה אנחנו מוצאים את עצמנו במלחמות איתה כמעט כל ערב.. עד עכשיו היא היתה רגילה להיכנס למיטה אחרי צחצוח שיניים, לשמוע סיפור במיטה ולשיר ולדבר לעצמה עד שהיתה נרדמת. עכשיו, הקטן נכנס למיטה בזמן שהיא עושה אמבטיה ועד שהיא נכנסת למיטה הוא כבר ישן, כך שהיא צריכה לשמור על השקט ולא לעשות רעש כדי שלא יתעורר. את הסיפור העברנו למיטה שלנו. הבעיה היא, שהיא פשוט לא מוכנה להיות בשקט.. היא מתעלמת לחלוטין מהבקשות שלנו ללחוש או להיות בשקט ופשוט ממשיכה בשלה.. זה מגיע למצב שאנחנו פשוט נלחמים איתה כל ערב ונאלצים להעניש אותה (שמים אותה בחדר אחר עם מעט אור לבד לדקה שתיים ואומרים לה שאם היא לא תהיה בשקט היא תישן כאן הלילה, והיא כמובן בוכה ורוצה לחזור למיטה שלה) כדי לגרום לה להיות בשקט ואני פשוט שונאת את המצב הזה והעונשים האלה אבל אנחנו פשוט חסרי אונים.. אני ממש לא רוצה להגרר איתה למלחמות האלה אבל היא עושה כל כך הרבה רעש שהיא פשוט מעירה אותו ואז זה סיפור חבל על הזמן להרדים את שניהם שלפעמים אנחנו פשוט מחזירים אותו אלינו לחדר ללילה מחוסר ברירה... לפעמים זה ממש נראה כאילו היא בוחנת אותנו כי למרות שאני מאיימת עליה שהיא תעבור לחדר השני לבד היא מסתכלת עלי וממשיכה בשלה.. ואז כבר אין לי ברירה ואני חייבת לעמוד מאחורי המילה שלי ונאלצת להעניש אותה... העניין הוא שאני מבינה שפלשנו לה לחדר ושינינו לה סדרי עולם אבל היא גם צריכה לדעת להתחשב.. וכמה שאני מסבירה לה שהיא הגדולה והוא אחיה הקטן והיא צריכה לשמור עליו ולהתחשב בו וללמד אותו כי היא הגדולה זה פשוט לא עוזר...כרגע אין לנו אפשרות להפריד אותם לשני חדרים אבל בעוד כחודש אנחנו עוברים ואז (למרות שהיינו מעדיפים שלא) נפריד אותם לשני חדרים כי זה פשוט מצב בלתי נסבל... מה דעתך? איך יוצאים מהלופ הזה? עד עכשיו קיבלתי ממך בפורום הזה טיפים ממש טובים ואני מקווה שגם הפעם זה יעזור... תודה מראש

רק רציתי להוסיף שבעקרון אני יכולה להחזיר את הקטן לישון איתנו בחדר עד שנעבור לבית החדש... האם זה כדאי?