מצב ריגשי

בוקר טוב לך שירלי, אני חייבת לציין שאת מקסימה, מקצועית ומעוררת השראה. רציתי להתייעץ איתך בקשר לבת שלי בגיל 4. הגננת אמרה לי שהיא קצת ביישנית וסגורה ולכן היא ממליצה על תרפיה באומנות שתעשה בגן. היא אמרה שזה נעשה לבד או בזוגות וממליצה על זה גם בגלל שהבת שלי מאוד אוהבת אומנות. היא חושבת שדרך זה היא תחזק את החלק הריגשי שלה. אני כבר מודאגת מכך שהילדה שלי לא חזקה ריגשית ומרגישה אשמה בכך כי אני מאוד רגישה וסוחבת עם עצמי כל כך הרבה וכל הזמן בתהליכי שינוי ובקונפליקט שלא נגמר. הילדה שלי התמודדה בשנה האחרונה עם לידה של אח קטן, עם בעית עיניים שהצריכה סגירת עין במדבקות והרכבת משקפים, במעבר גן ופטירתו של הסב היחיד שנותר (ברור שלא הרחבנו את הענין ולא שיתפנו אבל היא מרגישה זאת). אני מתחילה ממש לדאוג שאני מקרינה כלפי הבת שלי חולשה. שלא ישתמע מכך שהבת שלי כל כך רגישה. היא ילדה חברותית, חכמה ונבונה, בעלת שפה עשירה, אוהבת מאוד ללמוד ועם שמחת חיים. אני אמא שמאוד משקיעה בה. אבל מבחינה חברתית עדיין לא יצרנו ממש קשרים עם חברות אחרות שבאות אליה הביתה והיא הולכת אליהן. ואולי זה יושב לי על מקום כאוב מהילדות שלי בנושא חברתי שמלווה אותי עד היום. אם תוכלי לעשות לי קצת בדברים אשמח. בכל אופן תודה על הפורום הנפלא. נ.ב. האם עבדת כמורה ו/או כיועצת במערכת החינוך?

תודה על המענה המורחב. יש לי עוד כמה דברים להגיד לך. 1. זה בקשר לאווירה בגן. עד לפני כמה זמן שהבת שלי באה לגן היו באות אליה חברות ורוצות את קרבתה וגם הגננת דיווחה לי על כך שבחברת הילדים היא מסתדרת. ופתאום בזמן האחרון אני רואה שיש ילדים שלא רוצים לשחק איתה ושהיא באה לגן אף אחד לא בא לקראתה. מין הרגשה כזו שמשהו נרקם נגד הבת שלי. ניסיתי לדבר עם הגננת על כך אבל לא קיבלתי תשובה הולמת במקום זה דחפה לי את התרפיה באומנות. 2. בילדותי סבלתי מבעיה אסטתית שהייתה ניתנת לפתירה בקלות אך אימי חשבה שיש יותר נזק בלפתור את הבעיה מאשר הנזק שהיא מהווה. הילדים היו פוגעים ומעליבים אותי בלי סוף בגלל שיעור יתר בפנים. אני הייתי פגועה מאוד בגלל. הדימוי העצמי שלי היה בקרשים. מה גם שהייתי בת לאחים בנים שגם הם פגעו בי מילולית. אני גדלתי להיות מבוגר לא מאושר ללא חברים. הכל נעשה בקושי והדרך להתקדם בחיים קשה עבורי. התחלתי שיחות עם עובדת סוציאלית בקופה בעקבות פטירתי של אבי כי הרגשתי שמשהו נגמר לי במשפחה. בשבוע הבא אני מצטרפת לקבוצת אימון קבוצתית ונראה לאן הדברים יובילו. עוד משהו שאני רוצה להגיד זה בעצם היחסים עם אמא שלי מצד אחד אמא שלי אישה טובה עם נתינה ענקית שכל חייה סובלת ומצד שני היא פגעה בי לא מעט ויש לי הרבה כעס כלפיה אבל אני כבר עוד בת 40 וצריכה לסלוח אבל אני מאוד כאובה מזה. בנוסף, אני הבאתי ילדים בגיל קצת מאוחר ויש בי רצון ענק למשפחה גדולה. יש לי שני ילדים ואני רוצה עוד וזה גם מלחיץ אותי. סליחה ששפכתי פה הרבה. פה כל הרגשות יצאו לי פתאום והדמעות חנקו אותי. תודה מקרב לב