דחוף! הבת מסרבת לנסוע בהסעה
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שלום, בתי בת העשר חוזרת הביתה מבית הספר מזה כחודשיים בהסעה. יש לציין שמדובר בכ- 10ד' נסיעה. יש לנו רכב אחד והיות שאני עובדת בערבים אנו חייבים להשתמש בהסעה (או שאהיה חייבת לנסוע לעבודה באוטובוסים, דבר המאריך מאד את ההגעה והחזרה מהעבודה). היא מאחרת הרבה להסעה, מאד לא נעים. היום שאר הילדים ירדו עליה והיא חזרה הביתה נסערת מאד ומסרבת לחזור עם ההסעה. הבהרתי לה שאין בררה ושעם כל הסימפטיה והאמפטיה זוהי נסיעה קצרה ושעם כל ה"סבל" שבדבר היא יכולה להתמודד. היא מאיימת שלא תלך לבי"ס, שלא תעלה יותר על ההסעה וכו'. זוהי ילדה מאד דעתנית ועקשנית. איזו גישה לנקוט? להסביר לה את העניין לא הולך אבל אין ברירה. אשמח מאד לעצה/ות. תודה!
שלום רב, מכיוון שבתך הנה ילדה דעתנית ועקשנית, יש למנוע מראש מאבק כוח סביב נושא זה עימה. רצוי להדגיש בפנייה שאינכם במאבק כוח מולה, מכיוון שאתם ההורים שלה, אתם אוהבים אותה, ואתם רוצים שיהיה לה טוב . קבעו איתה מועד לשיחה נעימה ואישית, תוך גילוי אמפטייה והבנה למצבה אנחנו מבינים שקשה לך בהסעה ולא נעים לנו לראותך כך, לכן אנו רוצים לחשוב יחד מה עושים. בשיחה שמעו אותה קודם, ובררו מה מפריע לה בהסעה. הסבירו לה את המצב, שאין באפשרותך להשאיר את הרכב בבית ושאין באפשרותה לא ללכת לביה"ס. חשבו יחד מה יכול להקל עלייה, ומדוע היא נעלבה מהילדים בהסעה, האם יש אחראי הסעה עימו ניתן לדבר והאם יש פתרון יצירתי אחר. השתמשו בשיחה במילים המביעות אמפטייה, כמו: אנו רואים שקשה לך, צר לנו על כך, אנו מבינים אותך ועוד. בנוסף, אם אחד מחברי הצוות החינוכי הנו דמות משמעותית בעבורה, ניתן להעזר בו, למשל: יועצת או/ו מחנכת, ולבקשו לשוחח עימה על הנושא. אולי אם היא תקבל מקום, יחס ותשומת לב לקושי, היא תרגע ולא תתנגד להסעה הקצרה הביתה. כל טוב, שירלי