ילד "קפיצי"
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שלום, בני בן ה- 6 עלה השנה לכיתה א'. בתחילה היה לו קשה לקבל כללי התנהגות והמעבר בין גן חובה לכיתה א' היתה לו מעט קשה. אבל, כבר אחרי חגי תישרי, הוא "הבין" שהכללים בכיתה א' שונים. בשנה שעברה הגננת העירה כבדרך אגב שלפעמים הוא קצת זז בכיסא, אבל היא לא ראתה זאת כדבר נורא. התייעצתי עם רופאת הילדים והיא אמרה שלא יזיק לעשות לו אבחון לבעיות קשב וריכוז. נשלחנו לאבחון והתוצאה היתה: שכנראה שיש לו בעיית קשב וריכוז על בסיס רגשי. (באבחון הוא עבר ממשחק למשחק), אבל בסה"כ ההתרשמות שלהם ממנו היתה שהוא ילד חביב, חייכן, שמח, חכם, מבין מהר. בצחוק הנורולוג אמר לי את יכולה לשלוח אותו לכיתה ב' ולא א. הציע טיפול משפחתי או הדרכת הורים. (שכחתי לציין שהנני אם יחידתנית, דאגנית ו"חונקת" באהבה.) ועכשו אגיע לנקודה: לפני כשבוע בני קיבל תעודה ראשונה. התעודה שלו היתה פשוט מצויינת. עמידה במטלות בכיתה ובבית וכן שבחים על הידע שלו ואף הוזכר שיפור בהתנהגות שלו. אבל בנוסף, המורה העירה הערה שבני מעט קפיצי בכיתה ונראה לפעמים לא רגוע, ואולי בכל זאת יש בעית קשב. למרות שהסברתי לה שהממצאים לא הראו בעיה כזו ואף הזכרתי שהתייעצתי עם רופאת ילדים ומה שהרופאה אמרה לי שאם היו לו בעיות קשב וריכוז היה לו קשה ליישם את המטלות והדרישות בנדרשות ממנו בכיתה א'. ולדעת הרופאה, יש ילדים שקשה להם לשבת עד השעה 15:00 וללמוד. והיא לא ראתה סיבה לדאגה. והוסיפה ואמרה לי "תניחו לילד, הוא בסה"כ ילד". כמובן שאני סומכת על הרופאה, אבל מצד שני יש תחושה כאילו שלבני יש בעיה, מה שאני לא רואה. אם משהו מרתק אותו במחשב או בטלויזיה הוא מסוגל לשבת שעות ולהתרכז. לאור כל מה שהעלתי בהודעה, אשמח אם תניחי אותי למה כן להתייחס ומימה להתעלם ומה היית מציעה לי כן לעשות.אני לא רוצה שבני יתוייג כילד עם בעיות. כי הוא לא. בסה"כ הוא קצת מפונק, ילד מאוד חם ויודע להביע רגשות ורצונות. אודה לך על תשובתך. יהודית
יהודית שלום רב, באבחונו של בנך הראו הממצאים, שיש לבנך בעית קשב וריכוז. בדרך כלל המאבחנים מפנים להמשך בירור וטיפול אצל נוירולוג המתמחה בתחום בעיות הקשב והריכוז. בנך הנו ילד נבון, שמצליח להסתדר ולהצליח עם התנועתיות ועם חוסר השקט כפי שתיארה מחנכת הכיתה, למרות זאת חשוב מאוד שתבררי ושתתיעצי בעניין זה עד תומו בעזרת אנשי מקצוע המתמחים בתחום. בנוסף לכך, המליצו לך על טיפול משפחתי, שהנו חשוב ומשמעותי בעבורך, ועלייך לשקולו ברצינות רבה בגלל הסיבות שציינת בפניית, כגון: אם יחידנית/דאגנית, גבולות בבית, חסות יתר (דאגנות), פינוק ועוד. בטוחני שטיפול משפחתי והדרכת הורים יטיבו עם משפחתך עד מאוד. בהצלחה וכל טוב, שירלי