ימים קשים

לאבא המודאג שלום רב, אכן אתם עומדים בפני תקופה לא קלה, שבה בנוסף לקשיים עם בכורכם אתם תהפכו מהורים לשני ילדים להורים לארבע – מעבר זה מצריך שינוי גדול והסתגלות מחדש. הבשורות הטובות הן, שזו תקופה שעוברת, כשהמשפחה נכנסת לשגרה חדשה, ישנה הקלה. איני יודעת בדיוק למה התכוונת ב"הכוונת הורים", אך בכל מקרה היתי ממליצה לכם לפנות לטיפול משפחתי באופן יחידני, אם זו הנה קבוצת הורים (המפגשים אינם באים בסתירה אלו באלו – כל אחד מאפשר מענה שונה) . בטיפול המשפחתי יוכלו להדריך, ללות ולתמוך בך ובאשתך, כדי שתוכלו לעבור את הקופה הזו בליווי צמוד. לגבי בנכם - ניתן לערוך אבחנה מבדלת לגבי קשייו אצל פסיכיאטר. הבחנה זו תוכל למקד אתכם, ולאפשר לו את המענה הנכון והטוב ביותר עבורו. כמו-כן, התנהגות הנה שפה – נסו לחשוב מה בנכם מנסה לומר לכם בהתנהגותו. בבית חשוב, שתגייסו ושתעזרו בכל מי שיכול לסייע לכם, כמו: אחים, דודים, חברים סבים ועוד. אולי כדאי להעביר את לימודיו של בנך לאדם אחר, שישב עימו לעת עתה על-מנת להקל הן על אשתך והן עליו, ולמנוע מריבות, צעקות ואווירה עכורה בבית. אשתך זקוקה לכוחות רבים ולמנוחה, כדי לעבור הריון זה, שאינו פשוט כלל - עצבים וכעסים אינם תורמים, והמחיר יכול להיות כבד לכל הצדדים. השתדלו לתת לבנכם את תחושת השייכות והביעו אמפטיה למצבו, למשל: אנחנו מבינים שקשה לך, אנחנו מנסים לעזור לך ולהקל עלייך, מה יכול לעזור לך ? בוא נחשוב יחד וכו. נראה שאין לילד מקום אחד שקט ורגוע – בביה"ס קשה ובבית קשה. השתדלו לעודדו ולחזקו כל הזמן על מעשיו, כמו: אנו רואים שהתאמצת, עשית לנו שמח, אנו גאים בך, אתה הבן הבכור שלנו ועוד. לגבי ביה"ס – רצוי שתקבעו שיחה עם הצוות החינוכי, שיכלול את המחנכת, את היועצת ואת המנהלת. בשיחה זו הסבירו לצוות את המצב הרגיש בבית ואת נכונותכם לטפל בילד בכל מה שנדרש או שידרש. בקשו מן הצוות את עזרתם ואת הבנתם, והשתדלו לצאת מן הפגישה עם יעדים אופרטיביות קטנים. ולסיום, כפי שחשת היטב, יש לשים לב גם לבנכם הצעיר, שזקוק להתיחסות ולתשומת לב מכם. שולחת לכם הרבה כוחות וכל טוב, שירלי