פעוט שמרביץ

שלום רב, בנך הפעוט מתנסה עכשיו בדרך חדשה ועצמאית - הוא יוצר קשרים עם חברים, הולך לבד, אוכל לבד, משחק ולומד לעשות פעולות בעצמו. בדרך זו הוא גם לומד את מערך הגבולות של מה מותר ומה אסור, לדוגמא: כאשר הוא אינו מרוצה, תגובתו תהיה לעיתים ע"י ידי מכות, כדי להראות לכולם את אי שביעות רצונו- כאן הוא יתקל בתגובת המבוגרים בחייו, שמציבים לו גבול – אסור להרביץ ! בנוסף לכך, בגילו של בנך ילדים אינם יודעים לבטא היטב את רצונותיהם ואת תחושתיהם , מכיוון שאוצר המילים שלהם עדיין בבנייה, דבר שיוצר תסכול נוסף. תפקידכם הנו חשוב ומשמעותי בהצבת גבולות ברורים, עקביים וחד משמעיים בעבורו. כאשר הוא בוחר להרביץ, יש לאחוז בידו ולומר לו בתקיפות אדיבה (בטון תקיף, אך לא בכעס או בצעקות) – אסור להרביץ ! ילדים בגילו מבינים טוב יותר מעשים מאשר דיבורים והסברים, על-כן יש לחזור על פעולה זו שוב ושוב. כמו-כן, לפני הליכה לגינה ציבורית או לחברים, יש לומר לו מראש שאם יבחר להרביץ תאלצו בצער רב ללכת הביתה. אם הוא נוהג בדרך זו יש לקחתו הביתה, ולומר לו שתנסו בפעם הבאה. אם הוא מתנהג יפה, גם באופן חלקי, יש לחזקו ולעודדו במילים כמו: ראיתי ששיחקת יפה, אני גאה בך, היה לי נעים להיות איתך היום וכו'. חשוב לא להתייאש ולהמשיך להיות עקביים עד שהתנהגות זו תחלוף. כל טוב, שירלי