ילד בן 3 שעושה דווקא
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שלום לך, יש לי ילד בן 3, ילד חכם, פטפטן, אנרגטי, נבון ופשוט מקסים. הבעיה היא שכשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה, הוא משתטח על הרצפה ובוכה. הבכי יכול להימשך גם 50 דקות ללא הפוגה. לא ניתן לדבר איתו או לנסות להרגיע אותו. אני מכורה לתכנית סופר נני ואני ובעלי משתפים פעולה אחד עם השני ועושים הכל "ע"פ הספר" אך איתו זה לא עובד. היו אינספור מקרים שהוא בכה באמצע הקניון ופשוט לקחנו אותו לאוטו וחזרנו הביתה מיד, אך הוא לא למד את הלקח, משמע השיטה הזו לא עובדת. אנחנו מאוד עקביים ב"חוקים" שלנו, אנחנו חד משמעיים, מאוד לא מבלבלים אותו, אך הוא עדיין בשלו. הוא יודע לבטא את עצמו, הוא גמול כבר מגיל 2.5 והוא באמת ילד מקסים, אך אני מוצאת את עצמי יותר מדי פעמים פשוט בוכה בגלל החוסר אונים ושהוא הכל עושה דווקא. דווקא קופץ על הספה, דווקא מכניס הרבה אוכל לפה, דווקא משפריץ מים מהפה, דווקא עושה מה שבא לו. יש ימים שהוא מדהים בהתנהגותו ויש ימים שאני פשוט צועקת "הצילו". אני לא מסוגלת לחשוב על ילד נוסף מרוב שכל הזמו אנחנו מועסקים על ידו. מה עוד אפשר לעשות? איך עלינו לנהוג? הוא מקבל אהבה ותשומת לב ללא הפסקה!
יסמין שלום רב, יש לך רצון רב ללמוד ,כיצד לחנך ולהוביל את בנך להיות ילד יותר טוב בעבורו ובעבור זולתו. למרות הקושי הנך מצליחה לראות את הצדדים הטובים ואת החוזקות של בנך הפעוט. ראיה זו חשובה ומשמעותית בדרך לחינוך נכון. מחזקת את ידייך על שיתוף הפעולה ההורי. ולשאלתך, מכיוון שבנך הנו ילד נבון הוא בודק את הגבולות והחוקים בבית בכל פעם מחדש, ובעוצמות משתנות. הילד מקבל חיזוק למעשיו מאמרות מילולית, כאשר אתם מביעים אי שביעות רצון, ומהתנהגות בלתי מילולית, כשאתם נרגשים, כועסים, עצובים וכו' . לעיתים לילד בגילו יש קושי בוויסות הרגשי, כלומר קושי במעבר בין כעס ותסכול לרוגע ושלווה. הנכם יכולים לסייע לו במעבר זה בעזרת חיבוק "דוב" ובמילות הרגעה, כמו: אנו רואים שקשה לך להירגע, אנחנו נעזור לך. בימים שהוא "מדהים", יש לעודדו על מאמציו והשתדלותו. תארו בפניו את התנהגותו הרצוייה, לדוגמה: אני רואה שציירת ציור, הציור מאוד צבעוני. אני אוהבת את הציור הצבעוני שלך. ספר לי מה ציירת בו ? או מכיוון ששחקת לבד זמן מה הספקתי לקפל כביסה, ועכשיו אני יכולה להתפנות לשחק איתך או , מאוד נהנתי לראות אותך משחק ועוד. תשומת לב ללא הפסקה מובילה להעסקת יתר שלכם, ומעוררת אצלך סערת רגשות, כמו: בכי או צעקת "הצילו" (בטוחני שאינך עושה זאת לפני הילד). יש לתת נפח ומקום להתנהגויות החיוביות שלו, ולהתעלם או לעזור לו להירגע ברגעי זעם וכעס. לסיום בדקו שוב את החוקים שיש בבית. החוק אומר "לא" חד משמעי ולא "אולי". חוק שמעביר מסר של "אולי" ושל "משא ומתן" הנו מבלבל גם להורים וגם לילד. כל טוב, שירלי
מוכר לי. לדעתי זה עניין של שליטה. כאתם מנסים להכפיף עליו חוקים הוא מרגיש את הרצון לשליטה ולא מוכן. לדעתי חינוך צריך לבוא ממקום של אהבה, של לכבד את הילד. הם לגמרי מרגישים אותנו.
מנהל פורום ייעוץ חינוכי
